אקולוגיה וסביבה

מעבר מואץ למשק מבוסס אנרגיות ממקורות מתחדשים – אפשרי וכלכלי

15 בנובמבר, 2022

מערכת פוטו-וולטאית על דופן מאגר ליד נהלל, בעלת הספק מותקן של 900 קילו-ואט | באדיבות תשרי אנרגיה בע"מ


מאת

יערה בן נחום
מרכז השל לקיימות
אלון סגל
צוות NZO, מרכז השל לקיימות

מאת

יערה בן נחום
מרכז השל לקיימות
אלון סגל
צוות NZO, מרכז השל לקיימות

משק האנרגיה אחראי לכמחצית מפליטות גזי החממה בישראל [6], ולכן מעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים קריטי להפחתתן. ממשלת ישראל קבעה יעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות ממקורות מתחדשים עד שנת 2030 במטרה להפחית את פליטת גזי החממה, וטרם קבעה יעדים ל-2050. עבודת המחקר "NZO 2050״ [3] של מרכז השל הראתה שניתן להגיע ליעדים גבוהים הרבה יותר: 50% בשנת 2030 ו-95% בשנת 2050. היעדים האלה מתבססים על מודל חישובי שפיתח צוות NZO. המודל משקלל את צריכת החשמל החזויה בכל יום עד לשנת 2050, וכן את ייצור האנרגיה הדרוש לעמידה ביעד.

משבר האקלים הוא חלק ממשבר אקולוגי רחב הנוגע למגוון היבטים [7], שאחד הקשים שבהם הוא קריסת המגוון הביולוגי. אסור שפעולות להפחתת פליטות גזי חממה יחריפו את המשבר הזה, ולכן הגעה ליעדים השאפתניים שהוצבו על-ידי NZO אינה יכולה להתבסס על פריצה נרחבת לשטחים פתוחים. בו-בזמן, יש לוודא כי המעבר לא מעמיס עלויות גבוהות על המשק, ובפרט על אוכלוסיות מוחלשות. מחקרי המשך לעבודת NZO 2050 התייחסו לסוגיות הללו.

המחקר הראשון [4] בחן כיצד ניתן להגיע ליעדי ייצור החשמל מאנרגיית השמש שנקבעו בתוכנית NZO, תוך שימוש בשטחים הפתוחים שכבר אושרו בתוכנית המתאר, ולא מעבר לכך, ובאופן ספציפי את הפוטנציאל לניצול שטחים מופרים. לשם כך הוערך הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיית השמש בסוגי השטחים השונים (טבלה 1): מבני מגורים ותעסוקה, תכסית במרחב העירוני, תכסית במרחב הכפרי ושדות סולאריים קרקעיים. פוטנציאל ייצור החשמל מאנרגיית השמש הוערך בשלוש נקודות זמן, מההווה ועד לשנת 2050, תוך התחשבות בשיפורים הטכנולוגיים הצפויים בנצילות המערכות הסולאריות. 

טבלה 1.

פוטנציאל ייצור חשמל מאנרגיית השמש בשנים נבחרות, במגה-ואט [4]

מחקר שני [1] בחן את העלות למשק של המעבר לאנרגיות ממקורות מתחדשים ואת השפעת המעבר על מחירי החשמל כדי לבדוק אם יש ממש בטענות כלכלנים כי העומס שיוטל על המשק ישפיע עליו לרעה, ובחשש של הארגונים החברתיים כי המעבר יביא לפגיעה נוספת באוכלוסיות מוחלשות. במחקר נערכה השוואה כלכלית בין שני תרחישים, שהביאה בחשבון גם את העלויות החיצוניות: 

  • עלות ההגעה ליעד הממשלתי של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיית השמש בשנת 2030.
  • "פרויקט ההאצה": הגעה ליעד של ייצור 50% מהחשמל מאנרגיית השמש בשנת 2030 תוך האצת (ולמעשה הקדמת) ההשקעות באמצעי ייצור סולאריים וקביעת האסדרות המתאימות למימוש יעד זה.

הממצאים מראים כי האצת המעבר לאנרגיות ממקורות מתחדשים וקביעת יעד של ייצור 50% מהחשמל מאנרגיית השמש בשנת 2030 כמעט ואינן כרוכות בהשקעות ממשלתיות. משמעות ההאצה היא תוספת של 1.6% לעלות של משק החשמל בתסריט שמרני ביותר, שמניח קיפאון במחירי האנרגיה ממקורות מתחדשים. כלומר, ניתן לאמץ יעד של ייצור 50% מהחשמל מאנרגיית השמש כמעט ללא עלות נוספת למשק. יתרה מכך, גם בתסריט הפסימי ביותר יהיה מחיר החשמל הסולארי נמוך ממחיר החשמל המיוצר מדלק מחצבים בתוספת העלות החיצונית של הפקת דלקי המחצבים.

לפי המחקר, מכיוון שישראל התחייבה לכלכלה מאופסת פליטות בטווח הארוך, ההשקעה הדרושה להגעה לייצור 50% מהחשמל מאנרגיות ממקורות מתחדשים היא בעצם הקדמת השקעה. המחקר כולל שורה של המלצות מעשיות לשינויי מדיניות, ובכלל זה הכללת העלויות החיצוניות ורכישת חשמל סולארי כל עוד עלותו נמוכה מעלות ייצור מדלק מחצבים בתוספת העלות החיצונית. בו-בזמן, כדי להבטיח אי-פגיעה באוכלוסיות המוחלשות מעליית מחיר החשמל מומלץ להפוך את תעריף החשמל לדיפרנציאלי, בדומה לנהוג בתעריפי המים.

במקביל למחקרים הללו, נערכה במרכז השל סדרת מחקרי שטח לזיהוי חסמים המעכבים את המעבר לאנרגיות ממקורות מתחדשים הלכה למעשה, ובהם "שמש יזרעאל" [5], "אנרגיה בחברה הערבית" [2] ועוד. ככלל, המחקרים מצביעים כי כדי להשיג התקדמות משמעותית בהתקנת מערכות לייצור חשמל מאנרגיית השמש במרחב המבונה על המדינה להיות פעילה בזיהוי חסמים בשטח וביצירת מענה להם תוך מעקב בזמן אמת.

לסיכום, היעדים הנמוכים, שקבעה הממשלה עד כה לייצור חשמל מאנרגיה ממקורות מתחדשים, אינם מאפשרים לעמוד בהתחייבויות ישראל להפחתת פליטות גזי חממה. סדרת העבודות של צוות NZO מאתגרת את היעדים הללו ומראה שניתן לקבוע יעדים שאפתניים בהרבה שיאפשרו עמידה בהתחייבויות, וזאת  תוך התמודדות עם הסוגיות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות הנובעות מכך.


  1. אריאב י. 2022. פרויקט NZO – בחינה כלכלית של האצת המעבר לאנרגיה סולארית.
  2. מרכז השל לקיימות. 2021. ייצור מקומי של אנרגיה סולארית בחברה הערבית.
  3. מרכז השל לקיימות. 2021. NZO – תוכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת: פרק א': 95% עד 2050 חשמל ממקורות מתחדשים בישראל.
  4. מרכז השל לקיימות. 2021. NZO – תוכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת: פרק ב': פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי.
  5. מרכז השל לקיימות. 2022. שמש יזרעאל – מיצוי פוטנציאל סולארי במועצה אזורית.
  6. המשרד להגנת הסביבה. 2021. הפחתת פליטות גזי חממה בישראל: דוח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים
  7. Rockstorm J and Gaffney O. 2021. Breaking boundaries: The science behind our planet. DK – A division of Penguin Random House LLC.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בן נחום י וסגל א. 2022. מעבר מואץ למשק מבוסס אנרגיות ממקורות מתחדשים – אפשרי וכלכלי. אקולוגיה וסביבה 13(3).

העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יערה בן נחום
      מרכז השל לקיימות
      אלון סגל
      צוות NZO, מרכז השל לקיימות

      מאת

      יערה בן נחום
      מרכז השל לקיימות
      אלון סגל
      צוות NZO, מרכז השל לקיימות



      ציטוט מומלץ

      בן נחום י וסגל א. 2022. מעבר מואץ למשק מבוסס אנרגיות ממקורות מתחדשים – אפשרי וכלכלי. אקולוגיה וסביבה 13(3).

      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח ופרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח

      דורון מרקל

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

      לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התשתית והפריסה של צה"ל בנגב – השפעות סביבתיות

      עמירם אורן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו – חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב

      צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו – חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      האם משבר הקורונה יוביל לסיום עידן הנפט?

      יונתן אייקנבאום

      גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה אף על פי שהעולם נכנס לתקופה של חוסר יציבות כלכלית חריפה, האירועים המתרחשים בזירה הכלכלית בעת משבר הקורונה פותחים גם צוהר לתקווה: בשוק הנפט העולמי נסחרו לראשונה בהיסטוריה חוזים עתידיים של נפט גולמי במחיר שלילי, מניותיהן של ענקיות האנרגיה מתרסקות, ורבות מהן נמצאות בסכנת חדלות פירעון

      אף על פי שהעולם נכנס לתקופה של חוסר יציבות כלכלית חריפה, האירועים המתרחשים בזירה הכלכלית בעת משבר הקורונה פותחים גם צוהר לתקווה: בשוק הנפט העולמי נסחרו לראשונה בהיסטוריה חוזים עתידיים של נפט גולמי במחיר שלילי, מניותיהן של ענקיות האנרגיה מתרסקות, ורבות מהן נמצאות בסכנת חדלות פירעון

      גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
      לראש העמוד