דמיינו: עיר ללא מכוניות, ללא פליטת גזי חממה מתחבורה, שאינה במרכז אך גם לא בפריפריה, עיר ציבורית וירוקה
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)יעל לנרד, גופל מורלי, אורי רול, עודד ברגר-טל
היקף הנזק הנגרם לבעלי חיים בשל רעש כבישים בישראל, כפי שנמצא במחקר זה, מעורר דאגה, ומחייב נקיטת פעולות לצמצומו בהווה ותכנון נכון יותר להפחתתו בעתיד
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)האם שירה יכולה להניע אזרחים לנקיטת פעולה? האם ניתן לגייס שירה כדי לקדם את השינוי הסביבתי הנדרש? שירה אקופואטית מאפשרת חיבור משמעותי בין ראש, לב ויד. לחיבור יש פוטנציאל להניב שינוי תודעתי ולהציל את מה שעוד ניתן
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)לטיפוח מורים כיזמי מדיניות בשדה יש פוטנציאל ליישום מעמיק של חינוך לקיימות, שמתבסס בדרך כלל על בחירה חופשית של מורים לקדם את התחום ולהיות מעורבים גם בפיתוח תוכניות וגם ביישומן
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)טל סילבר, יעל סילבר, אילת ברעם-צברי
מתנדבים, קהילות וחוקרים משלבים כוחות לטובת המדע
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)על הסתייעות בידע המקומי בתהליכי השיקום והפיתוח של נחל תנינים וסביבותיו ותרומתה לניהול מיטבי של האגן
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלכשפילוסוף ומתכנן ניצבים משני עברי הנחל – טשטוש הגבולות בין האדם לנחל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלמוטי קפלן, אסף זנזורי, דנה אלשטיין, דנה טבצ'ניק, אבי אוזן
המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלהרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)אמיר גלילי, חבצלת יהל, גל אורן
ביצוע התאמת תשתיות והתאמות תרבותיות ביערות הנגב יוביל לניצול מיטבי של שטחים אלה על-ידי כלל אוכלוסיות הנגב, תוך מזעור השפעת האדם
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)סמיון פולינוב, רויטל בוקמן, נעם לוין
על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)מוסריות, אתיקה והומניזם ככלים להתמודדות עם מינים פולשים
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)יעל טף-סקר, עודד ברגר-טל, יעל לנרד, נעמה טשנר
רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)המאמר מתאר תהליך למידה על מדיניות ציבורית-כלכלית-סביבתית שנויה במחלוקת, שאִפשר ללומדים לגבש את עמדותיהם באופן עצמאי ומעמיק יותר, תוך התבססות על הנמקות מורכבות יותר
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין
המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתמהן ההשפעות הכלכליות הצפויות מהרחבת חובת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים בישראל?
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתמאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתרות אהרונוביץ, ערן בנימיני, תם שי
שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתהחלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)עדי לוי, ניבי קסלר, עדו קליין, ערן בן-אליא
לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר
מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]
הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]
קרא עוד… from כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)איגי ארם, איריס אלקחר, דפנה גולדמן
הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי
מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ
בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהנמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהכיום אנחנו מצוידים בהגדרות אפידמיולוגיות למגפה, והן מבוססות על קריטריונים שניתנים לכימות אובייקטיבי ואוניברסלי, אך התפרצות הקורונה הבהירה לנו שמגפה אינה רק האירוע הרפואי. חשיבה על מגפה כאירוע רב-שכבתי בעל ממדים אפיסטמיים, חברתיים ותרבותיים היא מסקנה היסטורית חשובה, ובוודאי רלוונטית ביותר לימינו
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהטיפול רציני בהיבטים השונים של חוסן סוציו-אקולוגי בחודשים הקרובים יאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם השפעותיהן המתמשכות של מגפת הקורונה והמדיניות שננקטה לריסונה, וכן ישפר את חוסננו הלאומי בטווח הארוך בפני האתגרים הסביבתיים הגדולים העולים בפנינו
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהבמחקר שנערך בזמן הסגר נמצא שלמחנכים מנוסים בחינוך סביבתי המשלב הוראה בחוץ היו כלים ליישום ההוראה המקוונת באופן יצירתי, עם פתיחות מחשבתית ותגובה ללומדים. החוקרות ממליצות להקנות כלים לחינוך סביבתי המשלב הוראה בחוץ וגם לשימוש בעקרונותיו באופן מקוון לכלל המורים בישראל
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהיש לקוות כי "האביב הדומם" שניחת על האנושות בחורף האחרון כמעין בוחן פתע, ישמש לקח חשוב בקיימות יישומית, כהכנה לקראת מבחן הבגרות האמיתי של משבר האקלים. כישלון במבחן זה עלול להביא טרגדיה חמורה פי כמה ממשבר הקורונה
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהכחודש של סגר והגבלות תנועה יצרו הפחתה חסרת תקדים בזיהום האוויר – מעין "ניסוי" לא מכוון הממחיש את התועלת הצפויה מהפחתה בפליטות מזהמים. הערכה כלכלית של השפעות ההפחתה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת הנוגעת למחירן הכלכלי של הגבלות נסועה תוך התייחסות לתועלת הכלכלית מצעדים אחרים להפחתת זיהום האוויר בישראל
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהנגיף הקורונה לא יחסל את האנושות, אבל הוא כאן כדי לעורר את הקפיצה הקוונטית הבאה בתודעה הבריאותית
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהישנם קווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. כיצד התייחסו אנשי סביבה למשבר הקורונה, עד כמה הם העריכו את משמעותו בתחילתו, ומה הם תחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים?
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהלעת כתיבת שורות אלה אנו עושים צעדים ראשונים של חזרה לשגרה, ובמסגרתם נשאלת השאלה הבלתי נמנעת – מהם הלקחים שיש ללמוד מהמגפה, ומה עלינו לשנות ברמה האישית, הלאומית והבין-לאומית כדי להגדיל את החוסן האנושי מפני מגפות ובכל
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהייתכן שמשבר הקורונה הוא האתגר וההזדמנות הגדולים ביותר לתנועה הסביבתית
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהממשלות ברחבי העולם נוקטות צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של מגפת הקורונה, ובהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי העדיפויות
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבההאם נצמח מהמשבר הנוכחי של מגפת הקורונה ונרחיב את תכנון רשת אתרי טבע בכל ערי ישראל או שנהיה עדים לעליית הפרבור?
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהמצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהמיה נגב, נדב דוידוביץ', חגי לוין
לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהתעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהגל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםהילה לרנאו, איריס אלקחר, רקפת סלע-שפי
בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for […]
בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for […]
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםמוטי קפלן, גדעון בכר, אסף זנזורי, עפרי גבאי
על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםהמאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםאילת דוידוביץ', רוסלנה-רחל פלטניק, מרדכי שכטר, אופירה אילון
שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםאברי איתן, גלעד רוזן, ליאור הרמן, איתי פישהנדלר
במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםדלית שך-פינסלי, דניאל אורנשטיין, שמאי אסיף, אינה פילקובסקי
החברה להגנת הטבע מציעה חלופה שתאפשר כמעט להכפיל את מספר מקומות העגינה בישראל מבלי לגרוע ולו חוף אחד מהציבור
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)דור אדליסט, יעל מור, דרור אנג’ל
“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)ניבי קסלר, עדו קליין, ספי חסקין
לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)יעל זילברשטיין-ברזידה, תמר רביב
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת'ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית […]
קרא עוד… from תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן
מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת'ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית […]
קרא עוד… from תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים לשילוב חינוך לקיימות בקבוצות תרבותיות שונות, ובהן החברה החרדית. מחקר זה מתמקד בעיריית בני ברק כרשות מקומית חרדית שעשתה מהלך אסטרטגי חלוצי לקדם קיימות וחינוך לקיימות בגישה מערכתית בקהילה החרדית המקומית.
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ
במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםרננה מילבסקי, גידי נאמן, אבי בר-מסדה, רחל בן-שלמה
על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהמסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהיחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםתורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםבמסגרת תחום המדע האזרחי, אנשים שונים ברחבי העולם שאינם בעלי הכשרה מקצועית בנושא מסייעים כיום למדענים לקדם את מחקריהם
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםתמר כפיר, מגי ברטן, רענן אמויאל, עמיר ריטוב, דותן רותם, יהושע שקדי, עפרי גבאי, אסף זנזורי, ערן פייטלסון
הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםבימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהמסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםגם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםכדי לנהל את השטחים הפתוחים באופן שיאפשר את תפקודם לאורך זמן, יש ליצור תוכנית ארצית שתגדיר את השלד המרכזי של השטחים הפתוחים שמשמשים וישמשו מסדרונות אקולוגיים
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםללא ניהול, המסדרונות האקולוגיים הולכים ומאבדים את יכולתם למלא את תפקידם האקולוגי. לפיכך, יש הכרח בפיתוח מנגנון לניהול שטחים אלה, שיבטיח את המשך תפקודם
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםלדעתי לאף גוף לא צריכה להיות האחריות הבלעדית לניהול כל המסדרונות האקולוגיים. עצם המחשבה שיש להקים גוף חדש שינהל את המסדרונות, או להעביר את אחריות הניהול לאחד הגופים הקיימים, מסוכנת
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםחידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםמבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)תמר רביב, סתיו גילוץ, איילת רוזן
"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר הרגולציה להפחתת פליטות מזהמים מאסדת לוויתן
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר השינויים הנדרשים בין אסדת לוויתן לאסדת תמר
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר ניטור הפליטות מאסדת לוויתן
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר התמודדות עם תקלות ודליפות מאסדת לוויתן
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)ראיון עם פרופ' תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר מוזיאון הטבע הראשון במזרח התיכון, ע"ש שטיינהרדט שנפתח לציבור בחודשים האחרונים
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)אליסה פרוכט, אלון זס"ק, תמר רביב
הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)תמר רביב, איילת רוזן, אנה טרכטנברוט
ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)בשנים האחרונות עברה ישראל התפתחויות משמעותיות, והיא נמצאת בתחילתה של מהפכה ביישום מדיניות סביבתית-ציבורית נרחבת, המתייחסת להשפעות החיצוניות של פעולות הפוגעות בסביבה ובאיכות חיי התושבים
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)פרופ' אורן פרז, עו"ד יותם שלמה
סעיף 21 לחוק אוויר נקי מכיל התייחסות לאספקטים של דמוקרטיה השתתפותית - גישה הגורסת כי האזרחים צריכים להיות מעורבים בהליכי קבלת החלטות באופן עמוק יותר מהצבעה בקלפי אחת לארבע שנים
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)בעולם המודרני הולכים ומתרופפים, הולכים וניתקים הקשרים עם הטבע, ויחד איתם נעלם הידע ונותר נחלתם של בודדים
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)בעשור האחרון התרחשו מספר תהליכים בעולם הרגולציה (האסדרה) הסביבתית בישראל שמצביעים על כרסום במחויבות הממשלה לרעיון של פיתוח בר-קיימא
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)לצד שלל המפגעים הבריאותיים שנובעים מעישון סיגריות, ישנה בעיה סביבתית חמורה הנובעת מהשלכת בדלים בלתי מתכלים במרחב הציבורי. הצעת חוק חדשה באה במטרה להתמודד עם הבעיה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)בשירו של וולפסון אפשר לקרוא את השאלה: מה אני האחד יכול לעשות? אך שאלה זו שזורה בתחושת החובה לעשות את המעשה, לכתוב את השיר
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)אכלוס מאגר משמר השרון בדגים חסרי ערך מסחרי הוא פתרון מוצלח להזנת להקות שקנאים בעונת הנדידה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)ריאיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)טלי לאור, דפנה גן, אילנה אבישר
מחקר איכותי זה בחן מניעים של פעילים סביבתיים, והשתתפו בו 15 פעילים המייצגים מגזרים שונים ומגוון תרבויות בישראל. התֵמות שעלו מתוך ממצאי המחקר תואמות את מודל האקולוגיה האנושית של ברונפנברנר
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)האם יישוב קהילתי יכול להיות בר-קיימא? האם יש הצדקה לבתים צמודי קרקע בעידן הצפיפות? האם יש למדינת ישראל חזון חדש עבור המרחב הכפרי המתחדש?
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)ד"ר רוסלנה-רחל פלטניק, ד"ר אילת דוידוביץ', תמר טרופ, פרופ' אופירה אילון
שאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה נותרה פתוחה. במחקר בחנו, לראשונה בישראל, את התועלת החברתית הנקייה (social net benefit) הגלומה בבנייה ירוקה של בתי ספר
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)לדעת הקהל ולשיתוף הציבור בהחלטה עתידית על שימוש באנרגיה גרעינית יש מקום חשוב בתהליך קבלת ההחלטות על הקמת התחנה. בשנה החולפת נערך, לראשונה בישראל, מחקר הבוחן את השאלה מה חושב הציבור על האפשרות כי תוקם בישראל תחנה כזו
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)בעוד חוק המים אינו מחייב הקצאה כלשהי לטובת הטבע – ובהיעדר חובה כזאת לא ניתן לומר כי לטבע זכות כלשהי – זכות הטבע לקבל את המים הנחוצים לו מעוגנת היטב במערכת דינים אחרת
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםשיר הנוגע בסוגיות של חוסר צדק סביבתי והקשר בין חוסר הצדק הסביבתי לעוני ולחוסר צדק כלכלי
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםיואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםכלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים"אחד הליקויים שתרם ללא ספק למשבר נעוץ בהיעדר שקיפות מספקת בכל הנוגע לבעיות שעמן מתמודד משק המים ובאי-שיתוף מספק של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות"
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםאיימי ליפמן אביזוהר, רותם קארו ויצמן
נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםאם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםזהר ברנט-יצחקי, דוד ויינברג, תמר ברמן, איתמר גרוטו
משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהמשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםנדמה שרשויות התכנון בישראל עדיין לא השכילו להפנים את האפשרות לרתום את המשאב המניב – מי הנגר העירוני – להתמודדות עם אתגרים מרכזיים הנוצרים מתהליכי העיור המואצים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהמדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםקק"ל תפעל להוביל מהלך ליצירת ועדת היגוי לאומית, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים, רשות המים והשלטון המקומי, כדי ליצור יחדיו את מסגרת הפעולה המתאימה לקידום אסדרה שתעודד את הטיפול במי הנגר המבוזבזים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםניסיון עולמי מלמד, שכדי לטפל בנגר יש צורך בשילוב כוחות, ממשלתי ועירוני, ושגם לציבור יש תפקיד לא מבוטל. על סמך הניסיון העולמי אפשר להציע צעדים מגוונים שיקדמו את הטיפול בנגר
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהמאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםאילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט, נדיה צימרמן, רונית מזר, אמיר פוסטר, יניב מריג, יניב מריג, אמיר פוסטר, דרור בוימל, אילן ניסים, נדיה צימרמן, דרור צוראל, נדיה צימרמן, אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט
בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)מחקר שבוצע במכללה האקדמית תל-חי התמקד בתפיסה של בעיות איכות הסביבה בישראל, במטרה לענות על השאלה: האם ובאיזו מידה נתפסת העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה כקשורה ליתר הבעיות הסביבתיות?
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)מכיוון שפיתוח מאגרי אנרגיה יכול להיעשות רק לאחר היכרות עם הסביבה הימית, היה הכרח לערוך סקר, שכלל זיהוי פערי מידע והשלמתם
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)יעלה גולומביק, ברק פישביין, אילת ברעם-צברי
במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)דרור צוראל, ניר אנגרט, נדיה צימרמן, רונית מזר
עריכת מיפוי נרחב של בתי גידול בעלי פוטנציאל לרגישות בים התיכון מסייעת למשרד להגנת הסביבה בבואו לבחון מסמכים סביבתיים של קידוחים, הנחת צנרת או כל תכנית אחרת בים
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)יעל הלפמן כהן, שלומציון שן, עזרא אורלובסקי
ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)לירון אמדור, אורי רמון, משה שלר, איל מיטרני, יהל פורת
מטרתו של המחקר המוצג היא לפתח שיטה לאומדן הערך של שירותי נופש בחיק הטבע בשטחים פתוחים מסוגים שונים (יערות, גנים לאומיים, שמורות טבע ושטחי חקלאות) כדי לזהות שטחים בעלי ערכיות גבוהה, לאפשר הגנה סטטוטורית עליהם, ולכוון אליהם מאמצי פיתוח תשתיות וממשק נופש
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)יניב מריג, אמיר פוסטר, דרור בוימל
אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)במחשבה הסביבתית נחוץ משהו נוסף, לא רק היגיון צרוף, אלא גם אמנות שמעוררת רגש. רגש שעשוי לגרום לנו לעצור לרגע, לשים לב. שימו לב כמה יפה הביטוי – לשים את הלב, לתת מקום לרגשות, לאמפתיה ולאהבה. ואולי מפה תצמח תודעה אחרת
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)אילן ניסים, נדיה צימרמן, דרור צוראל
דיון על ההיבטים הנוספים שלא נכללו בסקר, על כיצד ניתן לשפר את הסקר ולהטמיע את מסקנותיו ברגולציה
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)14 מצלמות עם חיישני תנועה הוצבו במשך שנתיים לאורך גדר הבקר שבגבולו המזרחי של פארק רמת הנדיב, כדי ללמוד על תנועת בעלי החיים באזור ומתוך כוונה למקם בצורה מושכלת מעברי בעלי חיים
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)נדיה צימרמן, אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט
בסקר אסטרטגי סביבתי המדינה נוטלת יוזמה לקביעת מדיניות-על, בעוד שבתחומים אחרים המדינה בודקת השפעות על הסביבה באופן נקודתי, למשל באמצעות תסקיר סביבתי, מבלי לקבוע מדיניות מנחה. דיון הבוחן האם יש להשתמש בכלי התכנוני בתחומים נוספים
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)עקרון ההיזהרות צריך לבוא לידי ביטוי משמעותי יותר במקומות שהמדע אינו מספק כיום ודאות מספקת כנגד החשש מנזקים סביבתיים ובריאותיים. יישום שאיפה זו אינו פשוט, ועלול להיתקל בקשיים ובאינטרסים נוגדים חזקים, אך אין זה אומר שעלינו לוותר על השאיפה להטמעתו ביתר שאת בחקיקה הסביבתית שלנו
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)ניתן ליישם את עקרון ההיזהרות בישראל במגוון דרכים, למרות עמימותו. כדי ליישמו בהצלחה ובאופן פרקטי וכלכלי מוצע לפרוט את העיקרון לעקרונות משנה, כדוגמת עקרון 'המזהם משלם', וכך ליצור את התמריץ הכלכלי המיטבי ליישום
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)עקרון ההיזהרות זכה עד היום לעשרות פרשנויות ואופני יישום. על העוסקים בתחום לפעול כדי לגבש עקרונות מפורטים להפעלתו וליישומו ולעגנם בחוקים רלוונטיים, כדי שהוא יתחיל להיות מיושם בפועל ולא יישאר כעיקרון-על מנחה בלבד
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)'תקשורת סיכונים' היא מונח המתאר הפצת מידע ואת תגובות הציבור למידע בתנאי אי-ודאות ואיום. זהו תחום חדש יחסית, המתפתח בקצב גובר בעשורים האחרונים
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)תורת ניהול היער בישראל של קק"ל, מניחה בסיס מקצועי מחייב לניהול בר-קיימא של יערות ישראל, וקובעת שמטרת-העל של היער היא אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לרווחת החברה. המאמר מתרכז בהכנת תכנית האב ותכנית הממשק הרב-שנתית
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)עמית ברכה, אריה נייגר, ציפי איסר איציק, תומר רוזנר, זוהר שקלים, ג'מילה הרדל ואכים
עקרון הזהירות או עקרון הזהירות המונעת מצוי בשני העשורים האחרונים בחזית העיסוק בניהול והערכת סיכונים בתחומי הגנת הסביבה ובריאות האדם
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)דוגמאות למקרים שנעשה שימוש בעקרון הזהירות המונעת, לא רק בתחום הסביבתי, מלמדות שהוא דווקא יכול להזיק. היות שכך, "עקרון ההיזהרות" צריך היה למנוע את כניסתו שלו עצמו לעולם המשפט הישראלי
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)