מים, קרקע וחקלאות > זיהום נחלים

פיזור שפכי בתי בד על קרקעות מלוחות עשוי לנטרל את ההשפעה השלילית של מלח על הצומח. כך ניתן לסייע בפתרון שתי בעיות: זרימת שפכים בעלי עומס גבוה מאוד של חומר אורגני לנחלים והמלחת קרקעות

ניטור רציף של נחלים יוצר תמונה אמינה יותר של איכות המים, בדגש על ריכוז החיידקים, משפר את הבנת המשמעויות של הזרמת שפכים לנחלים, ועשוי לסייע במאמצי השיקום שלהם

לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

מתנדבים, קהילות וחוקרים משלבים כוחות לטובת המדע

כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

פיתוח חיישנים חדשניים וטכנולוגיות ניטור בעשורים האחרונים פתח אפשרויות נרחבות למדידות איכות מים אמינה בזמן אמת ואִפשר התקדמות משמעותית בהבנת תהליכים המתרחשים בנחלים

מצב הנחלים השתפר, אך הוא רחוק מלהשביע רצון

גישות חדשניות לניהול אגני היקוות בישראל

לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות

שיטפון של מזהמים – איך מגיעים תרופות, קוטלי עשבים ושאר מרעין בישין לנחל?

לנוכח מצבם העגום של רוב הנחלים וזיהום הים שהם גורמים, נשאלת השאלה אם שלוש הוועדות העוסקות במוזרם לנחלים ולים אכן מספקות הגנה לנחלים ולים, ואיך אפשר לשפר הגנה זו

הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים

מאמר הדעה דורש להחיל את העיקרון 'המזהם משלם' גם על מזהמי נחלים

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

אירוע מקוון שני בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע

פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

תעשיית החקלאות בעמק החולה היא ספקית משמעותית של חומרי הדברה ותוצרי פירוק שלהם, שמוצאים את דרכם לאגן ההיקוות של הירדן העליון

שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

רוב השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון מסולקים לנחלים ולבורות ספיגה, ומיעוטם מטופל במתקני טיפול בשפכים. בעשרת הנחלים הנחשבים למזוהמים ביותר ביהודה ושומרון זורמים שפכים גולמיים ושפכים שעברו טיפול באיכות ירודה, ובמאמר מובאים נתונים כמותיים של המזהמים בהם. היעדר טיפול נאות בשפכים הביתיים והתעשייתיים המסולקים לסביבה גורם לבעיות חמורות ביותר למשקי המים הישראלי והפלסטיני ולמערכות האקולוגיות

בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

שיקום נחלים מחייב הבנה יסודית של מבנה מערכת הנחל ותפקודה. הגאומורפולוגיה בשילוב עם ההידרולוגיה מעצבות את הפיזיוגרפיה של הערוץ וקובעות את איכות המים. בעידן המודרני נוסף האדם כגורם-על המעצב מערכות אקולוגיות. מרבית נחלי ישראל פגועים קשות עקב שילוב חסר תקדים בעוצמתו של הטיית מקורות המים ושל זיהום שרובו מקולחים ביתיים ותעשייתיים

מרבית נחלי ישראל נמצאים תחת לחצי עקה מרובים ומשולבים, והבולטים בהם הם מחסור במים וזיהום. חלק מהסיבות לכך הן ליקוי ארגוני וחוסר הבנה של מבנה המערכת האקולוגית, תפקודה וצרכיה. שמירה על הנחלים ושיקומם אמורים לצאת "מהנחל החוצה". המערכת האקולוגית של הנחל היא הרגישה ביות,ר והיא המכתיבה את תנאי הסף. החלמה של מערכות הנחלים בישראל מחייבת סילוק של גורמי הזיהום, הקצאה של מים באיכות מי המקור ומתן אפשרות לשיטפונות למלא את תפקידם כמפעילים וכמתחזקים של מערכת הנחל

במשך שנים רבות היו הנחלים החצר האחורית של האזורים העירוניים לסוגיהם, ואף שימשו מובילי ביוב וניקוז בלתי מבוקרים. בתחילת המאה ה-21, בעידודו ובניהולו של המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד החקלאות ועם נציבות המים לרשויות הניקוז האגניות, החל המצב להשתנות. בכל תכנית של הסדרת נחל בהיבט של ניקוז החלו גורמי התכנון לתת את הדעת גם על שיקום הנחל בהיבטים אקולוגיים וסביבתיים. כמו כן, הוקמו מנהלות נחלים כמעט בכל נחלי ישראל, שגם הן ברובן באחריותן של רשויות הניקוז ובניהולן, תוך שיתוף גורמים נוספים, ממשלתיים ופרטיים

המשרד להגנת הסביבה הסמיך בשנים האחרונות את רשויות הניקוז כרשויות נחל, ללא שינוי בהרכבן ובמטרותיהן. כך לא נפתר הקונפליקט המובנה בין חוק הניקוז והאינטרס החקלאי של מליאת הרשות, לבין ניהול סביבתי של הנחלים. את הנחלים יש לנהל כמשאב סביבה, תוך חקיקה להקמת גוף ייעודי לניהול נכסי הטבע, הנוף וכלל שירותי המערכת האקולוגית, לרבות הובלת נגר, לרווחת הציבור

"עקב אכילס" של המבנה הנוכחי הוא בכך, שרשויות הניקוז אחראיות להסדרת הניקוז בתחומן, אולם אין להן די סמכויות ואמצעים לבצע את תפקידן ביעילות. בכך צריכה להתרכז הרפורמה. כדי לשפר את יכולת ניהול נחלי ישראל, מן הראוי היה לתת לרשויות הניקוז מעמד וכלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן ביעילות

האופי הרב-תחומי של מחזור המים מחייב ניהול מתוך ראייה רב-תחומית. חלק מבעיות הניהול הקשורות למים נובעות מנטייתם של גופים שלטוניים להטיל את ההתמודדות עם הבעיות על גופים שאינם "מצוידים" בכלים הנדרשים. בחברה דמוקרטית קיים החשש לריכוז כוח גדול במוקד אחד וליצירת חוסר איזון בקבלת החלטות שקשורות לנושא המורכב מתת-נושאים רבים. למרות זאת, יש היגיון בבניית "מערכת-על", שתדע לבחון את הנושא במבט רחב ולנהלו בהתאם למדיניות שנקבעה

בישראל הנחלים נהפכו ל"חצר אחורית", הזנחה והרס המערכות האקולוגיות הטבעיות הביאו, בין השאר, להכרה כי יש לשנות את הגישה לנושא הנחלים ולהתחיל בשיקומם. שיקום הנחלים הוא מהלך רחב, הנפרש לאורך תקופה של שנים רבות, והוא נוגע במגוון סוגיות סביבתיות וחברתיות שונות שעלינו לקדם ולהתייחס אליהן בבואנו לבחון כיצד אנו משקמים את נחלי ישראל כמו: מים, היבטים אקולוגיים, ניהול נגר והיבטים חברתיים. לנוכח המורכבות הגדולה של הנחלים ושל מערכותיהם חשוב לבצע את השיקום מתוך ראייה רחבה וכוללת של כל המרכיבים