פסולת וצרכנות

אתרי פסולת בלתי חוקיים הם מפגע סביבתי נפוץ בנגב המערבי. במסגרת שיקום האזור מוצע ליצור שותפות בין בעלי הקרקעות לבין יזמים שיפנו את הפסולת ויקימו מתקנים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים

משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

תובנות מאפקט הריבאונד – על הפער בין מודלים המתארים את התרומה הסביבתית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה לבין המציאות שבה אימוץ הטכנולוגיה משפיע על התנהגות הצרכנים ועל השווקים

יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר

מה החלופות לתרבות של ייבוא בולימי ומטורף של ערמות בגדים מתכלים, לקבירת העולם תחת הרים של זבל, ולהלבשת הילדים בבגדים זולים ורעילים?

בהטמנת פסולת טמונות הרבה רעות חולות, ובהן פליטה מרובה של מתאן. איזו כמות של פליטת גזי חממה נחסכת הודות לפתרונות אחרים לטיפול בפסולת?

מקורם של 10%–8 מפליטות גזי החממה בישראל הוא במטמנות. מה עושה בנידון המשרד להגנת הסביבה?

ייצור אריזות מזון מתכלות מפלסטיק ביולוגי שמקורו בפסולת מזון

האתגר הסביבתי המרכזי הכרוך בכמויות העצומות של פסולת הפלסטיק – לא מה שחשבתם

צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

מצנחים קטנים הקשורים לפצצות תאורה עלולים להפוך מלכודת לחיות בר המסתבכות בחוטים, נתפסות בהם או נחתכות

סקירת תפקידה של הטכנולוגיה בפיתוח אופנה ואופנה מהירה והפיתוחים הטכנולוגיים העדכניים ביותר בתחום של אופנה בת-קיימא

הצילום, זוכה פרס תמונת השנה של התערוכה תמונת טבע #5, מבקש להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם, ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה

שמחים להזמינכם לאירוע מיוחד לרגל צאת גיליון מיוחד בנושא פסולת

מיקי חיימוביץ', אשת תקשורת שעברה לזירה הפוליטית ומכהנת בראשות ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בריאיון למדור "המילה האחרונה".

ד"ר ורד בלאס, חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים, בריאיון למדור "הפנים של המדע".

הצצה אל מבחר תכנים בגיליון המיוחד בנושא פסולת

טוב עשתה השרה להגנת הסביבה שהחליטה לבחון מחדש את אסטרטגיית הטיפול בפסולת ולקדם מדיניות כוללת לפסולת

לנוכח גרירת הקמת מתקני השבת אנרגיה בישראל לאורך שלושה עשורים, יש לגשת מייד להקמת המתקנים הראשונים

פארק המחזור חירייה, במיקומו המרכזי ובייחודו מבחינת היקפי הטיפול בפסולת וריכוז הטיפול בה במקום אחד, הוא אתר אידיאלי להקמת המתקן הראשון בארץ שיגשים את חזון מזעור שיעורי ההטמנה

יש להתמקד במתקנים להשבת אנרגיה ולזנוח לחלוטין את שיטת ההפרדה במקור ואת גישת המחזור כאמצעי עיקרי לצמצום ההטמנה

מדיניות יעילה של טיפול בפסולת מחייבת רציפות, המשכיות ועקביות בהנחות היסוד העומדות בבסיס יצירת התשתית לטיפול בפסולת

לימוד החסמים והגורמים שיכולים לקדם סימביוזות תעשייתיות ויישום התובנות ממחקר זה, יאפשרו להרחיב את הסימביוזות בישראל לא רק לעסקאות ברורות מאליהן, אלא גם ליצור סימביוזות חדשניות וארוכות-טווח

מדיניות המטילה על יצרן האשפה את מלוא העלות הריאלית של הטיפול באשפה, כולל עלויות חיצוניות, יוצרת תמריץ שלילי ליצירת אשפה

המאמר מתעד ניסוי שדה שבוצע לבדיקת התערבות התנהגותית אפקטיבית להשגת הפרדת פסולת במשקי בית, הניתנת ליישום ברשויות מקומיות

מהן ההשפעות הכלכליות הצפויות מהרחבת חובת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים בישראל?

כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

כרייה אורבנית היא הגישה הרואה את הבניינים והתשתיות כמחצבים – כחומרי הגלם לבנייה של בנייני המחר

על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

על הצלחתו של מיזם ניסיוני להפרדה במקור של פסולת אורגנית מחנויות ירקות ופירות

האם בערים שרוב תושביהן אינם בעלי חצרות פרטיות אלא חיים בבניינים משותפים, ניתן לבצע קומפוסטציה בהיקף משמעותי?

באמצעות רימות הזבוב ניתן להפוך כמעט כל סוג של פסולת אורגנית למקור חלבון איכותי המתאים להזנת חיות משק וחיות מחמד

מפסולת צמחית, הכוללת גזם עירוני ופסולת מחזור נייר, ניתן לייצר אתנול, מוצר במחסור בתקופת הקורונה

כ-90% מהפסולת האורגנית שאינה מוטמנת מטופלת כיום באתר הקומפוסט טובלן, אך התוצר בעייתי ביותר וראוי להגדרה – "קומפוסט כאילו"

באמצעות צילום תרמי ניתן לזהות שרפות תת-קרקעיות במטמנות פסולת, המסכנות את בריאות האוכלוסייה הסמוכה

האם בשנת 2020 ראוי שאתרי טיפול בפסולת יהיו אך ורק בתוך מתקנים סגורים?

אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?

רשויות מקומיות ייטיבו לעשות אם יפתחו "מדיניות פסולת מותאמת מקום"

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

מעבר לנזק אקולוגי נרחב, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי

השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

אלפי בקבוקי זכוכית, רבים מהם של יין קידוש, לקראת איסופם למחזור. שכונת מאה שערים

ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

בלבול וחוסר הבנה סביב תוויות התפוגה של מוצרים ארוזים הם גורם משמעותי להיווצרות בזבוז מזון במשקי הבית

ניתוח התוצאות שהושגו בשנת הניסיון של מיזם הסימביוזה תעשייתית, המבוסס על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים לניצול מיטבי של המשאבים שלהם, כגון תוצרי לוואי ופסולת

האשפה היא מראה של האדם ושל החברה. פח הזבל המשפחתי יכול להעיד רבות על בעליו – מעמד חברתי-כלכלי, תזונה, הרגלי הקניות, תחביבים, גיל הילדים במשפחה, אמונה דתית ועוד.

על ארבע גישות לטיפול בפסולת מוצקה בישראל, שהתקיימו מימי קום המדינה ועד היום: גישת הניקיון, גישת ההטמנה, גישת הקומפוסטציה וגישת המִחזור

חשבון לווין לפסולת מספק לראשונה מאזן של כלל סוגי הפסולת בארץ, לפי מקור, חומר עיקרי ואופן הטיפול

השינויים הרבים שחלו במדיניות ניהול הטיפול בפסולת העירונית והמסחרית בישראל במהלך העשורים האחרונים, והעובדה העגומה שישראל עדיין מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, מעידים על כשל ניהולי מתמשך

מדינת ישראל צועדת לקראת השלבים המתקדמים לטיפול בפסולת, ויש להחליט על אסטרטגיית סילוק השאריות הנותרות לאחר פעולות ההפחתה, המיון והמִחזור

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם.

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

משבר הקורונה שלח את הציבור להתכסות במסכות ובכפפות, ועורר מחדש את השד החד-פעמי. במקום לאפשר לממשלות ולתאגידים לרכוב על פחדיו של הציבור, יש לעודד פיתוח חלופות לפלסטיק החד-פעמי ולעודד כלכלה מעגלית בתעשיית הפלסטיק

למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

פסולת הטקסטיל היא בעיה סביבתית עולמית הזועקת לטיפול מיידי. אימוץ התנהגות צרכנית המבוססת על האטה תסייע לצמצם את ההשפעה הסביבתית של פסולת הטקסטיל

עין יבקע ('מעיין הסוסים') בנחל ציפורי ואמנת המבקרים בו. תושבים מהאזור המתנדבים ביוזמת 'מהפח' דואגים שהמעיין יישמר נקי. דברים נפלאים מתרחשים כשאנשים נקשרים לטבע

מחקרים מראים כי תהליך הייצור של בגדים מזיק מאוד לסביבה. המאמר סוקר את ההשפעות המזיקות של תעשיית האופנה: צריכת משאבים רבים, כמו מים ואנרגיה, שימוש בכימיקלים מזיקים, שינוע כבד, ייצור כמויות גדולות של פסולת והפרת זכויות אדם במדינות מתפתחות

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

גשמים כבדים וגאות חריגה בגובהה גרמו להצפת רוב שטחי ונציה בסוף אוקטובר 2018. הצילום משקף מצב תודעה אנושי: ניהול סגנון חיים בזבזני במשאבים תוך התעלמות מתוצאותיו

שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

שלוש הערות על הצעת החוק שמקדם ניר נווה להתמודדות עם ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הסיגריות

לצד שלל המפגעים הבריאותיים שנובעים מעישון סיגריות, ישנה בעיה סביבתית חמורה הנובעת מהשלכת בדלים בלתי מתכלים במרחב הציבורי. הצעת חוק חדשה באה במטרה להתמודד עם הבעיה

למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

האפר משמש ברובו לייצור חומרי בנייה ולתשתיות ומקצתו לחקלאות. השימוש באפר לחקלאות או למטרות אחרות הוא בחזקת הפיכה של מטרד פוטנציאלי למשאב.

כולנו רוצים לתבל את הסלט בשמן זית כתית מעולה אך לא רבים יודעים שייצורו עלול להיות כרוך בזיהום סביבתי חמור

קמפיין של 'גרינפיס' להוצאת רעלים מכל תחומי החיים שלנו – ממוצרים, מתהליכי ייצור ומהסביבה (Detox) – התמקד בהשפעות הסביבתיות של תעשיית הטקסטיל והאופנה

למִחזור תועלת סביבתית מובהקת. הוא איננו שיטה בלעדית, אך הוא בסיס חשוב בכל ניתוח סביבתי מקיף, לרבות צמצום פליטת גזי חממה ושימור משאבים

אורח החיים העירוני הנהוג כיום אינו בר-קיימא. כדי לקדם שינוי באורח החיים העירוני יש להכיר בגורמים המורכבים שמשפיעים על התנהגות התושבים. התגייסות של הרשות המקומית להובלת שינויי נורמות מערכתיים יכולה להוביל לכיוון אורח חיים עירוני מקיים יותר, שעשוי להבטיח עלייה באיכות החיים של תושביה בשלל מרכיבים

נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

נוף עתאמנה אסמעיל הפכה לדמות מוכרת בישראל לאחר שזכתה בתכנית הבישול "מאסטר שף". היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה. בשיחה על מזון וקיימות היא מתמקדת בצדדים האנושיים, התרבותיים והחברתיים של המזון – מרכיבים חשובים ביותר בתזונה מקיימת.

מזון וקיימות הם תחומים שנמצאים בממשק הדוק בהקשרים סביבתיים, חברתיים-כלכליים ובריאותיים ובהקשר לאיכות החיים בכלל. ממשקים אלה באים לידי ביטוי בגידול המזון, בשינועו, באופן אספקתו, באכילתו, באחסונו ובטיפול בו בסוף חייו כמוצר צריכה למאכל

ההשלכות הסביבתיות של מערכות מזון משפיעות על סדר היום של בריאות הציבור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנתח את הקיימות של התפריט הים תיכוני אצל אוכלוסיית ספרד, וכן להשוות בין המדרך הסביבתי של התפריט הספרדי הנוכחי לאלה של התפריט הים תיכוני ושל תפריט מערבי אופייני

היהדות מציבה תשתית מוצקה ורחבה של הנחיות לשמירה על הסביבה הקרובה ועל העולם, לניקיון האישי והציבורי ולערכי ״בל תשחית״, אך לרוב קיימת תחושה כי הציבור החרדי בישראל נבדל מהציבור הכללי בהתייחסותו לטבע ולסביבה. מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת היבטיה השונים של המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסייה חרדית בשכונת מגורים עירונית

האתגרים והבעיות שמציבה בפנינו פסולת אריזות הפלסטיק מחייבים מדיניות ייעודית לפסולת זו, שתביא בחשבון את הייחודיות של הפלסטיק בהשוואה לחומרים אחרים. יש לעודד את היצרנים להקטנת היקף השימוש באריזות, ולעודד חדשנות בתחום האריזות. נדרשת גישה מתַכְלֶלֶת של שיתוף פעולה בין התעשייה, הממשלה והאקדמיה לשם מציאת פתרונות

"נהר" זבל באורך של מאות מטרים משתרע מאז סתיו 2015 בפרבר ג'דיידה מצפון לביירות בעקבות סגירת אתר פסולת בבירה ללא פתרון חלופי. משבר האשפה הוביל להתקוממות אלימה נגד הממשלה

לא ברור על סמך מה קבע השר שישראלים לא מסוגלים ולא רוצים למחזר. גם לא ברור כמה שנים ייקח ליישם את הכיוון החדש שהוא מציע. מה שברור הוא שלא נערך שום ניתוח אנליטי מקיף או תהליך בדיקה רציני בשיתוף בעלי העניין כדי לתמוך במהלך הזה

ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

הביקוש למוצרים ולשירותים שנטען לגביהם כי הם סביבתיים יותר, הולך וגדל בשנים האחרונות בזכות העלייה במודעות הסביבתית. במקביל, חל גידול משמעותי במספר העסקים המייחסים למוצר או לשירות שהם מספקים ערכים סביבתיים שהצרכן מתקשה לאַמת

לאחרונה התפתח תחום הגנת הסביבה בישראל עם אימוץ תפיסת הקיימות ומהפכת המִחזור. עם זאת, תחום שמירת הניקיון נדחק לשוליים, והמרחב הציבורי בישראל נותר מלוכלך. מאמר זה מסכם מיזם שבדק מהי המדיניות הנדרשת כדי לשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל

במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

פיקוס אינו נמנה על הצמחים המאופיינים כצמח פולש, שכן מערכת ההאבקה שלו מורכבת ודורשת מאביק ספציפי שלא קיים בארץ. עם זאת, העצים יוצרים מטרד המתבטא בזיהום רחובות העיר, ויוצרים גם איום לסביבה הטבעית − שינוי שיווי המשקל הטבעי

מטרת המאמר היא להציג את הפוטנציאל הכמותי הכולל של ייצור חשמל מפסולת עירונית וחקלאית, ואת אומדן דמי הכניסה למתקני הפקת אנרגיה. הניתוח הכלכלי כפוף להנחות ראשוניות ופשטניות, הן ביחס לפרמטרים הכלכליים הן ביחס להקמה נפרדת לכאורה של המתקנים, בהתאם לסוגי הפסולת שיטופלו במתקן

בארץ מיוצרים כל שנה כשמונה מיליון טונות פסולת ביומסה. בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות ממשלה שעסקו בקידום מחקרים בתחום הפקת אנרגיה מפסולת ביומסה, וכן הוקצו מכסות לייצור חשמל מפסולת ביומסה

לטיוב הקרקע החקלאית בזבל בעלי חיים יתרון חקלאי וסביבתי גדול, ולכן כדאי שמשאב זה ישמש לכך. באשר לגדמי העקירות, כדאי לקדם פתרונות קצה ומנגנוני ניהול שיובילו לניצול משאב זה לאנרגיה כחלק מראייה כלל-מגזרית

פיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים, ובכללם דלקים ביולוגיים, הפך בשנים האחרונות למטרה חשובה עבור מדינות רבות בעולם. דלקים ביולוגיים עשויים לתרום לפיתוח בר-קיימא בכך שהם תורמים לירידה בפליטה של גזי חממה ומזהמים מסוכנים, הם מספקים רמה מסוימת של ביטחון באספקת האנרגיה והזדמנויות חדשות למקורות הכנסה עבור אוכלוסיות רבות ברחבי העולם

השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

המאמץ מחקרי הרב המושקע בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית הפלסטיקה העתידית – שתתבסס על חומרי גלם ממקורות מתחדשים ומתכלים ביולוגית – נושא פרי, וצפוי לחולל שינויים גדולים במגוון תחומים, כמו חקלאות ורפואה

תכנית הקיימנים מזמינה את כולנו לשאת באחריות ולהביא את המאפיינים המקומיים הייחודיים אל מול תסמונת הכפר הגלובלי והעולמקומיות, המאיימת להאחיד את כולנו כצרכנים

הפרסומאים מאמצים כל דרך, מעוותת ככל שתהיה, בשם השאיפה לדחוף אותנו לקנות יותר ממוצריהם. הם עושים זאת בקלות בלתי נסבלת, שחורגת מגבולות הטעם הטוב, ובסופו של דבר אנו משלמים את המחיר בהתדרדרות ערכית וכמובן סביבתית

מבין עשרות המעצבים שהשתתפו בתחרות "יופי של מִחזור", זכה העיצוב של חן גיטרמן, בוגרת מכון טכנולוגי חולון, בשל שילוב מוצלח בין פונקציונליות המשרתת את כל המשתמשים לבין מראה המדגיש ערכי טבע

לחוק החדש חשיבות לכלל הציבור בישראל, אך הגורמים העיקריים המעורבים ביישומו הם היצרנים והיבואנים של הציוד הנכלל בחוק, המשווקים של אותו הציוד והרשויות המקומיות

פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

בשנים האחרונות קיים ויכוח ציבורי הנוגע למיקומו של מכל האמוניה במפרץ חיפה ולסכנה שהוא מהווה לאוכלוסייה ולסביבה

הזרזירים הם אוכלי כול, המסתגלים למיני מזון שונים במהירות, ואינם נרתעים מהאדם. תכונות אלה הופכות את המטמנות לאתרים פופולריים בקרב הזרזירים

הנהנים הישירים מתוספת ההשקעה של הבנייה הירוקה הם קודם כל הדיירים – הם זוכים בדירה בעלת פוטנציאל לחיסכון במשאבים, בעוד הקהילה נהנית מסביבת חיים בריאה ואיכותית יותר

הכימאי מיכאל בראונגרט והאדריכל ויליאם מק'דונו קוראים תיגר על המוסכמה שתעשייה אנושית חייבת להזיק לעולם. הם בוחנים את הטבע ומגלים בו מערך ייצור בר-יישום של שפע ולא של צמצום, שבו פסולת = מזון.  השניים מראים כי יש ביכולתנו לחקות את הדגם שהטבע פועל לפיו לטובת המסחר והסביבה,  ומדגימים כיצד אפשר לתכנן מוצרים כך שישמשו חומרי הזנה ביולוגיים וטכניים

תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

חקיקת החוק להסדרת הטיפול באריזות הוא אחד הצעדים המשמעותיים לכיוון יישום מדיניות שממוקדת בהתייעלות, ושרואה במשק מערכת סגורה מבחינת החומרים והמשאבים הנכנסים אליה והיוצאים ממנה

חוק האריזות הוא חוק סביבתי המבוסס על יישום עיקרון של 'אחריות יצרן מורחבת', המטיל את האחריות לעלויות הסביבתיות הנגרמות עקב ייצור מוצרים על היצרנים המייצרים אותם

חוק האריזות יצר יחסים כלכליים ותפעוליים חדשים בין כלל הגורמים המעורבים: הרשויות המקומיות, היצרנים והמשווקים, מפעילי תחנות המעבר ומתקני הקצה והמשרד להגנת הסביבה. עבור הרשויות המקומיות מדובר במהפכה של ממש בתהליכי הטיפול בפסולת הביתית.

הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים.

חוק האריזות הוא מהלך רצוי ובעל תועלת רבה, והוא יניב חיסכון כלכלי לרשויות המקומיות בכל אופן איסוף שהן יקבעו. על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחרצות ובתקיפות ולגרום לשותפים בביצוע החוק למלא את חובתם ולהיכנס לשלב היישום בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.

סוף סוף מסתמן שינוי במפת הטיפול בפסולת במדינת ישראל. אך משום מה, נוצר הרושם שאם נפריד את הפסולת בבתים ובמכלי האיסוף – עמדנו במטרה. קל לשכוח שהפסולת שהפרדנו צריכה להגיע למתקני המיון והמִחזור שעדיין לא קיימים, ובלעדיהם אין משמעות להפרדת הפסולת הנעשית על-ידי התושבים.

במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

אסטרטגיית הצמיחה הירוקה נוגעת בכל תחומי המדיניות הציבורית, ומטרתה ליצור דפוסי צמיחה ירוקה במבנים ובמוסדות תעשייתיים וטכנולוגיים, מבלי לפגוע בהרגלי הצריכה. אמנם ישראל לא יכולה להשתלב באסטרטגיה המפורטת כמו מדינות אירופה, אך ישראל יכולה להשתלב כמובילה בתחומי מחקר ופיתוח של אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, שינוי דלקים בתעשייה ובתחבורה ובשינויים ירוקים במערכת הרגולטורית והפיננסית

המיצג "שאריות של החיים" עושה שימוש חוזר בפסולת של בקבוקי פלסטיק, ושהה בפארק הצפרות באילת שלושה ימים. הניגוד, בין צריכת הפלסטיק לבין האסתטיקה והיופי של המיצג, מתריס כנגד הנזק סביבתי שנגרם עקב השימוש בבקבוקים אלו

מאמר זה בא לבחון את הכדאיות הכלכלית להרחבת חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה. לשם כך בוצע ניתוח עלות-תועלת של חוק פיקדון כולל, ללא תלות במסגרת החוק הקיים ובמגבלותיו. הניתוח מראה, כי הרחבת החוק כדאית למשק באופן מובהק, כאשר העלות השנתית מגיעה לכ-120 מיליון ₪

בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה