אקולוגיה וסביבה

תכנון, כלכלה וחברה > תפיסות וגישות ביחס לטבע ולסביבה

פיתוח בר-קיימא (72) חקיקה ואסדרה (רגולציה) (67) שטחים פתוחים (54) פילוסופיה סביבתית (42) אקטיביזם סביבתי (37) חינוך סביבתי ואוריינות סביבתית (36) מוסדות התכנון (36) תפיסות וגישות ביחס לטבע ולסביבה (34) צדק סביבתי (33) ניהול משאבי טבע (29) ניהול סביבתי ברשויות המקומיות (27) כלכלה סביבתית (25) שימושי קרקע (19) מסדרונות אקולגיים (18) כלכלה אקולוגית (17) דמוגרפיה ופיצוץ אוכלוסין (16) אמנות בין-לאומית (16) הסכמים בין-לאומיים (16) שיתוף הציבור בתכנון (10) חוסן מערכתי (10) דיני סביבה (8) תועלת כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית (8) רישום, דיווח ומסירה של מידע סביבתי (8) פסיכולוגיה סביבתית (8) עלות כלכלית של זיהום (7) מדע אזרחי (7) יהדות וקיימות (6) תסקיר השפעה על הסביבה (5) זכויות בעלי חיים (4) תקינה סביבתית (4) תאגידי מים וביוב (4) הפרטת משאבי טבע (3) עלויות חיצוניות (2) אכיפה (2) מיסוי סביבתי (1)

אנחנו לא בכיוון – רבים מהמאמצים המוצעים להשגת קיימות הביוספרה פונים לכיוון הלא נכון

מרסלו חואניקו

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

חיבור בין ראש, לב ויד בשירה אקופואטית ישראלית

ורד טוהר, עדי וולפסון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) האם שירה יכולה להניע אזרחים לנקיטת פעולה? האם ניתן לגייס שירה כדי לקדם את השינוי הסביבתי הנדרש? שירה אקופואטית מאפשרת חיבור משמעותי בין ראש, לב ויד. לחיבור יש פוטנציאל להניב שינוי תודעתי ולהציל את מה שעוד ניתן

האם שירה יכולה להניע אזרחים לנקיטת פעולה? האם ניתן לגייס שירה כדי לקדם את השינוי הסביבתי הנדרש? שירה אקופואטית מאפשרת חיבור משמעותי בין ראש, לב ויד. לחיבור יש פוטנציאל להניב שינוי תודעתי ולהציל את מה שעוד ניתן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

"התישאר פינה ללא רעש?" – 40 שנה לכנס חצבה

בני פירסט, איריס האן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

הזדמנות לקיימות – משבר הקורונה כקריאה אחרונה לשינוי תרבותי

בני פירסט

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה יש לקוות כי "האביב הדומם" שניחת על האנושות בחורף האחרון כמעין בוחן פתע, ישמש לקח חשוב בקיימות יישומית, כהכנה לקראת מבחן הבגרות האמיתי של משבר האקלים. כישלון במבחן זה עלול להביא טרגדיה חמורה פי כמה ממשבר הקורונה

יש לקוות כי "האביב הדומם" שניחת על האנושות בחורף האחרון כמעין בוחן פתע, ישמש לקח חשוב בקיימות יישומית, כהכנה לקראת מבחן הבגרות האמיתי של משבר האקלים. כישלון במבחן זה עלול להביא טרגדיה חמורה פי כמה ממשבר הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

נגיף הקורונה לא יחסל את האנושות, אבל הוא כאן כדי לעורר את הקפיצה הקוונטית הבאה בתודעה הבריאותית

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

האם למתריעים על משבר האקלים יש יכולת משופרת להערכת סיכונים? המקרה של משבר הקורונה

איתן רומם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה ישנם קווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. כיצד התייחסו אנשי סביבה למשבר הקורונה, עד כמה הם העריכו את משמעותו בתחילתו, ומה הם תחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים?

ישנם קווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. כיצד התייחסו אנשי סביבה למשבר הקורונה, עד כמה הם העריכו את משמעותו בתחילתו, ומה הם תחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

האם וכיצד יהיה משבר הקורונה אבן דרך במערכת היחסים שלנו עם הטבע

איריס האן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה לעת כתיבת שורות אלה אנו עושים צעדים ראשונים של חזרה לשגרה, ובמסגרתם נשאלת השאלה הבלתי נמנעת – מהם הלקחים שיש ללמוד מהמגפה, ומה עלינו לשנות ברמה האישית, הלאומית והבין-לאומית כדי להגדיל את החוסן האנושי מפני מגפות ובכל

לעת כתיבת שורות אלה אנו עושים צעדים ראשונים של חזרה לשגרה, ובמסגרתם נשאלת השאלה הבלתי נמנעת – מהם הלקחים שיש ללמוד מהמגפה, ומה עלינו לשנות ברמה האישית, הלאומית והבין-לאומית כדי להגדיל את החוסן האנושי מפני מגפות ובכל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

האם נצמח מהמשבר הנוכחי של מגפת הקורונה ונרחיב את תכנון רשת אתרי טבע בכל ערי ישראל או שנהיה עדים לעליית הפרבור?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

מיה נגב, נדב דוידוביץ', חגי לוין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

פרופ' אורי מרינוב – 50 שנים בסביבה

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

המתח בין שמירת טבע לזכויות בעלי החיים

יעל כהן-פארן, יהושע שקדי, שמוליק יידוב, דן אלון, נועה יאיון, יונתן שפיגל, דרור בן-עמי

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

לא קיים מתח בין שמירה אמִתית על הסביבה לבין זכויות בעלי החיים

יונתן שפיגל

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) ישנו בעל חיים אחד ויחיד שאורח חייו והתנהגותו מסכנים את הסביבה – האדם. הנזקים האקולוגיים שהאדם גורם להם מתבטאים, בין היתר, בערעור האיזון הטבעי של אוכלוסיות חיות הבר. כתוצאה מכך, בעלי חיים מסוימים מתרבים באופן נרחב, ובעלי חיים אחרים נעלמים

ישנו בעל חיים אחד ויחיד שאורח חייו והתנהגותו מסכנים את הסביבה – האדם. הנזקים האקולוגיים שהאדם גורם להם מתבטאים, בין היתר, בערעור האיזון הטבעי של אוכלוסיות חיות הבר. כתוצאה מכך, בעלי חיים מסוימים מתרבים באופן נרחב, ובעלי חיים אחרים נעלמים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

‘בריאות אחת’ – רפואה, בריאותם של בני אדם ושל בעלי חיים ושימור הסביבה

זוהר לדרמן, פיטר רבינוביץ'

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) 'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

שימור עצי זית עתיקים – ללמוד מהניסיון של דרום איטליה

אורן שלף, ארנון דג, שמעון רחמילביץ'

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם

ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי

אלון רוטשילד, עפרי גבאי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו

יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

מהו פיתוח בר-קיימא? בחינה פילוסופית של מושג יסוד בשיח הסביבתי

נטע אחיטוב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) המאמר בוחן את המושג 'פיתוח בר-קיימא' באור פילוסופי – ניסיון ליצור קריאה מחודשת במושג יסוד מן השדה הסביבתי, לתור אחר הכוחות המניעים אותו ולאתר את עולם המושגים שהוא מתבסס עליו

המאמר בוחן את המושג 'פיתוח בר-קיימא' באור פילוסופי – ניסיון ליצור קריאה מחודשת במושג יסוד מן השדה הסביבתי, לתור אחר הכוחות המניעים אותו ולאתר את עולם המושגים שהוא מתבסס עליו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

אקו-טיים (EcoTime) – מדד קיימות אינטואיטיבי המבוסס על יחידות זמן

אלון שפון, רון מילוא

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) רוב האנשים מתקשים להתמודד עם שאלות העוסקות במספרים גדולים ולחבר אותם לחיי היום-יום, דבר המקשה על המאמצים לעידוד חיסכון בשימוש במשאבי טבע. מדד הקיימות החדש 'זמן-סביבה' מסייע בכך באמצעות המרת הנטל הסביבתי של תהליך או של פריט ליחידות זמן, שכולנו משתמשים בהן מדי יום

רוב האנשים מתקשים להתמודד עם שאלות העוסקות במספרים גדולים ולחבר אותם לחיי היום-יום, דבר המקשה על המאמצים לעידוד חיסכון בשימוש במשאבי טבע. מדד הקיימות החדש 'זמן-סביבה' מסייע בכך באמצעות המרת הנטל הסביבתי של תהליך או של פריט ליחידות זמן, שכולנו משתמשים בהן מדי יום

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

"להבחין בין הפתוח לפיתוח" – הצעת החברה להגנת הטבע לקווי מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

איתמר בן-דוד

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב השטחים פתוחים אינם הפקר, וראוי לשמרם לרווחת יהודים ובדואים כאחד. זה הזמן, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לנקוט גישה של שילוב וחיבור אוכלוסיית הבדואים בנגב למדינת ישראל ולערכיה, ולהעדיף אותה על פני גישת ההפרדה והניכור

השטחים פתוחים אינם הפקר, וראוי לשמרם לרווחת יהודים ובדואים כאחד. זה הזמן, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לנקוט גישה של שילוב וחיבור אוכלוסיית הבדואים בנגב למדינת ישראל ולערכיה, ולהעדיף אותה על פני גישת ההפרדה והניכור

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

דו"ח מצב הטבע בישראל 2010 – סקירה כללית

ישראל טאובר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

יום הכיפורים הישראלי: הזדמנות לחשבון נפש על סביבה ומרחב ציבורי

דניאל מישורי, דניאל רובינסון

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

נרי אראלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

מעמד המדע בדיון הסביבתי

יעל גבריאלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למאמר: השפעת חתולי-בית על חיות-בר ועל שמירת טבע

הילה קרן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בבסיס מאמרה של בריקנר בראון עומדת ההבחנה הברורה וההפרדה בין 'טבע' לבין מה ש'אינו-טבע', והקושי להתמודד עם האתגר שבקיומו של תחום אפור, שאליו משתייכים חתולים חופשיים. אך בטרם ניגשים להשמדה המונית של בעלי חיים בשל מיקומם הלימינלי על הציר תרבות/טבע, חובתנו המוסרית והפרקטית לבחון צעדים נוספים, וביניהם ריסון תכניות בנייה וצעדים נקודתיים כלפי חתולי בית

בבסיס מאמרה של בריקנר בראון עומדת ההבחנה הברורה וההפרדה בין 'טבע' לבין מה ש'אינו-טבע', והקושי להתמודד עם האתגר שבקיומו של תחום אפור, שאליו משתייכים חתולים חופשיים. אך בטרם ניגשים להשמדה המונית של בעלי חיים בשל מיקומם הלימינלי על הציר תרבות/טבע, חובתנו המוסרית והפרקטית לבחון צעדים נוספים, וביניהם ריסון תכניות בנייה וצעדים נקודתיים כלפי חתולי בית

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מגדל השן

ענת מדמוני

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) לא תמיד ההשלכות של החלטות פוליטיות על איכות הסביבה ניכרות לעין. לא ייתכן שיתקבלו בישראל החלטות הרות גורל כרפורמה בחוק התכנון והבנייה, העוסקות בגורלם של השטחים הפתוחים ושיש להן השלכות חברתיות משמעותיות, וקולם של מומחים, אנשי אקדמיה, כמעט שאינו נשמע

לא תמיד ההשלכות של החלטות פוליטיות על איכות הסביבה ניכרות לעין. לא ייתכן שיתקבלו בישראל החלטות הרות גורל כרפורמה בחוק התכנון והבנייה, העוסקות בגורלם של השטחים הפתוחים ושיש להן השלכות חברתיות משמעותיות, וקולם של מומחים, אנשי אקדמיה, כמעט שאינו נשמע

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

שינויי אקלים ומשק המים בישראל: נקודת המבט של בעלי עניין מומחים

אורן קידר, נורית קליאוט, שלומית פז

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מהי סביבה בעיני סטודנטים להוראה? השלכות לפיתוח אוריינות סביבתית בהכשרת מורים

דפנה גולדמן, שרה פאר, בלה יעבץ

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) הסביבה אינה ישות אקולוגית נפרדת מהאדם אלא מבנה תרבותי, חברתי ופוליטי. הבנת התפיסות האקו-פילוסופיות של לומדים והאופן שבו הם ממשיגים "סביבה" תקדם חינוך סביבתי משמעותי, במיוחד אצל סטודנטים להוראה, לאור תפקידם העתידי כמחנכים. המחקר בחן, באמצעות שאלות פתוחות, כיצד תופסים הסטודנטים את המושג "סביבה" וכיצד לתפיסתם מתקשרים נושאי סביבה למקצוע ההוראה שבו הם מתמחים

הסביבה אינה ישות אקולוגית נפרדת מהאדם אלא מבנה תרבותי, חברתי ופוליטי. הבנת התפיסות האקו-פילוסופיות של לומדים והאופן שבו הם ממשיגים "סביבה" תקדם חינוך סביבתי משמעותי, במיוחד אצל סטודנטים להוראה, לאור תפקידם העתידי כמחנכים. המחקר בחן, באמצעות שאלות פתוחות, כיצד תופסים הסטודנטים את המושג "סביבה" וכיצד לתפיסתם מתקשרים נושאי סביבה למקצוע ההוראה שבו הם מתמחים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הרהורים על חיסכון במים ואנרגיה בעידן ההתפלה

אורי להב, רפי סמיט

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים

עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)