אקולוגיה וסביבה

24 ביולי, 2017

עשו לעצמכם תרגיל: הרכיבו "משקפי דמוגרפיה"


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

הגעתי למחצית חיי!

אני בן 45, ולפי תחזיות הגידול בתוחלת החיים – עוד 45 שנה, בשנת 2062, תגיע תוחלת החיים של גברים בישראל עד ל-90. לא אלאה אתכם בהרהורים אישיים הקשורים לאמצע החיים, אלא אנצל את ההזדמנות לכתוב על סוגיות לאומיות הקשורות בין השאר לעלייה בתוחלת החיים.

לפני חמש שנים (אוגוסט 2012) פרסמנו במדור 'שולחן הדיונים' של כתב העת רב-שיח בנושא ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסייה בישראל. היה זה הביטוי החיצוני הראשון לדאגה שהביעו מספר חוקרים יקרים ממכון ויצמן באשר להשלכות הסביבתיות והאחרות של סוגיה זו, אך לא פחות מכך היה זה ביטוי לרצון שלהם להעלות את הנושא על סדר יומה של הקהילה הסביבתית ולבסס עיסוק עקרוני ומדעי בנושא. העיסוק בנושא העמיק במסגרת מושבים מיוחדים שהתקיימו מאז בוועידות שנתיות למדע ולסביבה, והתמסד עם הקמת 'פורום סביבה, חברה ודמוגרפיה' לפני שנתיים, ביוני 2015.

משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה. כמובן שהסבר לכך טמון בטאבו חברתי, הנובע מתלאות העם היהודי ומעיסוק מתמיד במאזנים דמוגרפיים לאומיים. לרובנו יש 'נקודה עיוורת' המונעת מאתנו להכיר בכך שדמוגרפיה היא מכנה משותף לרוב האתגרים הסביבתיים והחברתיים שבפנינו (למשל צפיפות בכבישים ועומס בבתי החולים). כולנו שמחים לראות אנשים קרובים לנו מאריכים חיים ומגיעים לשיבה טובה, ועולזים כשנולדים ילד, ילדה ואחיינים. אז על מה נלין?

פרופ' אלון טל, מחבר הספר "והארץ מלאה – התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל" (הקיבוץ המאוחד, 2016), שעומד כיום בחזית הציבורית של השיח בנושא דמוגרפיה וסביבה, קובע "אין כמעט פתרון למשבר הסביבתי, ובטח לא למשבר החברתי, כשיש גידול אוכלוסין מואץ. הייתה תקופה שהיינו צריכים לעודד ילודה. עכשיו הזמן לייצב את האוכלוסייה".

עשו לעצמכם תרגיל: אחרי שתקראו את הידיעה הפותחת את הגיליון העוסקת ישירות בנושא זה, הרכיבו "משקפי דמוגרפיה", וקראו בעזרתם את תוכני הגיליון שלפניכם. אף על פי שגיליון זה לא היה מיועד לעסוק דווקא בסוגיות דמוגרפיות, אני בטוח שתיווכחו לראות כמה מהבעיות הן תולדה, בין השאר, של גידול האוכלוסייה: השינויים בתפוצת ציפורים לצד שינויים המתחוללים בנוף ארצנוהצורך לפתח אזורי נופש בחיק הטבע לטובת הציבור המצטופף באתרי הטבע בחופשות ובחגיםהתמורות בשימושי קרקע באזורים כפריים הסמוכים לגוש דןהצורך ביבוא נרחב של גרעינים למספוא ולתעשייה להזין את האוכלוסייה הגדלהניצול רוב מי הגשמים באגן ים המלח לשימושי האדם (ראו גם פה).

ולסיום, אנו מציעים לכם דרך נוספת להשגת נקודת מבט חדשה על סוגיות סביבתיות. שינוי תודעתי בתחום ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסין, כמו בכל תחום אחר, יכול להיות מושג באמצעים רציונליים, כמקובל לרוב בקרב אקולוגים ומדעני סביבה, אך יש המוצאים שביל ישיר אל התודעה דרך הרגש. כדי לפתח את הערוץ הזה החלטנו להביא בכל גיליון שיר מ'שירת הסביבה'.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2017. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 8(3): 2
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש. 2017. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 8(3): 2
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    גנים אנכיים בעולם ובישראל
    בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית
    חזית המחקר
    התפשטות החקלאות בחולות הנגב המערבי והשלכותיה האקולוגיות
    להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה
    דבר העורך
    נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים

    - מודעה -

    לראש העמוד