אקולוגיה וסביבה

תכנון, כלכלה וחברה > אמנות בין-לאומית

פיתוח בר-קיימא (72) חקיקה ואסדרה (רגולציה) (67) שטחים פתוחים (54) פילוסופיה סביבתית (42) אקטיביזם סביבתי (37) חינוך סביבתי ואוריינות סביבתית (36) מוסדות התכנון (36) תפיסות וגישות ביחס לטבע ולסביבה (34) צדק סביבתי (33) ניהול משאבי טבע (29) ניהול סביבתי ברשויות המקומיות (27) כלכלה סביבתית (25) שימושי קרקע (19) מסדרונות אקולגיים (18) כלכלה אקולוגית (17) דמוגרפיה ופיצוץ אוכלוסין (16) אמנות בין-לאומית (16) הסכמים בין-לאומיים (16) שיתוף הציבור בתכנון (10) חוסן מערכתי (10) דיני סביבה (8) תועלת כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית (8) רישום, דיווח ומסירה של מידע סביבתי (8) פסיכולוגיה סביבתית (8) עלות כלכלית של זיהום (7) מדע אזרחי (7) יהדות וקיימות (6) תסקיר השפעה על הסביבה (5) זכויות בעלי חיים (4) תקינה סביבתית (4) תאגידי מים וביוב (4) הפרטת משאבי טבע (3) עלויות חיצוניות (2) אכיפה (2) מיסוי סביבתי (1)

פרופ' אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

לקראת ועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי

תמר רביב, איילת רוזן, אנה טרכטנברוט

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא

ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

האם מתחולל מפנה במשפט הסביבתי הבין-לאומי? מגמות עדכניות בחיזוק מנגנוני האכיפה והיישום

ד"ר אור קרסין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה

ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

סקר חושף מודעות גבוהה לנושאי סביבה וקיימות בקרב מפעלי תעשייה

דוד אסף, אוהד קרני

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

חשבונאות פחמן חוצת גבולות – פליטות גזי חממה כתוצאה מיבוא מוצרים לישראל

דור פרידמן, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

משולחנה של שרה בממשלת מעצמה עולמית של אנרגיות מתחדשות – ריאיון עם ברברה הנדריקס, השרה לסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית של גרמניה

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה גרמניה היא מהמדינות הבולטות בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, שרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה

גרמניה היא מהמדינות הבולטות בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, שרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל – מאפיינים, מקורות ודרכי התמודדות

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, דב צביאלי, דלית מוהר, אסף אריאל, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צמצום נזקי ההובלה בים לסביבה הימית – מבט על הנעשה בישראל

ניר לוינסקי, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי

אלון רוטשילד, עפרי גבאי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו

יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

טלי טל, שחר בוקמן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

גיל זיידנר, רני עמיר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

פרופ' ישראל אומן על יישום תורת המשחקים בזירה הסביבתית

ישראל אומן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) תורת המשחקים היא תורה מתמטית מופשטת העוסקת בהבנת שלל תופעות חברתיות, בעיקר בתחום הכלכלה, אך גם בסוגיות של יחסים בין-לאומיים, מדיניות ציבורית, עסקים, פוליטיקה, פסיכולוגיה, ביטחון ואקולוגיה. במאמר זה פרופ׳ ישראל אומן מסביר כיצד תורת המשחקים יכולה לסייע בהבנת סוגיות סביבתיות ובדרכים להתמודד עמן

תורת המשחקים היא תורה מתמטית מופשטת העוסקת בהבנת שלל תופעות חברתיות, בעיקר בתחום הכלכלה, אך גם בסוגיות של יחסים בין-לאומיים, מדיניות ציבורית, עסקים, פוליטיקה, פסיכולוגיה, ביטחון ואקולוגיה. במאמר זה פרופ׳ ישראל אומן מסביר כיצד תורת המשחקים יכולה לסייע בהבנת סוגיות סביבתיות ובדרכים להתמודד עמן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

לצאת מן הקופסה – דרושה חקיקת כימיקלים בישראל

צבי לוינסון, גיל דרור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

סקר קרקעית הים הראשון מסוגו בישראל

רותי יהל, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

אנרגיה אנושית

Yann Caradec

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) אנרגיה אנושית. מגדל אייפל כמיצג אמנותי העוסק בגיוס תעצומות הנפש האנושית בפעילות כנגד שינוי האקלים. הוצג במהלך ועידת האקלים COP21. פריז, 21-6 בדצמבר, 2015

אנרגיה אנושית. מגדל אייפל כמיצג אמנותי העוסק בגיוס תעצומות הנפש האנושית בפעילות כנגד שינוי האקלים. הוצג במהלך ועידת האקלים COP21. פריז, 21-6 בדצמבר, 2015

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)