אקולוגיה וסביבה

3 ביוני, 2012

מנהיגי מדינות העולם בוועידת האו"ם בנושא פיתוח בר-קיימא, המכונה RIO 20 | צילום: Blog do planalto, Flickr


מאת

טלי טל
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

טלי טל
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

לקוראים שלום רב,

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

במסגרת ועידת כדור הארץ ההיסטורית שנערכה בריו דה ז'נירו (ברזיל), ביוני 1992, נכתבה תכנית הפעולה של מדינות העולם לקידום פיתוח בר-קיימא, המפרטת את הפעולות שיש לנקוט ברמה העולמית, ברמה הלאומית וברמה המקומית, בכל התחומים שהאדם משפיע בהם על הסביבה. התכנית התוותה דרכי חשיבה מחודשות ביחס לצמיחה כלכלית, לקידום צדק חברתי ולהבטחת בריאותה של הסביבה הטבעית. תכנית זו, המוכרת בשם אג'נדה 21, היא אבן הפינה של השינוי התפיסתי האדיר שעברנו בשני העשורים האחרונים.

וזה עוד לא הכול – באותה ועידה נוסדה התכנית להגנת הסביבה של האו"ם (UNEP); נחתמה אמנת ריו לפיתוח ולסביבה; נחתמו שלוש אמנות עולמיות בנושאים שהובילו את מרבית העיסוק בנושאי סביבה מאז ועד היום – אמנת המסגרת לטיפול בשינוי האקלים (שהתגלגלה בהמשך לפרוטוקול קיוטו), אמנת המגוון הביולוגי ואמנת הלחימה במדבור.

בשדה החינוכי תרמה ועידת ריו תרומה עצומה לחינוך לקיימות ברחבי העולם. אם עד ריו התמקד החינוך הסביבתי בעיקר בחינוך לאהבת הטבע ולשמירה עליו ובחינוך לאיכות הסביבה, הרי שוועידת ריו הביאה גם לשילוב של היבטים של צדק סביבתי וצדק חלוקתי בשיח החינוכי. בעקבות ועידת ריו הפך החינוך הסביבתי מחינוך אליטיסטי לתנועה חינוכית חובקת כול, ששמה לה כמטרה לחנך ילדים, נוער ומבוגרים כאחד. עשור לאחר מכן תרמה הוועידה גם להכרזה של האו"ם על "עשור לחינוך לפיתוח בר-קיימא" בשנים 2014–2015.

ביוני 2012, 20 שנים אחרי, מתכנסת בריו ועידת האו"ם בנושא פיתוח בר-קיימא, המכונה RIO+20. הוועידה מתמקדת בשני נושאי ליבה: כלכלה ירוקה (בהקשר של פיתוח בר-קיימא וביעור העוני) והמסגרת המוסדית לפיתוח בר-קיימא. הדיון בנושאים אלה נעשה תוך מתן תשומת לב מוגברת לשבעה תחומים: מקומות עבודה הגונים, אנרגיה, ערים מקיימות, מזון (ביטחון תזונתי וחקלאות מקיימת), מים נקיים ונגישים לכול, אוקיינוסים ומוכנות לאסונות טבע.

פעם בדור נדרשים ראשי המדינות בעולם להתנתק מדפוסי החשיבה הלאומיים האופייניים להם ולגבש מתווה להבטחת עתידם של כדור הארץ ותושביו. יותר מ-135 ראשי מדינות, לא כולל בנימין נתניהו, הבטיחו את בואם לוועידה. הציפיות מן הוועידה גבוהות, והן אינן כוללות מילים ומשפטים מורכבים המבטאים פשרות פוליטיות, אלא צעדים אמיצים שיביאו לשינוי אמִתי בחיי רבים. קיום מגוון גדול של רצונות וצרכים המבטא את הפערים בין הרעבים לשבעים, מקשה כמובן על הגעה להסכמים בין–לאומיים משמעותיים, אך יש לקוות כי מנהיגי העולם ישכילו להבין כי מגוון רחב הוא אחד ממרכיבי העוצמה של פיתוח בר-קיימא.

קריאה מהנה ומועילה
טלי טל ושחר בוקמן
 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

טל ט ובוקמן ש. 2012. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 3(2): 130.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      טלי טל
      הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      טלי טל
      הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה



      ציטוט מומלץ

      טל ט ובוקמן ש. 2012. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 3(2): 130.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      לעובדה ולשומרה – מתודולוגיה לניתוח רב-ממדי ולתכנון סביבתי של הנגב המערבי

      ענת בן נתן, לירן בן אלטבט, דניאל זמלר, דויד מנינגר

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי צו השעה הוא שיקום ופיתוח של הנגב המערבי, אך הם עלולים להיות תהליכים דורסניים. לפיכך, נדרש כלי תכנון מהיר שיכול לספק הערכה של ערכיות סביבתית ולצמצם את הפגיעה בסביבה

      צו השעה הוא שיקום ופיתוח של הנגב המערבי, אך הם עלולים להיות תהליכים דורסניים. לפיכך, נדרש כלי תכנון מהיר שיכול לספק הערכה של ערכיות סביבתית ולצמצם את הפגיעה בסביבה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      מחרדה לפעולה – בחינת הקשר בין חרדה אקולוגית ועשייה פרו-סביבתית

      גל ח' קרסו רומנו, רתם ציפורי

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4) בחינת ההבדלים בין פעילות סביבתית אישית ופעילות סביבתית קבוצתית בהקשר של חרדה אקולוגית והשפעתן על תחושת המצוקה הנפשית והמסוגלות

      בחינת ההבדלים בין פעילות סביבתית אישית ופעילות סביבתית קבוצתית בהקשר של חרדה אקולוגית והשפעתן על תחושת המצוקה הנפשית והמסוגלות

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)

      כשהמדע נדחק הצידה: סיפורו של חוק שנאכף בניגוד לעמדת מומחים באקדמיה, והשלכותיו על קביעת המדיניות הסביבתית ויישומה

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)
      לראש העמוד