אקולוגיה וסביבה

בבית, במשק ובבר – זכויות בעלי חיים והקונפליקטים ביניהן

11 באפריל, 2016

נמיות וחתולי בית הן מראה שכיח בטיילת שלאורך המצוק החופי בנתניה | צילום: רועי טלבי


מאת

יעל כהן-פארן
סיעת המחנה הציוני, יו"ר-שותפה בשדולה הפרלמנטרית למען זכויות בעלי החיים

מאת

יעל כהן-פארן
סיעת המחנה הציוני, יו"ר-שותפה בשדולה הפרלמנטרית למען זכויות בעלי החיים
מבוסס על ריאיון עם ח"כ יעל כהן פארן

זכויות בעלי חיים הן אחד מהנושאים המרכזיים שבחרתי לקדם במהלך כהונתי בכנסת. כמי שבאה מהעולם הסביבתי, אני מכירה בקונפליקט הקיים במקרים מסוימים בין זכויות בעלי החיים לבין שמירת טבע, אם כי בחודשי כהונתי עדיין לא נאלצתי לקבל החלטה המצריכה הכרעה ביניהן.

העיסוק בזכויות בעלי חיים כולל לא רק דאגה לחיות הבית אלא גם לחיות הבר, ויותר מכול, מבחינתי, לרווחת חיות המשק. לדוגמה, יש צורך דחוף ברפורמה בגידול עופות. שטח של כ-400 סמ"ר לכל תרנגולת בלול משמעו תנאי מחיה מחפירים. הגדלת השטח המינימלי ל-750 סמ"ר, כמוצע ברפורמה, תשפר במעט את איכות חייהן. השינוי המוצע יחייב את המדינה לתמוך במגדלים, ואכן יש לכך נכונות מסוימת, אך מצד שני המנטרה של שר האוצר, בדבר הורדת מחירים והגדלת מכסות, מקשה על המאבק לשיפור תנאי המחיה. ביטול האסדרה ומעבר לשוק חופשי עלולים להביא להיעדר אסדרה גם ביחס לתנאי מחיה נאותים מינימליים לבעלי החיים במשק.

להטמעת עקרונות של צער בעלי חיים בשיטות הגידול של חיות המשק יש פוטנציאל להביא לשינוי גדול בתחום זה. לצערי זה לא קורה, משום שהאחריות על יישום חוק צער בעלי חיים נמצאת במשרד החקלאות, הנתון בעניין זה בניגוד אינטרסים. לדעתי, אפשר לשנות את המצב, והעברת האחריות בנושא למשרד להגנת הסביבה צריכה להיות הצעד הראשון בדרך לשינוי.

זכויות בעלי חיים יוצרות לעתים קונפליקט עם העולם הסביבתי. לדוגמה, הסביבה שלנו כוללת גם חתולים. אוהבי בעלי החיים מסתכלים על כל חתול וחתול כעל נפש. אני מבינה ללב אוהבי בעלי החיים, ותומכת בהרחבת פעולות הסירוס והעיקור. צמצום האוכלוסייה צריך להיעשות במבט צופה פני עתיד ¬– לא להרוג את הדור הקיים, אך כן למנוע גידול יתר בדור הבא. לצערי, המדינה עדיין אינה מוכנה לתקצב כראוי פעולות אלה. אמנם אי אפשר להתעלם מהבעיות הנוצרות כתוצאה מהממשק בין חיות הבית וחיות הבר, אך הרג חתולים הוא צעד קיצוני שאינו תואם את גודל הנזק. אם יוכח שהחתולים הם הגורם הראשון במעלה להשמדת חיות בר, אז אכן יהיה צורך לשקול צעד שכזה. אך הסתכלות רחבה על כלל התמונה מראה שיש גורמים רבים המאיימים על חיות הבר (הרס בתי גידול וקיטועם, אבדן שטחים פתוחים, שימוש בחומרי הדברה וכדומה), ולכן לא נכון להתמקד בנזקי החתולים.

אני תומכת בהצעת החוק להגדלת הקנס שיוטל על בעלים של כלב שאינו מסורס ושל כלבה שאינה מעוקרת (דרך אגרת חיסון הכלבת השנתי או במקרה שהכלב נמצא משוטט), וזאת כדי לחזק את ההנעה של בעלי הכלבים למנוע התרבות יתר (הערת המערכת: ביום עריכת הריאיון הפילה ועדת השרים לחקיקה מספר חוקים שקשורים לרווחת בעלי חיים, ובהם ההצעה לקנוס בעלי כלבים לא מסורסים. רק שר החקלאות אריאל השתתף בדיון).

במובנים מסוימים, האפשרות לצמצם את המתח בין שמירת טבע לבין זכויות בעלי החיים קלה יותר כשמדובר בחיות בית, כי תקצוב ראוי לעיקור ולסירוס נרחבים בכל המדינה מצמצם את ההתרבות ואת הבעיה. לעומת זאת, טיפול במינים פולשים הוא אתגר אמתי לעוסקים במלאכת שמירת הטבע. כשיש מין פולש, שגורם נזק אקולוגי משמעותי ואבדן של פרטים ומינים רבים, אזי יש למצוא פתרון יעיל לצמצום אוכלוסייתו. לי אין סנטימנט אישי לכל דררה ודררה. נוסף על כך, יש לשים דגש על אזורי החיץ שמחוץ ליישובים, שם נמצאות רוב חיות הבר. צריך למנוע את זליגתן של חיות הבית אל אזורי החיץ ומחוצה להם.

את המתח בין זכויות בעלי חיים לבין שמירת טבע אפשר גם להבין דרך הסתכלות על מגמות שינוי בחברה הישראלית בשנים האחרונות. העלייה במודעות לזכויות בעלי החיים (כמו גם לנושאי צדק חברתי) והאקטיביזם, הרדיקלי לעתים, משקפים שינוי תודעתי ביחס לאלה הנמצאים כרגע בשוליים, או שמא – אחרונים בשרשרת המזון, תרתי משמע. מקורו של השינוי העמוק הוא באנשים 'למטה', כאשר 'למעלה' ניצב לובי חזק ביותר. בו בזמן, 'איכות הסביבה', נפגעה מאימוצה על-ידי המיינסטרים, והעיסוק בנושאים 'רכים' (כמו מִחזור) דוחק מהשיח הסביבתי סוגיות קשות, כמו תמותה מסרטן עקב זיהום מהמפעלים במפרץ חיפה.

חתול בית שלכד מכרסם. אינסטינקט הציד של חתול הבית אינו תלוי במידת ההאכלה והטיפוח שהוא מקבל מבעליו | צילום: אורן בן גיגי


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יעל כהן-פארן
      סיעת המחנה הציוני, יו"ר-שותפה בשדולה הפרלמנטרית למען זכויות בעלי החיים

      מאת

      יעל כהן-פארן
      סיעת המחנה הציוני, יו"ר-שותפה בשדולה הפרלמנטרית למען זכויות בעלי החיים



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עולם העבודה בראי משבר האקלים – מעבר צודק ותעסוקה ירוקה

      מיטל פלג מזרחי, דב חנין, שיר גולדובסקי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

      כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      אספת אזרחים בנגב המערבי – למה היא חיונית ולמה עכשיו?

      רונן גופר, דויד דוניץ, דניאלה זגמן, ענת קדם, דבי רוס

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי אספת אזרחים היא הליך של חדשנות דמוקרטית שנועד ליצור מדיניות ציבורית מיטיבה בסוגיות מורכבות. שיטה זו הוצעה למִנהלת תקומה כדי לסייע לבנות מחדש את האמון בין המדינה לתושבי המקום, וכדי לאפשר לתושבים להשפיע על עתידם כדרך להתאוששות ולבניית חוסן

      אספת אזרחים היא הליך של חדשנות דמוקרטית שנועד ליצור מדיניות ציבורית מיטיבה בסוגיות מורכבות. שיטה זו הוצעה למִנהלת תקומה כדי לסייע לבנות מחדש את האמון בין המדינה לתושבי המקום, וכדי לאפשר לתושבים להשפיע על עתידם כדרך להתאוששות ולבניית חוסן

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      טיפוח אוריינות סביבתית באמצעות הנחיה להכוונה עצמית בלמידה בקרב סטודנטים לחינוך

      גולי אורטל-עברי, מיכל ציון, עידית אדלר

      גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

      שליטה עצמית – ככל שבתהליך הלמידה יש ללומדים יכולת טובה יותר להבין את תהליך הלמידה שלהם ולשלוט בו, כך תהליך הלמידה תורם יותר לקידום האוריינות הסביבתית שלהם

      גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)
      לראש העמוד