אקולוגיה וסביבה

פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה

3 בפברואר, 2013

שמורת עין עופרים | צילום: דורון ניסים


מאת

עזרי אלון
מתכנן סביבתי, מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
יואב מורג
מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מאת

עזרי אלון
מתכנן סביבתי, מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
יואב מורג
מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

 בשנות ה-80 הוקצה בצפון הערבה תא שטח גדול להקמת תחנת הרדיו "קול אמריקה" לצורך שידורי תעמולה לברה"מ. תכנית זו התייתרה עם נפילת ברה"מ. השטח עצמו הוא בעל ערכי טבע ייחודים; כאן נפגשים נופים ואזורים פיטוגאוגרפיים שונים – סודני / סהרו-ערבי / אירנו-טורני – היוצרים בית גידול עשיר ומגוון בצומח ובבעלי חיים. במרכז המערכת האקולוגית קיים חורש שיטים מפותח ובו חרדוני צב, צבאים, עופות וטורפים, כלומר מדובר בשטח בעל ערכיות אקולוגית ונופית גבוהה. רשות הטבע והגנים (להלן – הרשות) ראתה אזור זה כראוי לשמש שמורת טבע. מאידך גיסא, אנשי האזור ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר ראו בשטח זה פוטנציאל להשלמת משבצות חקלאיות ליישובי כיכר סדום וצפון הערבה ולפיתוח חקלאות אינטנסיבית, זאת גם על פי תכנית המתאר הארצית לשטחים פתוחים (תמ"א 35), שקבעה את פיתוח התשתיות החקלאיות בנגב כאחד מהאמצעים ליישומה.

החקלאות היא מקור הפרנסה העיקרי של התושבים בפריפריה הרחוקה. לפיכך, לצורך חיזוק יישובי צפון הערבה, הנמצאים בתהליך קליטה והרחבה, יש רצון להרחיב את הפעילות החקלאית באזור. שר החקלאות ופיתוח הכפר, בסמכות הנתונה לו ולאחר דיונים מקצועיים, החליט (בשנת 2005) על הגדלת הנחלה החקלאית למשק משפחתי ביישובי הערבה וכיכר סדום מ-45 דונם ל-80 דונם, וזאת מתוך הסתכלות על יכולת הייצור ליחידת שטח ועל צורכי הפרנסה; מספר היחידות החקלאיות מיועד לגדול מ-500 ל-750 ביישובי המועצה האזורית ערבה תיכונה, ומ-100 ל-200 יחידות חקלאיות ביישובי כיכר סדום; סך כל השטח החקלאי הנדרש ליישום מדיניות אזורית זו עומד על כ-21,000 דונם בצפון הערבה. על פי התכנון הראשוני של משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמועצות האזוריות, כ-11,000 דונם מתוכם נכללו בתחום שטחי "קול אמריקה" שערכם האקולוגי גבוה. 

תכניות אלה, ובפרט הפגיעה בשטחי "קול אמריקה", יצרו ויכוח וקונפליקט בין הרשות ובין משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שהגיעו לכדי משבר ופגעו ביחסי העבודה גם במישור הארצי. המשבר חייב הגעה לפתרון מוסכם על הצדדים, וכך נוצר תהליך מורכב שסופו מתווה משותף לפיתוח ולשימור. התהליך נעשה בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאה בין הרשות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמועצות האזוריות ערבה תיכונה ותמר – השותפים להסכם. מבחינה סטטוטורית כולל השטח שמורה – על פי תכנית המתאר הארצית לשמורות טבע (תמ"א 8), ושטח חקלאי – על פי תכנית המתאר המחוזית. הוחלט להתמקד במהות הצרכים של כל צד ולא בצד התכנוני-משפטי.

נקבעו מספר עקרונות עבודה: פיתוח בר-קיימא המשלב פיתוח חקלאות והתיישבות לצד שימור שטחים ערכיים; הכרה בזכות לקיימות הדדית – קהילה חקלאית בעלת אמצעי ייצור מספיקים לצד שמירת טבע לדורות; הפרדה בין השימור לפיתוח על-ידי שימור רצף שטחים ערכיים (קישוריות אקולוגית) לצד פיתוח שטחי חקלאות חדשים צמודי דופן לפיתוח הקיים (קישוריות תפקודית לחקלאי); יצירת רצף שטחים שמורים עם ירדן, מהרי אדום למכתשים.                       

כדי להמיר את עקרונות העבודה לתוצאות שניתן ליישמן בוצע סקר הערכת ערכיות אקולוגית על בסיס דגימת מיני מפתח (indicator species) שנוכחותם מצביעה על מצב בית הגידול – שיטים וחרדוני צב – לצד איתור חלופות מתאימות לשטחי חקלאות. כמו כן נעזרו הצדדים בחוות דעת של חוקרים ואקולוגים מהאקדמיה.

התוצאה – בשנת 2010 נחתם "הסכם קול אמריקה" (איור 1) שעיקריו: הקצאת שטח בגודל של כ-26,500 דונם לשמורת טבע חדשה, "עין עופרים", בשטח בעל הערכיות הגבוהה ביותר; ייעוד שטחים בגודל של כ-15,000 דונם לחקלאות, ששליש מהם ייגרעו משמורת טבע מוכרזת (מכתשים-עין יהב); ייעודם של 6,000 דונם נוספים לפיתוח חקלאי ייקבע בעתיד. כמו כן הוסכם לעגן את ההסכם במהלך סטטוטורי משותף להכרזת שמורת הטבע עין עופרים בד בבד עם הפיתוח החקלאי. קצב ביצוע הכשרת קרקעות לחקלאות יהיה על פי הקליטה בפועל.

איור 1

טיוטת "הסכם קול אמריקה" שנחתם ב-2010: הסכם החלפת שטחים – עין עופרים

אחד ההישגים העיקריים של ההסכם הוא היכולת של הצדדים להסכים על שרטוט גבול בין האזורים המיועדים לשימור לבין אלה שיפותחו לטובת צורכי החקלאות (של מושבי כיכר סדום, עידן וחצבה).

מקורות המידע: מידע גאוגרפי – מרכז מידע גאוגרפי-אקולוגי (מג"א) ברשות הטבע והגנים – פורום מידע גאוגרפי תכנוני; טופוגרפיה – המרכז למיפוי ישראל; אורתופוטו – אופק 2010. מפה זו אינה אסמכתא לקביעת גבולות מדויקים. הקואורדינטות הן על פי רשת ישראל החדשה. הפקת המפה: בעז פריפלד, 5.9.2012.

ביצוע בפועל של הכשרת קרקעות לחקלאות נעשה על פי תכנון מפורט, בתיאום עם הרשות ועם גופים אחרים לפי הקריטריונים שבהסכם: ערכי טבע מיוחדים, רצף לחקלאות ורצף לשימור, עמידה במאזן השטחים לשימור ולחקלאות, מגוון בתי הגידול, שימור נחלים, קרבה לחקלאות קיימת וליישוב, תשתיות מים וחשמל, דרכים ועוד. ההסכם הוצג בין השאר למשרד להגנת הסביבה, לחברה להגנת הטבע, למִנהל מקרקעי ישראל, למִנהל התכנון, לנציגי מדענים מהאקדמיה ולקק"ל, וקיבל את תמיכתם המלאה. 

קיום הליך הידברות הדדי ומתמיד בין הגורמים השונים, מתוך מחויבות לעקרונות ההסכם, יאפשר להביא לא רק למימושו, אלא אף לפתרון קונפליקטים אפשריים חדשים, לדוגמה – תכנון שטחים המפונים ממיקוש לצורכי הכשרתם לחקלאות יחד עם שימור ערכי טבע וסביבה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אלון ע ומורג י. 2013. פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה. אקולוגיה וסביבה 4(1): 110–111.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      עזרי אלון
      מתכנן סביבתי, מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
      יואב מורג
      מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

      מאת

      עזרי אלון
      מתכנן סביבתי, מחוז דרום, רשות הטבע והגנים
      יואב מורג
      מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר



      ציטוט מומלץ

      אלון ע ומורג י. 2013. פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה. אקולוגיה וסביבה 4(1): 110–111.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התשתית והפריסה של צה"ל בנגב – השפעות סביבתיות

      עמירם אורן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו – חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב

      צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו – חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מ"שיפור הנוף" לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

      אלון רוטשילד

      גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

      בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

      גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
      לראש העמוד