אקולוגיה וסביבה

מי דואג להצלת הדיירים הלא נראים במיזמי פינוי-בינוי?

15 בספטמבר, 2022

לטאה שחולצה ממבנה לפני הריסתו, במיזם קדמת היובל בירושלים | באדיבות יחידת סקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע


מאת

אלה אבין
יו"ר ועד עמותת נח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

מאת

אלה אבין
יו"ר ועד עמותת נח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

זה תמיד מתחיל מאדם אחד בודד, שלא מוכן להשלים עם פגיעה בבעלי חיים. כך התחיל גם הסיפור שלנו.

לפני כשנה פנתה לעמותת נח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים, פעילה למען בעלי חיים מהרצליה. היא סיפרה כי שישה בניינים באותו הרחוב עומדים להיהרס במסגרת פרויקט פינוי-בינוי, והביעה דאגה גדולה לחייהם של בעלי החיים בחצרות הבתים. מדובר ברחוב ותיק טיפוסי ובבנייני רכבת ישנים, מוזנחים ורעועים עם חורים בקירות החיצוניים. בחצרות היו גרוטאות זרוקות, עשבייה גבוהה, שיחים ועצים. נכנסנו פנימה, וגילינו עולם שוקק חיים של דיירי חצרות שאין להם זכויות בטאבו. הבחנו בציפורים מקננות בחורים בקירות, בעצים, בשיחים ובדירות הנטושות. עם רדת החשיכה הופיעו הקיפודים והזיקיות, וחתולי הקהילה חיכו למאכילות ליד המדרכה. הם לא ידעו שעולמם עומד להיחרב בקרוב תחת הריסות הבניינים.

פנינו ליזם בדרישה כי ייקח אחריות על בעלי החיים במתחם שעתיד להיהרס, אולם הוא סירב. במקביל התחלנו בשיח בנושא עם עיריית הרצליה, ובפרט בנושא הגבלת כריתת עצים בעונת הקינון. בתום משא ומתן משפטי לא קל הסכים היזם לממן את הצלת בעלי החיים לקראת ההריסה. עם קבלת ההתחייבות מהיזם נלכדו כ-30 קיפודים. הם פונו לעמותת "למען חיות הבר", ושוחררו בשטח פתוח בהתאם לחוק. חתולי הקהילה הורגלו לאכול ולשהות במקום בטוח מחוץ למתחם. כך בא אל העולם הפרויקט התקדימי והראשון בישראל של עמותת נח לשמירה ולהגנה על בעלי החיים במתחמי התחדשות עירונית [5].

הפנייה הבאה אלינו הייתה לגבי מתחם של תשעה בניינים עם חצרות ענקיות, עשבייה ועצים ברחוב השבטים בבת ים. גילינו כי היזם קיבל היתר לכריתת עצים ברגע האחרון. היות שהיה מדובר בכריתה באמצע עונת הקינון, הגשנו ערר מטעמי צער בעלי חיים, שהתקבל חלקית. אומנם פקיד היערות צמצם את מספר עצים לכריתה, אך התעלם לחלוטין משיקולי פגיעה בגוזלים בעונת הקינון! (לתגובת משרד החקלאות)

בפרויקט זה ואחריו יצרנו שיתוף פעולה עם יחידת סקרי טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, שמלווה אותנו מאז מקצועית, והקימה צוות פעולה מיוחד שמכונה "יחידת חילוץ חיות הבר בעיר". הצוות מחלץ את חיות הבר במתחמים מסוג זה מתוך ראייה שהתחדשות עירונית חשובה לשמירת שטחים פתוחים בישראל, וכי יש להעתיק מינים מוגנים שיש להם סיכויי הישרדות בכפוף להיתרים הנדרשים.

במהלך 2021 ו-2022 חולצו עד כה מפרויקטים שונים בערים רמת גן, רחובות וירושלים זיקיות, לטאות, נחשים, קרפדות ועוד, כולם חיות בר מוגנות, בהיתר מיוחד מרשות הטבע והגנים. החיות מועתקות לשטחים מוגנים אחרים בעיר או בסביבתה.

בחודש יוני השנה הבחין שכן, המתגורר מול מתחם ויצמן 80–88 בתל-אביב, בעטלפי חרקים היוצאים עם השקיעה מקיר בניין שעתיד להיהרס. לאחר משא ומתן מול היזם, ברגע האחרון, בוקר לפני ההריסה, פונתה בעזרת עמותת ע.ט.ל.ף מושבה של 40 אימהות וגורים שטרם למדו לעוף. כולם חולצו בשלום והועברו לבית החולים לחיות בר בספארי.

יחד עם למידה על העולם המופלא של חיות הבר בטבע העירוני, גילינו את הצד האפל – הפקרות מוחלטת מצד הרשויות והיעדר נהלים בנושא. גילינו שלמרות האיסור להתעלל בחיות שנקבע בחוק צער בעלי חיים, בפועל אפשר להרוס ולזרוק בעלי חיים רבים יחד עם פסולת הבניין. בפועל, איש לא יבדוק, לא יפקח ולא יאכוף את חוק צער בעלי חיים בהריסת בניינים, וממילא כל מה שאנשי המקצוע בתחום הבנייה בוחנים הם היתרי הבנייה.

מצד אחד, קיימים חוק צער בעלי חיים האוסר על התעללות, ופסיקה מנחה ענפה, כגון פסקי דין שעצרו קרבות בין אדם לתנין בשל בצע כסף, ושהביאו לסגירת ענף פיטום האווזים, כי הכאב רב על ההנאה מהמזון [1, 2, 3]. אך מצד שני, אפשר בפועל לרמוס חיים של בעלי חיים רבים, כיוון שבחוקי התכנון והבנייה לא מוטלת על היזמים חובה להצלה ולפינוי של חיות.

אנו מתקדמים צעד אחר צעד, אך הדרך עוד ארוכה. ביוני 2022 הכריזה עיריית הרצליה כי היא מתְנה את אישורי הבנייה לפרויקטים בחתימה על מסמך שיציג פתרונות לפינוי מוסדר של בעלי החיים מהם לפני תחילת העבודות [4]. באותו חודש חתמו עמותת נח והתאחדות הקבלנים בוני הארץ על אמנה שקוראת לחברים בהתאחדות לפעול לשמירה ולהצלה של בעלי החיים בפרויקטים של פינוי-בינוי. אומנם זו התחלה טובה, אך יש לזכור שמדובר באמנה וולונטרית, שלא מחייבת את החברים בהתאחדות לפעול לפיה.

אמנה לשמירה ולהצלה של בעלי החיים בפרויקטים של פינוי-בינוי

לפנינו דרך קשה וארוכה, רצופה מכשולים ואתגרים רבים. בעתיד הקרוב בכוונתנו לפעול להשיג ארבע מטרות:

  • הכנסת שיקולי צער בעלי חיים להיתרי כריתת עצים בעונת הקינון. שנה עברה מאז שפנינו אל פקיד היערות הארצי בנושא, אך הוא לא השיב עדיין לפנייתנו.
  • הטלת חובה בהיתרי בנייה לביצוע סקרים לאיתור בעלי חיים וצמחים מוגנים ולפינויָם לקראת הריסה.
  • העלאת מודעות הציבור, ובפרט בעלי נכסים ונציגויות בפרויקטים של תמ"א, רשויות ומקבלי החלטות לשמירה על בעלי חיים ועל שטחי טבע עירוני.
  • חובת שמירה או שיקום של שטחי טבע שיאפשרו מחיה לבעלי חיים, כחלק מתכנון בנייה חדשה או התחדשות עירונית.

במקומות שאין בהם התערבות של מי שאכפת לו, קיים זלזול של הרשויות והקבלנים בחיי בעלי החיים, והם מופקרים. לכן אנו זקוקים לכם, כל מי שליבו עם בעלי החיים ונמצא בשטח. אל תיתנו לקבלנים וליזמים לרמוס את בעלי החיים. דאגו להם, הכניסו סעיפים מתאימים בחוזה, יישמו את הוראות חוק צער בעלי חיים והפסיקה בשטח, הקדישו תקציב לנושא, עוררו מודעות, ופנו אלינו בכל שאלה. אנחנו נמשיך לפעול בכל החזיתות כדי להגן על החיות, להשמיע את קולן ולתת במה לצורך בטבע עירוני ליד הבית שלנו.


תגובת משרד החקלאות ופיתוח הכפר

כל בקשה לכריתת עץ, ובוודאי כזו הנדרשת מטעמים של בינוי והקמת תשתיות, נבחנת על-ידי פקידי היערות הפזורים ברחבי הארץ. סמכותם של פקידי היערות היא לבחון את הבקשה בגינה נדרשת הכריתה ביחס לתנאים שמוגדרים בפקודת היערות ונוגעים באופן ישיר למצבו של העץ. בכל הנוגע לרישיונות במסגרת פרויקטים של בינוי ותשתית, הרי שרק לאחר שהתקבל היתר בנייה כדין לפרויקט, שבמסגרתו נבחנים שיקולים רבים ומגוונים, ניתן לממש את רישיון הכריתה שניתן על-ידי פקיד היערות.

כמובן שמתן רישיון כריתה לא מבטל חובות חוקיות אחרות שעומדות בפני מבקש הבקשה, לרבות שיקולים של צער בעלי חיים. במקרים שעולה חשש כזה, ניתן לפנות לרשות הטבע והגנים, האמונה על השמירה על ערכי טבע מוגנים ובכלל זה גם על נושא הקינון.


  1. בית המשפט העליון. 1997. רשות ערעור אזרחי 99 / 7921, מיום 22.6.1997.
  2. בית המשפט העליון. 2003. בג"ץ 01 / 9232, מיום 11.8.2003.
  3. כנסת ישראל. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד–1994.
  4. עיריית הרצליה. 2022. החלטה חשובה של עיריית הרצליה. פרסומי עיריית הרצליה. 26.6.2022.
  5. עמותת נח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים. מניעת צער בעלי חיים במתחמי התחדשות עירונית.

מחשבה אחת על “מי דואג להצלת הדיירים הלא נראים במיזמי פינוי-בינוי?

  1. ומה לגבי פינוי בעלי חיים משטחים פתוחים כשבונים עליהם? איך זה שיש איסור פגיעה בחיות בר, וחוק צער בעלי חיים, אבל אין פינוי שלהן משטח טבעי לפני ההריסה שלו? אוספים גיאופיטים וקוברים חיות בעודן חיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אבין א. 2022. מי דואג להצלת הדיירים הלא נראים במיזמי פינוי-בינוי? אקולוגיה וסביבה 13(2).
העתק




מחשבה אחת על “מי דואג להצלת הדיירים הלא נראים במיזמי פינוי-בינוי?

  1. ומה לגבי פינוי בעלי חיים משטחים פתוחים כשבונים עליהם? איך זה שיש איסור פגיעה בחיות בר, וחוק צער בעלי חיים, אבל אין פינוי שלהן משטח טבעי לפני ההריסה שלו? אוספים גיאופיטים וקוברים חיות בעודן חיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אלה אבין
      יו"ר ועד עמותת נח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

      מאת

      אלה אבין
      יו"ר ועד עמותת נח – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים



      ציטוט מומלץ

      אבין א. 2022. מי דואג להצלת הדיירים הלא נראים במיזמי פינוי-בינוי? אקולוגיה וסביבה 13(2).
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      להתבונן, לתהות, לכתוב, לקרוא, להשתהות, להאזין, לשאול

      עדנה גורני

      גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) מדור 'שירת הסביבה' חוגג 20 ומזכיר לנו כמה חשוב לאהוב, להשתלב, להזדהות, לשאול שאלות, לראות ולהקשיב, לתבוע, לצחוק, לקונן, לקוות, לא לדעת, ומעל לכול – להרגיש אחריות אישית ולפעול על פיה

      מדור 'שירת הסביבה' חוגג 20 ומזכיר לנו כמה חשוב לאהוב, להשתלב, להזדהות, לשאול שאלות, לראות ולהקשיב, לתבוע, לצחוק, לקונן, לקוות, לא לדעת, ומעל לכול – להרגיש אחריות אישית ולפעול על פיה

      גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

      היא שרה / שי שניידר-אילת

      עדנה גורני

      גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) על המחיצות העומדות בינינו לבין הטבע, על ההפרדות שהן יוצרות, ועל תרומתה של המילה הכתובה ליצירת המחיצות. מה היינו אנחנו ומה היה לנו הטבע בטרם המצאת השפה?

      על המחיצות העומדות בינינו לבין הטבע, על ההפרדות שהן יוצרות, ועל תרומתה של המילה הכתובה ליצירת המחיצות. מה היינו אנחנו ומה היה לנו הטבע בטרם המצאת השפה?

      גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

      בנייה מחדש ביישובי הנגב המערבי – שיפור החוסן באמצעות בנייה בת-קיימא

      איריס גבעולי, נעמה וינברג

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד