אקולוגיה וסביבה

ודאות תכנונית מאפשרת את פיתוח המרחב

8 במרץ, 2017

גלישה בברכות האידוי – רעיון למיזם תיירותי? | צילום: דורון ניסים


מאת

דב ליטבינוף
ראש המועצה האזורית תמר

מאת

דב ליטבינוף
ראש המועצה האזורית תמר

המועצה האזורית תמר מובילה מזה שנים את המאבק להעלאת המודעות למצבו של ים המלח, במקביל לפעולות פיתוח ושיווק של המרחב. הקמפיין שהובלנו להשתתפות ים המלח בתחרות לבחירת שבעת פלאי עולם, תרם באופן משמעותי לאווירה ציבורית חיובית כלפי ים המלח. אווירה זו אפשרה לממשלה לבחור שנה לאחר מכן, בשנת 2012, בחלופת קציר המלח מקרקעית ברכת האידוי התעשייתיות מספר 5, ולא בחלופה של העתקת המלונות ממתחם עין בוקק. החלטה הממשלה לוותה בהחלטה נוספת על התחדשות התיירות והתשתיות במרחב ים המלח ובהקצבה של כמעט מיליארד ש"ח לשם כך.

החלטת הממשלה יצרה ודאות תכנונית ביחס לאגן הדרומי, מכיוון שהיא מבטיחה יציבות ארוכת טווח של מפלס המים. לאור תנאי ודאות אלה הפקדנו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תכנית לבניית 3,700 חדרים מלונות. מדובר במלונות שייבנו בהתאם לתפיסה של 'תיירות אקולוגית' (ecotourism and spa) באזור מופר, כבנייה ירוקה ונמוכה המשתלבת בטופוגרפיה (ולא בניית 'מפלצות' גבוהות כמו המלונות שהוקמו לפני כן במתחם עין בוקק, שאינם שונים באופיים מהמלונות הנבנים באילת או במקומות רבים בעולם). המלונות שייבנו יהיו מחוברים לטבע ולסביבה – הסביבה תקרין פנימה, והפְּנים יקרין החוצה. בו בזמן, אנו פועלים לשיקום ולשיפור של התשתיות במקום (כדוגמת: הסדרת חופי רחצה חדשים שישלימו רצועת חוף ציבורית רצופה ולאורכה טיילת, תאורה וכבישים) ולאספקת השירותים (הקמת מוקד, פיקוח). עד פסח הקרוב תושלם חלק גדול ממתיחת פנים זו.

אני מברך את הציבור המעוניין לטייל בשמורות הטבע, וסבור שהחששות לעומס יתר בשמורות הטבע אינן מבוססות. התיירות באגן הדרומי אינה צריכה להיות רק תיירות של שהייה בתוך מתחמי המלונות, וכדי שלתיירים תהיה חוויה ייחודית, אנו מפתחים אטרקציות ברחבי אזור ים המלח. מרקם הפעילויות המוצעות משתף את האזור כולו, מלבד "הלב השמור" של האזור (מנאת עין גדי בצפון עד לקצה הצפוני של ברכת האידוי הגדולה [ברכה מספר 5] בדרום). יוצא דופן הוא שדה התעופה ליד צומת מצדה, שמחייב פיתוח (פתיחת קו תעופה ארצי, הפעלת בי"ס לצניחה חופשית ואטרקציות אחרות). מהמלונות יופעל מערך היסעים (Dead Sea bus) שיסיע את הנופשים לאתרי התיירות באזור, וכן מערך היסעים למטיילים במסלולים שאינם מעגליים, כך שיוכלו לחזור לרכבם החונה בתחילת מסלול ההליכה, ללא תשלום. הקמנו פארק אקולוגי באזור כיכר סדום בשיתוף עם רשות הטבע והגנים וקק"ל. המועצה האזורית תמר פועלת להחזרת חוף עין גדי לטבע. קריסת התשתיות בחוף הביאה לזניחת החניון, הפונדק, החוף הציבורי ותחנת הדלק, ומשווה למקום תחושה של אתר שעבר רעידת אדמה. אנו פועלים להשגת משאבים לפינוי תשתיות הרוסות אלה.

המועצה האזורית תמר מקדמת הכרזה על כלל מרחב ים המלח כעל אתר מורשת עולמית. דחיפה ציבורית למאמץ זה תיעשה באמצעות מופע מיוחד שיתקיים באפריל הקרוב, של חלוץ המוזיקה האלקטרונית, אמן שהופעותיו הן שם דבר, ז'אן-מישל ז'אר, הנושא גם בתפקיד שגריר אונסק"ו בתחום הסביבה והמים. זו תהיה מההפקות המורכבות שנעשו בארץ, והכל לטובת העלאת המודעות למצבו של ים המלח.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *






כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דב ליטבינוף
      ראש המועצה האזורית תמר

      מאת

      דב ליטבינוף
      ראש המועצה האזורית תמר



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מידע סביבתי ככלי מדיניות ברשויות מקומיות בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות המידע הסביבתי

      דורית קרת, שרון מלכי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות תיקון חקיקתי לחוק חופש המידע והתקנת התקנות לפיו, רשויות מקומיות נדרשות לפרסם באמצעות אתר האינטרנט שלהן מידע המצוי בידיהן ביחס להיבטים סביבתיים. מאמר זה יסקור בתמציתיות את המצב הקיים מבחינת הצגת מידע סביבתי ברשויות מקומיות, יעמוד על מספר סוגיות עקרוניות בהצגת המידע, ויציע מספר המלצות מדיניות המבוססות על הניסיון הבין-לאומי בנושא

      בעקבות תיקון חקיקתי לחוק חופש המידע והתקנת התקנות לפיו, רשויות מקומיות נדרשות לפרסם באמצעות אתר האינטרנט שלהן מידע המצוי בידיהן ביחס להיבטים סביבתיים. מאמר זה יסקור בתמציתיות את המצב הקיים מבחינת הצגת מידע סביבתי ברשויות מקומיות, יעמוד על מספר סוגיות עקרוניות בהצגת המידע, ויציע מספר המלצות מדיניות המבוססות על הניסיון הבין-לאומי בנושא

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד