אקולוגיה וסביבה

תעשייה ועסקים

חדשנות וטכנולוגיה (29) אחריות תאגידית (17) ניהול סיכונים סביבתיים (16) זיהום אוויר מתעשייה (14) אסדרה ופיקוח על פליטות לסביבה (14) ניהול משאבים מקיים (13) טכנולוגיה נקייה (13) זיהום קרקע מתעשייה (11) פסולת תעשייתית (6) מימון והשקעות (6) תעשיות מזהמות (6) אקולוגיה תעשייתית (4) שפכים תעשייתיים (4) ניתוח מחזור חיים של מוצרים (3) מערכות ניהול סביבתי (3) שיווק ירוק (2) יזמות סביבתית (2) סימביוזה תעשייתית (2)

התחום האפור שבין הירוק לאדום – היבטי עלות-תועלת של תרומת חברה מזהמת לקידום מחקר או פרויקט אקדמי-סביבתי

עדי וולפסון, אופירה אילון

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) האם מימון תוכנית לימודים אקדמית בתחום מדעי הסביבה, מימון מחקרים, מלגות או תמיכה בפרויקט סביבתי יכולים להתפרש כרצון לקבל "הכשר" לזיהום ולפגיעה בסביבה הטבעית ובסביבה האנושית?

האם מימון תוכנית לימודים אקדמית בתחום מדעי הסביבה, מימון מחקרים, מלגות או תמיכה בפרויקט סביבתי יכולים להתפרש כרצון לקבל "הכשר" לזיהום ולפגיעה בסביבה הטבעית ובסביבה האנושית?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

עולם העבודה בראי משבר האקלים – מעבר צודק ותעסוקה ירוקה

מיטל פלג מזרחי, דב חנין, שיר גולדובסקי

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

להסתכל למציאות בעיניים ‒ ריאיון עם ד"ר תמר מקוב על התועלת האמיתית באימוץ של התנהגות סביבתית לכאורה

אור פילק, שחר בוקמן

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) תובנות מאפקט הריבאונד – על הפער בין מודלים המתארים את התרומה הסביבתית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה לבין המציאות שבה אימוץ הטכנולוגיה משפיע על התנהגות הצרכנים ועל השווקים

תובנות מאפקט הריבאונד – על הפער בין מודלים המתארים את התרומה הסביבתית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה לבין המציאות שבה אימוץ הטכנולוגיה משפיע על התנהגות הצרכנים ועל השווקים

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

על הבולימיה של ייצור המוני ותרבות הצריכה – ריאיון עם מעצבת האופנה דורין פרנקפורט

מיטל פלג מזרחי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) מה החלופות לתרבות של ייבוא בולימי ומטורף של ערמות בגדים מתכלים, לקבירת העולם תחת הרים של זבל, ולהלבשת הילדים בבגדים זולים ורעילים?

מה החלופות לתרבות של ייבוא בולימי ומטורף של ערמות בגדים מתכלים, לקבירת העולם תחת הרים של זבל, ולהלבשת הילדים בבגדים זולים ורעילים?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

סקירת הספר: המצאות הטבע – איך לייצר חדשנות בהשראת הטבע?

בלה ברדה ברקת

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?

כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

כיצד ניתן למנוע את האסון האקולוגי הבא של זיהום נחל משפכים חומציים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

הסתכלות פיננסית על סיכוני האקלים – ריאיון עם מר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים

פרופ' אופירה אילון, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?

המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אתגרי הפחתת פליטות גזי חממה במגזר התעשייתי והמענה הממשלתי הנדרש להם

ניר קנטור

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה התאחדות התעשיינים רואה עצמה שותפה לחזון ולתהליכים למעבר מהיר של המשק לצריכת אנרגיה דלת-פחמן. איך היא פועלת לקידום פתרונות שיסייעו בידי המדינה לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה?

התאחדות התעשיינים רואה עצמה שותפה לחזון ולתהליכים למעבר מהיר של המשק לצריכת אנרגיה דלת-פחמן. איך היא פועלת לקידום פתרונות שיסייעו בידי המדינה לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

כאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

ייצור אריזות מזון מתכלות מפלסטיק ביולוגי שמקורו בפסולת מזון

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בהשקעות

חן תירוש

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) מדיניות ההשקעות של חברות ביטוח מוציאה לרחובות מפגינים החרדים לסביבה, אבל בסופו של דבר זה דווקא יועיל ליציבות הגופים הפיננסיים

מדיניות ההשקעות של חברות ביטוח מוציאה לרחובות מפגינים החרדים לסביבה, אבל בסופו של דבר זה דווקא יועיל ליציבות הגופים הפיננסיים

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

זיהוי חסמים וגורמים מקדמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל

אופירה אילון, חגית זלינגר-שניר, ורד איל-סלדינגר, נעמה שפירא

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת לימוד החסמים והגורמים שיכולים לקדם סימביוזות תעשייתיות ויישום התובנות ממחקר זה, יאפשרו להרחיב את הסימביוזות בישראל לא רק לעסקאות ברורות מאליהן, אלא גם ליצור סימביוזות חדשניות וארוכות-טווח

לימוד החסמים והגורמים שיכולים לקדם סימביוזות תעשייתיות ויישום התובנות ממחקר זה, יאפשרו להרחיב את הסימביוזות בישראל לא רק לעסקאות ברורות מאליהן, אלא גם ליצור סימביוזות חדשניות וארוכות-טווח

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

יתרונות עמידות החומרים הפלסטיים לכלכלה מעגלית

עוזי קלברמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מפעל ה-RDF הזניק את תל-אביב ושכנותיה אל סף 40% מִחזור והשבה

ריבה ולדמן, יפתח ענבר, גיל ליבנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מַחזור החיים – ריאיון עם ד"ר ורד בלאס

יוסי ענבר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

סיכום שנת הניסיון של מיזם הסימביוזה התעשייתית

אריק רבקין, דוד אסף, מיכאל שצ'ופק

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ניתוח התוצאות שהושגו בשנת הניסיון של מיזם הסימביוזה תעשייתית, המבוסס על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים לניצול מיטבי של המשאבים שלהם, כגון תוצרי לוואי ופסולת

ניתוח התוצאות שהושגו בשנת הניסיון של מיזם הסימביוזה תעשייתית, המבוסס על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים לניצול מיטבי של המשאבים שלהם, כגון תוצרי לוואי ופסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה בעשרים השנים האחרונות

יובל, דוד ברודאי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

קבלת החלטות מבוססת מדע במציאות הישראלית – ריאיון עם האיש שהיה בצמתים המרכזיים ב-50 השנים האחרונות, פרופ' יורם אבנימלך

פרופ' אופירה אילון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

האם משבר הקורונה יוביל לסיום עידן הנפט?

יונתן אייקנבאום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה אף על פי שהעולם נכנס לתקופה של חוסר יציבות כלכלית חריפה, האירועים המתרחשים בזירה הכלכלית בעת משבר הקורונה פותחים גם צוהר לתקווה: בשוק הנפט העולמי נסחרו לראשונה בהיסטוריה חוזים עתידיים של נפט גולמי במחיר שלילי, מניותיהן של ענקיות האנרגיה מתרסקות, ורבות מהן נמצאות בסכנת חדלות פירעון

אף על פי שהעולם נכנס לתקופה של חוסר יציבות כלכלית חריפה, האירועים המתרחשים בזירה הכלכלית בעת משבר הקורונה פותחים גם צוהר לתקווה: בשוק הנפט העולמי נסחרו לראשונה בהיסטוריה חוזים עתידיים של נפט גולמי במחיר שלילי, מניותיהן של ענקיות האנרגיה מתרסקות, ורבות מהן נמצאות בסכנת חדלות פירעון

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

לשלם היום או להפסיד מחר? הזווית הארגונית של שינוי האקלים

גלית קניגסברג

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אחריות תאגידית לשינוי אקלים – לקראת קץ עידן העשייה הסביבתית מרצון?

ליעד אורתר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המציאות של שינוי האקלים היא מציאות שמחייבת את כל הגורמים הפועלים במערכת, כולל התאגידיים, לבחון מחדש את דפוסי פעולתם ולשנותם בדחיפות

המציאות של שינוי האקלים היא מציאות שמחייבת את כל הגורמים הפועלים במערכת, כולל התאגידיים, לבחון מחדש את דפוסי פעולתם ולשנותם בדחיפות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

נמצא פתרון מבוסס מיקרוביולוגיה שמאפשר למפות שדות מוקשים כך שפינויים לא יהווה סכנת חיים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

המחיר האמיתי של חולצה – השפעות סביבתיות וחברתיות של תעשיית האופנה

אילנה לייזין

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) מחקרים מראים כי תהליך הייצור של בגדים מזיק מאוד לסביבה. המאמר סוקר את ההשפעות המזיקות של תעשיית האופנה: צריכת משאבים רבים, כמו מים ואנרגיה, שימוש בכימיקלים מזיקים, שינוע כבד, ייצור כמויות גדולות של פסולת והפרת זכויות אדם במדינות מתפתחות

מחקרים מראים כי תהליך הייצור של בגדים מזיק מאוד לסביבה. המאמר סוקר את ההשפעות המזיקות של תעשיית האופנה: צריכת משאבים רבים, כמו מים ואנרגיה, שימוש בכימיקלים מזיקים, שינוע כבד, ייצור כמויות גדולות של פסולת והפרת זכויות אדם במדינות מתפתחות

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה

ורד יפלח-וישקרמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

למה האוויר עדיין מזוהם?

רויטל גולדשמיד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר השוני בין אסדת טיפול בגז טבעי לבין מפעלי תעשייה שונים

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר ניטור הפליטות מאסדת לוויתן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר דחיית הבקשה של חברת נובל אנרג'י לקבל היתר פליטת מזהמי אוויר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

סיכום

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) סיכום שולחן הדיונים בדבר אסדת לוויתן

סיכום שולחן הדיונים בדבר אסדת לוויתן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

האם כלים כלכליים עדיפים על אמצעי אסדרה ישירים כדי להשיג את יעדי הממשלה בתחום הסביבתי?

דורון לביא

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בשנים האחרונות עברה ישראל התפתחויות משמעותיות, והיא נמצאת בתחילתה של מהפכה ביישום מדיניות סביבתית-ציבורית נרחבת, המתייחסת להשפעות החיצוניות של פעולות הפוגעות בסביבה ובאיכות חיי התושבים

בשנים האחרונות עברה ישראל התפתחויות משמעותיות, והיא נמצאת בתחילתה של מהפכה ביישום מדיניות סביבתית-ציבורית נרחבת, המתייחסת להשפעות החיצוניות של פעולות הפוגעות בסביבה ובאיכות חיי התושבים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

חוק אוויר נקי, ערכי סביבה, הסדרת מפעלים ודילמות

צור גלין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

עשור לחוק אוויר נקי – העול על התעשייה אינו מידתי

ניר קנטור

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) התאחדות התעשיינים מברכת על הפחתת פליטות המזהמים שנרשמה מאז חקיקת חוק אוויר נקי. עם זאת, אין אנו בטוחים שבאופן עקרוני נדרש הליך אסדרה כדי להפחית את פליטות מזהמי האוויר. גם במידה ואכן נדרשת אסדרה, לטענתנו האסדרה שנקבעה מכילה פגמים משמעותיים

התאחדות התעשיינים מברכת על הפחתת פליטות המזהמים שנרשמה מאז חקיקת חוק אוויר נקי. עם זאת, אין אנו בטוחים שבאופן עקרוני נדרש הליך אסדרה כדי להפחית את פליטות מזהמי האוויר. גם במידה ואכן נדרשת אסדרה, לטענתנו האסדרה שנקבעה מכילה פגמים משמעותיים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

כוונת המחוקק בחוק אוויר נקי – החלום ושברו

ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

"ברומא התנהג כרומאי" – נורמות חברתיות והשפעתן על התנהגויות סביבתיות

קרן קפלן מינץ

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה

במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

אכיפה מנהלית ודה-רגולציה – נסיגת ערכי הקיימות מהמדיניות הסביבתית העכשווית של מדינת ישראל

אורן פרז

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) בעשור האחרון התרחשו מספר תהליכים בעולם הרגולציה (האסדרה) הסביבתית בישראל שמצביעים על כרסום במחויבות הממשלה לרעיון של פיתוח בר-קיימא

בעשור האחרון התרחשו מספר תהליכים בעולם הרגולציה (האסדרה) הסביבתית בישראל שמצביעים על כרסום במחויבות הממשלה לרעיון של פיתוח בר-קיימא

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

טבע-BIZ – ארגז כלים חדש לעסקים שומרי טבע

אלון רוטשילד, דיקלה זיידמן, ליהי ברקן, מיטל מנחם, יגאל אמור

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) לצד אסדרה ממשלתית למזעור השפעות שליליות על המגוון הביולוגי בישראל, נדרשות הטמעה של מודעות החשיבות של שימור המגוון הביולוגי מצד המגזר העסקי והקניית כלים פרקטיים לכך

לצד אסדרה ממשלתית למזעור השפעות שליליות על המגוון הביולוגי בישראל, נדרשות הטמעה של מודעות החשיבות של שימור המגוון הביולוגי מצד המגזר העסקי והקניית כלים פרקטיים לכך

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

ביומימטיקה – טכנולוגיות סביבתיות פורצות דרך

יעל הלפמן כהן, שלומציון שן, עזרא אורלובסקי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

מגוון ביולוגי בעסקים – הצגת פרוטוקול הדיווח הישראלי

ליעד אורתר, אלון רוטשילד

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מהותיות היא תהליך הבחינה שכל תאגיד מתבקש לעשות בעת יצירת סדר עדיפויות בסוגיות החברתיות והסביבתיות ליישום ולדיווח. הסיבה לנחיצות תהליך בחינת המהותיות היא שבפועל, כמעט לכל תאגיד יש השפעה כלשהי, ישירה או עקיפה, על המגוון הביולוגי

מהותיות היא תהליך הבחינה שכל תאגיד מתבקש לעשות בעת יצירת סדר עדיפויות בסוגיות החברתיות והסביבתיות ליישום ולדיווח. הסיבה לנחיצות תהליך בחינת המהותיות היא שבפועל, כמעט לכל תאגיד יש השפעה כלשהי, ישירה או עקיפה, על המגוון הביולוגי

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

סקר חושף מודעות גבוהה לנושאי סביבה וקיימות בקרב מפעלי תעשייה

דוד אסף, אוהד קרני

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

חשבונאות פחמן חוצת גבולות – פליטות גזי חממה כתוצאה מיבוא מוצרים לישראל

דור פרידמן, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

עקרון הזהירות או עקרון הזהירות המונעת מצוי בשני העשורים האחרונים בחזית העיסוק בניהול והערכת סיכונים בתחומי הגנת הסביבה ובריאות האדם

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

עקרון הזהירות המונעת – עיקרון קיומי לסביבה ולבריאות הציבור

עמית ברכה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

עקרון ההיזהרות – מענה לקוצר ידו של המדע או אות מתה בספר החוקים?

ציפי איסר איציק

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

בוחרים לקיים וגם להתקיים

מיטל ליאון, טובי שור

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות

נדב לנסקי, אלעד דנטה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ירידת מפלס ים המלח מואצת בעשורים האחרונים. במאמר זה נבחן את הגורמים להאצה בירידת מפלס ים המלח, בהתבסס על ניתוח עונתי של הגורמים והמשתנים ההידרולוגיים באגן הניקוז. מניתוח המגמות העונתיות עולה כי גירעון המים בים המלח גדל בחודשי החורף בעשורים האחרונים

ירידת מפלס ים המלח מואצת בעשורים האחרונים. במאמר זה נבחן את הגורמים להאצה בירידת מפלס ים המלח, בהתבסס על ניתוח עונתי של הגורמים והמשתנים ההידרולוגיים באגן הניקוז. מניתוח המגמות העונתיות עולה כי גירעון המים בים המלח גדל בחודשי החורף בעשורים האחרונים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

חיזוי בולענים מהחלל

גדעון בר, רן נוף, אלי רז

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בשנים האחרונות נמצא שבמקרים רבים מקדימות שקיעות קרקע מזעריות את קריסת הבולענים. שקיעות אלה, שמתרחשות בקצב של מילימטרים בודדים בשבוע ועל פני שטחים של כמה מאות מ"ר, ניתנות לזיהוי אך ורק באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שנקראת מדידת התאבכות בעזרת מכ"ם שנמצא על לוויינים

בשנים האחרונות נמצא שבמקרים רבים מקדימות שקיעות קרקע מזעריות את קריסת הבולענים. שקיעות אלה, שמתרחשות בקצב של מילימטרים בודדים בשבוע ועל פני שטחים של כמה מאות מ"ר, ניתנות לזיהוי אך ורק באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שנקראת מדידת התאבכות בעזרת מכ"ם שנמצא על לוויינים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

לארץ של יופי טבול בהרס נחוצים חזון ואסטרטגיה

יהושע שקדי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח האגן הדרומי של הים, דרומית לעין בוקק, נגזל לחלוטין מהציבור. הברכות של מפעלי ים המלח רצופות מפגעים נופיים, והרמת המפלס באגן זה גורמת נזקים כבדים לתשתיות. היופי טבול בהרס

האגן הדרומי של הים, דרומית לעין בוקק, נגזל לחלוטין מהציבור. הברכות של מפעלי ים המלח רצופות מפגעים נופיים, והרמת המפלס באגן זה גורמת נזקים כבדים לתשתיות. היופי טבול בהרס

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו

Cris Benton

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

מערכת פנֵאומטית שכונתית לאיסוף פסולת – פתרון כלכלי וסביבתי לאזורי מגורים בבנייה רוויה

אופירה אילון, עידן ליבס, גדי רוזנטל, דנה גבאי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

טיפוח קיימות עירונית בחיפה בצל חוסר ודאות

יונה יהב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שחר בוקמן, שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מה המחיר של שמירה על איכות החיים בישראל ברמתה הנוכחית?

אסף צחור

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת 'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר

'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

תל-אביב היא לא סקנדינביה – ריאיון עם השר אבי גבאי

שחר בוקמן, נטע ליפמן, שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

מה גורם לאחריות תאגידית בתעשייה הישראלית?

אביעד בר חיים, אור קרסין

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) השפעת תאגידים אינה מוגבלת לבעלי המניות שלהם, אלא כוללת גם את הצרכנים, את עובדי התאגידים ואת המדינה, החברה והסביבה. לפיכך, לחברות עסקיות צריכה להיות, וישנה למעשה, אחריות כלפי בעלי עניין מגוונים

השפעת תאגידים אינה מוגבלת לבעלי המניות שלהם, אלא כוללת גם את הצרכנים, את עובדי התאגידים ואת המדינה, החברה והסביבה. לפיכך, לחברות עסקיות צריכה להיות, וישנה למעשה, אחריות כלפי בעלי עניין מגוונים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

הממד הסביבתי של מדפסות תלת-ממד – חשש לרעילות תוצרי המדפסות

שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

מרכיבים להצלחת הסכם אקלים לפי גישתה של אלינור אוסטרום

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) לפי האסכולה של אוסטרום, הסכם אקלים בין-לאומי, כמו זה שנידון בוועידת האקלים בפריז, יצליח רק אם יהיה רב-שכבתי. כלומר, יש לגרום לכך שביישומו ישתתפו באופן פעיל ראשי ערים וקהילות, שהוא יחלחל לציבור הכללי, ושמשקי הבית יהיו מעורבים ביישומו

לפי האסכולה של אוסטרום, הסכם אקלים בין-לאומי, כמו זה שנידון בוועידת האקלים בפריז, יצליח רק אם יהיה רב-שכבתי. כלומר, יש לגרום לכך שביישומו ישתתפו באופן פעיל ראשי ערים וקהילות, שהוא יחלחל לציבור הכללי, ושמשקי הבית יהיו מעורבים ביישומו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

עסקים חברתיים-סביבתיים כהתגשמות מורשתה של אוסטרום

אוהד קרני

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) עסקים חברתיים הם ארגונים המקדמים מטרה חברתית או סביבתית באמצעות מודל עסקי שמניב הכנסות. בהיותם יצור כלאיים בין חברות עסקיות לבין עמותות ללא מטרות רווח, הם מבשרים על התפתחותו של מגזר חדש, שמכונה המגזר הרביעי

עסקים חברתיים הם ארגונים המקדמים מטרה חברתית או סביבתית באמצעות מודל עסקי שמניב הכנסות. בהיותם יצור כלאיים בין חברות עסקיות לבין עמותות ללא מטרות רווח, הם מבשרים על התפתחותו של מגזר חדש, שמכונה המגזר הרביעי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

דברים שרואים משם – לא רואים מכאן: השימוש בחישה מרחוק לניהול סביבתי

מירי צלוק, סיניה נתניהו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) השקעת המאמץ הדרוש להטמעת טכנולוגיות חישה מרחוק במשרד להגנת הסביבה תשפר את הניטור והניהול הסביבתי, תגביר את יכולת האכיפה, ותספק מידע מדויק כבסיס לקביעת מדיניות

השקעת המאמץ הדרוש להטמעת טכנולוגיות חישה מרחוק במשרד להגנת הסביבה תשפר את הניטור והניהול הסביבתי, תגביר את יכולת האכיפה, ותספק מידע מדויק כבסיס לקביעת מדיניות

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

SkyTran

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה SkyTran היא מערכת תחבורה אישית מהירה שפותחה על-ידי נאס"א. המערכת מבוססת על קרוניות הנעות על מסילה עילית באמצעות טכנולוגיה של ריחוף מגנטי המנצלת כמות מועטה של אנרגיה

SkyTran היא מערכת תחבורה אישית מהירה שפותחה על-ידי נאס"א. המערכת מבוססת על קרוניות הנעות על מסילה עילית באמצעות טכנולוגיה של ריחוף מגנטי המנצלת כמות מועטה של אנרגיה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

היבטים שונים בהפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות בישראל

אלוארו ישראל, אהרון גדנקן, מרדכי שכטר, אביגדור אבלסון, שירי צמח שמיר, ליאור קורזן, נמרוד קרופניק, אנדי קרי, יואב פלד

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים

מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

איתור גנים מפטריות לשיפור הפקת דלק ביולוגי

דריה פלדמן, עודד ירדן, יצחק הדר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה במהלך המחקר התמקדנו בפטריית המאכל אזניית הצדף, שהיא בעלת מערך אנזימטי לחמצון ליגנין וחומרים ארומטיים. נמצא כי הפטרייה מפרקת תרכובת רעילה זו, ומשפרת משמעותית את גידול השמרים. כמו כן, פענחנו את התהליך הביוכימי והגנטי שהפירוק מתבצע בו

במהלך המחקר התמקדנו בפטריית המאכל אזניית הצדף, שהיא בעלת מערך אנזימטי לחמצון ליגנין וחומרים ארומטיים. נמצא כי הפטרייה מפרקת תרכובת רעילה זו, ומשפרת משמעותית את גידול השמרים. כמו כן, פענחנו את התהליך הביוכימי והגנטי שהפירוק מתבצע בו

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

היבטים כלכליים של הפקת אנרגיה מפסולת עירונית וחקלאית

אור גולדפרב

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מטרת המאמר היא להציג את הפוטנציאל הכמותי הכולל של ייצור חשמל מפסולת עירונית וחקלאית, ואת אומדן דמי הכניסה למתקני הפקת אנרגיה. הניתוח הכלכלי כפוף להנחות ראשוניות ופשטניות, הן ביחס לפרמטרים הכלכליים הן ביחס להקמה נפרדת לכאורה של המתקנים, בהתאם לסוגי הפסולת שיטופלו במתקן

מטרת המאמר היא להציג את הפוטנציאל הכמותי הכולל של ייצור חשמל מפסולת עירונית וחקלאית, ואת אומדן דמי הכניסה למתקני הפקת אנרגיה. הניתוח הכלכלי כפוף להנחות ראשוניות ופשטניות, הן ביחס לפרמטרים הכלכליים הן ביחס להקמה נפרדת לכאורה של המתקנים, בהתאם לסוגי הפסולת שיטופלו במתקן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

פורסים רשת ביטחון לחיים ללא רשת חשמל

נעם אילן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות בע"מ נחשפה החברה לצורך, להזדמנות ולאתגר הטמונים בשוק העולמי של מנותקי הרשת, ולקראת כנס אילת-אילות 2014 החליטה להקים מרכז הדגמה למנותקי רשת בחצר מכון ערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית

החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות בע"מ נחשפה החברה לצורך, להזדמנות ולאתגר הטמונים בשוק העולמי של מנותקי הרשת, ולקראת כנס אילת-אילות 2014 החליטה להקים מרכז הדגמה למנותקי רשת בחצר מכון ערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

ייצור דלקים נוזליים וכימיקלים ירוקים מפחמן דו-חמצני ומים

מוטי הרשקוביץ

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה המעבר מייצור דלקים וכימיקלים שמבוסס על נפט גולמי, לייצור שמבוסס על חומרי גלם מתחדשים, הכרחי מבחינות רבות. חומרי גלם נפוצים, מתחדשים ומתאימים לייצור דלקים וכימיקלים הם פחמן דו-חמצני ומים. מרכז בלשנר עוסק במחקרים שמטרתם העיקרית ייצור דלקים וכימיקלים ירוקים מפחמן דו-חמצני וממימן

המעבר מייצור דלקים וכימיקלים שמבוסס על נפט גולמי, לייצור שמבוסס על חומרי גלם מתחדשים, הכרחי מבחינות רבות. חומרי גלם נפוצים, מתחדשים ומתאימים לייצור דלקים וכימיקלים הם פחמן דו-חמצני ומים. מרכז בלשנר עוסק במחקרים שמטרתם העיקרית ייצור דלקים וכימיקלים ירוקים מפחמן דו-חמצני וממימן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

מיסוי ירוק 3 – קביעת מדיניות מס מושכלת לתחליפי דלק

תומר כהן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק הטבות מס ותמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות. ההטבות ישמשו זרז לחדירת הטכנולוגיות והדלקים החליפיים לשוק. ראייה הוליסטית שתעניק תמריצים ותתמוך באסדרה, תאפשר את השתלבותם של דלקים חליפיים וטכנולוגיות אלה בשוק הישראלי

בימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק הטבות מס ותמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות. ההטבות ישמשו זרז לחדירת הטכנולוגיות והדלקים החליפיים לשוק. ראייה הוליסטית שתעניק תמריצים ותתמוך באסדרה, תאפשר את השתלבותם של דלקים חליפיים וטכנולוגיות אלה בשוק הישראלי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

המהפכה הדיגיטלית בעולם התחבורה

ליאור זנו, בועז ממו

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בעידן של שינויים דיגיטליים, פריצות דרך טכנולוגיות, רובוטיקה מתקדמת ומודעות סביבתית, הופך להיות ברור יותר ויותר כי דרכי התחבורה עומדות בפני שינוי, וישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי בעיצוב תחבורת העתיד

בעידן של שינויים דיגיטליים, פריצות דרך טכנולוגיות, רובוטיקה מתקדמת ומודעות סביבתית, הופך להיות ברור יותר ויותר כי דרכי התחבורה עומדות בפני שינוי, וישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי בעיצוב תחבורת העתיד

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

גידולים חקלאיים כמקור בר-קיימא לדלקים ביולוגיים באזורים יובשניים – חדשנות ישראלית

יפתח ואקנין קינן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה פיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים, ובכללם דלקים ביולוגיים, הפך בשנים האחרונות למטרה חשובה עבור מדינות רבות בעולם. דלקים ביולוגיים עשויים לתרום לפיתוח בר-קיימא בכך שהם תורמים לירידה בפליטה של גזי חממה ומזהמים מסוכנים, הם מספקים רמה מסוימת של ביטחון באספקת האנרגיה והזדמנויות חדשות למקורות הכנסה עבור אוכלוסיות רבות ברחבי העולם

פיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים, ובכללם דלקים ביולוגיים, הפך בשנים האחרונות למטרה חשובה עבור מדינות רבות בעולם. דלקים ביולוגיים עשויים לתרום לפיתוח בר-קיימא בכך שהם תורמים לירידה בפליטה של גזי חממה ומזהמים מסוכנים, הם מספקים רמה מסוימת של ביטחון באספקת האנרגיה והזדמנויות חדשות למקורות הכנסה עבור אוכלוסיות רבות ברחבי העולם

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

לקראת המעבר להפעלת מערכות תחבורה שיתופיות-אוטונומיות

יורם שיפטן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות

בשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

תכנון תחבורה בעידן המידע

ירון עברון

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה למתכנני התחבורה של גוש דן תפקיד חשוב – עליהם לפזול לצדדים ולבחון מהן הטכנולוגיות המפותחות בעולם ולשלב אותן בתוצרי התכנון שלהם, אם הן תואמות לחזון שלהם בדבר שימוש יעיל בתחבורה

למתכנני התחבורה של גוש דן תפקיד חשוב – עליהם לפזול לצדדים ולבחון מהן הטכנולוגיות המפותחות בעולם ולשלב אותן בתוצרי התכנון שלהם, אם הן תואמות לחזון שלהם בדבר שימוש יעיל בתחבורה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

פלסטיק ירוק, האם יש דבר כזה?

אנה דותן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) המאמץ מחקרי הרב המושקע בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית הפלסטיקה העתידית – שתתבסס על חומרי גלם ממקורות מתחדשים ומתכלים ביולוגית – נושא פרי, וצפוי לחולל שינויים גדולים במגוון תחומים, כמו חקלאות ורפואה

המאמץ מחקרי הרב המושקע בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית הפלסטיקה העתידית – שתתבסס על חומרי גלם ממקורות מתחדשים ומתכלים ביולוגית – נושא פרי, וצפוי לחולל שינויים גדולים במגוון תחומים, כמו חקלאות ורפואה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

אנרגיית רוח בישראל – חשיבותה, הפוטנציאל להפקתה והדילמה הסביבתית

יעל כהן-פארן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

אנרגיית רוח ושמירת טבע בישראל – הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ? כנראה שלא

אוהד הצופה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) להבנתנו ברשות הטבע והגנים, כאשר התקבלה החלטת הממשלה מינואר 2009 שקבעה יעד שלפיו 10% מייצור החשמל הכולל בישראל בשנת 2020 יהיה באמצעות אנרגיה מתחדשת, מהם 800 מגה-ואט מהרוח, לא נשקל המחיר הסביבתי-אקולוגי של יישומה של טכנולוגיה זו בשטחה המצומצם של ישראל

להבנתנו ברשות הטבע והגנים, כאשר התקבלה החלטת הממשלה מינואר 2009 שקבעה יעד שלפיו 10% מייצור החשמל הכולל בישראל בשנת 2020 יהיה באמצעות אנרגיה מתחדשת, מהם 800 מגה-ואט מהרוח, לא נשקל המחיר הסביבתי-אקולוגי של יישומה של טכנולוגיה זו בשטחה המצומצם של ישראל

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

חדשנות סביבתית במערכת התכנון בישראל

דבורה שמואלי, ערן פייטלסון, איריס האן, בני פירסט

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) מחקר זה מבקש לזהות ולבחון את הגורמים והנסיבות המביאים לחדשנות במדיניות הסביבתית במערכת התכנון בישראל, ואת דרכי יישומה של חדשנות זו. בוצע ניתוח של חמישה חקרי מקרה בתכנון הסביבתי על ידי מודל תאורטי מקורי לניתוח חדשנות סביבתית במערכות תכנון ממסדיות

מחקר זה מבקש לזהות ולבחון את הגורמים והנסיבות המביאים לחדשנות במדיניות הסביבתית במערכת התכנון בישראל, ואת דרכי יישומה של חדשנות זו. בוצע ניתוח של חמישה חקרי מקרה בתכנון הסביבתי על ידי מודל תאורטי מקורי לניתוח חדשנות סביבתית במערכות תכנון ממסדיות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

יחסי הגומלין בין חוסר היציבות השלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי – המקרה של שיקום קרקעות מזוהמות בראי הבחירות

איל עופר

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

קריאת השכמה אירופית – בעקבות אישור ההנחיה המחייבת האירופית ('דירקטיבה') לחובת דיווח לא-פיננסית של תאגידים

ליעד אורתר

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) דיווחי קיימות הם אחד מעמודי התווך המרכזיים בגישת האחריות החברתית של תאגידים. דיווחים אלה הם האמצעי המרכזי להעברת מידע לציבור מטעם תאגידים עסקיים ורשויות ציבוריות על אודות השפעתם וביצועיהם החברתיים והסביבתיים

דיווחי קיימות הם אחד מעמודי התווך המרכזיים בגישת האחריות החברתית של תאגידים. דיווחים אלה הם האמצעי המרכזי להעברת מידע לציבור מטעם תאגידים עסקיים ורשויות ציבוריות על אודות השפעתם וביצועיהם החברתיים והסביבתיים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

הקמת מערך ניטור ארוך טווח ביערות אורן בוגרים

מיכאל ספרינצין, ג'ניה דניסיוק, אירה מור, יוהנס גואנין, יניב זליג, טיילור ווילסון, יגיל אסם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) ניטור ארוך טווח ביערות האורן הבוגרים יתרום לזיהוי המגמות המתרחשות בצומח היער ולהבנת הקשר בין הדינמיקה של הצומח לבין תנאי הסביבה

ניטור ארוך טווח ביערות האורן הבוגרים יתרום לזיהוי המגמות המתרחשות בצומח היער ולהבנת הקשר בין הדינמיקה של הצומח לבין תנאי הסביבה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

קיימות – מבט מהטבע

יעל הלפמן כהן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) הטבע הוא מקור ידע לפתרונות תכנוניים המעשירים תפיסות וידע של מהנדסים ומתכננים. התבוננות בטבע מזמנת צורת חשיבה אחרת לגבי האופן שאנו מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי המוצרים שאנו משתמשים בהם

הטבע הוא מקור ידע לפתרונות תכנוניים המעשירים תפיסות וידע של מהנדסים ומתכננים. התבוננות בטבע מזמנת צורת חשיבה אחרת לגבי האופן שאנו מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי המוצרים שאנו משתמשים בהם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

זהב שחור בערבה

דורון ניסים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) פעילות לצמצום נזקי דליפת נפט מקו צינור הנפט אילת–אשקלון, בשולי מלחת עברונה. דצמבר 2014

פעילות לצמצום נזקי דליפת נפט מקו צינור הנפט אילת–אשקלון, בשולי מלחת עברונה. דצמבר 2014

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

דליפת הנפט במלחת עברונה – תשתית מזהמת בלב אזור רגיש

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בדצמבר 2014 נבקע צינור נפט בקו אשקלון-אילת צמוד לכביש 90 וממערב לו בצומת הפונה לבאר אורה. מחוז אילת החל לטפל בדליפה דקות לאחר שזו קרתה, והטיפול המסור של עובדי הרשות מנע אסון כבד הרבה יותר

בדצמבר 2014 נבקע צינור נפט בקו אשקלון-אילת צמוד לכביש 90 וממערב לו בצומת הפונה לבאר אורה. מחוז אילת החל לטפל בדליפה דקות לאחר שזו קרתה, והטיפול המסור של עובדי הרשות מנע אסון כבד הרבה יותר

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

דורון ניסים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) שורשי שיטה הטובלים בשלולית נפט, עקב דליפת הנפט מקו צינור הנפט אילת-אשקלון, בדצמבר 2014

שורשי שיטה הטובלים בשלולית נפט, עקב דליפת הנפט מקו צינור הנפט אילת-אשקלון, בדצמבר 2014

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

אל מי תופנה האצבע המאשימה? ליקויים במשטר האחריות לנזקים סביבתיים מקידוחי גז ונפט בים

דוד שור, תמרה לוטנר לב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מרשם פליטות לסביבה – המשך מהפכת השקיפות במידע הסביבתי

אורי שלהב, איילת בן עמי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) המפל"ס יהיה כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות; יסייע להגביר את המודעות של הציבור לסביבה; יקדם את הציבור כמשתתף בעל מידע בתהליכי קבלת החלטות; יעלה את מודעות הציבור להשפעות הסביבתיות שיש לו, כצרכן של המוצרים שמייצרים המפעלים המדווחים למפל"ס; יגביר את המודעות של התעשייה להשפעותיה על בריאות הציבור והסביבה, וישמש תמריץ עבורה להפחית את רמות הפליטות

המפל"ס יהיה כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות; יסייע להגביר את המודעות של הציבור לסביבה; יקדם את הציבור כמשתתף בעל מידע בתהליכי קבלת החלטות; יעלה את מודעות הציבור להשפעות הסביבתיות שיש לו, כצרכן של המוצרים שמייצרים המפעלים המדווחים למפל"ס; יגביר את המודעות של התעשייה להשפעותיה על בריאות הציבור והסביבה, וישמש תמריץ עבורה להפחית את רמות הפליטות

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הרכבת לאילת – מגלומניה תחבורתית

ניר פפאי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו

ממשלת ישראל החליטה להקים רכבת מטענים ורכבת נוסעים מהירה לאילת כדי לחבר את נמל אילת לנמלי הים התיכון, לקדם שירות נוסעים לאילת ופיתוח אֲזורִי בנגב, לשפר את הבטיחות ולחזק את מעמדה הבין-לאומי של ישראל. עם זאת, למיזם עלולות להיות השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות, ולכן יש לבדוק אם הוא מצדיק את ההשלכות הללו

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בשנים האחרונות קיים ויכוח ציבורי הנוגע למיקומו של מכל האמוניה במפרץ חיפה ולסכנה שהוא מהווה לאוכלוסייה ולסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

על סביבה, חברה ושלום

עמיר פרץ

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) החיבור בין צדק סביבתי לצדק חברתי ולשלום, ופעילותיו של השר בנידון – צמצום פערים חברתיים בעזרת חקיקה, התמודדות עם כוחות כלכליים מורכבים, שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, גז טבעי ועוד

החיבור בין צדק סביבתי לצדק חברתי ולשלום, ופעילותיו של השר בנידון – צמצום פערים חברתיים בעזרת חקיקה, התמודדות עם כוחות כלכליים מורכבים, שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, גז טבעי ועוד

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

מהו פיתוח בר-קיימא? בחינה פילוסופית של מושג יסוד בשיח הסביבתי

נטע אחיטוב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) המאמר בוחן את המושג 'פיתוח בר-קיימא' באור פילוסופי – ניסיון ליצור קריאה מחודשת במושג יסוד מן השדה הסביבתי, לתור אחר הכוחות המניעים אותו ולאתר את עולם המושגים שהוא מתבסס עליו

המאמר בוחן את המושג 'פיתוח בר-קיימא' באור פילוסופי – ניסיון ליצור קריאה מחודשת במושג יסוד מן השדה הסביבתי, לתור אחר הכוחות המניעים אותו ולאתר את עולם המושגים שהוא מתבסס עליו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

Biomimicry – חדשנות סביבתית בהשראת הטבע

יעל הלפמן כהן, מאיה מילרד גבעון

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) תחום ה-biomimicry מזוהה כאחד מבסיסי הידע המניעים את גל החדשנות המקיימת, מאחר שהטבע הוא מקור לפתרונות מפתיעים, חדשניים ויעילים, שמותאמים לסביבתם הטבעית וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה

תחום ה-biomimicry מזוהה כאחד מבסיסי הידע המניעים את גל החדשנות המקיימת, מאחר שהטבע הוא מקור לפתרונות מפתיעים, חדשניים ויעילים, שמותאמים לסביבתם הטבעית וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

ניהול ושימור המשאבים שבבסיס הייצור החקלאי בישראל – מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופעילותו

יוסי ישי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

יועצים סביבתיים מחוללים שינוי?

שגית פורת, שחר בוקמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

חדשנות כקיימות – מסע בארץ ישראל בעקבות יזמים ויזָמוּת

דאגלס גייטון

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) דאגלס גייטון, צליין של קיימוּת ומייסד הפרויקט 'לקסיקון הקיימוּת', תר את ישראל בדצמבר 2011 וצילם סיפורי קיימות המציגים את ישראל כמובילה עולמית בקיימות

דאגלס גייטון, צליין של קיימוּת ומייסד הפרויקט 'לקסיקון הקיימוּת', תר את ישראל בדצמבר 2011 וצילם סיפורי קיימות המציגים את ישראל כמובילה עולמית בקיימות

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

אקולוגיה תעשייתית – התפתחות התחום ויישומים רלוונטיים

ורד בלאס

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) מחקר של זרימת חומרים ואנרגיה בפעילויות תעשייתיות וצרכניות, של השפעותיהן של זרימות אלה על הסביבה, ושל השפעותיהם של גורמים כלכליים, פוליטיים, רגולטוריים וחברתיים על זרימת המשאבים, על השימוש בהם ועל ההתמרה שלהם

מחקר של זרימת חומרים ואנרגיה בפעילויות תעשייתיות וצרכניות, של השפעותיהן של זרימות אלה על הסביבה, ושל השפעותיהם של גורמים כלכליים, פוליטיים, רגולטוריים וחברתיים על זרימת המשאבים, על השימוש בהם ועל ההתמרה שלהם

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

חתימת האמנה הבין-לאומית לביטוח בר-קיימא

יהודה כהנא

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

"מדינת הסטארט-אפ" – כחול לבן… וירוק?

רונן מונוסביץ

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ישראל עלולה להפסיד מקום של כבוד במהפכת הקלינטק העולמית, שכבר יצאה לדרך, מתוך תפיסה מוטעית המשווה בין ההייטק לקלינטק ובגלל היעדר מיקוד נכון של התמיכה הממשלתית בתחום

ישראל עלולה להפסיד מקום של כבוד במהפכת הקלינטק העולמית, שכבר יצאה לדרך, מתוך תפיסה מוטעית המשווה בין ההייטק לקלינטק ובגלל היעדר מיקוד נכון של התמיכה הממשלתית בתחום

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

מה בין מדע, מדיניות וסביבה

נטע ליפמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ההשקעות המדעיות והאקדמיות צריכות בסופו של דבר למצוא את דרכן גם לשיפור החברה והמדינה. חשוב שנגיע לא רק להישגים מדעיים תיאורטיים אלא גם ליישומם בשטח

ההשקעות המדעיות והאקדמיות צריכות בסופו של דבר למצוא את דרכן גם לשיפור החברה והמדינה. חשוב שנגיע לא רק להישגים מדעיים תיאורטיים אלא גם ליישומם בשטח

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

מיצב שנועד להפנות זרקור להתייבשות ים המלח

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב

נעמה טשנר, בני יעקבי, אלון טל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תמורות סביבתיות במועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב

צור גלין

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ניטור מזהמי אוויר באזור התעשייה רמת חובב מבוסס על שלושה מעגלי ניטור: המעגל הפנימי (בדיקות שִגרתיות ופתע בארובות המתקנים); מעגל הביניים (תחנות ניטור אוויר במועצה); המעגל החיצוני (תחנות ניטור אוויר במרחב הסובב את רמת חובב, ודיווחי התושבים בנושא מטרדי ריח)

ניטור מזהמי אוויר באזור התעשייה רמת חובב מבוסס על שלושה מעגלי ניטור: המעגל הפנימי (בדיקות שִגרתיות ופתע בארובות המתקנים); מעגל הביניים (תחנות ניטור אוויר במועצה); המעגל החיצוני (תחנות ניטור אוויר במרחב הסובב את רמת חובב, ודיווחי התושבים בנושא מטרדי ריח)

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

סילבן שלום, רבקה כרמי, אודי גת

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ברכות על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב, הסבר ופירוט על הנעשה באזור על ידי דמויות מפתח

ברכות על ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד שמוקדש לסוגיות מרתקות ומורכבות שמייחדות את אזור הנגב, הסבר ופירוט על הנעשה באזור על ידי דמויות מפתח

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

לקראת הרחקה זולה ובטוחה של מתכות משפכים

סיון קלס, יעל דובובסקי, אורי להב

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

הקרן לשיקום קרקעות – או קרן הצבי?

אריה נייגר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

סקירת מנגנוני המימון בהצעת החוק לשיקום קרקעות מזוהמות

יעל מייסון, גלית פלצור

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) כדי לטפל בזיהומי הקרקעות שנגרמו במשך עשרות שנים יש צורך בהתגייסות של המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי בהקצאת מימון לטיפול בזיהומים שנגרמו על-ידם

כדי לטפל בזיהומי הקרקעות שנגרמו במשך עשרות שנים יש צורך בהתגייסות של המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי בהקצאת מימון לטיפול בזיהומים שנגרמו על-ידם

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

האם התחום של ׳אחריות תאגידית׳ מוסדר על-ידי רגולציה או נתון לרצונן החופשי של החברות בכפוף לאסטרטגיה שלהן?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

אחריות תאגידית – אוקסימורון?

לימור אלוף

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) התעלמות מסיכונים פוטנציאליים וסדר עדיפויות המתעלם מהאתגרים האקולוגיים העולמיים אינם מקובלים יותר, על כן יש להפוך את חובת הדיווח הסביבתי-חברתי למחייבת את החברות הגדולות במשק

התעלמות מסיכונים פוטנציאליים וסדר עדיפויות המתעלם מהאתגרים האקולוגיים העולמיים אינם מקובלים יותר, על כן יש להפוך את חובת הדיווח הסביבתי-חברתי למחייבת את החברות הגדולות במשק

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

שילוב מנגנונים רגולטוריים פרטיים לתוך המארג הרגולטורי הסביבתי בישראל 

אורן פרז

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) האתגרים הסביבתיים העומדים בפני המשרד להגנת הסביבה מחייבים חשיבה יצירתית בדבר שילוב שלא על פי חוק מחייב, של קודים הנהנים ממוניטין בין-לאומי מוכח, לתוך המארג הרגולטורי הסביבתי

האתגרים הסביבתיים העומדים בפני המשרד להגנת הסביבה מחייבים חשיבה יצירתית בדבר שילוב שלא על פי חוק מחייב, של קודים הנהנים ממוניטין בין-לאומי מוכח, לתוך המארג הרגולטורי הסביבתי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

דיווח תאגידי בנושאי איכות סביבה – האם ראוי להרחיב את חובת הדיווח? 

רות דגן, רותם ארנרייך

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אנו צועדים בבטחה לקראת הרחבה גוברת והולכת של חובת הדיווח החלה על תאגידים על פי דין בנושאי איכות סביבה

אנו צועדים בבטחה לקראת הרחבה גוברת והולכת של חובת הדיווח החלה על תאגידים על פי דין בנושאי איכות סביבה

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

מעל רף הציות ומתחתיו – אחריות סביבתית של תאגידים מנקודת המבט של ארגון סביבתי לא ממשלתי

איריס האן

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) התגברות המודעות הסביבתית בכלל, ובקרב תאגידים בפרט, יוצרת סוג חדש, מעניין ומאתגר של מערכת יחסים בין ארגוני סביבה לא ממשלתיים לבין תאגידים עסקיים, שלאורך שנים עמדו משני צִדי המתרס. שיתופי פעולה מסוג זה הם חשובים, אך הם מעלים גם בעיות אתיות וחשש מפני ניצול לרעה של התדמית הסביבתית החיובית של התאגיד לצורך פעילות בלתי סביבתית

התגברות המודעות הסביבתית בכלל, ובקרב תאגידים בפרט, יוצרת סוג חדש, מעניין ומאתגר של מערכת יחסים בין ארגוני סביבה לא ממשלתיים לבין תאגידים עסקיים, שלאורך שנים עמדו משני צִדי המתרס. שיתופי פעולה מסוג זה הם חשובים, אך הם מעלים גם בעיות אתיות וחשש מפני ניצול לרעה של התדמית הסביבתית החיובית של התאגיד לצורך פעילות בלתי סביבתית

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

במה נבחר – בחקיקה "פופוליסטית" או בחקיקה ישימה?

אייל אפשטיין

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

בין אזור התעשייה ברמת חובב להפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם

רעיה וולקן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הפעילות באזור התעשייה רמת חובב נולדה בעקבות שגיאות סביבתיות קשות. בשנים האחרונות החלו להכיר בשגיאות האלה, וכפועל יוצא מכך החל מאמץ רב שמטרתו לשקם את שנפגע. לאחרונה מקודם פרויקט של הפקת אנרגיה בתת-הקרקע מפצלי שמן בחבל עדולם. אף על פי ששני הפרויקטים שונים זה מזה, יש ללמוד מהראשון על הסכנות הצפוית בפרויקט השני

הפעילות באזור התעשייה רמת חובב נולדה בעקבות שגיאות סביבתיות קשות. בשנים האחרונות החלו להכיר בשגיאות האלה, וכפועל יוצא מכך החל מאמץ רב שמטרתו לשקם את שנפגע. לאחרונה מקודם פרויקט של הפקת אנרגיה בתת-הקרקע מפצלי שמן בחבל עדולם. אף על פי ששני הפרויקטים שונים זה מזה, יש ללמוד מהראשון על הסכנות הצפוית בפרויקט השני

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

דיווחים סביבתיים – הרחבת חובת הדיווח של החברות

מיכל גולדברג

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות

במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

כה שונה, אך כה דומה… הבעיות שונות, אבל השחקנים והגישות זהים (רשמים מכנסים בישראל ובנורווגיה)

יו פוסינגהאם (Hugh Possingham)

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בכל העולם ניתן לראות פערים וחילוקי דעות בין הקהילה המדעית, התעשייה וקובעי המדיניות בכל הנוגע לשמירת טבע. על כן יש להשתמש בתמריצים ממשיים כדי לגשר על פערים אלו. אי אפשר לצפות מהמגזר האקדמי לתגמל מדענים שעבודתם משפיעה בעולם המעשה, או ממשרדי ממשלה לתגמל מחקר. ציפייה כזו היא בגדר פנטזיה. על כן יש לנסח כללים ותמריצים להידברות

בכל העולם ניתן לראות פערים וחילוקי דעות בין הקהילה המדעית, התעשייה וקובעי המדיניות בכל הנוגע לשמירת טבע. על כן יש להשתמש בתמריצים ממשיים כדי לגשר על פערים אלו. אי אפשר לצפות מהמגזר האקדמי לתגמל מדענים שעבודתם משפיעה בעולם המעשה, או ממשרדי ממשלה לתגמל מחקר. ציפייה כזו היא בגדר פנטזיה. על כן יש לנסח כללים ותמריצים להידברות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל – תהליך עיצוב המערך ושיטות הדיווח

אופירה אילון, טל גולדרט, מרים לב-און, פרי לב-און

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

גדי חגאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

דירקטורים היזהרו

צבי לוינסון, גיל דרור

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) מצבם המשפטי של דירקטורים בחברות השתנה באופן משמעותי, לאחר שהוטלה עליהם חובת אחריות של נושא משרה בתאגיד בנוגע לעברות של גרימת זיהום אוויר. מעתה, ייאלץ הדירקטור לדעת יותר ולפעול יותר כדי לעמוד בחובת האחריות המוטלת עליו

מצבם המשפטי של דירקטורים בחברות השתנה באופן משמעותי, לאחר שהוטלה עליהם חובת אחריות של נושא משרה בתאגיד בנוגע לעברות של גרימת זיהום אוויר. מעתה, ייאלץ הדירקטור לדעת יותר ולפעול יותר כדי לעמוד בחובת האחריות המוטלת עליו

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

הנחיות חדשות להערכת סיכונים בעצים בוגרים

אביגיל הלר, ישראל גלון, דני אלמליח, יצחק הל-אור, חיים גבירצמן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) תחום פרחים, הנדסת הצומח וגננות נוף במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם מספר אגרונומים עצמאיים, מפתח לאחרונה בארץ את נושא הערכת עצים בסיכון. הכוונה לעצים שעלולים לגרום נזקים (ברכוש ונפש) במקרה של נפילה או שבר ענפים. התוצר של סקר סיכונים בעצים הוא תכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי

תחום פרחים, הנדסת הצומח וגננות נוף במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם מספר אגרונומים עצמאיים, מפתח לאחרונה בארץ את נושא הערכת עצים בסיכון. הכוונה לעצים שעלולים לגרום נזקים (ברכוש ונפש) במקרה של נפילה או שבר ענפים. התוצר של סקר סיכונים בעצים הוא תכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

פרויקט שיקום מפגעים בשטח המפעל לטיפול בפסולת מסוכנת ברמת חובב

מיטל ליאון

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

על הפער בין מחיר חבית הנפט לבין העלות האמיתית של הפקתה

אורית סקוטלסקי

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) המאבק של תושבי עדולם הוא לא רק נגד פצלי השמן. זהו מאבק על זכותם של תושבים בישראל לבחור בקיימות, לחיות במדינה ששקיפות ציבורית ודמוקרטיה הן ערכי יסוד בה, ובזכות לשאת באחריות על גורלנו – לבחור לשמור על הנכסים הציבוריים, לגדל את ילדינו בסביבה בריאה ואיכותית, להתפרנס בכבוד ולבנות קשרי גומלין בין האדם לבין המקום שהוא חי בו

המאבק של תושבי עדולם הוא לא רק נגד פצלי השמן. זהו מאבק על זכותם של תושבים בישראל לבחור בקיימות, לחיות במדינה ששקיפות ציבורית ודמוקרטיה הן ערכי יסוד בה, ובזכות לשאת באחריות על גורלנו – לבחור לשמור על הנכסים הציבוריים, לגדל את ילדינו בסביבה בריאה ואיכותית, להתפרנס בכבוד ולבנות קשרי גומלין בין האדם לבין המקום שהוא חי בו

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

אחריות תאגידית ככלי המופעל לפי שיקול דעתו של המגזר העסקי

ניר קנטור

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) ׳אחריות תאגידית׳ היא קודם כל שינוי תפיסה. שינוי כזה אי אפשר לעשות רק בעזרת חוקים וכללים, ועל כן יש להותיר את האחריות התאגידית לשיקול דעתן של החברות

׳אחריות תאגידית׳ היא קודם כל שינוי תפיסה. שינוי כזה אי אפשר לעשות רק בעזרת חוקים וכללים, ועל כן יש להותיר את האחריות התאגידית לשיקול דעתן של החברות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

אחריות תאגידית – בין אסדרה מחייבת לעצמית

ענת מוסנקו

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בעשור האחרון האחריות התאגידית כבר אינה אוסף של פעולות חברתיות מקריות, אלא נתפסת כסדרה של פעולות ותכניות המתוכננות היטב בתחומי החברה, הסביבה והאתיקה, שיש להן יעדים ומטרות ברורים המשתלבים באסטרטגיה העסקית והארגונית של העסק

בעשור האחרון האחריות התאגידית כבר אינה אוסף של פעולות חברתיות מקריות, אלא נתפסת כסדרה של פעולות ותכניות המתוכננות היטב בתחומי החברה, הסביבה והאתיקה, שיש להן יעדים ומטרות ברורים המשתלבים באסטרטגיה העסקית והארגונית של העסק

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)