גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

סיפור מקרה זה, של פרט שגודל בשבי לפני השחרור לטבע, שרד זמן לא מבוטל, ועבר מרחקים גדולים, מעודד מאוד, ומעיד על שרידה בתקופה הקריטית של תחילת החיים העצמאיים, ועל הצלחה של הטיפול ושיטת האקלום והשחרור

השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

המחצית השנייה של המאה ה-20 אופיינה בתפיסות תכנון עירוני שהתמקדו בתכנון מותאם לכלי רכב פרטיים תוך פרבור מהיר. כתוצאה ממורשת תכנונית זו, הולכי הרגל הם לרוב בלתי-נראים בתהליכי התכנון העירוני בערים ישראליות

המאמץ מחקרי הרב המושקע בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית הפלסטיקה העתידית – שתתבסס על חומרי גלם ממקורות מתחדשים ומתכלים ביולוגית – נושא פרי, וצפוי לחולל שינויים גדולים במגוון תחומים, כמו חקלאות ורפואה

בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. בעקבות זאת, גברה המודעות לצורך בניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת השיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים, המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים

התחום 'בריאות וסביבה' מתייחס להשפעות של הסביבה הפיזית – כולל זיהום אוויר, מים, מזון וקרקע – על בריאות הציבור. כמו כן, התחום עוסק במרחב הציבורי, כולל היבטי תכנון ותחבורה והשפעתם על אורח חיים בריא, ובעיצוב מדיניות שמטרתה סביבה תומכת בריאות

פורום הקהילות והארגונים למען אגן ההיקוות חברון–בשור פועל ליצירת שיתוף פעולה חוצה גבולות ותרבויות לשמירה על הסביבה. מסגרת הפורום כוללת מפגשים דו-חודשיים או תלת-חודשיים של נציגי הארגונים הירוקים באזור, יהודים ומוסלמים כאחד

במחקר שלפניכם נבחנו היבטים שונים של חינוך כלכלי בחינוך לקיימות, באמצעות אפיון של התפיסות הכלכליות, הרווחות בקרב העוסקים בחינוך לקיימות בישראל. אפיון זה נועד ליצור מדד ייחוס של התפיסות הכלכליות, על פי הבחנה בין שתי תפיסות: כלכלה סביבתית וכלכלה אקולוגית

קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

המדע הסביבתי המאורגן והממוסד נמצא תחת מתקפה, שמגיעה מכיוונים שונים ולעתים מנוגדים. מה יכול לעשות הציבור, ומה חייבים לעשות המדענים כדי לנצח במערכה הזאת?

במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

למרות ייחודו של בית הגידול חולות סמר, ייעדה רשות מקרקעי ישראל את החול כמחצב כרייה לשימוש בתעשיית הבנייה של בתי מגורים חדשים באילת. ארגונים ירוקים רבים ואזרחים שאכפת להם פעלו ללא לאות ובדרכים רבות ומגוונות בניסיון לעצור את הגזֵרה ולהציל את הדיונות

ראיון עם אורי יוגב המכהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות. קודם לכן כיהן כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר. בשנים האחרונות עסק בתעשיית המים והקלינטק בישראל, וכיום מכהן כיו"ר עמותה הפועלת לקידום מעמדה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום פתרונות מתקדמים למים

ישנו פער עצום בין המציאות המתוארת באמצעות המדע לזו המתוארת באמנות, ואף אחת מהן לא מספקת תמונה שלמה. דרך הציור מנסה לבינגר לגעת בנושאים של סביבה, טבע ומקומו של האדם