אקולוגיה וסביבה

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

21 באוגוסט, 2011

האם סביר כי יימצא פתרון לבעיית קציר המלח או שאופטימיזם טכנולוגי אינו בסיס לקביעת מדיניות? | צילום: דורון ניסים


מאת

יהושע שקדי
מדען ראשי, רשות הטבע והגנים מקורות

מאת

יהושע שקדי
מדען ראשי, רשות הטבע והגנים מקורות

קציר מלח באגן הדרומי של ים המלח הוא, לדעתי, הפתרון הטוב ביותר. ברוב הנושאים העולים במאמר, אני חולק על ידידי פרופ' כרמל שמאמר פרי עטו מתפרסם בגיליון זה [1], ואסביר מדוע.
תיאור מצבו של ים המלח, ובמיוחד של האגן הדרומי שלו, מדויק מאוד. אני מסכים עם האמירה שלפיה "…הגנה על שטחים פתוחים היא המשימה הסביבתית הקשה ביותר – והחשובה ביותר בישראל כיום. אך אין זו המשימה היחידה". יש לבחון טווח שאלות רחב, ונושא גזי החממה צריך להיות חלק מהנושאים המטופלים.
אני מסכים שיש ללבן את השאלה "האם קיום מכלול המלונות והמפעלים מוצדק בכל מחיר?", רק לא ברור לי על איזה מחיר מדובר. למשל, אם מדינת ישראל תחליט לסגור את המפעלים מסיבות כלשהן, כולל מסיבות סביבתיות, יהיו לכך השפעות רבות, גם חברתיות-כלכליות. כיוון שנושאים אלה אינם מתחום התמחותי, לא אעסוק בכך. אולם לסגירת המפעלים יכול להיות גם מחיר ישיר לשמירת הטבע: אם יוחלט לבנות אתר מלונות חליפי באתרים אחרים לאורך החוף הצפוני, ייפגעו קשות שטחים פתוחים החשובים לשימור.
פרופ' כרמל כותב שאין ממש בטיעון של הגורמים 'הירוקים', שלפיו במוקדם או במאוחר ניאלץ להפעיל את חלופת קציר המלח. מדוע? משום שכך נקטין באופן משמעותי פליטת מיליוני טונות של פחמן, משום שבמהלך התקופה יימצא אולי פתרון טכנולוגי חדשני לבעיה, או משום שהבעיה תיפתר באופן אחר כלשהו.
חיסכון של מיליוני טונות פחמן – טיעון נכון בעיקרו, אך בהסתכלות ארוכת טווח, 25 השנים שנמנע בהן פליטת פחמן ייבלעו בסך כל פליטות הפחמן מהפרויקט. כמו כן, יהיה צורך לבנות את כל המלונות מחדש, ומדובר בבזבוז אנרגיה לא קטן (ואיני בקי מספיק במספרים כדי להשוות את האומדנים השונים של פליטות הפחמן).
פתרון טכנולוגי חדש או פתרון אחר כלשהו – בשנת 1978 (עת עבדתי במפעלי ים המלח) הסבירו לי שמחפשים פתרון טכנולוגי חדש להצטברות המלח. ייתכן שמה שלא מצאו ב-30 השנים האחרונות יימצא אולי ב-25 השנים הבאות. הסבירות לכך כנראה אינה גבוהה. אני בטוח שהבעיה לא תיפתר בפתרון קסם כלשהו.
עוד כותב פרופ' כרמל "…בדרום ים המלח היה זה ניצחון ידוע מראש. לצִדם של הגופים הירוקים עמדו כל בעלי העניין, כולל המשרד להגנת הסביבה, איגוד המלונאים, המועצה האזורית, ואף מפעלי ים המלח עצמם". הניצחון לא היה ידוע מראש, ולצערי הוא עדיין לא מובטח.
אני חושש שפרופ' כרמל טועה גם בהתייחסותו לעמדת 'הירוקים' בנושא טורבינות הרוח. אין ספק שישראל צריכה לקדם פיתוח מקורות אנרגיה נקייה, שאין בה פליטת פחמן. 'הירוקים' מתנגדים להקמת טורבינות הרוח באתרים רבים מאחר שהן יספקו כמות מוגבלת מאוד של חשמל, ולכן המחיר הסביבתי לא משתווה לתועלת מבחינת האנרגיה. אותם 'ירוקים' עוזרים בקידום של מפעלים לאנרגיית שמש, שהמחיר הסביבתי שלהם ביחס לתועלת מבחינת האנרגיה – נמוך בהרבה מזה של טורבינות הרוח, ואפשר להציב אותם באתרים שהנזק הסביבתי שייגרם להם יהיה קטן יחסית. אנחנו עדיין נאבקים על מיקום המפעלים, כדי שהנזק הסביבתי יהיה קטן ככל האפשר.
להבנתי, אין פתרון סביר אחר פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות.



  1. כרמל י. 2011. הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן. אקולוגיה וסביבה 2(3): 231-230.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

שקדי י. 2011. תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה. אקולוגיה וסביבה 2(3): 163.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יהושע שקדי
      מדען ראשי, רשות הטבע והגנים מקורות

      מאת

      יהושע שקדי
      מדען ראשי, רשות הטבע והגנים מקורות



      ציטוט מומלץ

      שקדי י. 2011. תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה. אקולוגיה וסביבה 2(3): 163.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שרפות יער ושינויי אקלים

      מערכת אקולוגיה וסביבה, דן יקיר, דוד ברנד

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

      התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      תגובה למאמר: תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

      גלעד וייל, דותן רותם, נועם לוין

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

      בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)
      לראש העמוד