סקירות
ניהול בר-קיימא של נגר עירוני – מטרות, פתרונות ודיון בסוגיות בוערות
בריכת חורף בפארק הרצליה. הבריכה קולטת נגר ממזרח הרצליה ומשמשת מגן חלקי מהצפות במערב העיר. היא תומכת במגוון הביולוגי, והוצאות תחזוקתה מינימליות. בריכת החורף היא אחד ממגוון אמצעים מבוססי-טבע בפארק שהוא אתר של "טבע בעיר", המשמש לפעילויות פנאי והוראה לתושבים ולתלמידים מהרצליה ומסביבתה | צילום: רון אלמוג, ויקימדיה, CC BY 2.0
מאת
נעמי כרמון
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והמרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראלמאת
נעמי כרמון
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והמרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראלניתוח חדשני של ניהול נגר מציג שני שינויי פרדיגמה: הראשון – מתפיסת הנגר כמטרד, שיש לסלקו במהירות האפשרית, לתפיסתו כמשאב שראוי להשהות את מהלכו ולהפיק ממנו תועלות מגוונות בטרם תוחדר שאריתו לקרקע; השני – מניהול הנדסי קשיח לניהול הוליסטי ואינטגרטיבי, רך בעיקרו. הניתוח מבוסס על 30 שנות מחקר בטכניון ומשולב בתובנות שעלו מספרות המחקר הבין-לאומית. תוצאותיו מציעות לחוקרים ולפרקטיקאים ארבע קבוצות מטרות ושלוש קבוצות של אמצעים מועילים לניהול בר-קיימא של נגר עירוני. בהתאם לידע זה, המאמר מציג דיון ביקורתי בכוונתה של רשות המים בישראל לכפות על כל בעלי מגורים חדשים במישור החוף להקים ולתחזק בחצרם קידוח החדרה של מי גגות. חישוב התוספת המעטה של מים לאקווה, בצד מניין הסיכונים הפוטנציאליים הרבים, מדגימים את הניגוד בין כפייה מתוכננת זו לבין הידע המתפתח בתחום הנדון.
כדי לענות לאתגרי המאה ה-21 – אתגרים סביבתיים ואקולוגיים ושינוי האקלים בראשם – מוצעים אמצעים רבים ומגוונים בעבור ניהול בר-קיימא של נגר עירוני. מומלץ לנהלו קודם כול באמצעים תכנוניים-רגולטוריים, המאפשרים מניעה ואִפחות (mitigation) של נזקי שיטפונות יחד עם ייעוד שטחי נופש ופנאי לאוכלוסייה והגנה על שירותי המערכת האקולוגית. בעבור הסתגלות (adaptation) לשיטפונות שלא נצליח למנוע, מומלצים פתרונות מבוססי טבע שמטפלים בזרימות הנגר, ובו-בזמן מאפשרים הפקת תועלות מרובות לאדם ולטבע במשך כל השנה. לפעולתם המשולבת ערך מוסף מעבר לפעולה של כל אחד מהם בנפרד. בצד אמצעים אלה, נמשיך לנהל את הנגר גם באמצעים הנדסיים, המופעלים רק בימות הגשמים. בשנים הבאות נשתדל להעדיף אמצעים מרובי-תועלות, בייחוד פתרונות שמשתמשים בנגר על פני הקרקע לפני שמנסים להחדירו אליה; לא נכפה אלא נעודד פתרונות ברשות הפרט, ונרבה בפתרונות בשטחים שברשות הכלל (כולל קידוחי החדרה) באתרים שניתן לפקח עליהם ולתחזק אותם לאורך זמן.
על קצה המזלג
- כחלק מהחלתם של עקרונות פיתוח בר-קיימא על פיתוח תשתיות עירוניות, מתחוללים בעולם ובישראל שינויי פרדיגמה בתחום ניהול הנגר העירוני.
- על בסיס מחקרים מהעולם וסדרה ארוכה של מחקרים בטכניון מוצגות ומומלצות במאמר ארבע קבוצות של מטרות ועימן שלוש קבוצות של אמצעים לניהול נגר עירוני: אמצעים תכנוניים-רגולטוריים, אמצעים מבוססי טבע ואמצעים הנדסיים. מומלץ "הנתיב הרך" לניהול מים, שהוא הוליסטי ואינטגרטיבי.
- המאמר כולל דיון ביקורתי באמצעי הנדסי יחיד – קידוחי החדרה של נגר בחצרות מגורים, וזאת בשל הכוונה לכפות את ביצועו בכל בנייה עתידית במישור החוף.
- יש צורך בדיון מקצועי מקיף בדבר תועלות ועלויות (לא רק כספיות) של אמצעים לניהול נגר עירוני, כדי שנשכיל להתאים אמצעים לפיתוח עירוני בר-קיימא ביישובים המתרחבים במישור החוף הישראלי.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
ד"ר ינאי עמיעז, הידרולוג, מתכנן בתחומי הידרולוגיה והידרוגאולוגיה, בחברת גלבוע מהנדסים יועצים בע"מ:
בחלקו הראשון של המאמר מוצג התהליך שעברה תפיסת ניהול הנגר, ממטרד למשאב, מעת הכנסתה ללקסיקון התכנון על-ידי חוקרי מוסד הטכניון, ובהם כותבת המאמר. גישת תכנון ניהול הנגר כמשאב, שניתן להשתמש בו לתועלתם של תחומים שונים תוך צמצום תופעת ההצפות, אומצה על-ידי הרגולטור והשטח, בין היתר מאחר שגישת הניקוז המסורתית לבדה, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תשי"ח–1957), לא סיפקה פתרונות שביכולתם לצמצם את תופעת ההצפות.
על הגישה הרואה בנגר משאב רובצת חובת ההוכחה – האם באמצעות התפיסה החדשנית והכלים שעומדים לרשותה, ניתן לצמצם את ההצפות ולהשיג את התועלות השונות המפורטות במאמר? על שאלה זו מוקדם עדיין לענות בצורה החלטית, כי הטמעת הגישה החדשה ויישומה בשטח הם תהליך בראשית דרכו. מדובר בתהליך ממושך, שעבר ועוד יעבור שינויים, תוך שאיפה להגיע לאיזון בין עמוד העשן של האקדמיה שמוביל את המחנה, בין הרגולטור שמספק את המסגרת, ובין העשייה בשטח על מורכבויותיה הרבות, הנובעות מהתנגשות בין אינטרסים שונים ומגוונים של בעלי העניין.
לגבי חלקו הביקורתי של המאמר בעניין קידוחי ההחדרה – על רשות המים להשלים את תהליך תקינת קידוחי ההחדרה, שהתחיל בשיתוף עם מכון התקנים לפני שנים ספורות, כדי להפיג חששות לגבי תפקודו של הכלי כאמצעי לניהול נגר. עם זאת, מדובר באמצעי שמוכיח את יכולותיו הגבוהות בשטח ובסופו של דבר ינהל את הנגר באופן שישיב לאקוות את המים שנגזלו מהן עקב כיסוי שטחי המילוי החוזר בתכסית העירונית. היות שהמרחב העירוני יצר נפחי נגר רבים שיש לנהל, אני בהחלט לא רואה מקום לפתוח חזית נגד קידוחי ההחדרה – יש מספיק נגר לכולם.
מבוא לניהול מתקדם של נגר בישראל
בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת ייסדנו בישראל, עמיתי פרופ' אורי שמיר ואנוכי, שדה מחקר ופרקטיקה של "תכנון רגיש למים" (תר"מ – Water-Sensitive Planning and Design) [13]. בשדה זה, שהוא חלק מהתחום הרחב של פיתוח בר-קיימא, פועלים יחד מתכנני עיר ואזור, אדריכלי נוף, מהנדסי מים וניקוז, אקולוגים ואחרים. הטיפול בנגר על-קרקעי היווה מלכתחילה מרכיב מרכזי ב"תכנון רגיש למים", שהמליץ להחדיר נגר לקרקע למטרת שיקום אקוות (אקוויפר) החוף, והורה על אמצעים רבים להחדרה [19, 34, 39]. באותו זמן ובאופן דומה התפתח התחום בארה"ב, באוסטרליה, ביפן ובמדינות אחרות.
המחקרים הראשונים שלנו הובילו לשתי מסקנות: האחת – נדרש שינוי פרדיגמה: מהגדרת נגר כמטרד לתפיסתו כמשאב; השנייה – יש לאמץ את המונח "ניהול נגר" כמשלים או כתחליף למונח "ניקוז". ניהול נגר משמעו ניהול המכוון להפקת מֵרב התועלות ולא רק למניעת נזקים, בעוד שניקוז מוגדר בחוק הישראלי כ"מים… המזיקים או העלולים להזיק לחקלאות, לבריאות הציבור, לפיתוח הארץ או לקיום שירותים סדירים במדינה" [9]. נוסח החוק לא השתנה עד היום, לאחר שכשלה בכנסת הצעת תיקון לחוק שקבעה כי "בכל מקום בחוק שנכתב בו ניקוז ייכתב ניהול נגר" [8].
במאה ה-21 חלו בישראל התפתחויות משמעותיות בתחומי המחקר, המדיניות והתכנון של ניהול נגר. מחקרי תר"מ המשיכו בטכניון, ובהדרגה אימצו את הכיוון האקולוגי-סביבתי, כולל הנופי [14, 20, 32]. שתי תוכניות מתאר ארציות למשק המים נוצרו ואושרו, חלקית בהשפעת עבודתנו: האחת – איגום והחדרה (תמ"א 34/ב'/4), והשנייה – ניקוז ונחלים (תמ"א 34/ב'/3). המודעות לתפקידים המגוונים של נחלים, כולל נחלים עירוניים, עלתה, והידע עליהם גדל [26, 27]. האחריות לתחום הניקוז עברה מנציבות המים אל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ופותחה בו גישת הניהול האגני האינטגרטיבי [6], המנחה כיום את פעולתן של רוב רשויות הניקוז בארץ. מִנהל התכנון גילה את חשיבות התחום, ובמאמץ משולב עם גופים אחרים הוציא מסמך מנחה לניהול נגר עירוני [18, 24]. פרק המים בתמ"א 1 (תוכנית המתאר הארצית 1) נותן תוקף סטטוטורי לגישה החדשה ולהנחיותיה [31]. ייסוד אגמא – המרכז לאגני היקוות נגר ונחלים – שקיבל על עצמו לאסוף ולהפיץ את הידע המתפתח, מסמן ומגביר את העניין המחקרי והמקצועי בתחום.
מטרות ואמצעים לניהול בר-קיימא של נגר
הניקוז היה תחום הנדסי מובהק שעסק כמעט רק בטיפול בהצפות. במאה ה-21 מחליף אותו ניהול בר-קיימא של נגר [38, 41], המכוון להשגת תועלות מגוונות נוסף על מיתון הצפות, ומחייב שיתוף פעולה רב-מקצועי מתחילת תהליך התכנון. את המטרות לניהול בר-קיימא של נגר ראוי לחלק לארבע קבוצות (טבלה 1). סביר שיהיה משקל שונה למטרות שונות בפרויקטים שונים. המלצתנו היא שכל פרויקט לניהול נגר ישאף לתרום לכל אחת מארבע הקבוצות, אם כי לא לכל המטרות שבתוך כל קבוצה.
טבלה 1
מטרות/תועלות לניהול בר-קיימא של נגר עירוני
מקור: Alon Mozes et al., 2020 [32].
יחד עם השינוי במטרות מתרבים גם האמצעים לניהול נגר בכלל ולניהול נגר עירוני בפרט, ונעשים מגוונים יותר. על בסיס תורת החוסן בפני שיטפונות [40], המחייבת מעבר מתפיסה של שליטה בטבע אל ניהול משאבים שמתחשב בטבע, הריני מציעה לחלק את האמצעים לשלוש קבוצות (טבלה 2):
- אמצעים תכנוניים-רגולטוריים שמכוונים למניעה ולאִפחות (mitigation) של הצפות בערים ובו בזמן גם לייעודי נופש ופנאי לאנשים ולהגנה על שירותים של המערכת האקולוגית;
- אמצעים/פתרונות מבוססי טבע (Nature-Based Solutions) המשמשים בעת ובעונה אחת להסתגלות (adaptation) להצפות הבלתי נמנעות ולקידום מטרות מגוונות, המועילות לאדם ולטבע;
- אמצעים הנדסיים המכוונים רק או כמעט רק להשגת תועלת הידרולוגית, בעיקר לניקוז בצורת סילוק מהיר של נגר מהמרחב העירוני.
טבלה 2
אמצעים לניהול בר-קיימא של נגר עירוני
בכל אתר יותאמו האמצעים לניהול נגר לתנאים הפיזיים-הידרולוגיים, החברתיים-כלכליים והסטטוטוריים. בבנייה חדשה חובה להתחיל ניהול הנגר מהפעלת אמצעים תכנוניים-רגולטוריים, כמו התאמה של התכנון לטופוגרפיה הטבעית ואיסור בנייה חדשה באזור המועד להצפות; באמצעותם יימנע חלק מההצפות, ויופחתו נזקי נפש ורכוש של אחרות. במקביל, ימוקמו ויתוכננו, תוך התאמה מקומית, אמצעים מבוססי טבע כמו פארקים, גינות, בריכות חורף ושדרות, למען קידום מטרות מכל ארבע הקבוצות: הידרולוגיות, אקולוגיות, חברתיות וכלכליות. אמצעים הנדסיים ישלימו את המכלול. באזורים בנויים ותיקים ימשיכו להזדקק לאמצעים הנדסיים קונבנציונליים שמוטמעים בהם, עם תוספות וולונטריות של אמצעים מבוססי טבע. באתרים של התחדשות עירונית, שרובה כרוכה בחנייה תת-קרקעית, ייקלט רק מיעוט מהנגר בגבולות המגרש, ורובו יוזרם לשטחים ציבוריים – בעיקר שטחים פתוחים וכבישים – ושם הוא ינוהל במידת האפשר תוך שימוש באמצעים מבוססי טבע, וכהשלמה – באמצעים הנדסיים.
כדי שאמצעים משמעותיים לניהול נגר עירוני ימשיכו לתפקד לאורך זמן, דרושה תחזוקה מוסדרת וקפדנית. משום כך מומלץ להקימם, לתפעלם ולתחזקם ברשות הכלל או באתרים שנתונים לפיקוח ציבורי: בשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) קטנים וגדולים, לאורך כבישים, במגרשים של מוסדות ציבור, באזורי חנייה וכן הלאה. ברשות הפרט – במגרשי מגורים – די באמצעים פשוטים כמו גינה מחלחלת (במרחק מהבניין), שיפועים כלפיה וגדר אבן בגבולה [10].
שינוי האקלים המתרחש כיום בעולם ובאזורנו צפוי להקטין את כמות הגשם השנתית בישראל, אך להגדיל את הכמויות שיורדות בזמן קצר על שטח קטן וגורמות להצפות בערים [3, 43]. השינוי מחייב התאמה של ניהול הנגר לתחזיות אלה. תרומה מרכזית להתאמה הדרושה תתבטא באיתור ובפיתוח של שטחי הצפה עירוניים, שטחים גדולים בפארקים, במגרשי חנייה או במגרשי ספורט עירוניים, שבזמני סופות קיצוניות יוצפו למשך שעות או ימים אחדים, מבלי שייגרם נזק רב [40]. אולם עבור התמודדות עם הסיכון הגבוה לערים שיוצרות סופות גשם חריגות בעוצמתן, חיונית פתיחה של צווארי הבקבוק בדרכם של הנחלים אל הים התיכון. חישובים הידרולוגיים מלמדים כי בעזרת תעלות הטיה עוקפות (floodways), המותאמות לאזורים צפופי אוכלוסייה ותשתיות [25], יש סיכוי למנוע אסונות בזמן סופות גשם חריגות ששכיחותן גדלה עם שינוי האקלים.
דיון ביקורתי: קידוחי החדרה של מי גגות בחצרות של בנייני מגורים – סיכונים פוטנציאליים גדולים אל מול תועלת מעטה
סמינר מקוון רב-משתתפים (340 נרשמים) שערך בפברואר 2023 "אגמא – המרכז לאגני היקוות, נגר ונחלים", עסק באמצעי הנדסי בודד – קידוח החדרה למי התהום – שתוכנן והוצג על-ידי אנשי רשות המים [1]. העמדה הרשמית של רשות המים, שהציג בסמינר המקוון יעקב ליבשיץ: "אנחנו הולכים בכיוון קידוחי החדרה כפתרון עיקרי, וכל הפתרונות האחרים הם פתרונות משלימים" [1, דקה 1:23:00]. כוונת רשות המים היא לאכוף את השימוש בקידוחי החדרה על רוב מגרשי המגורים שייבנו לאורך מישור החוף בשנים הבאות, הן מגורים בשטחים שאינם מופרים הן בניינים מתחדשים בתוך המרקם העירוני, וכל החרגה מכלל זה תחייב אישור מהרשות [17]. בשל העניין המקצועי הרב שמעורר האמצעי של קידוח החדרה, אקדיש לו כאן דיון ביקורתי מפורט.
קידוח החדרה הוא מתקן הנדסי המעביר מי גשם בכוח הכבידה באמצעות צינור אל תת-הקרקע (איור 1). קידוחי החדרה בגדלים משתנים ניתנים לביצוע בשטח ציבורי פתוח או במגרש בנייה פרטי, לאחר סקר אפיון תת-הקרקע. כאן נתמקד בקידוח החדרה ברמת המגרש, שאמור להיות בעל יכולת החדרה שעתית של נפח המים המתקבל משטחי הגגות והמרפסות במגרש ספציפי באירוע גשם שנתי, המתרחש (לפי לוח הסתברויות) אחת ל-50 שנה [17, עמ' 11] (דרישה חמורה הרבה יותר מהמקובל בעיריות, והיא מגדילה ומייקרת את המתקן). מי הגשם מועברים מגג הבניין וממרפסותיו באמצעות מרזבים, הקרויים גם צינורות מעבירי גשם (צמ"ג). הם מובילים את המים אל שוחת סינון ושיקוע, שבה מואטת מהירות הזרימה ומבוצע סינון ראשוני, ואמורה לספק גם פתרונות ל"מי קיץ", למי "שטף ראשון" מזוהמים ולגלישה בעקבות זרימת יתר (overflow) אל מערכת הניקוז העירונית. משוחת הסינון המים עוברים לשוחת קידוח מקדימה, שנועדה בעיקר לתחזוקה שוטפת, אך גם לסינון נוסף ולמפלט נוסף לזרימת יתר שיוצרת גלישה. צינור הקידוח מכוסה במלט בחלקו העליון ועטוף חצץ בחלקו התחתון, ובין החלקים ובתחתיתם נדרשים "פקקים" ייעודיים, לצורכי ניקוי ותחזוקה [17]. עלות המתקן תלויה במאפייני סביבתו ובגדלים הרלוונטיים, ומגיעה ברוב המקרים ליותר מ-100,000 ש"ח, ואף למאות אלפי ש"ח.
איור 1
תרשים קידוח החדרה של מי גגות בחצר
המקור: אתר ניהול נגר עירוני של אגמא, מִנהל התכנון ומשרד החקלאות
אדגיש תחילה עקרונות שאין חולק עליהם: ראוי לשמר את המים הטבעיים בישראל, ששיעור גבוה מהם נמצא באקוות; לאקוות החוף חשיבות מיוחדת, בהיותה – למרות הזיהומים בה – מקור לצריכה שוטפת, לגמישות תפעולית ולתפקוד כמאגר המים העיקרי לשעת חירום; נגר עירוני בארץ מתאים לחלחול לאקוות בשל איכותו הטובה, הן יחסית למדידות אופייניות בערים ותיקות באירופה ובארה"ב (ברבות מהן נגר זורם בצנרת הביוב) הן יחסית לאיכות מי אקוות החוף ברבים מתאיה [4, 11, 13]. הוויכוח כאן מתמקד בדרכים הנאותות לשימור המים הטבעיים ואקוות החוף בתוכם.
החדרת מי גגות בחצרות מגורים אפשרית, אך אינה רצויה בשל נזקים פוטנציאליים כבדים
ניסוי בחצר של מכון וולקני מלמד שקידוח החדרה אפשרי ומעשי [21], אולם פתרון זה אינו רצוי כאשר מדובר במגרשי מגורים, באיסוף כמות מים ניכרת בקרבת הבניין ובאכיפה ברשות הפרט. אפרט את עיקרי הנזקים הפוטנציאליים.
- נזק ליסודות של בנייני המגורים, הצפוי בשל כשלים בביצוע – מכיוון שבחצרות מגורים כמעט אי אפשר להימנע מקרבה ליסודות הבניין, ומפני שהידע הדרוש לתכנון עדיין לא מוכר לרבים, ומשום שדיוק בביצוע אינו תחום שישראלים מצטיינים בו, הסיכויים לדליפה ולנזק ליסודות הבניין גבוהים, כפי שהודגם בחקרי מקרה אחדים [15].
- כשל תכוף של קידוחי החדרה בשל תחזוקה לקויה – דרושות פעולות אחזקה רבות, חלק מהן מסובכות [17]: פתיחה וסגירה של מגוף מי הקיץ; ניקוי שנתי של שוחות הסינון, השיקוע והקידוח, כולל הסרת חלקים ולעיתים החלפתם; ניקוי קנה הקידוח בעזרת משאבה ומבחן לכושר ההחדרה בתום הליכי התחזוקה. נדרש גם רענון קידוח אחת לחמש שנים. הסיכוי שאחזקה מסועפת ויקרה כזו תצלח כשהקידוח נמצא בחצר שברשות הפרט – נמוך. אפילו ברשות הכלל יש כשלים תכופים בקידוחי החדרה [23].
- סיכונים למי התהום ממתקנים המחדירים ישירות לתווך הרווי – איכותו של נגר מגגות בניינים מתאימה בדרך כלל לחלחול ואף להחדרה לקרקע, אך עקרון "הזהירות המונעת" (עקרון יסוד בהסכמה בין-לאומית מאז ועידת ריו 1992) מחייב להסתפק בחלחול דרך קרקע מסננת, כפי שהמליצו מחקרי תר"מ בטכניון [13, 30, 32, 35] ולהימנע מהחדרה ישירה למי התהום. החדרה ישירה – אפילו של מי גגות – חשופה לסיכונים למיניהם, כולל גשם חומצי, שחלחול דרך קרקע עם גורמים בסיסיים (כמו גיר) מנטרל אותו. סיכונים פוטנציאליים נוספים הם גגות מצופי זפת (עטרן שבזפת הוא החומר המסוכן בסיגריות), מגוף שנשאר פתוח וזורמים דרכו מי קיץ מזוהמים, ובמיוחד ריבוי "שטף ראשון" מזוהם, שבעבר היה חד-שנתי (אחרי הקיץ) ובעתיד צפוי להתרבות על פי התחזית לריבוי תקופות יובש בין סופות גשם בחורף.
- עלויות כספיות גבוהות – פרסומים למיניהם מונים עלויות גבוהות כחיסרון הראשון של קידוחי החדרה. מִנהל התכנון מעריך שעלות כל קידוח החדרה מגיעה ל"עשרות עד מאות אלפי ש"ח לקידוח", חוץ מתחזוקה מסובכת ויקרה [18].
- העמסה נוספת על בניית מגורים בעוד שזו זקוקה לפישוט, לזירוז ולהוזלה – בניית מגורים בישראל ממושכת הרבה יותר מהמקובל במדינות אחרות, 12–15 שנה, רובן לתכנון ולאישור הבנייה. החדרה בתחום מגרשי הבנייה תסרבל עוד יותר את התהליך, מאחר שהיא תוסיף את רשות המים לרשימה הארוכה של רשויות הנדרשות לאשר כל בניין מגורים; התכנון ומשך אישור הבנייה יתארכו, ומחיר הדירות יעלה.
- קושי באכיפה ויצירת מוקד חיכוך בין הרשות המקומית לתושביה – אכיפת בנייה ותחזוקה של מתקן החדרה בחצר מחייבת פיקוח תכוף מצד העירייה, הכרוך בחדירה לרשות הפרט. הסיכוי לאכיפה יעילה נמוך, והסיכוי לחיכוכים בין הרשות לתושביה גבוה.
- העסקה רבה של כוח אדם מקצועי, הדרוש לעיסוקים אחרים של משק המים – כוח אדם משובח ונדיר של משק המים כבר הושקע בפיתוח ההנחיות לקידוחי החדרה. אם תצלח הכוונה לכפות החדרה בכל חצרות הבנייה החדשה, היא תספק תעסוקה רבה בפיקוח ובחישובים בלתי מתוחכמים, תעסוקה שתרחיק צעירים מהמקצוע, ותזיק לנושאים חיוניים של שימור מים ופיתוח מקורות מים.
- הפסד השקיה ליער העירוני – כל העצים ברחובות העיר, בחורשות, בשטחים הציבוריים ובשטחים הפרטיים הם "היער העירוני". עצים אלה משפיעים רבות על איכות חיי התושבים: מורידים את טמפרטורת הסביבה עד כדי 4 מעלות צלזיוס בצל, ומטהרים את האוויר (סופחים פיח, עשן, אבק ופחמן דו-חמצני, וגם פולטים חמצן לסביבה). עצים מפותחים מהווים תרומה אסתטית לסביבתם ומעלים את ערך הדירות בקרבתם. חלק ניכר מעצי הרחוב בישראל יכולים להסתפק בהשקיית נגר בחורף, ואחרים זקוקים למספר קטן של השקיות קיץ עמוקות, בתנאי שהוזרם אליהם הנגר מגשמי החורף. קידוחי החדרה בחצרות בניינים יגזלו את הנגר מן היער העירוני.
צפי לתועלת מעטה בשל כמות קטנה של מי גגות קיימים וצפויים
קידוחי החדרה של מי גגות מוצגים במסמך של רשות המים כאמצעי מוביל לניהול נגר ולהעשרת אקוות החוף; המסמך כולל נספח תקינה, היורד לפרטי ביצועם המסובך [17]. לטענת רשות המים, קידוח החדרה הוא פתרון יעיל לניהול נגר ולשימור נגר, כי ביכולתו להעביר לתת-הקרקע כמות מים גדולה כשהוא תופס שטח קרקע קטן בלבד. יכולת זו אכן חשובה באזורים עירוניים, אך מהן כמויות הנגר הצפויות להיאסף מהגגות להעשרת אקוות החוף? נבחן שאלה זו באופן שונה מן הרגיל, שמבטא את המציאות בשטח הבנוי, באמצעות צירוף מידע מתכנון עירוני לנתוני גשם ונגר.
אומדן שטח הגגות מבוסס על חישוב של רשות המים לסך כל השטחים הבנויים העיקריים במישור החוף: 343 קמ"ר במרכז הארץ (רחובות עד נתניה) ו-79 קמ"ר בחיפה והקריות, סך הכול 422 קמ"ר [28]. כמוצג בטבלה 3, מגורים מהווים כ-40% מכלל השטח הבנוי (168 קמ"ר) [22] ושטח הגגות מהווה כ-20-40% משטח המגורים (67.5 קמ"ר, לפי ההערכה הגבוהה) (על-פי מדידות בשדה העירוני [5]. כמו כן, על-פי פרנקל אמנון, ידע אישי, 2023. מבוסס על מומחיות באומדן שטחים לשמושי קרקע למיניהם). כמות הגשם באזור שהוגדר היא 550 מ"מ כממוצע רב-שנתי (1991–2020) [7].
טבלה 3
שימושי קרקע בשטחים בנויים במישור החוף
מכיוון שמדובר בשטח אטום של גגות, נניח שמקדם הנגר – אחוז הגשם שזורם על פני השטח ואינו מחלחל לקרקע – הוא 1.0 (זו הנחה מוגזמת כלפי מעלה, מכיוון שהיא מתעלמת מהתאיידות ומאובדן בדרך). בהתאם לכך, קמ"ר (מיליון מ"ר) מייצר 0.55 מיליון מ"ק נגר לשנה בממוצע, ו-67.5 קמ"ר ייצרו 37 מיליון מ"ק נגר לשנה. זהו הפוטנציאל המרבי להחדרה לקרקע של מי גגות. מחישוב זה יש להוריד את האזורים שנאסר להחדיר בהם נגר כי הקרקע מזוהמת או הגג מזוהם (כולל גגות ירוקים, לפי קביעת רשות המים), אזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, ואזורים שהם בגבולות חצי הפן הביני שלאורך מישור החוף [17]. אין בידינו מידע מדויק על גודל השטחים האסורים בהחדרה, אך מחקר מאוניברסיטת תל אביב מספק אינדיקציות להיקפו של אחד ממרכיביו, מרכיב הקרקעות המזוהמות: "בישראל כ-23,000 מוקדים פוטנציאליים לזיהום הקרקע … קרוב ל-200 אתרי קידוח של מי תהום – כרבע מאתרי הקידוח בישראל – נסגרו בשל זיהומים." בהתחשב במכלול הגורמים – קרקע מזוהמת, גגות מזוהמים, מי תהום גבוהים, חדירת הפן הביני וההגזמה במקדם הנגר – נוריד באופן שמרני רק שליש מהפוטנציאל המרבי, ונסיק שגם אילו היו מחדירים נגר בכל חצרות המגורים שמותרות בהחדרה, היינו מקבלים תוספת ממוצעת להעשרה השנתית בת כ-25 מלמ"ק. בהסתכלות לעתיד, כמות זו צפויה לקטון, כי שינוי האקלים גורם להפחתת כמויות הגשם בארץ (בצד הגדלת מספר הסופות הקיצוניות) [3]. להשוואה: המילוי החוזר של אקוות החוף בשנת 2017/18 הגיע ל-427 מלמ"ק [29]; כמות ההתפלה של מי ים בישראל בשנת 2019 הייתה 654 מלמ"ק.
איש לא יטען שאפשר לאכוף קידוחי החדרה בכל מגרשי המגורים הקיימים כעת במישור החוף, וככל הנראה גם אין כוונה לכפות זאת בדיעבד. האכיפה תתמקד בשטחי בנייה חדשה, ואולי גם בהתחדשות עירונית בתוך העיר. הבנייה החדשה תהיה גבוהה מהוותיקה, וככל שהבניין גבוה יותר, שטח הגג לנפש קטן, כלומר: גידול שטח הגגות יהיה פרופורציונית קטן מגידול האוכלוסייה. המסקנה היא שגם אם יוכפל שטח הרצפות הבנויות למגורים בשנים הבאות, ובידיעה שקידוחי החדרה יבוצעו בעיקר בבנייה החדשה ורק בחלק ממנה, היא לא תביא עימה כמויות משמעותיות של נגר מגגות שיעשירו את אקוות החוף.
אין כאן כוונה לפסול קידוחי החדרה. מומלץ לעודד את הקמתם בשטחים שהרשות הציבורית יכולה לפקח בהם בקפדנות על התכנון, ההקמה והתחזוקה; בדרך כלל יהיו אלה שצ"פים, אך אפשר לממשם גם במגרשים גדולים של מבנים ציבוריים ופרטיים. יתר על כן, רצוי גם – כפרויקט ניסיוני – להמליץ על קידוחי החדרה כחלק מאמצעים שאזרחים בעלי מודעות סביבתית יממשו בחצרם באופן וולונטרי; ניסוי זה ינוטר בקפדנות על-ידי חוקרים, כבסיס להחלטות בדבר הרחבתו או צמצומו.
כל הנאמר עד כאן בא ללמד: (א) שענייננו בניהול נגר עירוני שיש לו מטרות רבות ומגוונות (טבלה 1) ולא רק בשימור נגר למטרת העשרת אקוות, כפי שמכריזה רשות המים [17, עמ' 3]; (ב) שניהול נגר עירוני כולל מגוון רחב של אמצעים מועילים (טבלה 2), גם זאת בניגוד לעמדה הרשמית של רשות המים שלפיה קידוחי החדרה הם הפתרון העיקרי וכל האחרים רק משלימים; (ג) שלא רצוי לאכוף קידוחי החדרה בחצרות בנייני מגורים שברשות הפרט, מאחר שהסיכונים רבים וגדולים, והתועלות מצומצמות ומפני שבחצרות די באמצעים פשוטים וזולים כדי להחדיר מים לאקווה [10]; (ד) שיש להזהיר מפני החדרה ישירה של נגר – כולל מי גגות – לתווך הרווי; מומלצים חלחול והחדרה לתווך הבלתי רווי, כך שהנגר יעבור תמיד דרך קרקע מסננת לפני הגעתו למי התהום.
סיכום
במאה ה-20 שלטה גישה הנדסית קשיחה בכל נושאי התשתיות העירוניות, כולל ניקוז. לקראת סוף המאה חל שינוי בפרדיגמה, כאשר המונח "ניהול נגר" – ניהול להשגת תועלת מרובה נוסף על מניעת הצפות – הוכנס למילון המקצועי. כדי לעמוד באתגרים ובסיכונים של המאה ה-21 מתחולל שינוי פרדיגמה נוסף: מתפתחת תורת "החוסן מפני שיטפונות", המחייבת מעבר מתפיסה של שליטה בטבע אל ניהול משאבים שמתחשב בטבע. מתחולל שינוי הדרגתי לכיוון "נתיב רך" (Soft Path), התואם פיתוח בר-קיימא. הנתיב הרך הוא גישה הוליסטית ואינטגרטיבית, מרובת מטרות ודיסציפלינות; היא מתחשבת באדם ובטבע, פחות ריכוזית ויותר מקומית [12, 33, 37, 42]. התאמנו את תחום ניהול הנגר העירוני לגישה זו, ובהלימה לכך, גוונו והורחבו מטרותיו והאמצעים להשגתן: בשטחי בנייה חדשה מומלץ לנהל את הנגר קודם כול באמצעים תכנוניים (לא בנויים) למען מניעה ומיתון של הצפות בעיר. במטרה להסתגל לבלתי נמנע מומלצים אמצעים מבוססי טבע, שהתועלת שניתן להפיק מהם מרובה לאדם ולטבע. אמצעים הנדסיים ימשיכו לשמש השלמה לאמצעי התכנון. עקרונות אלה עשויים לשמש כדגם לפיתוח בר-קיימא באשר הוא, במיוחד לפיתוח ולניהול תשתיות אנרגיה ותחבורה.
תודות
המחברת מודה לעורך כתב העת ולשני מבקרים על הערות בונות, שתרמו רבות לשיפור המאמר.
תגובת רשות המים
ד"ר יעקב ליבשיץ וליאור נצר, השירות ההידרולוגי, רשות המים:
נושא ניהול הנגר העירוני מעסיק רבות את רשות המים, ואנו מקדמים סל פתרונות לניהול נגר. קידוחי החדרה הם כלי מרכזי בסל זה, אך לא הכלי היחיד. ברור לנו שפתרון שכונתי או עירוני הוא הפתרון המועדף. עם זאת, אף על פי שמאז פרסום מדריך תר"מ מאת פרופ' כרמון ופרופ' שמיר עברו יותר מ-25 שנה, למיטב ידיעתנו הפתרונות שהוצגו במדריך מיושמים באופן חלקי, אם בכלל. לעומת זאת, כל חודש נקדחים ברחבי הארץ עשרות קידוחי החדרה, שרק חלק מהם עוברים ביקורת מקצועית של רשות המים. רשות המים רואה בקידוחי החדרת מי גגות ברמת המגרש פתרון יעיל, גם אם לא מיטבי, לתפיסת מי נגר ולהחדרתם לתת-הקרקע, דבר שמקטין את הסיכוי להצפות ומעשיר את מי התהום.
בנושא של הקטנת הנגר באמצעות החדרת מי גגות בחרה פרופ' כרמון לצטט ידע אישי של פרופ' אמנון פרנקל ולא מאמרים בנושא בעיתון בין-לאומי מכובד (1, 2). כמו כן, נציין שהפרויקט לדוגמה שמוצג במאמר זה, גן בויאר, כולל גם הוא קידוחי החדרה.
נסכם ונאמר שרשות המים בהחלט רואה עדיפות בקידום פתרונות שכונתיים. עם זאת, החדרת מים באמצעות קידוחים ברמת המגרש היא הפתרון המעשי המיושם בשלב הנוכחי. לצערנו המאמר כולל אי-דיוקים, שלמרביתם לא התייחסנו בשל מגבלות אורך התגובה. חבל שפרופ' כרמון לא פנתה אלינו להבהרות טרם פרסום המאמר.
מקורות
- Nachshon U, Netzer L, and Livshitz Y. 2016. Land cover properties and rain water harvesting in urban environments. Sustainable Cities and Society 27: 398–406.
- Nachshon U, Silva CM, Sousa V, et al. 2022. New modelling approach to optimize rainwater harvesting system for non-potable uses and groundwater recharge: A case study from Israel. Sustainable Cities and Society 85: 104097.
הערות נעמי כרמון לתגובת רשות המים
במרכז מאמרי עומדת גישה חדשנית, הוליסטית ואינטגרטיבית לניהול מים ונגר, וכן אמצעים מגוונים לניהול נגר עירוני. אשמח לשתף פעולה עם אגף התכנון ברשות המים בהקשר להמלצה העיקרית, להעדיף אמצעים תכנוניים-רגולטוריים, אשר (בין היתר) ימנעו בנייה באזורים המועדים להצפות.
שמחתי לקרוא בדברי התגובה, שרשות המים מקדמת "סל פתרונות לניהול נגר" ושהיא "בהחלט רואה עדיפות בקידום פתרונות שכונתיים", דברים שזהים להמלצותיי במאמרי, ומנוגדים לאמירה של ד"ר יעקב ליבשיץ (2). לא שמחתי לקרוא שהתגובה התעלמה מרשימה מנומקת של שמונה סוגי נזקים פוטנציאליים כבדים, הכרוכים בקידוחי החדרה בחצרות ובאכיפת אופן בנייתם ותחזוקתם.
מאמרי מבוסס על 45 פרסומים הרשומים ב"מקורות" וב"קריאה נוספת", ועל פרסומים מכ-30 שנות מחקר בטכניון בנושא תכנון רגיש למים (1). לפני 25 שנה לא פרסמתי (לא עם שמיר ולא עם אחרים) "מדריך תר"מ".
אלפי פרויקטים בעולם ועשרות רבות בישראל מדגימים את הישימות של אמצעים מגוונים לניהול נגר עירוני (כולל קידוחי החדרה). תשעה חקרי מקרה בערים ישראליות, שבכל אחד מהם פועלים מספר אמצעים לניהול נגר, מנותחים במחקרנו האחרון (3).
מקורות
- כרמון נ ושמיר א. 2021. רשימת פרסומים של מחקרי תר"מ – תכנון רגיש למים. הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.
- ליבשיץ י. 2023. החדרת מי נגר עירוני לתת הקרקע – מי גגות כמקרה בוחן. סמינר מקוון (וובינר), 16.2.2023. תגובה, החל מ-1:22:46.
- Alon Mozes T, Carmon N, Portman M, et al. 2020. Sustainable stormwater in urban open spaces in Israel: Policy and best management practices. Research report. Technion, Center of Urban and Regional Studies. תמצית בעברית עם הערכה של חקרי אירוע.
- כחלק מהחלתם של עקרונות פיתוח בר-קיימא על פיתוח תשתיות עירוניות, מתחוללים בעולם ובישראל שינויי פרדיגמה בתחום ניהול הנגר העירוני.
- על בסיס מחקרים מהעולם וסדרה ארוכה של מחקרים בטכניון מוצגות ומומלצות במאמר ארבע קבוצות של מטרות ועימן שלוש קבוצות של אמצעים לניהול נגר עירוני: אמצעים תכנוניים-רגולטוריים, אמצעים מבוססי טבע ואמצעים הנדסיים. מומלץ "הנתיב הרך" לניהול מים, שהוא הוליסטי ואינטגרטיבי.
- המאמר כולל דיון ביקורתי באמצעי הנדסי יחיד – קידוחי החדרה של נגר בחצרות מגורים, וזאת בשל הכוונה לכפות את ביצועו בכל בנייה עתידית במישור החוף.
- יש צורך בדיון מקצועי מקיף בדבר תועלות ועלויות (לא רק כספיות) של אמצעים לניהול נגר עירוני, כדי שנשכיל להתאים אמצעים לפיתוח עירוני בר-קיימא ביישובים המתרחבים במישור החוף הישראלי.
מערכת אקולוגיה וסביבה
ד"ר ינאי עמיעז, הידרולוג, מתכנן בתחומי הידרולוגיה והידרוגאולוגיה, בחברת גלבוע מהנדסים יועצים בע"מ:
בחלקו הראשון של המאמר מוצג התהליך שעברה תפיסת ניהול הנגר, ממטרד למשאב, מעת הכנסתה ללקסיקון התכנון על-ידי חוקרי מוסד הטכניון, ובהם כותבת המאמר. גישת תכנון ניהול הנגר כמשאב, שניתן להשתמש בו לתועלתם של תחומים שונים תוך צמצום תופעת ההצפות, אומצה על-ידי הרגולטור והשטח, בין היתר מאחר שגישת הניקוז המסורתית לבדה, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תשי"ח–1957), לא סיפקה פתרונות שביכולתם לצמצם את תופעת ההצפות.
על הגישה הרואה בנגר משאב רובצת חובת ההוכחה – האם באמצעות התפיסה החדשנית והכלים שעומדים לרשותה, ניתן לצמצם את ההצפות ולהשיג את התועלות השונות המפורטות במאמר? על שאלה זו מוקדם עדיין לענות בצורה החלטית, כי הטמעת הגישה החדשה ויישומה בשטח הם תהליך בראשית דרכו. מדובר בתהליך ממושך, שעבר ועוד יעבור שינויים, תוך שאיפה להגיע לאיזון בין עמוד העשן של האקדמיה שמוביל את המחנה, בין הרגולטור שמספק את המסגרת, ובין העשייה בשטח על מורכבויותיה הרבות, הנובעות מהתנגשות בין אינטרסים שונים ומגוונים של בעלי העניין.
לגבי חלקו הביקורתי של המאמר בעניין קידוחי ההחדרה – על רשות המים להשלים את תהליך תקינת קידוחי ההחדרה, שהתחיל בשיתוף עם מכון התקנים לפני שנים ספורות, כדי להפיג חששות לגבי תפקודו של הכלי כאמצעי לניהול נגר. עם זאת, מדובר באמצעי שמוכיח את יכולותיו הגבוהות בשטח ובסופו של דבר ינהל את הנגר באופן שישיב לאקוות את המים שנגזלו מהן עקב כיסוי שטחי המילוי החוזר בתכסית העירונית. היות שהמרחב העירוני יצר נפחי נגר רבים שיש לנהל, אני בהחלט לא רואה מקום לפתוח חזית נגד קידוחי ההחדרה – יש מספיק נגר לכולם.
Sustainable management of urban stormwater: Goals, solutions and burning issues
Naomi Carmon
Faculty of Architecture and Town Planning, Technion – Israel Institute of Technology (Israel)
The era of climate change requires transformations to infrastructure, including that of urban stormwater management. This article is based on insights derived from 30 years of research in the field of Water-Sensitive Planning at the Technion – Israel Institute of Technology, as well as from the relevant international and Israeli literature. The analysis identifies two paradigm shifts. First, from seeing stormwater as a hazard that should be drained as quickly as possible, to seeing stormwater as a resource where the flow of water is slowed and provides a variety of benefits, before the remaining water infiltrates into the ground. The second paradigm shift replaces rigid engineering-based management with soft, holistic and integrative management for the benefit of humans and nature. Accordingly, we offer researchers and practitioners four categories of goals for sustainable stormwater management, along with an innovative typology of three groups of solutions to achieve these goals: planning-regulatory solutions, which enable prevention and mitigation of flood damages; multi-purpose nature-based solutions that utilize stormwater above ground and enable adaptation to floods that we cannot prevent; and engineering solutions that are typically placed below the ground and serve limited goals. Different solutions will be suited to the characteristics of different locations and together can enhance resilience to flooding and increased water hazards resulting from global warming.
A critical discussion of a single solution – drilled infiltration wells for stormwater from roofs – is the focus of the second part of this article. The Israeli Water Authority recently declared this measure to be the main recommended solution for urban stormwater management and announced its intention to enforce it on all new and renewed housing construction along Israel's coastline plain. A careful calculation of the amount of potential stormwater to be infiltrated into the Coastal Aquifer, based on actual construction data, together with a detailed evaluation of the potential risks related to the above solution, show that its disadvantages far exceed its advantages. A key conclusion is to avoid multiple drilled infiltration wells in the private domain and in the proximity of residential construction. However, in the public domain – where planning, implementation, and long-term maintenance can be well controlled – such wells are recommended as one solution within the large toolbox for sustainable management of urban stormwater.
מקורות
- אגמא. 2023. החדרת מי נגר עירוני לתת הקרקע. סמינר מקוון (וובינר) – 16.2.2023.
- אגוזי ר. 2021. פתרונות מבוססי-טבע – סל כלים לטובת ניהול סיכוני הצפה. אקולוגיה וסביבה 12(3): 49–58.
- ארמון מ, מארה פ, אנזל י ואחרים. 2021. השפעת שינוי האקלים על דפוסי גשם עתידיים באזור ישראל: סופות העתיד צפויות להיות מרוכזות – פחות גשם, פחות זמן, בשטח מצומצם יותר – ועוצמתן תגבר. אקולוגיה וסביבה 12(4).
- בורמיל ש, שמיר א וכרמון נ. 2003. איכות הנגר העירוני – ניתוח מקרה. בתוך: נגר עירוני בשכונות מגורים. הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור ומכון גרנד למחקר המים. עמ' 64–74
- בלק ב, גרוסמן מ, ארביב מ והלס א. 2022. כלים פיננסיים למימון תשתיות כחולות ברשויות מקומיות, נייר מדיניות. תוכנית ממשק והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
- גוטמן ג'. 2019. גישה אגנית משלבת לניהול אגני היקוות. משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
- השירות ההידרולוגי הישראלי. ממוצעי גשם 1991–2020.
- כנסת ישראל. הצעת חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תיקון מס' 7), התשע"ד-2014
- כנסת ישראל. חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, תשי"ח-1957.
- כץ ש, בורמיל ש, כרמון נ ושמיר א. 2001. תכנון עירוני רגיש למים: החדרת גשם למי התהום באמצעות עיצוב חצרות. חיפה: הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור.
- כרמון נ. 2020. נגר עירוני כמשאב מים בישראל: כמות ואיכות. נייר עבודה. הטכניון: המרכז לחקר העיר והאזור.
- כרמון נ. 2020. ניהול בר-קיימא של נגר עירוני: מהפך הנתיב הרך. הוועידה השנתית ה-48 למדע ולסביבה, 12–13 באוקטובר, 2020.
- כרמון נ ושמיר א (בהשתתפות ארמון ר, גולדמן ד, כץ ש, וקרונבטר ל). 1997. תכנון עירוני רגיש למים: הגנה על אקוויפר החוף הישראלי. הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור.
- כרמון נ ושמיר א. 2011. ניהול נגר וניקוז: סוגיה בתכנית האב למשק המים בישראל. הנדסת מים 94: 36–45.
- לבנון א. 2023. קידוחי החדרה, לא רק על הנייר – הצגת מקרי בוחן.
- לוינגר ל, נרדי ג ומלכה ל. 2013. נספח נופי לתכנית האב לניקוז לתל-אביב–יפו. סטודיו אורבנוף.
- ליבשיץ י, ברנשטיין ג, יצחק י ואחרים. 2021. עקרונות שימור נגר: הנחיות לשימור פוטנציאל המים הטבעי בישראל באמצעות מערכות חלחול והחדרת נגר. רשות המים והשירות ההידרולוגי.
- מִנהל התכנון. 2023. מדיניות ניהול נגר עירוני: מסמך מדיניות לניהול נגר ושינוי 8 לתמ"א 1. עלויות הקמה ותחזוקה של אמצעים לניהול נגר בשקופית 110.
- מירון-פיסטינר ס, כרמון נ ושמיר א. 1996. פיתוח עירוני רגיש לשיקולי מים: לקראת הנחיות תכנון. חיפה: הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור.
- מרקוס ל, גזית א וכרמון נ. 2014. תכנון רגיש למים (תר"מ) בכבישים בינעירוניים בישראל. אוניברסיטת תל אביב, בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר; הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור.
- נצר ל. 2023. העשרת מי תהום מגגות – זה פשוט עובד. הרצאה במסגרת וובינר אגמא.
- עיריית תל-אביב–יפו. 2017. תכנית אסטרטגית לתל-אביב–יפו. פרק 3: המבנה הפיזי.
- צוק ש ופסטר א. 2018. בארות החדרה בתווך הלא-רווי: ניסוי שדה ומודל נומרי מלא. כנס האגודה למשאבי מים, נווה אילן, 16–17 במאי, 2018.
- קולסקי ר, קרנץ פ, בן בסט ע, ואחרים. 2021. מסמך מדיניות ניהול נגר עירוני. מִנהל התכנון.
- קסלר א. 2023. שינוי קונספציה תכנונית במצבי קיצון. הוועידה השנתית של נחלי ישראל, נתניה, 4 במאי, 2023.
- קפלן מ. 2004. נחלי ישראל: מדיניות ועקרונות תכנון. המשרד להגנה הסביבה.
- קפלן מ. 2022. תכנון נחלים בישראל: מדריך בהשראת תמ"א אחת. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קק"ל.
- רונה מ. 2023. למה ואיפה כדאי להחדיר מי נגר? הרצאה במסגרת וובינר אגמא.
- רשות המים. 2021. התפתחות וניצול מצב מקורות המים בישראל עד סתיו 2018. השירות ההידרולוגי.
- שמיר א וכרמון נ. 2007. תר"מ – תכנון רגיש למים: שילוב שיקולי מים בתכנון עירוני ואזורי. חיפה: הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור ומכון גרנד למחקר המים.
- תמ"א/8/1. 2022. שינוי לפרק המים, הוראות התכנית נוסח משולב. נוסח העברה לוועדות המחוזיות לפי סעיף 106ב'.
- Alon Mozes T, Carmon N, Portman M, et al. 2020. Sustainable stormwater in urban open spaces in Israel: Policy and best management practices. Research report. Technion, Center of Urban and Regional Studies. תמצית בעברית עם הערכה של חקרי אירוע.
- Brandes OM, and Brooks DB. 2007. The soft path for water in a nutshell. Friends of the Earth Canada and POLIS Project on Ecological Governance. University of Victoria.
- Carmon N and Shamir U. 1997. Water-sensitive urban planning: Concept and preliminary analysis. In: Chilton J et al. (Eds). Groundwater in the urban environment: Problems, processes and management. Proceedings of the XXVII IAH Congress on Groundwater in the Urban Environment, 21–27 September 1997; Nottingham, UK.
- Carmon N and Shamir U. 2010. Water-Sensitive Planning (WSP): Integrating water considerations into urban and regional planning. Water and Environment Journal 24(3): 181–191.
- Cohen-Shacham E, Andrade A, Dalton J, et al. 2019. Core principles for successfully implementing and upscaling Nature-based Solutions. Environmental Science and Policy 98: 20–29.
- Gleick PH. 2003. Global freshwater resources: Soft-path solutions for the 21st century. Science 302(5650): 1524–1528.
- Goulden S, Portman ME, Carmon N, and Alon Mozes T. 2018. From conventional drainage to sustainable stormwater management: Beyond the technical challenges. Journal of Environmental Management 219: 37–45.
- Kronaveter L, Shamir U, and Kessler A. 2001. Water-sensitive urban planning: Modeling on-site infiltration. Journal of Water Resources Planning and Management 127(2): 78–88.
- Liao KH. 2012. A theory on urban resilience to floods – A basis for alternative planning practices. Ecology and Society 17(4).
- Lim HS and Lu XX. 2016. Sustainable urban stormwater management in the tropics: An evaluation of Singapore’s ABC Waters Program. Journal of Hydrology 538: 842–862.
- Pahl-Wostl C. 2007. Transitions towards adaptive management of water facing climate and global change. Water Resources Management 21: 49–62.
- Reale M, Cabos Narvaez WD, Cavicchia L, et al. 2022. Future projections of Mediterranean cyclone characteristics using the Med-CORDEX ensemble of coupled regional climate system models. Climate Dynamics 58: 1–24.
- Su J, Wang M, Razi MAM, et al. 2023. A bibliometric review of Nature-Based Solutions on urban stormwater management. Sustainability 15(9): 7281.
- Wong THF, Breen PF, and Lloyd SD. 2000. Water sensitive road design: (No. 00/1). Melburne, Australia: CRC for Catchment Hydrology.
קריאה נוספת
מצגת המתארת ומסבירה את המהפך המתרחש בישראל ב-30 השנים האחרונות מניקוז נגר לניהול בר-קיימא שלו. מטרות ועקרונות, שחלק מהם משותפים לכל הפרויקטים לפיתוח בר-קיימא וחלק ייחודיים לניהול נגר, מוצגים ומנותחים במצגת זו. מוצג גם ארגז כלים מגוונים (BMPs – Best Management Practices), כולל דוגמאות ואיורים מישראל וממדינות אחרות.
כרמון נ. 2018. תכנון רגיש למים (תר"מ) וניהול בר-קיימא של נגר עירוני ואגני. הטכניון: הרצאה במסגרת לימודי המשך משותפים למתכננים ומהנדסים.
דו"ח מחקר ישראלי (שנכתב באנגלית) ומיועד למקבלי החלטות ולאנשי מקצוע. הפרק הראשון מציג נתונים של כמות ואיכות של נגר עירוני בארץ ודן בו כמשאב מים בישראל. בפרק השני מוצג ניתוח של חסמים בפני ניהול בר-קיימא של נגר בארץ. במרכז הדו"ח הערכה מתומצתת של תשעה חקרי מקרה בערי ישראל, שהטמיעו בהם אמצעים מגוונים לניהול נגר. בדו"ח נכלל גם "ארגז כלים" מפורט לשימושם של בעלי מקצוע המעוניינים לתכנן ולבצע ניהול בר-קיימא של נגר עירוני. בנפרד פורסמו תמצית בעברית של המחקר ונספח בעברית עם תיאור של ארבעה מִחקרי המקרה שנבדקו.
Alon Mozes T, Carmon N, Portman M, et al. 2020. Sustainable stormwater in urban open spaces in Israel: Policy and best management practices. Research report. Technion, Center of Urban and Regional Studies. תמצית בעברית עם הערכה של חקרי אירוע.
התאוריה המוצגת במאמר מציעה הסתגלות להצפות כתחליף לשליטה בהצפות. המדד המוצע ל"חוסן עירוני בפני הצפות" מקשר בין תכנון עירוני לניהול מים: אחוז השטח בעיר שיכול להיות מוצף בעת שיטפון (floodable areas) מבלי לגרום לאסון הומניטרי.
Liao KH. 2012. A theory on urban resilience to floods – A basis for alternative planning practices. Ecology and Society 17(4): 48.
מאמר שזכה להדים רבים (וצוטט מעל ל-1,700 פעמים) המשווה מדיניות לניהול משאבי מים במאה ה-20 לזו שבמאה ה-21. במאה הקודמת המדיניות התבססה על תשתית מסיבית ויקרה מאוד של סכרים, על צנרת מסועפת, מובלי ענק ומפעלי טיפול מסובכים וריכוזיים. הם הועילו למיליארדי בני אדם, אך גרמו בעיות חברתיות, כלכליות ואקולוגיות קשות. בניגוד לכך, המדיניות החדשה סוללת "נתיב רך": פתרונות מים שקנה המידה שלהם קהילתי ועלותם נמוכה; שוקי מים שמשלבים טכנולוגיה יעילה, הגנה סביבתית ומחירים שוויוניים.
Gleick PH. 2003. Global freshwater resources: Soft-path solutions for the 21st century. Science 302(5650): 1524–1528.
מסמך המציע לרשויות מקומיות לאמץ תשתיות כחולות-ירוקות לניהול הנגר העירוני, וממפה עבורן מקורות תקציביים זמינים, בהם: הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל, שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה, עם גופים סמי-ציבוריים, כמו קק"ל ומפעל הפיס, ועם גופי תשתית, דוגמת נתיבי ישראל ורכבת ישראל.
בלק ב, גרוסמן מ, ארביב מ והלס א. 2022. כלים פיננסיים למימון תשתיות כחולות ברשויות מקומיות, נייר מדיניות. תוכנית ממשק והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
