אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות

רעייה ומרעה טיפול בשפכים זיהום קרקע ממטמנות פסולת מים אפורים שימוש בחומרי הדברה קולחים זיהום קרקע מתעשייה כרייה, חציבה ושיקום מחצבות טיהור מים שיקום קרקעות מזוהמות איכות מי השתייה סחיפת קרקעות (ארוזיה) היערכות משק המים לשינוי האקלים התפלה מקורות מים ניהול אגני היקוות חקלאות בת-קיימא מי תהום ניהול ביקושי מים זיהום נחלים גידול בעלי חיים ניקוז ורשויות ניקוז שיקום נחלים חקלאות ומערכות אקולוגיות שיטפונות מעיינות ונחלים הזרמת שפכים לנחלים ולים זיהום קרקע מחקלאות
נחלים אינם החלופה החינמית לסילוק שפכים – דרושה חקיקה שתעצור את מחדל הזיהום

מאמר הדעה דורש להחיל את העיקרון 'המזהם משלם' גם על מזהמי נחלים

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
הימצאות חיידקים פתוגניים רבי יציבות בשפכי נחלים בשרון

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
היקף החקלאות הדרוש להזנת אוכלוסיית ישראל בעתיד צפוי לפגוע במגוון הביולוגי? חקר המקרה של העגבנייה

היקף החקלאות הדרוש להזנת אוכלוסיית ישראל בעתיד צפוי לפגוע במגוון הביולוגי? חקר המקרה של העגבנייה

ליאורה שאלתיאל–הרפז

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגדֵלה?

האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגדֵלה?

רמי זיידנברג

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה

לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה

ליאור טורג'מן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה

חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה

אורי אדלר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
חקלאות מדייקת – הפתרון נמצא בפרטים הקטנים

חקלאות מדייקת – הפתרון נמצא בפרטים הקטנים

יפית כהן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה

חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה

אוריאל בן חיים

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל–הרפז, אבשלום (אבו) וילן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
ערד – קיימות עירונית בפריפריה המדברית

ערד – קיימות עירונית בפריפריה המדברית

ניסן בן חמו,

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
ניהול נגר עילי באזורים עירוניים – מפותחים ומתפתחים

ניהול נגר עילי באזורים עירוניים – מפותחים ומתפתחים

ינאי עמיעז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
'תכנון רגיש למים' – תועלת למשק המים, לסביבה, לחברה ולכלכלה

'תכנון רגיש למים' – תועלת למשק המים, לסביבה, לחברה ולכלכלה

נעמי כרמון

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים 'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

עמיר ריטוב

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
המועצות האזוריות ידאגו למסדרונות אקולוגיים המספקים שכבת הגנה לשטחים חקלאיים

המועצות האזוריות ידאגו למסדרונות אקולוגיים המספקים שכבת הגנה לשטחים חקלאיים

רענן אמויאל

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
מפגש מקוון: מים לטבע – כיצד ניתן להחזיר את שפיעת המים הטבעית לנחלים?

מפגש מקוון: מים לטבע – כיצד ניתן להחזיר את שפיעת המים הטבעית לנחלים?

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) אירוע מקוון שלישי בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

אירוע מקוון שלישי בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מפגש מקוון: הזיהום והנחל – כיצד אפשר לשפר את איכות מי הנחלים?

מפגש מקוון: הזיהום והנחל – כיצד אפשר לשפר את איכות מי הנחלים?

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) אירוע מקוון שני בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

אירוע מקוון שני בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים

כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים

ינאי פרחה, אפרת הדס, אביגיל ניומן, אלי ארגמן, מני בן–חור

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
קבלת החלטות מבוססת מדע במציאות הישראלית – ריאיון עם האיש שהיה בצמתים המרכזיים ב-50 השנים האחרונות, פרופ' יורם אבנימלך

קבלת החלטות מבוססת מדע במציאות הישראלית – ריאיון עם האיש שהיה בצמתים המרכזיים ב-50 השנים האחרונות, פרופ' יורם אבנימלך

פרופ' אופירה אילון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
שלוש שנים לאחר זיהום נרחב בנחל אשלים – הערכת מצב לפי תוכנית הניטור

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

עמית סלומון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
מה בין פסולת אורגנית למגפת כלבת? הפחתת פסולת אורגנית בשטחים חקלאיים כאמצעי להתמודד עם אוכלוסיות יתר של תנים – חקר המקרה של עמק חרוד ועמק המעיינות

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

חמי שטורמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
הממשק בין רשויות ניקוז ונחלים לבין מערכת התכנון

הממשק בין רשויות ניקוז ונחלים לבין מערכת התכנון

דנה טבצ'ניק

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

אבי אוזן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
הצפות חוזרות ונשנות ונחלים שהפכו תעלות בטון – לא גזרת גורל

הצפות חוזרות ונשנות ונחלים שהפכו תעלות בטון – לא גזרת גורל

ג'ניה גוטמן, ערן אטינגר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה …

Read More…

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה …

Read More…

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – 'משארים טבעיים' ו'שולי שדות' – בחקלאות הישראלית

מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – 'משארים טבעיים' ו'שולי שדות' – בחקלאות הישראלית

הילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
תמ"א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

תמ"א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
השפעת האדם על תפקודם הטבעי של מעיינות בישראל

השפעת האדם על תפקודם הטבעי של מעיינות בישראל

אלדד אלרון, אריאל כהן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
פרופ' אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

פרופ' אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
חשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידיים

חשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידיים

ליאורה שאלתיאל–הרפז, חיה רק יהלום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה העולמי שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) [3, 4] עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם כולו, דבר שמתבטא בינתיים בעיקר בירידה קלה בביקוש למזון. הרעה במצב הכלכלי, בייחוד אם מגפת הקורונה תמשך תקופה ארוכה, עלולה לצמצם את היכולת לשלם עבור …

Read More…

משבר הקורונה העולמי שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) [3, 4] עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם כולו, דבר שמתבטא בינתיים בעיקר בירידה קלה בביקוש למזון. הרעה במצב הכלכלי, בייחוד אם מגפת הקורונה תמשך תקופה ארוכה, עלולה לצמצם את היכולת לשלם עבור …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
ניהול נגר ככלי להפחתת סיכוני שיטפונות עקב שינוי האקלים

ניהול נגר ככלי להפחתת סיכוני שיטפונות עקב שינוי האקלים

אורי רגב, טל רטנר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שינוי התדירות והעוצמה של אירועי גשם קיצוניים בעקבות שינוי האקלים יגדיל את סכנת ההצפות במפרץ חיפה. המפרץ, שבמורד אגן ההיקוות של הקישון, וכן אזורים נוספים באגן ההיקוות של הקישון הם מהאזורים הרגישים ביותר להצפות בישראל. סכנת ההצפות אף תגבר בעקבות בינוי מואץ שיגרום להגדלת כמות הנגר שיגיע אל הנחלים. המחיר הכלכלי עלול להיות כבד, וקיים …

Read More…

שינוי התדירות והעוצמה של אירועי גשם קיצוניים בעקבות שינוי האקלים יגדיל את סכנת ההצפות במפרץ חיפה. המפרץ, שבמורד אגן ההיקוות של הקישון, וכן אזורים נוספים באגן ההיקוות של הקישון הם מהאזורים הרגישים ביותר להצפות בישראל. סכנת ההצפות אף תגבר בעקבות בינוי מואץ שיגרום להגדלת כמות הנגר שיגיע אל הנחלים. המחיר הכלכלי עלול להיות כבד, וקיים …

Read More…

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

אור קיסר, אסף שדה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
חשש לירידה ביעילות הדברת עשבים כימית עקב שינוי תנאי הסביבה

חשש לירידה ביעילות הדברת עשבים כימית עקב שינוי תנאי הסביבה

מאור מצרפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים

היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים

גדעון טופורוב, מרק פרל, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט אייצ'יצ'יי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

רותם שמאי, רון גור, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
טבע מוזנח עובר מהפך

טבע מוזנח עובר מהפך

עדית שגב, גל קרטס

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) עין יבקע ('מעיין הסוסים') בנחל ציפורי ואמנת המבקרים בו. תושבים מהאזור המתנדבים ביוזמת 'מהפח' דואגים שהמעיין יישמר נקי. דברים נפלאים מתרחשים כשאנשים נקשרים לטבע

עין יבקע ('מעיין הסוסים') בנחל ציפורי ואמנת המבקרים בו. תושבים מהאזור המתנדבים ביוזמת 'מהפח' דואגים שהמעיין יישמר נקי. דברים נפלאים מתרחשים כשאנשים נקשרים לטבע

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי

נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי

יואב שגיא

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
הדברת מכרסמים בעזרת תנשמות – מיוזמה מקומית למיזם לאומי ורב-לאומי

הדברת מכרסמים בעזרת תנשמות – מיוזמה מקומית למיזם לאומי ורב-לאומי

יואב מוטרו

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

יפעת ארצי, נדב הישראלי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

ד"ר יהושע שקדי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

עדנה גורני

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

שיר טריקי, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

דרור פבזנר, אלון זס"ק

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים

מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים

אליענה עין-מור, זיוונית ארגז-שאלתיאל, תמר ברמן, גומעאה נטשה, אברהם בן-שטרית, רונית חיימוב-קוכמן, רונית קלדרון-מרגלית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
רועה וכן נראה

רועה וכן נראה

אירית ק' אברמוביץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
האם לאוכלי צמחים ישנן העדפות בין פרטים שכנים של אותו מין שיח בחורש? המקרה של העז ואלת המסטיק

האם לאוכלי צמחים ישנן העדפות בין פרטים שכנים של אותו מין שיח בחורש? המקרה של העז ואלת המסטיק

שילה נבון, חיים קיגל, צח אהרון גלסר, נתיב דודאי, יוג'ין דוד אונגר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
תזונה מקיימת וביטחון תזונתי בחקלאות בישראל – נתונים כמותיים מגידולי הצומח

תזונה מקיימת וביטחון תזונתי בחקלאות בישראל – נתונים כמותיים מגידולי הצומח

גדעון טופורוב, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט, חנן בזק, אורי צוק-בר, יעל קחל

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
יש להכריז על שמורת טבע בנהר הירדן הדרומי

יש להכריז על שמורת טבע בנהר הירדן הדרומי

שמוליק יידוב

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)
על הדבש ועל העוקץ

על הדבש ועל העוקץ

שלומי זרחין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) צמצום שטחי המרעה בישראל, על סיבותיו השונות, מגביל את כמות המזון העומדת לרשות הדבורים, פוגע בהתפתחות הכוורות, וגורם לדבורת הדבש לאסוף מזון ממקורות שאינם טבעיים לה, דוגמת זה שבתמונה

צמצום שטחי המרעה בישראל, על סיבותיו השונות, מגביל את כמות המזון העומדת לרשות הדבורים, פוגע בהתפתחות הכוורות, וגורם לדבורת הדבש לאסוף מזון ממקורות שאינם טבעיים לה, דוגמת זה שבתמונה

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)
רימת זבוב ואצה כמקורות מזון חלופיים לתעשיית קמח הדגים

רימת זבוב ואצה כמקורות מזון חלופיים לתעשיית קמח הדגים

עדי ממן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)
את הצְבָרים לא יכניעו – הדברה ביולוגית בעזרת הכנימה אצברית ממאירה

את הצְבָרים לא יכניעו – הדברה ביולוגית בעזרת הכנימה אצברית ממאירה

צבי מנדל, אלכסי פרוטאסוב, עומר גולן, אסף קרואני, אביב אייזנבנד, דוד ברנד

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)
האם הדברת זחלי יתושים במקווי מים מסכֶּנת דבורים?

האם הדברת זחלי יתושים במקווי מים מסכֶּנת דבורים?

אהד אפיק, יוסי סלבצקי, דליה ענו

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
האם צריכה של תוצרת חקלאית מושקית בקולחים חושפת את האוכלוסייה בישראל לתרופות ולכימיקלים שונים?

האם צריכה של תוצרת חקלאית מושקית בקולחים חושפת את האוכלוסייה בישראל לתרופות ולכימיקלים שונים?

גלית תדמור, אניה פדורובה, גפן קליינשטרן, יהושע מאור, נעמה גולן, אורה פלטיאל, בני חפץ

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לטיפול בפסולת ולניהולה

אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לטיפול בפסולת ולניהולה

עודד נצר

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בסביבה המימית והסיכונים מהן

פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בסביבה המימית והסיכונים מהן

נגה סטמבלר, עדי לוי, גד וייס, גידי לוי, דן-רובין מילר, טל קדוש, תומר בורובסקי, אלה אלסטר

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
עיקור ביצים בקן – שיטה חדשה לצמצום אוכלוסיות מיני ציפורים מזיקות

האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
חשיבות השימור של בקר מקומי מגזע בלדי לנוכח השיח הציבורי על צריכת בשר בקר

חשיבות השימור של בקר מקומי מגזע בלדי לנוכח השיח הציבורי על צריכת בשר בקר

אריאל שבתאי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
אגן ההיקוות של הכינרת – עקרונות לשמירת יציבות הידרולוגית

אגן ההיקוות של הכינרת – עקרונות לשמירת יציבות הידרולוגית

אלון רימר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
דיפלומטיית מים

דיפלומטיית מים

קובי גדעון

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו משוחחים לאחר נסיעת הדגמה בכלי רכב הנושא מתקן לטיהור מים ולהתפלת מי ים

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו משוחחים לאחר נסיעת הדגמה בכלי רכב הנושא מתקן לטיהור מים ולהתפלת מי ים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
פרופ' יואב כסלו ז"ל, 1932–2017

פרופ' יואב כסלו ז"ל, 1932–2017

ישראל פינקלשטיין

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל

המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל

מיכל גרין

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
סיכום ומשמעויות לפרק ג: שימור נחלים במגבלות המציאות

סיכום ומשמעויות לפרק ג: שימור נחלים במגבלות המציאות

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע

הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
מה צופן העתיד לנחלי ישראל?

מה צופן העתיד לנחלי ישראל?

אביטל גזית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
זרימת מים טבעיים בנחלים – מה נעשה בעשור האחרון ולאן פנינו?

זרימת מים טבעיים בנחלים – מה נעשה בעשור האחרון ולאן פנינו?

הלל גלזמן, ניסים קשת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים

זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים

אסף סוקניק, אורית סקוטלסקי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי

התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
סיכום ומשמעויות לפרק ב: "תעשיית המים" כרכיב במערכת המים בישראל

סיכום ומשמעויות לפרק ב: "תעשיית המים" כרכיב במערכת המים בישראל

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מרבית המים הנצרכים בישראל הם תוצאה של תהליך תעשייתי, מי התפלה וקולחים, וזאת נוסף על מי התהום והמים שנשאבו בעבר מהכינרת. הגדלה עתידית משמעותית של נתח זה של אספקת המים מחייבת ראייה חדשה של משק המים

מרבית המים הנצרכים בישראל הם תוצאה של תהליך תעשייתי, מי התפלה וקולחים, וזאת נוסף על מי התהום והמים שנשאבו בעבר מהכינרת. הגדלה עתידית משמעותית של נתח זה של אספקת המים מחייבת ראייה חדשה של משק המים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
זיהום אקוות החוף מאיים על היכולת לספק מי שתייה במחיר בר-השגה

זיהום אקוות החוף מאיים על היכולת לספק מי שתייה במחיר בר-השגה

מיכה אשחר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
היבטים סביבתיים של צריכת מים מותפלים ושימוש בקולחים

היבטים סביבתיים של צריכת מים מותפלים ושימוש בקולחים

מתן ישראלי, אריאל כהן, מני בן–חור, דניאל קורצמן, הראל גל, גיא רשף

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
מדיניות משרד הבריאות לגבי השימוש בקולחים

מדיניות משרד הבריאות לגבי השימוש בקולחים

זהר ברנט-יצחקי, דוד ויינברג, תמר ברמן, איתמר גרוטו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
ההשפעות הסביבתיות של שימוש במים בישראל לפי מתודולוגיית ניתוח מחזור חיים

ההשפעות הסביבתיות של שימוש במים בישראל לפי מתודולוגיית ניתוח מחזור חיים

נועה מירון, ורד בלאס

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
השקיה בקולחים – ממה צריך להיזהר?

השקיה בקולחים – ממה צריך להיזהר?

דרור אבישר, גפן רונן-אלירז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
סיכום ומשמעויות לפרק א: משמעות השפעותיו של שינוי האקלים

סיכום ומשמעויות לפרק א: משמעות השפעותיו של שינוי האקלים

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
מים ושכנות טובה – הטמעת ראייה אזורית של מים בחינוך סביבתי

מים ושכנות טובה – הטמעת ראייה אזורית של מים בחינוך סביבתי

איימי ליפמן אביזוהר, רותם קארו ויצמן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

עמיר גבעתי, עדי טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות

שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות

ארנון סופר, אנטון ברקובסקי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

יובל שטייניץ, יעל כהן פארן, נורית קורן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ברכות לרגל גיליון מיוחד בנושא מים משר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, ויושבות ראש שדולת המים ח"כ יעל כהן פארן וח"כ נורית קורן

ברכות לרגל גיליון מיוחד בנושא מים משר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, ויושבות ראש שדולת המים ח"כ יעל כהן פארן וח"כ נורית קורן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

שחר בוקמן, יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שחר בוקמן, יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר

עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר

יאיר סוארי, לי שיש, שריג גפני, טל עמית, מרב גלבוע, ערן ברוקוביץ, גיתי יהל

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע

אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים

יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים

אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן, לאה מזור

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה

ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה

נפתלי גולדשלגר, מיכאל סופר

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
הצפון מתייבש – מה חלקה של שאיבת מי תהום בירידה של שפיעת מעיינות בצפון הארץ

הצפון מתייבש – מה חלקה של שאיבת מי תהום בירידה של שפיעת מעיינות בצפון הארץ

אלון רימר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
השפעה של תוספת בוצות שפכים מטופלות לקרקעות לס וחמרה על המבנה והמוליכות ההידראולית שלהן

השפעה של תוספת בוצות שפכים מטופלות לקרקעות לס וחמרה על המבנה והמוליכות ההידראולית שלהן

אנה ז'ורבל, משה שנקר, חיים טנאו, מני בן–חור

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) המחקר נערך כדי ללמוד את השפעת תוספת בוצות מטופלות על מבנה הקרקע ועל המוליכות ההידראולית שלה ברוויה. לממצאים שהתקבלו חשיבות בהערכת הפוטנציאל הטמון בבוצות שפכים לשמש חומר מטייב בשיפור המבנה והתכונות ההידראוליות של קרקעות חקלאיות

המחקר נערך כדי ללמוד את השפעת תוספת בוצות מטופלות על מבנה הקרקע ועל המוליכות ההידראולית שלה ברוויה. לממצאים שהתקבלו חשיבות בהערכת הפוטנציאל הטמון בבוצות שפכים לשמש חומר מטייב בשיפור המבנה והתכונות ההידראוליות של קרקעות חקלאיות

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
איבוד קרקע בצפון הנגב – השפעה של המלחת גדות נחלים על תהליכי בליה וסחיפה

איבוד קרקע בצפון הנגב – השפעה של המלחת גדות נחלים על תהליכי בליה וסחיפה

אורי נחשון, רועי קציר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה

על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים לסביבה הטבעית והשפעתה על דבורי דבש

זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים לסביבה הטבעית והשפעתה על דבורי דבש

ויקטוריה סורוקר, שלמה שריג, יוסי סלבצקי, אוהד אפיק, יוסף קמר, איליה זידמן, שמשון שוקר, יעקב קנול, אלי צעדי

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מטרת המחקר הייתה זיהוי חומרי ההדברה הנמצאים בסביבת הכוורות ובחינת הקשר בין נוכחותם וריכוזם למצבן של דבורי הדבש כמייצגות את כלל המאביקים

מטרת המחקר הייתה זיהוי חומרי ההדברה הנמצאים בסביבת הכוורות ובחינת הקשר בין נוכחותם וריכוזם למצבן של דבורי הדבש כמייצגות את כלל המאביקים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו

Cris Benton

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח
השפעות הפיתוח על שמירת הטבע במלחת סדום

השפעות הפיתוח על שמירת הטבע במלחת סדום

יואב פרלמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח
האם יש מזור לים הגווע?

האם יש מזור לים הגווע?

רם אלמוג

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח
כיכר סדום – האתגר בקיום חקלאות בשטחי מלחה

כיכר סדום – האתגר בקיום חקלאות בשטחי מלחה

כרמית איש שלום, איתי פרימן, אפי פרבר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח
עין גדי: שמורת טבע, נווה מדבר, יישוב ותעשייה – דוגמה לפתרון קונפליקט בין פיתוח לשימור

עין גדי: שמורת טבע, נווה מדבר, יישוב ותעשייה – דוגמה לפתרון קונפליקט בין פיתוח לשימור

יורם אבנימלך

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח
שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב, רוסלנה-רחל פלטניק, אנדראה גרמנדי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים

השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים

הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
חקלאות עירונית – העיר כיצרנית מזון לתושביה

חקלאות עירונית – העיר כיצרנית מזון לתושביה

מורן סלקמון

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
מאיפה השמן בסלט שלי? כלכלה מקומית מול כלכלה מודרנית

מאיפה השמן בסלט שלי? כלכלה מקומית מול כלכלה מודרנית

אורי מאיר-צ'יזיק

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) האם אנחנו יודעים מאיפה המזון שלנו הגיע? כיצד גידלו אותו? איך התייחסו לפועלים שעיבדו אותו? באילו חומרים השתמשו לעיבודו?

האם אנחנו יודעים מאיפה המזון שלנו הגיע? כיצד גידלו אותו? איך התייחסו לפועלים שעיבדו אותו? באילו חומרים השתמשו לעיבודו?

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
אבדן קרקע חקלאית – עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים

אבדן קרקע חקלאית – עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים

ג'ניה גוטמן, בני יעקבי, דני לסקה, רמי זיידנברג, גיל אשל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעמים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעמים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
השיטה הננסית – חשש לפגיעה ביכולת הגדילה של עצי שיטה בקרקעות המזוהמות בנפט בשמורת עברונה

השיטה הננסית – חשש לפגיעה ביכולת הגדילה של עצי שיטה בקרקעות המזוהמות בנפט בשמורת עברונה

עינב מייזליש גתי, סיון גולן, דקלה ליפשיץ, אלון זינגר, דנה בר, תומר פארג', ארז רחמים, דפנה כרמלי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל

תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל

אורית סקוטלסקי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
בריאות קרקע בישראל – פיתוח וגיבוש של מדד רב-גורמי לאפיון בריאות קרקע חקלאית ובחינתו במספר ממשקים משמרים

בריאות קרקע בישראל – פיתוח וגיבוש של מדד רב-גורמי לאפיון בריאות קרקע חקלאית ובחינתו במספר ממשקים משמרים

גיל אשל, גיא לוי, מיכאל בוריסובר, אורי ירמיהו, לאה צרור, יוסף שטינברגר, אלכס פורמן, חנן איזנברג, יעל מישאל, טל סבוראי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2)
כביש חוצה נווה עין גדי – מעקף בולענים אינו עוקף יעלים

כביש חוצה נווה עין גדי – מעקף בולענים אינו עוקף יעלים

מיכאל בלכר

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) סגירת כביש 90 בקרבת החוף בנווה עין גדי, בעקבות החרפת בעיית הבולענים וסלילת מעקף בולענים זמני במרכז הנווה בשנת 2015, גרמה שינוי דרסטי לאורח החיים של אוכלוסיית היעל הנובי, מין שנמצא באיום הכחדה בישראל ובעולם

סגירת כביש 90 בקרבת החוף בנווה עין גדי, בעקבות החרפת בעיית הבולענים וסלילת מעקף בולענים זמני במרכז הנווה בשנת 2015, גרמה שינוי דרסטי לאורח החיים של אוכלוסיית היעל הנובי, מין שנמצא באיום הכחדה בישראל ובעולם

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)
הדינמיקה של משק המים במערכת הסלע-קרקע-עץ ביער-פארק של אלון התבור ובחורש של אלון מצוי

הדינמיקה של משק המים במערכת הסלע-קרקע-עץ ביער-פארק של אלון התבור ובחורש של אלון מצוי

ניר הר, אורי שני, יוסי ריוב

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.

מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)
השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות ספיחה של תרכובות אורגניות בקרקע

השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות ספיחה של תרכובות אורגניות בקרקע

יונתן קרן, מיכאל בוריסובר, נדז'דה בוחנובסקי, ארנון דג, יצחק צפורי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)
צעד ראשון ליצירת ערים רגישות מים בישראל – מיזם הביופילטר בכפר-סבא

צעד ראשון ליצירת ערים רגישות מים בישראל – מיזם הביופילטר בכפר-סבא

ירון זינגר

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)
כריית חולות מפרץ חיפה למילוי רציפי הנמל החדש – חשש להרס חופי המפרץ

כריית חולות מפרץ חיפה למילוי רציפי הנמל החדש – חשש להרס חופי המפרץ

יעקב ניר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)
הצעת חוק להפחתת הסיכון הנובע משימוש בחומרי הדברה

הצעת חוק להפחתת הסיכון הנובע משימוש בחומרי הדברה

שרית כספי–אורון

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)
מניעת חדירה של קרבמזפין (חומר רפואי) לשרשרת המזון על-ידי שימוש בזני דלעת המשמשים ככנות בצמחים מורכבים

מניעת חדירה של קרבמזפין (חומר רפואי) לשרשרת המזון על-ידי שימוש בזני דלעת המשמשים ככנות בצמחים מורכבים

מני בן–חור, מנחם אדלשטיין, ג'ו יונג יון, נירית ברנשטיין, חיים טנאו, אחמד נאסר, פביאן באומקולר, זאב גרסטל

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)
מִדְרַך המים – מדד אקולוגי לניהול משאב המים ולחיסכון בו

מִדְרַך המים – מדד אקולוגי לניהול משאב המים ולחיסכון בו

אליאב שטול-טראורינג, עידו אביאני, דרור אבישר, נירית ברנשטיין

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. כתוצאה, גברה המודעות בצורך לניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת מהשיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים

בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. כתוצאה, גברה המודעות בצורך לניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת מהשיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)
חקלאות אורגנית כשמורת טבע

חקלאות אורגנית כשמורת טבע

דליק ווליניץ

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)
"בהתחלה יתעלמו ממך, אחר כך יצחקו ממך, אחר כך יילחמו בך, ובסוף תנצח"

"בהתחלה יתעלמו ממך, אחר כך יצחקו ממך, אחר כך יילחמו בך, ובסוף תנצח"

גיא רילוב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)
טבעי זה לאו דווקא בריא – תלוי מה ומאיפה

טבעי זה לאו דווקא בריא – תלוי מה ומאיפה

חיים רבינוביץ'

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)
בצלחת ובגוף – חשיפה לשאריות חומרי הדברה בירקות ובפֵרות

בצלחת ובגוף – חשיפה לשאריות חומרי הדברה בירקות ובפֵרות

על בסיס ריאיון עם תמר ברמן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות- אורגנים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות- אורגנים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)
רב–שיח על השפעות סביבתיות ובריאותיות של חקלאות אורגנית ותוצרתה

רב–שיח על השפעות סביבתיות ובריאותיות של חקלאות אורגנית ותוצרתה

על בסיס ריאיון עם תמר ברמן, חיים רבינוביץ', גיא רילוב, דליק ווליניץ, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) כיום נתפסת החקלאות האורגנית, כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, כמובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של חקלאות אורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם?

כיום נתפסת החקלאות האורגנית, כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, כמובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של חקלאות אורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)
הגנה על צנרת מנזקי קורוזיה באמצעות ציפוי ביולוגי

הגנה על צנרת מנזקי קורוזיה באמצעות ציפוי ביולוגי

יורם שוטלנד, יבגני ברעם, אולג לבאק, ולדימיר פרוכורנקו, אמיר אליעזר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)
יחסי הגומלין בין חוסר היציבות השלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי – המקרה של שיקום קרקעות מזוהמות בראי הבחירות

יחסי הגומלין בין חוסר היציבות השלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי – המקרה של שיקום קרקעות מזוהמות בראי הבחירות

איל עופר

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)
השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב

השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב

עמיר מור-מוסרי, סטאפן לואי, פועה בר (קותיאל), אריה בודובסקי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)
אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה

אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה

דניאל מישורי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)