התלות ההדדית בין המדיני לסביבתי היא שעומדת בבסיס התפיסה של "קיימות מדינית-סביבתית". הפנמת התלות ההדדית הזו תאפשר לעצב מערכת שיש בה יציבות, איזונים וחוסן
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערביאת מה שקרה במרחב סביב עזה בעשורים האחרונים אפשר לנתח כהתקבעות של מערכת חברתית-טכנית דו-צדדית. האם ניתן למצוא מתווה לפתרון מתוך הגישה של ניהול מעברים לקיימות?
גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהרועי בן ניסן, אליה מילשטיין, ליאור גרינשפון, אלעד נור, רון מילוא
האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהכאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהקריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)תמר רביב, סתיו גילוץ, איילת רוזן
"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)בעשור האחרון התרחשו מספר תהליכים בעולם הרגולציה (האסדרה) הסביבתית בישראל שמצביעים על כרסום במחויבות הממשלה לרעיון של פיתוח בר-קיימא
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)אכלוס מאגר משמר השרון בדגים חסרי ערך מסחרי הוא פתרון מוצלח להזנת להקות שקנאים בעונת הנדידה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהאסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתב-2016 אימצו אומות העולם, כולל ישראל, סדר יום חדש לעירוניות במסגרת ועידת הביטאט השלישית. סדר היום החדש מציג גישה לפיתוח ולניהול עירוניים שמבוססים על עקרונות פיתוח מקיים, ומגדירים הצלחה במונחים של קיימות וצדק סביבתי. ניתוח תהליכים לקידום קיימות מקומית בעולם מבוצע באופן סדיר, כבסיס לקביעת אסטרטגיות ועקרונות לקיימות עירונית
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתתמי גבריאלי, גלית רז-דרור, ענבר גורדון, יאיר פרידמן, צפריר בלוך-דוד, עידית אלחסיד, עודד קוטוק, דרור קוכן, אראל אבינרי, קרן מינץ
אורח החיים העירוני הנהוג כיום אינו בר-קיימא. כדי לקדם שינוי באורח החיים העירוני יש להכיר בגורמים המורכבים שמשפיעים על התנהגות התושבים. התגייסות של הרשות המקומית להובלת שינויי נורמות מערכתיים יכולה להוביל לכיוון אורח חיים עירוני מקיים יותר, שעשוי להבטיח עלייה באיכות החיים של תושביה בשלל מרכיבים
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתניהול, תכנון, פיתוח ותפעול עירוני בני-קיימא, ששמים במרכז את יחסי הגומלין בין הסביבה האנושית והסביבה הפיזית, הטבעית והבנויה, חייבים להמציא מחדש את הדרך שאנחנו מספקים וצורכים שירותים עירוניים
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתטעון שיפור – מדדים להערכת קיימות עירונית
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתנושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתכדי להימנע מהפיכת ערי ישראל לערי גיהינום ולסיוט עירוני, ולהפוך אותן למרחבים המתאימים לפעילות אנושית, מקומה של עירוניות מקיימת בתהליכי התכנון והתוויית המדיניות הוא הכרחי. אמת זו ונגזרותיה באות לידי לידי ביטוי בתכנית המתאר החדשה של העיר באר שבע 2030
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתהאם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת"פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתנקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)דותן רותם, גלעד וייל, מרגרטה וולצא'ק, שמוליק אמיר
בעבודה זו תוצג חלוקה של מדינת ישראל ליחידות אקולוגיות. נוסף על מיפוי המערכות, הוכנה מפה של שימושי שטח וייעודי קרקע, ומהצלבת שתי המפות יכולנו להצביע על מידת ייצוגן של היחידות האקולוגיות בתחומים של שטחים מוגנים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות טבעיים
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)מטרת מחקר זה הייתה לבחון כיצד קורסים אקדמיים לתואר ראשון, העוסקים בתכנים סביבתיים, משלבים סוגיות של קיימות ותורמים ללמידה של המשתתפים בתחום הקיימות. המחקר היה מחקר משולב וכלל איסוף וניתוח של נתונים באמצעות כלים כמותיים ואיכותיים
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)עסקים חברתיים הם ארגונים המקדמים מטרה חברתית או סביבתית באמצעות מודל עסקי שמניב הכנסות. בהיותם יצור כלאיים בין חברות עסקיות לבין עמותות ללא מטרות רווח, הם מבשרים על התפתחותו של מגזר חדש, שמכונה המגזר הרביעי
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)טורבינות רוח הן ביטוי נוסף, ויש שיאמרו אסתטי ופואטי, לעירוניות ולנוף עירוני. זהו חלק אינטגרלי מהעורף המרחבי של העיר, שבלעדיו לא יתאפשר קיומם של עירוניות אינטנסיבית וצפופה או פרברים המתפרסים במרחב
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןמאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)יהונתן אלעזר, גלית פלצור, יצחק מאיר, משה שוורץ, נתן חילו, מיכל ביטרמן, אבי מאור, עפרה רהב
בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)המאמר בוחן את המושג 'פיתוח בר-קיימא' באור פילוסופי – ניסיון ליצור קריאה מחודשת במושג יסוד מן השדה הסביבתי, לתור אחר הכוחות המניעים אותו ולאתר את עולם המושגים שהוא מתבסס עליו
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)כקבלנים העוסקים בבנייה, החיסכון במשאבים טבעיים בבנייה הוא הנושא שאנו מופקדים עליו. האידֵאל הנכסף לחיסכון במשאבים טבעיים הוא לבנות מבנה שאינו צורך כלל משאבים טבעיים – בנוי מחומרים ממוחזרים, אינו צורך אנרגיה לשימוש שוטף, מספק את האנרגיה ממקורות מתחדשים, אינו מזהם את הסביבה, ואינו פוגע במערך האקולוגי הטבעי באתר שהוא בנוי בו
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)בנייה ירוקה היא בעלת היגיון עסקי-כלכלי – לצד יתרונותיה הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים מדובר בתחום בעל תובנה כלכלית מוגדרת
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)הבנייה הירוקה מגלמת בתוכה יתרונות חברתיים וכלכליים לפרט ולחברה, אך מצריכה מאמצי הסברה לא קטנים בדרך למימושה
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)הנהנים הישירים מתוספת ההשקעה של הבנייה הירוקה הם קודם כל הדיירים – הם זוכים בדירה בעלת פוטנציאל לחיסכון במשאבים, בעוד הקהילה נהנית מסביבת חיים בריאה ואיכותית יותר
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהמוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות.
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי
לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבארנון בן-ישראל, אורי רמון, דותן רותם
להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבהמרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבפיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבכדי שערד תשגשג, חשוב שתשתנה המדיניות כלפי הנגב כולו. תחת מדיניות המנחיתה "מלמעלה" תכניות ויוזמות לא מתואמות, יש להצמיח "מלמטה" שיתוף, עידוד של יוזמות מקומיות ורגולציה שתתקן את עוול ההזנחה בן עשרות השנים
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבתהליך לגידול מיקרו-אצות ולהפקת נוגד חמצון טבעי לשוק המזון
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבסילבן שלום, רבקה כרמי, אודי גת
ברכות על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב, הסבר ופירוט על הנעשה באזור על ידי דמויות מפתח
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבבד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבדורון לביא, שלומית נרדיה, גילאת בניאד
תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבהכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבאמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבשני היבטים של המחאה: העירוניות, ותופעת הריכוזיות ושלטון התאגידים ממחישים את הקשר העמוק בין סביבה, חברה וכלכלה. אמנם המחאה החברתית עוררה בעיקר את הדיון החברתי-כלכלי, אך אין כל ספק כי פיתוח בר-קיימא, שיבטיח שוויון וצדק חברתי וסביבתי, מחייב תפיסה כלכלית-חברתית-סביבתית גם יחד
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)האדריכל Thomas Rau הקדיש תשומת לב רבה לשימושים החברתיים המגוונים של המבנה, ליצירת אקלים נוח בתוכו, לעלויות תפעול נמוכות ולמדרך אקולוגי נמוך
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)החקיקה הישראלית כיום אינה מתייחסת באופן ישיר וכולל לבעיית זיהום הקרקע. זיהומי הקרקע מטופלים באופן עקיף וחלקי בלבד, אף על פי שהם גורמים לנזק סביבתי, כלכלי ובריאותי רחב היקף. מחקיקת החוק שיקום קרקעות מזוהמות יֵצאו נשכרים: הסביבה – שתרוויח מטיפול בזיהום; הציבור הישראלי – שירוויח מכך שיתפנו קרקעות לפיתוח, ומהגדלת תקבולי ארנונה והיטלי השבחה ברשויות המקומיות; והיזמים – שירוויחו ממכירת דיור
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)עמית עסיס, יורם שיפטן, רוברט אסחאק, אלכס לנגר, יוסי סעידוב, דוד מהלאל, שוקי כהן
אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)פיתוח בר-קיימא מוגדר כפיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צרכיהם שלהם. מטרתו של פיתוח תחבורתי בר-קיימא היא להבטיח ששיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים כאחד מובאים בחשבון בהחלטות על מדיניות תחבורה. בעשור האחרון ניכר שינוי משמעותי במדיניות משרד התחבורה לטובת תחבורה בת-קיימא. ההשקעות בתכנון ובתשתיות לתחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית הולכות וגדלות, אבסולוטית וביחס להשקעה בכבישים
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי
במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)יעל כהן-פארן, ניר פפאי, הלל זוסמן, ניר אנגרט, איתן פרנס, נעם אילן, דן אלון, אפרים שלאין
בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)ההתפתחות הטכנולוגית בתחום ייצור אנרגיה סולרית וההכרה מצד מוסדות השלטון בחשיבות ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, הביאו לקידום יוזמות ממשלתיות ולפניות שונות של יזמים פרטיים לייצור חשמל באנרגיה סולרית
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)את האנרגיה המתחדשת יש לראות כמכלול, כתופעה חברתית, המגייסת את משאביה מן הציבור להגשמת יעדים ציבוריים וחברתיים-כלכליים-סביבתיים. תחנות קרקעיות סולריות, שיוקמו בפריפריה, יתרמו לפיתוחה, יספקו מקומות תעסוקה, יפתחו יזמות מקומית, ויפנו משאבים והכנסה פנויה למקומות נדרשים. השימוש בקרקע לצרכים הללו אינו קריאת תיגר על ערכים מוגנים, אלא חלק מאתגר ההגנה על עולמנו
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)ישראל אמנם ברוכה בשמש, אך אסור לנו לשכוח, כי ישראל היא גם אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם. בשל כך, יישום היעדים שהציבה הממשלה להפקת אנרגיה מתחדשת עלול לגבות מחיר כבד מערכים חשובים, כגון שמירה על רצפים אקולוגיים, על שטחים חקלאיים ועל ערכי נוף ומורשת. עם זאת, את הניסיון להציג את הגופים הירוקים כמעכבים את קידום השימוש באנרגיה סולרית בישראל מובילים גופים או יזמים בעלי אינטרסים, המתקיפים את הגופים הירוקים במקום לפעול בעצמם לקידום הניצול של אנרגיית השמש
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)יש הסכמה גורפת בקרב כל המומחים ובעלי העניין בתחום האנרגיה, כי התייעלות אנרגטית וחיסכון בצריכה הם כלים מרכזיים ביותר לקידום אנרגיה נקייה. האנרגיה הירוקה ביותר היא זאת שלא מיוצרת, גם לא באמצעים מתחדשים. למרות הסכמה זאת, ההחלטות שמקודמות והמשאבים המשמעותיים ניתנים, בראש ובראשונה, למערכות הפוטו-וולטאיות היקרות
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)הוכחת הכדאיות הכלכלית קריטית לקידומה של הבנייה הירוקה. עם זאת, קביעת הכדאיות מורכבת, מאחר שיש מעט בניינים ירוקים בארץ המאפשרים בדיקה בפועל של מדגם סטטיסטי, וקשה להסתמך על מחקרים ממדינות אחרות
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)