אקולוגיה וסביבה

1 ביוני, 2017

במסגרת יום כדור הארץ נערכו ברחבי ארה"ב מצעדי מדענים. במצעדים קראו המדענים למקבלי ההחלטות ולמנהיגים הפוליטיים (ובראשם לנשיא טראמפ) לקבוע מדיניות מבוססת מדע לתועלת הציבור. 22.4.2017 | צילום: Becker1999, פליקר CC BY 2.0


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

לקוראים שלום,

אנו חיים בעידן שהידע המדעי מתקדם בו מהר בציר של פיתוח טכנולוגיות וחומרים, אך מתקדם לאִטו בציר של בחינת השפעת הפיתוח על החברה ועל הסביבה. בעוד אינטרסים כלכליים כבדים משמנים את הציר הראשון, בציר השני ניתן לזהות את הקשר בין סיבה לתוצאה רק לאחר זמן ארוך, איסוף כמות נתונים גדולה, או בניית מערכת ניסויית שתדע לבודד סיבה אחת מכל האחרות. כך אנו נהנים (כביכול) מקִדמה טכנולוגית, ללא ודאות מספקת שאין היא כרוכה בהשפעות שליליות על האדם או על הסביבה.

נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים. עידן שבו מנסים ללא הרף לגרום לנו להטיל ספק בהבדלים בין אמת ו'פוסט אמת'.

כפרפרזה על קביעתו של איש הצבא הפרוסי קרל פון קלאוזביץ, ניתן לטעון שקביעת מדיניות היא ממלכת האי-ודאות. גם בימי שלום נינוחים נדרשים לעתים רבות מקבלי החלטות לקבוע מדיניות בתנאים של אי-ודאות – ביחס לסיכון, להתממשותו ואף ליעילות החלופות למזעורו. מקבלי החלטות חותרים לוודאות, אך היעדרה אינו פוטר אותם מקבלת החלטות. מדענים, לעומת זאת, מקדשים את הצבת סימן השאלה, ואף על פי שהם פועלים ללא לאות להסירו, הם יסייגו כל תוצאה שהשיגו במסגרת של אי-ודאות.

בגיליון זה אנו עוסקים בפנים הרבות של האי-ודאות. שער הגיליון מבטא את הדאגה מתסמונת התמוטטות המושבות הפוגעת בדבורי הדבש, ומאמר מרכזי מביא תוצאות מחקר שבחן הימצאות חומרי הדברה חקלאיים בכוורות, בגופן של דבורים ואף בדבש שהן ייצרו. שולחן הדיונים מוקדש לבחינת עֶקרון ההיזהרות (המוכר גם בשם עֶקרון הזהירות המונעת) והאפשרויות לקדם את השימוש בו במדיניות ובחקיקה הסביבתית בישראל. שאלות כבדות משקל מועלות ביחס להשפעת ההתקדמות הניכרת בתחום התאורה על בריאות האדם ועל תהליכים ותפקודים בעולם החי (כאן, וכאן). נערוך היכרות עם כלים חדשניים שמיועדים להעביר לציבור סיכונים תחת תנאי אי-ודאות. מחלוקת מדעית באשר לקשר בין ירידת שפיעת מעיינות וזרימת נחלים בצפון הארץ לבין קידוחים להפקת מים מובאת גם היא. למעשה, מתוקף העיסוק בתכנים מדעיים, יוכל הקורא הביקורתי לגלות את האי-ודאות שזורה בכל דפי הגיליון. לטעמי, זהו אחד מסודות קסמם של המדע בכלל ושל מדעי הסביבה בפרט.

אסיים בהוקרת תודה (ודאית בהחלט), בשם הוועד המנהל של כתב העת ובשמי, לפרופ' יוחאי כרמל, עם סיום תפקידו כיו"ר הוועד המנהל של אקולוגיה וסביבה. בזכות חזונו הוקם מחדש כתב העת לפני שמונה שנים, והוא ניווט אותו מאז באמונה ובתבונה. הודות לו כתב העת הוא הבמה המרכזית כיום לפרסומים מדעיים ומקצועיים, בעברית, בתחומי הממשק שבין מדעי הסביבה ומדיניות ציבורית. ברכות לפרופ' אסף סוקניק שנכנס לנעליו הגדולות.

קריאה מהנה. בוודאות.

שחר בוקמן



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה
    בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.
    חזית המחקר
    למידה על החלטות שנויות במחלוקת כמנוף לפיתוח חשיבה אזרחית עצמאית – המקרה של מדיניות יצוא הגז הטבעי בישראל
    המאמר מתאר תהליך למידה על מדיניות ציבורית-כלכלית-סביבתית שנויה במחלוקת, שאִפשר ללומדים לגבש את עמדותיהם באופן עצמאי ומעמיק יותר, תוך התבססות על הנמקות מורכבות יותר
    דבר העורכים
    האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?
    לראש העמוד