אקולוגיה וסביבה

ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא

29 באוקטובר, 2020

יואב שגיא בשמורת טבע חולות ניצנים. עוד בשנות ה-80 היה שגיא ממובילי המאבק להגנה על חולות ניצנים מפני איומי הפיתוח הנרחב מצד הרשויות והמועצות באזור. סיפור המאבק מתואר בהרחבה בספר, כחלק מתיאור הירתמות ארגוני הסביבה לשינוי התפיסה ביחס לשטחים הפתוחים


מאת

יורם יום-טוב
בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

מאת

יורם יום-טוב
בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

בספר מעולה זה [1] סיכם יואב שגיא כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה. בראשית דרכו היה יואב פקח של החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, וייסד את בית ספר השדה בהר מירון. מאז היה שותף למאבקים שונים למען שמירת הטבע, ולעיתים קרובות גם הוביל אותם.

במהלך המאבקים שהוביל התחדדה בו ההבנה שאין די בשטחים המוגנים הקטנים והמנותקים זה מזה שזכו להגנה כשמורות טבע וגנים לאומיים, וכי כדי להבטיח את המשך הקיום של החי והצומח הטבעיים יש להגן על הטבע והנוף בכלל השטחים הפתוחים. משלב זה פעל יואב במישורים שונים להשגת מטרה זו: הוא חתר להעמקת השילוב של אנשי שמירת הטבע, והוא בראשם, במערכות התכנון הארציות והמחוזיות ולהגדלת השפעתם עליהן כדי להבטיח הגנה על שטחים פתוחים. יואב ייצג במשך שנים רבות את ארגוני הסביבה כחבר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובמועצת מקרקעי ישראל, וקידם במוסדות אלה את מהלכי השמירה על השטחים הפתוחים. פעילות זו הרימה תרומה רבת משמעות לשינוי המהפכני שהתחולל במדיניות התכנון – ממדיניות שמקדשת את הפיתוח המפוזר לכזו שמדגישה את ריכוז הפיתוח ואת השמירה על שטחים פתוחים.

באותו זמן הוא הקים את מכון דש"א (דמותה של ארץ) במטרה לקדם מענה לצורכי הפיתוח בשילוב הצורך להבטיח את השמירה על השטחים הפתוחים והטבע. לצורך זה הגדירו מכון דש"א והחברה להגנת הטבע יחד עם שאר ארגוני שמירת הטבע והסביבה חזון חדש להנהגת תרבות פיתוח מאוזנת ומקיימת, גיבשו המלצות למדיניות וכלים למימושו, ופעלו להטמעתם בהתנהלות רשויות המדינה. אחד מהישגיו של המכון הוא שעל פי המלצותיו הוטמעה לראשונה בחקיקה החובה לשמירה על שטחים פתוחים והמגוון הביולוגי במטרות ובתפקידים של רשות מקרקעי ישראל, והוקמה הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. הקרן מקצה מדי שנה אחוז אחד מהכנסות רשות המקרקעין מפיתוח הקרקע (כ-100 מיליון ש"ח לשנה) לשמירה, לשיקום ולטיפוח של שטחים פתוחים.

"הספר הוא תרומה חשובה מאד לתיעוד ההתפתחות של שמירת הטבע בארץ" | צילום: אלון לוטן

יואב חתר לשיתוף פעולה עם רשויות המדינה, ובהן המועצות האזוריות, שעד אז התייחסו בחשד ואף בעוינות לשמירת הטבע ולפעילות של ארגוני שמירת הטבע ובהם גם מכון דש"א בראשותו. הוא יצר איתם הידברות שקידמה את תמיכתם בהגנה על השטחים הפתוחים.

הספר מתאר גם את הכשלים ביישום ובמימוש של עקרונות המדיניות החדשה נוכח לחצים של גורמי פיתוח ממשלתיים וגורמים בשוק הנדל"ן הפרטי הפוגעים בזכויות הציבור וברווחתו. הוא מתאר את אתגרי העתיד ומציע דרכים לשמירה על טבע הארץ לנוכח המשך הגידול הרב והמהיר של האוכלוסייה במדינת ישראל. כבר כיום ישראל מובילה בין הארצות המפותחות בצפיפות האוכלוסייה ובקצב ריבויה, וריבוי זה מסכן את החי והצומח בה. אחת המסקנות העולות מקריאת הספר היא שהגיע הזמן לפעול לשינוי מדיניות ההגירה ארצה ולהפסקת עידוד הילודה, כדי שהטבע בארץ ימשיך להתקיים, ויאפשר לאוכלוסייה האנושית ליהנות ממנו.

פועלו של יואב זכה לפרסים ולהוקרה. שמו מצוין בפרס ישראל שהחברה להגנת הטבע זכתה בו ביחד עם שמות מייסדיה אמוץ זהבי ועזריה אלון. כהוקרה על פועלו רב-השנים זכה באות יקיר התכנון בישראל ובאות מפעל חיים מטעם השר להגנת הסביבה ונשיא המדינה. ספרו של יואב שגיא כתוב בצורה סדורה וקולחת, ובסופו רשימת מקורות מגוונת המגבה את תכניו בספרות ובמסמכים רבים. הספר הוא תרומה חשובה מאד לתיעוד ההתפתחות של שמירת הטבע בארץ. מתגובות שכבר התפרסמו באתר הספר, נראה כי הוא יאומץ באוניברסיטאות כספר חובה בקורסים  בנושא שמירת הטבע. יש לקוות שאנשים נוספים שפעלו למען שמירת הטבע יתעדו אף הם



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

יום-טוב י. 2020. ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא. אקולוגיה וסביבה 11(3).
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יורם יום-טוב
      בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

      מאת

      יורם יום-טוב
      בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב



      ציטוט מומלץ

      יום-טוב י. 2020. ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא. אקולוגיה וסביבה 11(3).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התכנית להתיישבות ב"מבואות ערד" בראי עקרונות של פיתוח בר-קיימא וצדק רב-דורי

      בתיה רודד

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כדי שערד תשגשג, חשוב שתשתנה המדיניות כלפי הנגב כולו. תחת מדיניות המנחיתה "מלמעלה" תכניות ויוזמות לא מתואמות, יש להצמיח "מלמטה" שיתוף, עידוד של יוזמות מקומיות ורגולציה שתתקן את עוול ההזנחה בן עשרות השנים

      כדי שערד תשגשג, חשוב שתשתנה המדיניות כלפי הנגב כולו. תחת מדיניות המנחיתה "מלמעלה" תכניות ויוזמות לא מתואמות, יש להצמיח "מלמטה" שיתוף, עידוד של יוזמות מקומיות ורגולציה שתתקן את עוול ההזנחה בן עשרות השנים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      צריכה ובזבוז ביום שאחרי המשבר: האם נצליח להנמיך את העקומה?

      אפרת אלימלך, טלי זוהר, ריבה ולדמן, שירה דסקל

      גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

      למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

      גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
      לראש העמוד