אקולוגיה וסביבה

הגדלת ההון המדעי של תלמידים המתגוררים בפריפריה דרך השתתפותם במדע אזרחי – האם היא עשויה אף לתרום לניידות החברתית שלהם?

6 בנובמבר, 2023

"במחקר זה ניסינו לעמוד על המאפיינים של ההון המדעי וחוויית הלמידה, שמבטאים תלמידים המתגוררים בפריפריה בהקשר ללמידתם בפרויקט מדע אזרחי על גז הרדון"


מאת

ראניה חוסין פראג'
הפקולטה לחינוך, מכללת אורנים
יעל קלי
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
אורנית שגיא
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
אלין פרי
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
דני בן צבי
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה

מאת

ראניה חוסין פראג'
הפקולטה לחינוך, מכללת אורנים
יעל קלי
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
אורנית שגיא
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
אלין פרי
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
דני בן צבי
החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
תקציר

הון מדעי הוא סוג של משאב חברתי ותרבותי המתייחס לידיעות, לתחושות ולדרכי פעולה של אנשים בהקשר למדע בחיי היום-יום שלהם. במחקר הנוכחי בחנו אילו מרכיבים של ההון המדעי מתבטאים אצל תלמידים שמתגוררים בפריפריה, ומהי חוויית הלמידה שלהם בפרויקטים של מדע אזרחי, ששולב בשיעורי מדעים. הפרויקט נועד למפות את ריכוזי גז הרָדון במבנים בישראל, ובמסגרתו למדו התלמידים על הרדון, מאפייניו וסכנותיו, וכן השתתפו בניטור שלו. בפרויקט השתתפו 137 תלמידים בשש כיתות ט' בחטיבת ביניים מהחברה הדרוזית בצפון הארץ. בסוף תקופת הלמידה השתתפו 15 מהתלמידים בראיונות מובנים למחצה. ניתוח הראיונות, שנערך בגישה איכותית, הצביע על קידום שלושה מרכיבים של הון מדעי אצל התלמידים: פיתוח תפיסות חיוביות על אודות המדע; טיפוח זהות מדעית; עלייה בחשיבות למידת מדע באמצעות מדע אזרחי בהקשר של נושאים סביבתיים. נוסף על כך, נמצאו עדויות לחוויות למידה חיוביות מבחינה חברתית, רגשית ולימודית. ממצאי המחקר מראים כי שיתוף תלמידים במחקר מדעי באמצעות מדע אזרחי עשוי להעשיר את ההון המדעי של תלמידים ולקדם למידה משמעותית בחינוך סביבתי, כגון הבנת ההשפעה של הסביבה על בריאות האדם. בהון המדעי, מעצם היותו משאב חברתי-תרבותי בר-המרה, טמון הפוטנציאל לעודד תלמידים המתגוררים בפריפריה להשתתף באופן פעיל בתהליכים דמוקרטיים של קבלת החלטות מושכלות בסוגיות סביבתיות ואקולוגיות, ובכך, לאפשר להם ניידות חברתית.

מבוא

מדע אזרחי הוא סוגת מחקר, שבבסיסה שותפות בין מדענים ובין אנשים שאינם מדענים סביב פרויקטים מדעיים. המשתתפים במחקרי מדע אזרחי, שאינם מדענים, זוכים להשתתף באופן פעיל במחקר אותנטי וביצירת ידע מדעי, לתרום למדע, ללמוד נושאים מדעיים חדשים ולהצטרף למעגל החברתי של העוסקים במדע, תוך שהם לומדים בעצמם ומפתחים מיומנויות הקשורות למדע [2, 9, 16, 26]. בפרויקטים של מדע אזרחי מתנדבים מהציבור יכולים להיות בין יוזמי המחקר, או להשתתף בעיצוב המחקר, באיסוף הנתונים, בניתוחם, בהסקת מסקנות ובהפצת הידע [1]. זוהי תופעה חברתית מרתקת הטומנת בחובה פוטנציאל רב ללמידה בלתי פורמלית של המתנדבים, שנהוג לכנותם "מדענים-אזרחים" [23].

בשנים האחרונות נעשים מאמצים לשלב מדע אזרחי כחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר. שילוב שכזה מהווה אתגר גדול לבעלי העניין השונים, בעיקר מכיוון שהוא מושתת על שותפות יוצאת דופן בין מדענים או מובילי אחרים של פרויקטים של מדע אזרחי, לבין בתי ספר, עם שאיפה לתרומה הדדית בין תלמידים, מורים, ומובילי הפרויקטים [18, 19, 23, 24, 26]. לאחרונה פורסם גיליון מיוחד בנושא שותפויות מדע אזרחי בבית הספר. התחום, המכונה באנגלית School Participation in Citizen Science (SPICES) – הוגדר כתחום מחקר ייחודי במדעי הלמידה וההוראה [23]. ארבעה כיווני מחקר עיקריים תוארו כמהווים את מפת הדרכים של התחום: א. חקר ההדדיות בשותפויות מדע אזרחי בבית הספר [8]; ב. חקר הפרקטיקות המדעיות שתחום זה מזמן עבור תלמידים [13]; ג. אתגרים קוגניטיביים הכרוכים בו עבור תלמידים [7]; ד. דרכים לתמיכה בשותפויות מדע אזרחי בבית הספר [10, 20]. חוקרי המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר (Taking Citizen Science to School – TCSS) מאוניברסיטת חיפה ומהטכניון, שחלק מהם היו בין עורכי הגיליון המיוחד הזה ובין מחברי המאמרים, בוחנים בשנים האחרונות כיצד אפשר לרתום את הפוטנציאל הגלום במדע אזרחי לצורך קידום למידה משמעותית של מדע בקרב תלמידים. אחד התחומים שלא קיבל מענה מעמיק באותו גיליון ובספרות המחקרית בכלל, הוא קידום שוויון הזדמנויות באמצעות מדע אזרחי בבית הספר, ובפרט – בחינת פוטנציאל השותפויות הייחודיות המגולמות בו לניידות חברתית (social mobility) בקרב תלמידים מאוכלוסיות השייכות לפריפריה חברתית או גאוגרפית.

מאמר זה בוחן "קידום שוויון הזדמנויות באמצעות מדע אזרחי בבית הספר, ובפרט – בחינת פוטנציאל השותפויות הייחודיות המגולמות בו לניידות חברתית (social mobility) בקרב תלמידים מאוכלוסיות השייכות לפריפריה חברתית או גאוגרפית" | צילום: Hanay, ויקימדיה, CC BY-SA 3.0

ניידות חברתית מוגדרת כיכולת של אדם או משפחה לשנות את מעמדם הכלכלי-חברתי [14]. המעמד מושפע, בין היתר, ממשאבים שאינם חומריים, כגון, השכלת ההורים ונגישות לחינוך איכותי [21]. ניתן להתייחס למשאבים האלה כאל סוג של "הון", כגון, הון חברתי או תרבותי, מכיוון שבדומה להון כלכלי, הם מקנים יתרונות לאנשים המחזיקים בהם [11]. הון מדעי (science capital) מצטרף למונחים האלה, ומתייחס להיבטים מדעיים של הון תרבותי והון חברתי, וכן להתנהגויות ולפרקטיקות הקשורות למדע. הוא עשוי להתבטא בידע, בתחושות, בזהות מדעית ובדרכי פעולה של אנשים בהקשר למדע בחיי היום-יום שלהם, ומאפשר להם לקבל החלטות מושכלות, שעשויות לקדם אותם בחברה, למשל, במציאת עבודה [6].

תלמידים הלומדים במסגרת תוכניות המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר עוסקים בחקר סוגיות אקולוגיות וסביבתיות בישראל, תוך פריצה של גבולות מסורתיים בין בית הספר, החברה והאקדמיה [1, 17]. ההשערה העומדת בבסיס המחקר בנוכחי היא כי עיסוק זה עשוי להוביל להגדלת ההון המדעי של התלמידים. מדע אזרחי מבוסס על שותפות בעשייה מדעית ולכן עשוי לתרום להתפתחות הון מדעי, שאנו רואים בו תרומה ייחודית שבית הספר יכול וצריך להציע לתלמידים. חשוב לציין, שההון המדעי טומן בחובו מרכיב של אוריינות מדעית, אך מוסיף לו גם מרכיב של הון חברתי בהקשר מדעי (science-related social capital) [6]. התפיסה העדכנית של אוריינות מדעית דוגלת במתן הזדמנויות לתלמידים ללמוד לא רק את הידוע בעולם התוכן של המדע, אלא אף להשתתף במחקרים, שהתשובות לשאלות שהם מעלים אינן ידועות עדיין [22]. העיסוק במדע אזרחי יוצר קרקע פורייה לכך, אך השערתנו לגבי הפוטנציאל להגדלת ההון המדעי של התלמידים מתבססת על הקשר הבלתי אמצעי עם המדענים והמדע, שהשותפות הייחודית הזו מאפשרת.

אחד הפרויקטים שהמרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר הציע למורים ולתלמידים בשנים 2018–2021 הוא השתתפות בסקר גז הרָדון [4]. רדון (Rn 222) הוא גז אציל רדיואקטיבי הנוצר מהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד רָדיום (226 Ra). רדיום קיים בסלעים ובקרקעות, כמו גם בחומרי בנייה שעשויים מהם, כגון אפר פחם. בכל בית, אפילו המאוורָר ביותר, קיים רדון, מכיוון שכל סוגי הקרקע וחומרי הבנייה פולטים רדון. רמות הרדון במבנים לרוב קטנות ובלתי מזיקות, אך לחשיפה ארוכת טווח לריכוזים גבוהים של רדון עשויות להיות השלכות רפואיות קשות. גילוי מוקדם של ריכוזי רדון גבוהים מאפשר לדיירים לטפל בבעיה ולהגן על בריאותם.

רָדון הוא גז אציל רדיואקטיבי הנוצר מהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד רָדיום | Ahoerstemeier, ויקימדיה, CC BY-SA 3.0

הפרויקט הנוכחי שהמרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר משתתף בו פותַח בשיתוף מדענים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ומציע הזדמנות לתלמידים להשתתף במחקר סביבתי מקורי [25]. במקרים שנחשפים ריכוזים גבוהים של רדון בבתי התלמידים, מתקיים ניטור לטווח ארוך יותר, שעשוי להציל חיים. פרטים נוספים על ההיבטים המדעיים של פרויקט הרדון ניתן למצוא באתר המכון הלאומי לחקר הבנייה, הטכניון.

הפעילויות בפרויקט תוכננו במטרה לטפח אצל התלמידים שילוב של מיומנויות חקר מדעי, חקר נתונים והבנה של מהות המדע, וכל זאת בגישה פדגוגית ייחודית שפותחה במרכז TCSS [7]. הגישה מתבססת על שימוש בכלים דיגיטליים המאפשרים לתלמידים "לשחק" עם נתונים הנאספים בפרויקטי המדע האזרחי, ולחקור אותם באופן מושכל, מקורי ויצירתי. התלמידים בוחנים את מידת הוודאות שלהם בהסקת מסקנות לגבי שאלות המחקר שניסחו, ואף בוחנים את שאלות המחקר עצמן ואת תקפותן המדעית. מפגשים עם מפקח המדעים של בית הספר נערכו כדי לוודא שבתי הספר רואים את ההלימה בין הגישה החדשנית הזו לבין מיומנויות החקר הנדרשות מתלמידי כיתה ט'. בסוף השנה הוצגו חלק מהעבודות ביריד חקר מדעי, שהתקיים בירושלים.

יישום הגישה של TCSS בפרויקט הרדון ושיתוף הפעולה של תלמידים ומדענים בו מהווים הזדמנות לתלמידים לפתח עניין אמיתי תוך העשרת ידיעותיהם ומיומנויותיהם בסוגיה מורכבת זו. באופן זה היישום עשוי לסייע בהגדלת ההון המדעי שלהם. ההון המדעי עשוי לעודד אותם, כאזרחים, להשתתף בתהליכים דמוקרטיים של קבלת החלטות בכלל, ובסוגיות סביבתיות אקולוגיות בפרט, ובעקבות זאת להשתתף בעשייה מדעית בעלת משמעות בעולם האמיתי. נוסף על כך, אנו מאמינים כי הנגשת המדע ופיתוח ההון המדעי בקרב תלמידים המתגוררים בפריפריה עשויים לקדם שוויון הזדמנויות וניידות חברתית, מאחר שהם קשורים גם להון חברתי וגם לחינוך איכותי.

שאלת המחקר היא: אילו מרכיבים של הון מדעי מבטאים תלמידים המתגוררים בפריפריה בהקשר ללמידתם בפרויקט של מדע אזרחי, ששולב בשיעורי המדעים, ומהי חוויית הלמידה שהם מעידים עליה?

תלמידים שהשתתפו בפרויקט. "בפרויקט השתתפו 137 תלמידים משש כיתות ט' מהחברה הדרוזית בצפון הארץ. כל התלמידים למדו על הרדון, מאפייניו וסכנותיו, וכן השתתפו בניטור שלו כחלק מפעילותם בפרויקט המדע האזרחי" | צילום: ראניה חוסין פראג'

שיטת המחקר

במסגרת המחקר נבנתה יחידת לימוד, שמטרתה לסייע לתלמידים ללמוד על גז הרדון, תוך שהם מפתחים את החשיבה המדעית ומיומנויות החקר שלהם סביב נושא סביבתי מקורי ורלוונטי. בפרויקט השתתפו 137 תלמידים משש כיתות ט' מהחברה הדרוזית בצפון הארץ. כל התלמידים למדו על הרדון, מאפייניו וסכנותיו, וכן השתתפו בניטור שלו כחלק מפעילותם בפרויקט המדע האזרחי. כל תלמיד מדד את ריכוז הגז בביתו על ידי הצבת בקבוק פחם פעיל הסופח את הגז במשך מספר ימים.

מדידת ריכוז הרדון נערכה במעבדה מוסמכת בטכניון, והתוצאות נשלחו למורים. התוצאות צורפו לתוצאות של מדידות רדון שערכו תלמידים אחרים ברחבי הארץ שמשתתפים בפרויקט, וכולן היוו את בסיס הנתונים שתהליך החקר של התלמידים התבצע עליו, וששימש את המדענים במחקרם. במהלך ניתוח הנתונים נעזרו התלמידים בתוכנה CODAP, המאפשרת התנסות ידידותית בניתוח סטטיסטי בלתי פורמלי תוך פיתוח חשיבה סטטיסטית (חשיבה על מדגם ודגימה, מרכז, פיזור, התפלגות, וכדומה). התלמידים נעזרו בתוכנה להצגת הנתונים בגרפים, לניתוח הממצאים ולהסקת מסקנות. הפעילויות התבצעו בקבוצות למידה בהנחיית המורות למדעים, בליווי חוקרת מצוות המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר, שהיא הכותבת הראשונה במאמר זה.

מתוך כלל התלמידים שהשתתפו בפרויקט נבחרו 15 תלמידים ותלמידות לצורך המחקר הנוכחי. הם השתתפו בראיונות מובנים למחצה עם סיום הפרויקט, והתבקשו לספר על התנסותם בו. המורות בחרו מכל כיתה שניים או שלושה תלמידים, המייצגים רמות לימודיות שונות. הראיונות התבצעו בשפה הערבית, שהיא שפת האם של התלמידים, תומללו, ותורגמו לעברית במלואם. כל ריאיון ארך כחצי שעה.

ניתוח הנתונים נערך בגישה איכותית [5] לפי שיטת הניתוח הנושאי, והתמקד בעיקרו במה שהמרואיינים אמרו [12] . הקטגוריות והדוגמאות שחולצו מתוך הטקסט, הוצגו לחמש חוקרות מומחיות בתחום במטרה להגדיל את המהימנות של הקטגוריות, הפרשנויות והמסקנות [15]. על כן, ניתוח הנתונים נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון התבצעו קריאה קפדנית וקידוד, ובשלב השני נערך ניתוח ממפה. שני נושאי-העל שחולצו מהטקסט היו קשורים ל"הון מדעי" ול"חוויית הלמידה". דוגמאות לנושאים ולתתי-נושאים, כולל תשובות של התלמידים, אפשר לראות בטבלאות 1 ו-2. רמת ההסכמה בין השופטות על סיווג ההיגדים לפי הון מדעי וחוויית הלמידה הייתה גבוהה (95%).

טבלה 1

קטגוריות ראשיות, משניות ודוגמאות מתשובות התלמידים על אודות הון מדעי

טבלה 2

קטגוריות ראשיות, משניות ודוגמאות מתשובות התלמידים על אודות חוויית הלמידה

בקבוק פחם פעיל, ששימש את התלמידים למדידת ריכוז הרדון | צילום: ראניה חוסין פראג'

ממצאים

הון מדעי

ניתוח ראיונות התלמידים העלה התייחסויות למרכיבי הון מדעי ולחוויית למידה חברתית-רגשית. התייחסות למרכיבי הון מדעי נמצאה ביותר ממחצית ההיגדים של התלמידים בראיונות (94 מתוך כלל 174 ההיגדים, 54%). שלוש קטגוריות עיקריות של היגדים על הון מדעי אובחנו ותוקפו במהלך ניתוח הנתונים: א. תפיסת החשיבות של למידת מדעי הסביבה בכלל, ולמידה באמצעות מדע אזרחי בפרט (66 היגדים מתוך 94, 70%); ב. פיתוח וטיפוח של זהות אישית במדע (15 היגדים, 16%); ג. פיתוח תפיסות חיוביות כלפי המדע (13 היגדים, 14%). חלק מהקטגוריות הללו חולקו לקטגוריות משנה המוצגות בטבלה 1 בלוויית דוגמאות טיפוסיות של היגדי התלמידים. מרבית ההיגדים שהתייחסו להון מדעי היו חיוביים (87 מתוך 94, כ-93%) והעידו על תרומה חיובית של הפרויקט לטיפוח מרכיבים שונים של הון מדעי. רק שבעה היגדים היו שליליים. ייתכן שהתוצאות המובחנות הללו מעידות על נטיית התלמידים לרצות את החוקרת ולהימנע מביקורת גלויה.

 

חוויית הלמידה

התייחסות לחוויית הלמידה נמצאה בכמחצית ההיגדים של התלמידים בראיונות (82 מתוך כלל 174 ההיגדים, 47%). שתי קטגוריות עיקריות של היגדים על חוויית הלמידה אובחנו ותוקפו במהלך ניתוח הנתונים: א. חוויות רגשיות (49 היגדים מתוך 82, 16%); ב. חוויות חברתיות (33 היגדים, 40%).

ההיגדים שהתייחסו לחוויית הלמידה חולקו למספר קטגוריות משנה כמתואר בטבלה 2. מבחינה חברתית, התלמידים דיווחו למשל שהפרויקט גרם לגיבוש ולקשר בין תלמידים.

תלמידות שהשתתפו בפרויקט מציגות את עבודתן בפני הכיתה | צילום: אורנית שגיא

דיון ומסקנות

במחקר זה ניסינו לעמוד על המאפיינים של ההון המדעי וחוויית הלמידה, שמבטאים תלמידים המתגוררים בפריפריה בהקשר ללמידתם בפרויקט מדע אזרחי על גז הרדון. מממצאי המחקר עולה, כי שיתוף התלמידים במחקר מדעי מקורי בהקשר של מדע אזרחי, מעבר להעשרת ידיעותיהם בסוגיה הסביבתית שהמחקר עוסק בה, עשוי לסייע לפיתוח מרכיבים שונים של הון מדעי אצל התלמידים. מרכיבי ההון המדעי, שנמצאו במחקר זה הם: א. תפיסת החשיבות של למידת מדעי הסביבה בכלל ולמידה באמצעות מדע אזרחי בפרט; ב. פיתוח וטיפוח של זהות אישית בהקשר למדע; ג. פיתוח תפיסות חיוביות כלפי המדע. התלמידים ייחסו חשיבות ללמידת מדעי הסביבה בכלל, וללמידה באמצעות מדע אזרחי בפרויקט הרדון בפרט. ההתנסות במדעי הסביבה באמצעות הפרויקט אפשרה להם להשתתף בקידום הידע המדעי לגבי ריכוזי רדון במבני מגורים בארץ וללמוד על סוגיות בריאותיות-סביבתיות הקשורות לחיי היום-יום שלהם. אך אולי אפילו יותר מכך, אנו רואים חשיבות רבה בכך שתלמידים פיתחו תפיסה הרואה בעיסוק במדע חלק מהזהות האישית שלהם, והביעו עמדות חיוביות כלפי מדע ולמידתו, דבר שבא לידי ביטוי בהיגדים, שהעידו על השיחות עם בני משפחתם והתעניינותם בפרויקט, משיכתם של התלמידים לעולם המדעי והמחקרי ורצונם להשתתף בו.

חוויית הלמידה, כפי שעולה מהיגדי התלמידים, הייתה חיובית הן בממד הרגשי הן בממד החברתי. התלמידים ביטאו תחושות גאווה לעבוד שכם אל שכם עם מדענים מהטכניון, ביטחון עצמי ומסוגלות לעשות זאת, וסקרנות והנעה לחקור את הנושא. כמו כן, נראה כי השתתפות פעילה בפרויקט יצרה אצל התלמידים חוויות משמעותיות החורגות מעבר ללמידה הבית-ספרית, ותחושת אחריות אישית להפיץ את המודעות והתובנות שלהם למשפחותיהם ולחברי קהילתם.

הממצאים הנוגעים לחוויות הלמידה עולים בקנה אחד עם ממצאי הספרות המחקרית בתחום, כמו למשל המחקר של גולומביק ואח' [3] שמצביע על הפוטנציאל שיש לעיסוק במדע אזרחי לטפח אחריות אצל תלמידים על הסביבה וגם לעודד אותם לפעול בעניין. המחקר הנוכחי מוסיף לכך מרכיבים נוספים של הון מדעי [6], עם העדויות לביטוי זהות מדעית ומשיכה של התלמידים להשתתף במחקר מדעי. לדעתנו, השילוב של חוויות הלמידה החיוביות עם פיתוח שלושת המרכיבים של ההון המדעי עשוי ליצור קרקע פורייה במיוחד לצמיחה ולניידות חברתית של תלמידים המתגוררים בפריפריה. מחקרים ארוכי טווח, שיעקבו אחר תלמידים לאורך זמן, יוכלו לבחון את מימוש הפוטנציאל הזה. המחקר מראה שגם בפריפריה, המודרת לרוב מלב העשייה המדעית-סביבתית בארץ, השילוב של מדע אזרחי בבית הספר יוצר פתח להשתלבות חבריה בעשייה מקיימת בסביבתם הקרובה, כמו גם בהשתתפות בקידום המדע בכלל, ובתחומים של אקולוגיה וסביבה בפרט. לאור הפוטנציאל הטמון בשילוב פרויקטים כאלה בתוכנית הלימודים, אנו ממליצים לקובעי המדיניות ולאחראים על תוכניות הלימודים במשרד החינוך לשלב פרויקטים דומים במדע אזרחי לכל שכבות הגיל, ובייחוד בפריפריה, ולפתוח בכך פתח לקידום שוויון הזדמנויות ולניידות חברתית.

תודות

לצוות בית הספר ולהנהלתו על שיתוף הפעולה ולכל התלמידים שתרמו לפרויקט.

  • שימוש בגישה של מדע אזרחי ללמידת חקר לא רק שיכול לעניין את אלה המחפשים גישות מודרניות לביצוע מחקרי סביבה, אלא גם יש בו פוטנציאל להשפיע על העצמה של קבוצות מודרות.
  • המאמר מקדם הבנה של היבטים חינוכיים של מדעי הסביבה, ומראה כי דרך חינוך הילדים ניתן להשפיע על מעגלים רחבים בחברה.
  • המאמר הראה ששימוש בגישה של מדע אזרחי הוביל לתחושות החיוביות ביחס למדע ברמה הרגשית והחברתית אצל תלמידים שהשתתפו במחקר.
  • שינוי התחושות הגדיל את ההון המדעי של התלמידים, ואף יכול לתרום לניידות החברתית שלהם.
  • המאמר מדגים תועלת מהשקעה בחינוך מדעי בפריפריה.

מערכת אקולוגיה וסביבה

Can the increase of peripheral students' science capital through citizen science contribute to their social mobility as well?

Rania Farraj, Oranim Academic College, Israel

Yael Kali, Department of Learning and Instructional Sciences, University of Haifa, Israel

Ornit Sagy, Department of Learning and Instructional Sciences, University of Haifa, Israel

Aline Peri, Department of Learning and Instructional Sciences, University of Haifa, Israel

Dani Ben-Zvi, Department of Learning and Instructional Sciences, University of Haifa, Israel

 

Science capital refers to people’s information about, attitudes towards, and engagement with science in their day-to-day lives. The current study examined the science capital and the learning experiences of school students from social and geographical periphery who participated in a citizen science project in their science lessons. The goal of the project was to map concentrations of Radon gas in buildings in Israel. As part of this initiative, students learned about Radon’s features and associated risks and took part in measuring and monitoring gas levels. Project participants were 137 Druze students from northern Israel who were studying in six different ninth-grade classes. Of these, 15 also participated in semistructured interviews. Data was analyzed using a qualitative approach. Findings revealed three components of science capital among the students: development of positive attitudes towards science; fostering of a science-related identity; and greater importance attributed to the study of science and environmental issues through citizen science. Furthermore, students reported positive academic, social and emotional learning experiences. These findings suggest that students’ participation in citizen science initiatives can enhance their science capital and support effective learning in the realm of environmental education. The science capital gained from such experience may encourage students from social and geographical periphery to actively engage in informed decision-making democratic processes related to ecological issues, which in turn can facilitate and pave the way to social mobility.


  1. בנישו מ, אטיאס א ושגיא א. 2020. השתתפות בפרויקטים אקולוגיים של מדע אזרחי כדרך ללמידה משמעותית של חינוך סביבתי ולקידום מיומנויות להתמודדות עם שינויי אקלים, הכנס הארצי לחינוך סביבתי תש"ף, הרצליה.
  2. גולומביק י, ברעם-צברי א ופישביין ב. 2015. מדע אזרחי – שיתוף הציבור בביצוע מחקר מדעי. אקולוגיה וסביבה 6(1): 14–23.
  3. גולומביק י, פרי א ושפאק מ. 2020. סקר גז הראדון: פרויקט מדע אזרחי לשיתוף הציבור בסוגיות אותנטיות המשלבות מדע וחברה. הכנס הארצי לחינוך סביבתי תש"ף, הרצליה.
  4. גולומביק י, פרי א, שפאק מ ואחרים 2023. מדע אזרחי ושיתוף ציבור בסוגיות בריאות וסביבה: המקרה של סקר גז הראדון בבתי ספר. סוציולוגיה ישראלית כד(1): 114–136.
  5. שקדי א. 2006. מילים המנסות לגעת. מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. תל אביב: הוצאת רמות.
  6. Archer L, Dawson E, DeWitt J et al. 2015. "Science capital": A conceptual, methodological, and empirical argument for extending Bourdieusian notions of capital beyond the arts. Journal of Research in Science Teaching 52(7): 922–948.
  7. Aridor K, Dvir M, Tsybulsky D, et al. 2023. Living the DReaM: The interrelations between statistical, scientific and nature of science uncertainty articulations through citizen science. Instructional Science 51(2): 729–762.
  8. Atias O, Baram-Tsabari A, Kali Y, and Shavit A. 2023. In pursuit of mutual benefits in school-based citizen science: Who wins what in a win-win situation? Instructional Science 51(2): 695–728.
  9. Bonney R, Cooper CB, Dickinson J, et al. 2009. Citizen science: A developing tool for expanding science knowledge and scientific literacy. BioScience 59(11): 977–984.
  10. Bopardikar A, Bernstein D, and McKenney S. 2023. Boundary crossing in student-teacher-scientist-partnerships: Designer considerations and methods to integrate citizen science with school science. Instructional Science 51(5): 1–40.
  11. Bourdieu P. 1986. Forms of capital. In: Richardson J (Ed). Handbook of theory and research for the sociology of education. Westport (CT): Greenwood.
  12. Braun V and Clark V. 2006. Using thematic analysis in psychology. Qualitative Research in Psychology 3(2): 77–101.
  13. Bridges-Bird E, Ballard HL, and Harte M. 2023. Data to decision-making: How elementary students use their community and citizen science project to reimagine their school campus. Instructional Science 51(5): 763–791.
  14. Carter J. 2013. Why social mobility matters – and income inequality does not. Acton Institute blog.
  15. Denzin NK and Lincoln YS. 2018. Introduction. In: Denzin NK and Lincoln YS (Eds). Handbook of qualitative research (fifth edition). Thousand Oaks (CA): Sage.
  16. Hecker S, Haklay M, Bowser A, et al. 2018. Citizen science: Innovation in open science, society and policy. London: UCL Press.
  17. Hod Y, Sagy O, Kali Y, et al. 2018. The opportunities of networks of research-practice partnerships and why CSCL should not give up on large-scale educational change. International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning 13(4): 457–466.
  18. Kali Y. 2021. Guiding frameworks for the design of inquiry learning environments. In Golan Duncan R & Chinn C (Eds). International Handbook of Inquiry and Learning. Routledge.
  19. Kali Y, Sagy O, Matuk C, and Magnussen R. 2023. School participation in citizen science (SPICES): Substantiating a field of research and practice. Instructional Science 51(5): 687–694.
  20. Magnussen R and Hod Y. 2023. Bridging communities and schools in urban development: Community and citizen science. Instructional Science 51(5): 887–911.
  21. Nunn A, Johnson S, Monro S, et al. 2007. Factors influencing social mobility. Leeds (UK): Department for Work and Pensions, Research Report No 450.
  22. Osborne J. 2023. Science, scientific literacy, and science education. In: Lederman NG, Zeidler DL, and Lederman JS (Eds). Handbook of research on science education. Routledge.
  23. Phillips T, Porticella N, Constas M, et al. 2018. A framework for articulating and measuring individual learning outcomes from participation in citizen science. Citizen Science: Theory and Practice 3(2): article 3.
  24. Sagy O, Golumbic YN, Ben-Horin Abramsky H, et al. 2019. Citizen science: An opportunity for learning in the networked society. In: Kali Y, Baram-Tsabari A, and Schejter AM (Eds). Learning in a networked society (Computer-Supported Collaborative Learning Series, vol 17). Cham: Springer.
  25. Tsapalov A, Kovler K, Shpak M, et al. 2020. Involving schoolchildren in radon surveys by means of the “RadonTest” online system. Journal of Environmental Radioactivity 217: 106215.
  26. Vohland K, Land-Zandstra A, Ceccaroni L, et al. 2021. The science of citizen science. Springer Nature.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


מאמר זה עבר שיפוט עמיתים


ציטוט מומלץ

חוסין פארג' ר, קלי י, שגיא א ואחרים. 2023. הגדלת ההון המדעי של תלמידים המתגוררים בפריפריה דרך השתתפותם במדע אזרחי – האם היא עשויה אף לתרום לניידות החברתית שלהם? אקולוגיה וסביבה 14(3).

העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ראניה חוסין פראג'
      הפקולטה לחינוך, מכללת אורנים
      יעל קלי
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
      אורנית שגיא
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
      אלין פרי
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
      דני בן צבי
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה

      מאת

      ראניה חוסין פראג'
      הפקולטה לחינוך, מכללת אורנים
      יעל קלי
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
      אורנית שגיא
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
      אלין פרי
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה
      דני בן צבי
      החוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה

      מאמר זה עבר שיפוט עמיתים





      ציטוט מומלץ

      חוסין פארג' ר, קלי י, שגיא א ואחרים. 2023. הגדלת ההון המדעי של תלמידים המתגוררים בפריפריה דרך השתתפותם במדע אזרחי – האם היא עשויה אף לתרום לניידות החברתית שלהם? אקולוגיה וסביבה 14(3).

      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      טיפוח אוריינות סביבתית באמצעות הנחיה להכוונה עצמית בלמידה בקרב סטודנטים לחינוך

      גולי אורטל-עברי, מיכל ציון, עידית אדלר

      גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

      שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

      גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

      לעובדה ולשומרה – מתודולוגיה לניתוח רב-ממדי ולתכנון סביבתי של הנגב המערבי

      ענת בן נתן, לירן בן אלטבט, דניאל זמלר, דויד מנינגר

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי צו השעה הוא שיקום ופיתוח של הנגב המערבי, אך הם עלולים להיות תהליכים דורסניים. לפיכך, נדרש כלי תכנון מהיר שיכול לספק הערכה של ערכיות סביבתית ולצמצם את הפגיעה בסביבה

      צו השעה הוא שיקום ופיתוח של הנגב המערבי, אך הם עלולים להיות תהליכים דורסניים. לפיכך, נדרש כלי תכנון מהיר שיכול לספק הערכה של ערכיות סביבתית ולצמצם את הפגיעה בסביבה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      עולם העבודה בראי משבר האקלים – מעבר צודק ותעסוקה ירוקה

      מיטל פלג מזרחי, דב חנין, שיר גולדובסקי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

      כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד