תכנון, כלכלה וחברה

למשק הישראלי אתגרים חברתיים וכלכלים רבים, ועל כן כל תוכנית פעולה בתחום הפחתת פליטות והתאמת המשק לתנאי האקלים החדשים חייבת להיות בהלימה להשגת יעדים של צמיחה מכלילה, וחייבת להיות צודקת והוגנת מבחינה חברתית וכלכלית

דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים

כשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים

האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?

כאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר

כמה רחוק היום שבו במקום לעסוק במחירה של חבית נפט נעקוב אחר המחיר של ק"ג מימן?

האם שוחרי איכות הסביבה עלולים למצוא את עצמם מקדמים מדיניות שמסכנת את האקולוגיה, הדמוקרטיה וזכויות האדם?

ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים

אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?

כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

עתידות: עד 2030 כמחצית מהאנרגיה שלנו תגיע מאנרגיית השמש. האם זו תחזית דמיונית או מעשית?

מה אתם יודעים על נשק יום הדין של המאבק במיתון התחממות כדור הארץ?

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

מי מפחד ממס פחמן? המאמר ממליץ על צעדי המדיניות שאימוצם יביא להפחתה של 90%‒60 מפליטות גזי החממה שמקורם באנרגיה עד 2050, עם השפעה זניחה בלבד על התמ"ג

סוכני השינוי – כיצד יממשו המורות והמורים את התוכניות לחינוך בתחום שינוי האקלים?

'הדורות הבאים' כבר כאן! איפה הם מוצאים תקווה בתוך המשבר המתעצם?

למה ההורים צריכים להיות מעורבים בקידום החינוך בתחום שינוי האקלים גם בין כתלי בית הספר?

בעיה עולמית – חינוך מקומי: כיצד הרשויות המקומיות יכולות להעלות לסדר יומם של בתי הספר את החינוך בתחום שינוי האקלים?

מערת המטמון? כאשר מתגלה מערה חדשה, יש לבחון רק אם יש בה ממצאים ארכאולוגיים, ואם לאו, מותר להרוס או לחסום אותה. אילו תגליות מדעיות מעולם החי והצומח אנחנו מפספסים ואף משמידים בדרך הזו?

כאשר מדברים על חינוך לקיימות בכלל ועל חינוך אקלימי בפרט ניתן לומר כי הארגונים הסביבתיים-חינוכיים, כמו הרשת הירוקה, הם בעלי ידע מעמיק, תאורטי ומעשי כאחד, בתחומי התוכן הללו, יחד עם ידע פדגוגי מתעדכן והיכרות עם השטח. כחלק מהמגזר השלישי יש להם יכולת ליצור חיבורים וקשרים עם גופים מקומיים, אנשי מקצוע, פעילים ומאבקים מקומיים. כל ארגון […]

קרא עוד… from ארגוני סביבה כמקדמי חינוך אקלימי בישראל: הרשת הירוקה כדוגמה

אילו תובנות כדאי לייבא ממחלקת החינוך של עיריית ניו יורק?

פרויקט תקדימי של עמותת נח לשמירה ולהגנה על בעלי החיים במתחמי התחדשות עירונית

אילו רעיונות ופרקטיקות משמריות המופיעות ביהדות, יכולים אנשי סביבה לאמץ להתנהלות במציאות של משבר אקלים? כיצד ניתן לגייס את האוכלוסייה הדתית לעשייה הסביבתית הנדרשת בעת הזו?

חינוך בתחום האקלים לכל ילד – כיצד המשרד להגנת הסביבה מקדם בחינה ביקורתית של התפיסות התרבותיות והכלכליות שעומדות בבסיס ההתנהלות הלאומית והאישית?

הפדגוגיה של הוראת שינוי האקלים – כיצד לגרום לאנשי החינוך ולבתי הספר להוות מודל והשראה לתלמידים ולקהילה?

אקלים לכל ילד – מה החשיבה העומדת מאחורי תוכנית המשרד להטמעת תחום שינוי האקלים במערכת החינוך?

מדינת ישראל היא מהחלוצות בהטמעת נושא שינוי האקלים בתוכניות הלימודים. יישום התוכניות הוא מורכב ומאתגר, כפי שעולה מרב השיח בנושא

ללמד מחוץ לקופסה – כיצד לימוד מחוץ לכותלי הכיתות יכול לעזור לטבע

דמיינו: עיר ללא מכוניות, ללא פליטת גזי חממה מתחבורה, שאינה במרכז אך גם לא בפריפריה, עיר ציבורית וירוקה

היקף הנזק הנגרם לבעלי חיים בשל רעש כבישים בישראל, כפי שנמצא במחקר זה, מעורר דאגה, ומחייב נקיטת פעולות לצמצומו בהווה ותכנון נכון יותר להפחתתו בעתיד

קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

האם שירה יכולה להניע אזרחים לנקיטת פעולה? האם ניתן לגייס שירה כדי לקדם את השינוי הסביבתי הנדרש? שירה אקופואטית מאפשרת חיבור משמעותי בין ראש, לב ויד. לחיבור יש פוטנציאל להניב שינוי תודעתי ולהציל את מה שעוד ניתן

לטיפוח מורים כיזמי מדיניות בשדה יש פוטנציאל ליישום מעמיק של חינוך לקיימות, שמתבסס בדרך כלל על בחירה חופשית של מורים לקדם את התחום ולהיות מעורבים גם בפיתוח תוכניות וגם ביישומן

החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

מתנדבים, קהילות וחוקרים משלבים כוחות לטובת המדע

על הסתייעות בידע המקומי בתהליכי השיקום והפיתוח של נחל תנינים וסביבותיו ותרומתה לניהול מיטבי של האגן

כשפילוסוף ומתכנן ניצבים משני עברי הנחל – טשטוש הגבולות בין האדם לנחל

המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים

הרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?

ביצוע התאמת תשתיות והתאמות תרבותיות ביערות הנגב יוביל לניצול מיטבי של שטחים אלה על-ידי כלל אוכלוסיות הנגב, תוך מזעור השפעת האדם

חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?

על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

מוסריות, אתיקה והומניזם ככלים להתמודדות עם מינים פולשים

רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש

המאמר מתאר תהליך למידה על מדיניות ציבורית-כלכלית-סביבתית שנויה במחלוקת, שאִפשר ללומדים לגבש את עמדותיהם באופן עצמאי ומעמיק יותר, תוך התבססות על הנמקות מורכבות יותר

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

מהן ההשפעות הכלכליות הצפויות מהרחבת חובת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים בישראל?

מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]

קרא עוד… from כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

נמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב

כיום אנחנו מצוידים בהגדרות אפידמיולוגיות למגפה, והן מבוססות על קריטריונים שניתנים לכימות אובייקטיבי ואוניברסלי, אך התפרצות הקורונה הבהירה לנו שמגפה אינה רק האירוע הרפואי. חשיבה על מגפה כאירוע רב-שכבתי בעל ממדים אפיסטמיים, חברתיים ותרבותיים היא מסקנה היסטורית חשובה, ובוודאי רלוונטית ביותר לימינו

טיפול רציני בהיבטים השונים של חוסן סוציו-אקולוגי בחודשים הקרובים יאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם השפעותיהן המתמשכות של מגפת הקורונה והמדיניות שננקטה לריסונה, וכן ישפר את חוסננו הלאומי בטווח הארוך בפני האתגרים הסביבתיים הגדולים העולים בפנינו

במחקר שנערך בזמן הסגר נמצא שלמחנכים מנוסים בחינוך סביבתי המשלב הוראה בחוץ היו כלים ליישום ההוראה המקוונת באופן יצירתי, עם פתיחות מחשבתית ותגובה ללומדים. החוקרות ממליצות להקנות כלים לחינוך סביבתי המשלב הוראה בחוץ וגם לשימוש בעקרונותיו באופן מקוון לכלל המורים בישראל

יש לקוות כי "האביב הדומם" שניחת על האנושות בחורף האחרון כמעין בוחן פתע, ישמש לקח חשוב בקיימות יישומית, כהכנה לקראת מבחן הבגרות האמיתי של משבר האקלים. כישלון במבחן זה עלול להביא טרגדיה חמורה פי כמה ממשבר הקורונה

כחודש של סגר והגבלות תנועה יצרו הפחתה חסרת תקדים בזיהום האוויר – מעין "ניסוי" לא מכוון הממחיש את התועלת הצפויה מהפחתה בפליטות מזהמים. הערכה כלכלית של השפעות ההפחתה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת הנוגעת למחירן הכלכלי של הגבלות נסועה תוך התייחסות לתועלת הכלכלית מצעדים אחרים להפחתת זיהום האוויר בישראל

נגיף הקורונה לא יחסל את האנושות, אבל הוא כאן כדי לעורר את הקפיצה הקוונטית הבאה בתודעה הבריאותית

ישנם קווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. כיצד התייחסו אנשי סביבה למשבר הקורונה, עד כמה הם העריכו את משמעותו בתחילתו, ומה הם תחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים?

לעת כתיבת שורות אלה אנו עושים צעדים ראשונים של חזרה לשגרה, ובמסגרתם נשאלת השאלה הבלתי נמנעת – מהם הלקחים שיש ללמוד מהמגפה, ומה עלינו לשנות ברמה האישית, הלאומית והבין-לאומית כדי להגדיל את החוסן האנושי מפני מגפות ובכל

ייתכן שמשבר הקורונה הוא האתגר וההזדמנות הגדולים ביותר לתנועה הסביבתית

ממשלות ברחבי העולם נוקטות צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של מגפת הקורונה, ובהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי העדיפויות

האם נצמח מהמשבר הנוכחי של מגפת הקורונה ונרחיב את תכנון רשת אתרי טבע בכל ערי ישראל או שנהיה עדים לעליית הפרבור?

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for […]

קרא עוד… from 'אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?' – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

מהי הדרך הטובה ביותר לפתח יוזמות מרחביות לקיימות?

החברה להגנת הטבע מציעה חלופה שתאפשר כמעט להכפיל את מספר מקומות העגינה בישראל מבלי לגרוע ולו חוף אחד מהציבור

התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות

הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת'ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית […]

קרא עוד… from תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים לשילוב חינוך לקיימות בקבוצות תרבותיות שונות, ובהן החברה החרדית. מחקר זה מתמקד בעיריית בני ברק כרשות מקומית חרדית שעשתה מהלך אסטרטגי חלוצי לקדם קיימות וחינוך לקיימות בגישה מערכתית בקהילה החרדית המקומית

פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

במסגרת תחום המדע האזרחי, אנשים שונים ברחבי העולם שאינם בעלי הכשרה מקצועית בנושא מסייעים כיום למדענים לקדם את מחקריהם

הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

בימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים

המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

כדי לנהל את השטחים הפתוחים באופן שיאפשר את תפקודם לאורך זמן, יש ליצור תוכנית ארצית שתגדיר את השלד המרכזי של השטחים הפתוחים שמשמשים וישמשו מסדרונות אקולוגיים

ללא ניהול, המסדרונות האקולוגיים הולכים ומאבדים את יכולתם למלא את תפקידם האקולוגי. לפיכך, יש הכרח בפיתוח מנגנון לניהול שטחים אלה, שיבטיח את המשך תפקודם

לדעתי לאף גוף לא צריכה להיות האחריות הבלעדית לניהול כל המסדרונות האקולוגיים. עצם המחשבה שיש להקים גוף חדש שינהל את המסדרונות, או להעביר את אחריות הניהול לאחד הגופים הקיימים, מסוכנת

חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר הרגולציה להפחתת פליטות מזהמים מאסדת לוויתן

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר השינויים הנדרשים בין אסדת לוויתן לאסדת תמר

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר ניטור הפליטות מאסדת לוויתן

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר התמודדות עם תקלות ודליפות מאסדת לוויתן

להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

ראיון עם פרופ' תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר מוזיאון הטבע הראשון במזרח התיכון, ע"ש שטיינהרדט שנפתח לציבור בחודשים האחרונים

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא

ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה

בשנים האחרונות עברה ישראל התפתחויות משמעותיות, והיא נמצאת בתחילתה של מהפכה ביישום מדיניות סביבתית-ציבורית נרחבת, המתייחסת להשפעות החיצוניות של פעולות הפוגעות בסביבה ובאיכות חיי התושבים

סעיף 21 לחוק אוויר נקי מכיל התייחסות לאספקטים של דמוקרטיה השתתפותית - גישה הגורסת כי האזרחים צריכים להיות מעורבים בהליכי קבלת החלטות באופן עמוק יותר מהצבעה בקלפי אחת לארבע שנים

בעולם המודרני הולכים ומתרופפים, הולכים וניתקים הקשרים עם הטבע, ויחד איתם נעלם הידע ונותר נחלתם של בודדים

עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה

במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה

במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה

בעשור האחרון התרחשו מספר תהליכים בעולם הרגולציה (האסדרה) הסביבתית בישראל שמצביעים על כרסום במחויבות הממשלה לרעיון של פיתוח בר-קיימא

לצד שלל המפגעים הבריאותיים שנובעים מעישון סיגריות, ישנה בעיה סביבתית חמורה הנובעת מהשלכת בדלים בלתי מתכלים במרחב הציבורי. הצעת חוק חדשה באה במטרה להתמודד עם הבעיה

בשירו של וולפסון אפשר לקרוא את השאלה: מה אני האחד יכול לעשות? אך שאלה זו שזורה בתחושת החובה לעשות את המעשה, לכתוב את השיר

אכלוס מאגר משמר השרון בדגים חסרי ערך מסחרי הוא פתרון מוצלח להזנת להקות שקנאים בעונת הנדידה

ריאיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

מחקר איכותי זה בחן מניעים של פעילים סביבתיים, והשתתפו בו 15 פעילים המייצגים מגזרים שונים ומגוון תרבויות בישראל. התֵמות שעלו מתוך ממצאי המחקר תואמות את מודל האקולוגיה האנושית של ברונפנברנר

האם יישוב קהילתי יכול להיות בר-קיימא? האם יש הצדקה לבתים צמודי קרקע בעידן הצפיפות? האם יש למדינת ישראל חזון חדש עבור המרחב הכפרי המתחדש?

שאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה נותרה פתוחה. במחקר בחנו, לראשונה בישראל, את התועלת החברתית הנקייה (social net benefit) הגלומה בבנייה ירוקה של בתי ספר

לדעת הקהל ולשיתוף הציבור בהחלטה עתידית על שימוש באנרגיה גרעינית יש מקום חשוב בתהליך קבלת ההחלטות על הקמת התחנה. בשנה החולפת נערך, לראשונה בישראל, מחקר הבוחן את השאלה מה חושב הציבור על האפשרות כי תוקם בישראל תחנה כזו

בעוד חוק המים אינו מחייב הקצאה כלשהי לטובת הטבע – ובהיעדר חובה כזאת לא ניתן לומר כי לטבע זכות כלשהי – זכות הטבע לקבל את המים הנחוצים לו מעוגנת היטב במערכת דינים אחרת

שיר הנוגע בסוגיות של חוסר צדק סביבתי והקשר בין חוסר הצדק הסביבתי לעוני ולחוסר צדק כלכלי

יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

כלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים

הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע

"אחד הליקויים שתרם ללא ספק למשבר נעוץ בהיעדר שקיפות מספקת בכל הנוגע לבעיות שעמן מתמודד משק המים ובאי-שיתוף מספק של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות"

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

נדמה שרשויות התכנון בישראל עדיין לא השכילו להפנים את האפשרות לרתום את המשאב המניב – מי הנגר העירוני – להתמודדות עם אתגרים מרכזיים הנוצרים מתהליכי העיור המואצים

המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

קק"ל תפעל להוביל מהלך ליצירת ועדת היגוי לאומית, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשות המים והשלטון המקומי, כדי ליצור יחדיו את מסגרת הפעולה המתאימה לקידום אסדרה שתעודד את הטיפול במי הנגר המבוזבזים

ניסיון עולמי מלמד, שכדי לטפל בנגר יש צורך בשילוב כוחות, ממשלתי ועירוני, ושגם לציבור יש תפקיד לא מבוטל. על סמך הניסיון העולמי אפשר להציע צעדים מגוונים שיקדמו את הטיפול בנגר

ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה

משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

מחקר שבוצע במכללה האקדמית תל-חי התמקד בתפיסה של בעיות איכות הסביבה בישראל, במטרה לענות על השאלה: האם ובאיזו מידה נתפסת העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה כקשורה ליתר הבעיות הסביבתיות?

מכיוון שפיתוח מאגרי אנרגיה יכול להיעשות רק לאחר היכרות עם הסביבה הימית, היה הכרח לערוך סקר, שכלל זיהוי פערי מידע והשלמתם

במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

עריכת מיפוי נרחב של בתי גידול בעלי פוטנציאל לרגישות בים התיכון מסייעת למשרד להגנת הסביבה בבואו לבחון מסמכים סביבתיים של קידוחים, הנחת צנרת או כל תכנית אחרת בים

ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

מטרתו של המחקר המוצג היא לפתח שיטה לאומדן הערך של שירותי נופש בחיק הטבע בשטחים פתוחים מסוגים שונים (יערות, גנים לאומיים, שמורות טבע ושטחי חקלאות) כדי לזהות שטחים בעלי ערכיות גבוהה, לאפשר הגנה סטטוטורית עליהם, ולכוון אליהם מאמצי פיתוח תשתיות וממשק נופש

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית

במחשבה הסביבתית נחוץ משהו נוסף, לא רק היגיון צרוף, אלא גם אמנות שמעוררת רגש. רגש שעשוי לגרום לנו לעצור לרגע, לשים לב. שימו לב כמה יפה הביטוי – לשים את הלב, לתת מקום לרגשות, לאמפתיה ולאהבה. ואולי מפה תצמח תודעה אחרת

דיון על ההיבטים הנוספים שלא נכללו בסקר, על כיצד ניתן לשפר את הסקר ולהטמיע את מסקנותיו ברגולציה

14 מצלמות עם חיישני תנועה הוצבו במשך שנתיים לאורך גדר הבקר שבגבולו המזרחי של פארק רמת הנדיב, כדי ללמוד על תנועת בעלי החיים באזור ומתוך כוונה למקם בצורה מושכלת מעברי בעלי חיים

האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

בסקר אסטרטגי סביבתי המדינה נוטלת יוזמה לקביעת מדיניות-על, בעוד שבתחומים אחרים המדינה בודקת השפעות על הסביבה באופן נקודתי, למשל באמצעות תסקיר סביבתי, מבלי לקבוע מדיניות מנחה. דיון הבוחן האם יש להשתמש בכלי התכנוני בתחומים נוספים

עקרון ההיזהרות צריך לבוא לידי ביטוי משמעותי יותר במקומות שהמדע אינו מספק כיום ודאות מספקת כנגד החשש מנזקים סביבתיים ובריאותיים. יישום שאיפה זו אינו פשוט, ועלול להיתקל בקשיים ובאינטרסים נוגדים חזקים, אך אין זה אומר שעלינו לוותר על השאיפה להטמעתו ביתר שאת בחקיקה הסביבתית שלנו

ניתן ליישם את עקרון ההיזהרות בישראל במגוון דרכים, למרות עמימותו. כדי ליישמו בהצלחה ובאופן פרקטי וכלכלי מוצע לפרוט את העיקרון לעקרונות משנה, כדוגמת עקרון 'המזהם משלם', וכך ליצור את התמריץ הכלכלי המיטבי ליישום

עקרון ההיזהרות זכה עד היום לעשרות פרשנויות ואופני יישום. על העוסקים בתחום לפעול כדי לגבש עקרונות מפורטים להפעלתו וליישומו ולעגנם בחוקים רלוונטיים, כדי שהוא יתחיל להיות מיושם בפועל ולא יישאר כעיקרון-על מנחה בלבד

נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים

התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה

'תקשורת סיכונים' היא מונח המתאר הפצת מידע ואת תגובות הציבור למידע בתנאי אי-ודאות ואיום. זהו תחום חדש יחסית, המתפתח בקצב גובר בעשורים האחרונים

מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה

תורת ניהול היער בישראל של קק"ל, מניחה בסיס מקצועי מחייב לניהול בר-קיימא של יערות ישראל, וקובעת שמטרת-העל של היער היא אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לרווחת החברה. המאמר מתרכז בהכנת תכנית האב ותכנית הממשק הרב-שנתית

ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

עקרון הזהירות או עקרון הזהירות המונעת מצוי בשני העשורים האחרונים בחזית העיסוק בניהול והערכת סיכונים בתחומי הגנת הסביבה ובריאות האדם

משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

דוגמאות למקרים שנעשה שימוש בעקרון הזהירות המונעת, לא רק בתחום הסביבתי, מלמדות שהוא דווקא יכול להזיק. היות שכך, "עקרון ההיזהרות" צריך היה למנוע את כניסתו שלו עצמו לעולם המשפט הישראלי

הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

החברה להגנות ים המלח הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים עם חלק חדש של המתחם המצוי ביניהם

הגברת עומסי המבקרים באתרים מחייבת ויסות של כמויות המבקרים בחגים ובעונות השיא, באופן דינמי ומשתנה בהתאם לניטור מערכות הטבע באתרים אל מול עומסי המבקרים בהם

אני מברך את הציבור המעוניין לטייל בשמורות הטבע, וסבור שהחששות לעומס יתר בשמורות הטבע אינן מבוססות. התיירות באגן הדרומי אינה צריכה להיות רק תיירות של שהייה בתוך מתחמי המלונות, וכדי שלתיירים תהיה חוויה ייחודית, אנו מפתחים אטרקציות ברחבי אזור ים המלח

המועצה האזורית מגילות ים המלח רואה את תכניות פיתוח הרחבת התיירות בדרום ים המלח כהזדמנות מבורכת להרחבת מעגלי התעסוקה והפרנסה של תושביה, דבר שיש לו פוטנציאל לסייע בהשגת היעד המרכזי שהמועצה חרטה על דגלה – צמיחה דמוגרפית

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

לפני עשור, ב-2006, נערכה חשיבה מתכללת, מעמיקה ומקיפה לגבי האתגרים הצפויים לאגן ים המלח, והמשמעויות לעתיד. מסקנות אלה סוכמו בנייר מדיניות שהוגש למשרד ראש הממשלה

אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

בשל המחסור החמור במים לשתייה ולחקלאות במזרח התיכון יזמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית את בדיקת ההיתכנות הבין-לאומית למובל הימים ממפרץ אילת לים המלח, שהתבצעה בשנים 2008–2013 בהובלתו של הבנק העולמי

נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

בעוד העיר נפתחת, היישוב הכפרי (בין אם הוא יישוב קהילתי, מושב או קיבוץ) הולך ונסגר. בעוד העיר מפנימה ערכים סביבתיים, היישוב הכפרי עדיין דבק בדגם הפרברי המנוכר, כאילו דבר לא השתנה

מיצב בכיכר ציון בירושלים הזמין את העוברים במרחב הציבורי הסואן להשתהות, להתיישב, ליהנות מצִלם של עצי החורשה ואף לעצב מחדש את המרחב העירוני

האסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד

כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

כדי להימנע מהפיכת ערי ישראל לערי גיהינום ולסיוט עירוני, ולהפוך אותן למרחבים המתאימים לפעילות אנושית, מקומה של עירוניות מקיימת בתהליכי התכנון והתוויית המדיניות הוא הכרחי. אמת זו ונגזרותיה באות לידי לידי ביטוי בתכנית המתאר החדשה של העיר באר שבע 2030

משרד הבינוי והשיכון מוביל תנופת פיתוח בנושא העירוניות, הניכרת הן ברמת השטח והן ברמת התכנון האסטרטגי, ואני מברך על צאתו לאור של גיליון המוקדש כולו לתחום חשוב זה

חובתנו כמנהיגי העיר לדאוג שתושבי העיר כיום ובדורות הבאים יזכו לחיות בירושלים כעיר בריאה ובת-קיימא. לשם מימוש מטרה זו אנחנו פועלים במספר מישורים, והעיקריים שבהם מפורטים כאן.

ב-2016 אימצו אומות העולם, כולל ישראל, סדר יום חדש לעירוניות במסגרת ועידת הביטאט השלישית. סדר היום החדש מציג גישה לפיתוח ולניהול עירוניים שמבוססים על עקרונות פיתוח מקיים, ומגדירים הצלחה במונחים של קיימות וצדק סביבתי. ניתוח תהליכים לקידום קיימות מקומית בעולם מבוצע באופן סדיר, כבסיס לקביעת אסטרטגיות ועקרונות לקיימות עירונית

עד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.

אורח החיים העירוני הנהוג כיום אינו בר-קיימא. כדי לקדם שינוי באורח החיים העירוני יש להכיר בגורמים המורכבים שמשפיעים על התנהגות התושבים. התגייסות של הרשות המקומית להובלת שינויי נורמות מערכתיים יכולה להוביל לכיוון אורח חיים עירוני מקיים יותר, שעשוי להבטיח עלייה באיכות החיים של תושביה בשלל מרכיבים

אקולוגיה פוליטית עירונית היא מסגרת תאורטית ומחקרית בלימודי הגאוגרפיה והעירוניות, המתמקדת בייצור החברתי-אקולוגי של המרחב העירוני. גישה זו בוחנת תהליכים חומריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משולבים, המעצבים את מערכת היחסים המורכבת בין ערים לבין סביבתן הטבעית

בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

ניהול, תכנון, פיתוח ותפעול עירוני בני-קיימא, ששמים במרכז את יחסי הגומלין בין הסביבה האנושית והסביבה הפיזית, הטבעית והבנויה, חייבים להמציא מחדש את הדרך שאנחנו מספקים וצורכים שירותים עירוניים

קיימות עירונית היא תפיסה של עירוניות שהיא עולם ומלואו – מכלול הוליסטי של סביבה, כלכלה וחברה. נחשפתי לתפיסות הללו רק בשנים האחרונות, בעקבות היכרות עם קבוצת תושבים לעתיד אקטיביסטים בחריש

ההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת

מהלך המחקר כלל סקר שבחן את מכלול השטחים הפתוחים בעיר באר שבע. שולבו בו שיטות מחקר ותוצאות מחקרים קודמים משדות מחקר רב-תחומיים במטרה להבין את תפקידו העירוני של השצ"פ ולאפשר אִפיון שצ"פים על מנת להציע הנחיות תכנון שיאפשרו תכנון אדריכלי גמיש למגוון קריטריונים

טעון שיפור – מדדים להערכת קיימות עירונית

יישובים עירוניים הם מוקדים מרכזיים לצריכת משאבי טבע וליצירת מזהמים, וניתן לחלק את השפעתם על הסביבה לשלושה תחומים עיקריים: השפעה על איכות הסביבה, השפעה על זמינות משאבי טבע, והשפעה על האקלים העולמי

נושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים נחקק כדי להגן על ציבור הנופשים בחופים ולשמור על ערכי הטבע והסביבה. החוק עבר כמה תיקונים המאפשרים כיום לרשות הטבע והגנים ולמשטרת ישראל לאכוף אותו בצורה יעילה ומרתיעה

האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

מחיר המים הגבוה, מחסור בידיים עובדות ותשומות יקרות הם שמאיימים על הביטחון התזונתי של ישראל. בהיעדר תמיכה ממשלתית מספקת, ספק אם ניתן יהיה להתפרנס בארץ מחקלאות, כשתנאי הסחר קשים כל כך

'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר

"פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

יש להתייחס לקיימות כחלק מממד זמן ארוך טווח בהערכות של ביטחון תזונתי. לאור נקודת מבט כזו, המושג של תפריטים בני-קיימא יכול למלא תפקיד מפתח כיעד וכדרך לשמור על שלומוּת תזונתית ועל בריאות תזונתית, תוך הבטחת קיימות לביטחון התזונתי העתידי. בלי שילוב של קיימות כממד מפורש של ביטחון תזונתי, המדיניות והתכניות הנוכחיות עלולות לגרום בעצמן לגידול בחוסר הביטחון התזונתי בעתיד.

בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

היהדות מציבה תשתית מוצקה ורחבה של הנחיות לשמירה על הסביבה הקרובה ועל העולם, לניקיון האישי והציבורי ולערכי ״בל תשחית״, אך לרוב קיימת תחושה כי הציבור החרדי בישראל נבדל מהציבור הכללי בהתייחסותו לטבע ולסביבה. מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת היבטיה השונים של המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסייה חרדית בשכונת מגורים עירונית

האם אנחנו יודעים מאיפה המזון שלנו הגיע? כיצד גידלו אותו? איך התייחסו לפועלים שעיבדו אותו? באילו חומרים השתמשו לעיבודו?

מצב האכיפה הסביבתית האזרחית בישראל רחוק מלהשביע רצון, והוא אינו גורם משמעותי במאמצים לשיפור איכות הסביבה. כדי להשיג אכיפה סביבתית יעילה ומשפיעה יש צורך לבצע מספר תיקוני חקיקה משמעותיים

קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

כמי שבאה מהעולם הסביבתי, אני מכירה בקונפליקט הקיים במקרים מסוימים בין זכויות בעלי החיים לבין שמירת טבע, אם כי בחודשי כהונתי עדיין לא נאלצתי לקבל החלטה המצריכה הכרעה ביניהן

כל מי שהטבע הישראלי יקר ללִבו, צריך להתגייס למאמץ למציאת פתרון מאוזן, שיאפשר לכל בעלי החיים באשר הם – בבית ובבר – לחיות חיים ארוכים, איכותיים וטובים

ישנו בעל חיים אחד ויחיד שאורח חייו והתנהגותו מסכנים את הסביבה – האדם. הנזקים האקולוגיים שהאדם גורם להם מתבטאים, בין היתר, בערעור האיזון הטבעי של אוכלוסיות חיות הבר. כתוצאה מכך, בעלי חיים מסוימים מתרבים באופן נרחב, ובעלי חיים אחרים נעלמים

מטרתה של "שמירת טבע בחמלה" היא למזג הגנה על בעלי החיים עם הגנה על הטבע להשגת תוצאות שמירת טבע טובות יותר. מנקודת מבט מעשית, סביר שמאמצי שמירת הטבע ייעצרו יותר ויותר באמצעות בקשות מטעם הציבור שלא לפגוע במינים מסוימים, אף על פי שהם פוגעים בממשק

לא ברור על סמך מה קבע השר שישראלים לא מסוגלים ולא רוצים למחזר. גם לא ברור כמה שנים ייקח ליישם את הכיוון החדש שהוא מציע. מה שברור הוא שלא נערך שום ניתוח אנליטי מקיף או תהליך בדיקה רציני בשיתוף בעלי העניין כדי לתמוך במהלך הזה

ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

בהקשר לשיח בדבר הפליטים האפריקאים בישראל, יש להתייחס גם למונח פליטוּת אקלים. עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?

לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

הביקוש למוצרים ולשירותים שנטען לגביהם כי הם סביבתיים יותר, הולך וגדל בשנים האחרונות בזכות העלייה במודעות הסביבתית. במקביל, חל גידול משמעותי במספר העסקים המייחסים למוצר או לשירות שהם מספקים ערכים סביבתיים שהצרכן מתקשה לאַמת

מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

השפעת תאגידים אינה מוגבלת לבעלי המניות שלהם, אלא כוללת גם את הצרכנים, את עובדי התאגידים ואת המדינה, החברה והסביבה. לפיכך, לחברות עסקיות צריכה להיות, וישנה למעשה, אחריות כלפי בעלי עניין מגוונים

בעבודה זו תוצג חלוקה של מדינת ישראל ליחידות אקולוגיות. נוסף על מיפוי המערכות, הוכנה מפה של שימושי שטח וייעודי קרקע, ומהצלבת שתי המפות יכולנו להצביע על מידת ייצוגן של היחידות האקולוגיות בתחומים של שטחים מוגנים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות טבעיים

תחומי התכנון והחקיקה בישראל לוקים בחסר בנוגע לשטחים הימיים. במים הכלכליים של ישראל, בהם נמצא גז טבעי, מחסור זה ניכר במיוחד. המאמר מתייחס לשני תהליכים, האחד של מִנהל התכנון והאחר של הטכניון, שמטרתם לספק מסמך מדיניות ותכנית מרחבית לאזורים הימיים של ישראל בים התיכון

לאחרונה התפתח תחום הגנת הסביבה בישראל עם אימוץ תפיסת הקיימות ומהפכת המִחזור. עם זאת, תחום שמירת הניקיון נדחק לשוליים, והמרחב הציבורי בישראל נותר מלוכלך. מאמר זה מסכם מיזם שבדק מהי המדיניות הנדרשת כדי לשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל

לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

ממשלת ישראל נדרשת לגישה חדשה שתאמץ טיפול במפגעים ביהודה ושומרון מתוך אחריות למניעת נזקים לנו ולדורות הבאים. יש לתכנן תכנית-אב חדשה שתכלול אבני דרך ליישום פתרונות בתחומי הטיפול בשפכים, במים ובפסולת על-ידי שיתוף במקום ניתוק

מטרת מחקר זה הייתה לבחון כיצד קורסים אקדמיים לתואר ראשון, העוסקים בתכנים סביבתיים, משלבים סוגיות של קיימות ותורמים ללמידה של המשתתפים בתחום הקיימות. המחקר היה מחקר משולב וכלל איסוף וניתוח של נתונים באמצעות כלים כמותיים ואיכותיים

הצורך לתת מענה לצריכת המזון המוגברת עלול לגרור שימוש בלתי מושכל ונעדר אחריות במשאבים סביבתיים, שעלול להביא לדילולם באופן בלתי הפיך. הטכנולוגיה לבדה לא תיתן מענה הולם, ונדרשת מדיניות כוללת ועולמית למאבק בעוני ולמתן ביטחון תזונתי בעולם

מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

לצערי, ועידת פריז לא מסמנת את נקודת המפנה בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים. אנחנו דוחים את ההגעה אליה עוד ועוד, אך בעצם דחייתה, אנו גורמים לה להיות הרבה יותר דרמטית

לפי האסכולה של אוסטרום, הסכם אקלים בין-לאומי, כמו זה שנידון בוועידת האקלים בפריז, יצליח רק אם יהיה רב-שכבתי. כלומר, יש לגרום לכך שביישומו ישתתפו באופן פעיל ראשי ערים וקהילות, שהוא יחלחל לציבור הכללי, ושמשקי הבית יהיו מעורבים ביישומו

הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים

האטמוספרה היא 'נחלת כלל עולמית' שניהול לא נכון שלה עלול להיות טרגי

עסקים חברתיים הם ארגונים המקדמים מטרה חברתית או סביבתית באמצעות מודל עסקי שמניב הכנסות. בהיותם יצור כלאיים בין חברות עסקיות לבין עמותות ללא מטרות רווח, הם מבשרים על התפתחותו של מגזר חדש, שמכונה המגזר הרביעי

כיצד מוצאים בעלי חיים את מזונם? עבור נשרייים הניזונים באופן בלעדי מפגרים בינוניים-גדולים, אתגר מציאת המזון מודגש במיוחד. ליעילות שיחור המזון של מינים אלה חשיבות רבה גם עבורנו בני האדם, מאחר שהנשריים מספקים שירות חיוני של המערכת האקולוגית – תברואה

גרמניה היא מהמדינות הבולטות בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, שרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה

העלות בפועל של ייצור חשמל כוללת את עלויות הייצור הישירות ואת עלות ההשפעות החיצוניות. במחקר הערכנו את עלות הפקת החשמל מרוח תוך בחינת שבע חוות רוח שנמצאות בשלבי תכנון בישראל. כמו כן, נעשתה הערכה של התועלת מהפקת חשמל מרוח, בהתאם למתווה ועדת קנדל ובהשוואה להפקת חשמל מדלק מחצבים

בימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק הטבות מס ותמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות. ההטבות ישמשו זרז לחדירת הטכנולוגיות והדלקים החליפיים לשוק. ראייה הוליסטית שתעניק תמריצים ותתמוך באסדרה, תאפשר את השתלבותם של דלקים חליפיים וטכנולוגיות אלה בשוק הישראלי

בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

התחום 'בריאות וסביבה' מתייחס להשפעות של הסביבה הפיזית – כולל זיהום אוויר, מים, מזון וקרקע – על בריאות הציבור. כמו כן, התחום עוסק במרחב הציבורי, כולל היבטי תכנון ותחבורה והשפעתם על אורח חיים בריא, ובעיצוב מדיניות שמטרתה סביבה תומכת בריאות

פורום הקהילות והארגונים למען אגן ההיקוות חברון–בשור פועל ליצירת שיתוף פעולה חוצה גבולות ותרבויות לשמירה על הסביבה. מסגרת הפורום כוללת מפגשים דו-חודשיים או תלת-חודשיים של נציגי הארגונים הירוקים באזור, יהודים ומוסלמים כאחד

במחקר שלפניכם נבחנו היבטים שונים של חינוך כלכלי בחינוך לקיימות, באמצעות אפיון של התפיסות הכלכליות, הרווחות בקרב העוסקים בחינוך לקיימות בישראל. אפיון זה נועד ליצור מדד ייחוס של התפיסות הכלכליות, על פי הבחנה בין שתי תפיסות: כלכלה סביבתית וכלכלה אקולוגית

במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

למרות ייחודו של בית הגידול חולות סמר, ייעדה רשות מקרקעי ישראל את החול כמחצב כרייה לשימוש בתעשיית הבנייה של בתי מגורים חדשים באילת. ארגונים ירוקים רבים ואזרחים שאכפת להם פעלו ללא לאות ובדרכים רבות ומגוונות בניסיון לעצור את הגזֵרה ולהציל את הדיונות

ראיון עם אורי יוגב המכהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות. קודם לכן כיהן כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר. בשנים האחרונות עסק בתעשיית המים והקלינטק בישראל, וכיום מכהן כיו"ר עמותה הפועלת לקידום מעמדה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום פתרונות מתקדמים למים

ישנו פער עצום בין המציאות המתוארת באמצעות המדע לזו המתוארת באמנות, ואף אחת מהן לא מספקת תמונה שלמה. דרך הציור מנסה לבינגר לגעת בנושאים של סביבה, טבע ומקומו של האדם

טורבינות רוח הן ביטוי נוסף, ויש שיאמרו אסתטי ופואטי, לעירוניות ולנוף עירוני. זהו חלק אינטגרלי מהעורף המרחבי של העיר, שבלעדיו לא יתאפשר קיומם של עירוניות אינטנסיבית וצפופה או פרברים המתפרסים במרחב

חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

תכנית הקיימנים מזמינה את כולנו לשאת באחריות ולהביא את המאפיינים המקומיים הייחודיים אל מול תסמונת הכפר הגלובלי והעולמקומיות, המאיימת להאחיד את כולנו כצרכנים

לאור התדלדלות משאב החול הימי, הלחץ הגובר לכרייתו, והנזקים הפוטנציאלים המשמעותיים, יש מקום לפעילות רבה מצד המאסדר ומצד האקדמיה בהתאם להמלצות המפורטות

בסקירה זו נציג את התפתחות המדע האזרחי בעולם, ונסקור סוגי פעילות הכלולים בו ואת תרומתם למדע, לאזרחים המשתתפים ולחברה כולה. כמו כן, נציג את הקשיים והמגבלות שמדע אזרחי מעורר

מחקר זה מבקש לזהות ולבחון את הגורמים והנסיבות המביאים לחדשנות במדיניות הסביבתית במערכת התכנון בישראל, ואת דרכי יישומה של חדשנות זו. בוצע ניתוח של חמישה חקרי מקרה בתכנון הסביבתי על ידי מודל תאורטי מקורי לניתוח חדשנות סביבתית במערכות תכנון ממסדיות

המאמר מעלה את שאלת האפשרות שייווצר אתוס סביבתי ככוח משמעותי בתרבות, כמובן מאליו חברתי. מוצגים הניסיונות ראשונים לפתח את העיסוק בהיבטים אלה בהקשר לחברה הישראלית

ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

האדם היחידי שזכה פעמיים בפרס ישראל, שאב את שורשי רעיונותיו מתחושת היותו "אויב העם". עזריה אלון שהלך לעולמו לפני כשנה הותיר אחריו מורשת מוחשית וערכית, שעיצבה את המרחב הישראלי בשני הדורות האחרונים

דיווחי קיימות הם אחד מעמודי התווך המרכזיים בגישת האחריות החברתית של תאגידים. דיווחים אלה הם האמצעי המרכזי להעברת מידע לציבור מטעם תאגידים עסקיים ורשויות ציבוריות על אודות השפעתם וביצועיהם החברתיים והסביבתיים

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

לאי-ודאויות הקשורות להשלכות של מיזמי-ענק יש פוטנציאל להשפיע על המיזמים, ובמחקר שלפניכם נבדק כיצד מיזמי-ענק נידונים בזירה הציבורית. המחקר עוקב אחר האסטרטגיות שמשמשות לקידום מיזם תעלת הימים

'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

ניטור ארוך טווח ביערות האורן הבוגרים יתרום לזיהוי המגמות המתרחשות בצומח היער ולהבנת הקשר בין הדינמיקה של הצומח לבין תנאי הסביבה

מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

בשל החשש להמשך קיומה של המערכת האקולוגית החולית ולהחלפתה במערכת אקולוגית ים תיכונית, יש לבחון את ניהול ושימור המערכת: האם לנקוט ממשק שימור סביל או לחילופין לנקוט ממשק שימור פעיל. מחקר זה בוחן את הסוגיה מנקודת מבט כלכלית-אקולוגית

בעקבות ייבוש אגם החולה חווה קיבוץ חולתה משבר חברתי, בעוד ביסוד המעלה הסמוך בירכו על השינוי. מטרת המאמר היא להבין באמצעות מחקר היסטורי-סביבתי מדוע הגיבו תושבי היישובים הללו באופן שונה לאותו שינוי סביבתי

בגישת הקיימוּת יש דגש על השורשים הערכיים והתרבותיים של המשבר הסביבתי. שורשיה של תפיסה רחבה זו נעוצים בביקורת החברה המערבית, והדוגלים בה מעוניינים בשינוי חברתי, תרבותי וכלכלי יסודי

ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

המדינה מתמודדת עם שלל בעיות סביבתיות קשות שמחייבות את שיתוף הציבור, ושינויים משמעותיים תלויים בכך שתהיה מעורבות ציבורית גבוהה. דינמיקה זו הופכת את החינוך הסביבתי בישראל לאתגר מרכזי בתחום המדיניות הציבורית

ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי

ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'

יצירה אופיינית לתנועת 'אמנות האדמה'. התנועה דוגלת בשימוש בחומרים טבעיים כחומרי הגלם ליצירות, שממוקמות בטבע עצמו ומתכלות עם הזמן