מים, קרקע וחקלאות

מאמר הדעה דורש להחיל את העיקרון 'המזהם משלם' גם על מזהמי נחלים

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

מה עושה נסיגת מפלס ים המלח לשמורת הטבע הייחודית שלחופו?

ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

אירוע מקוון שלישי בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

אירוע מקוון שני בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה …

Read More…

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

הגישה התכנונית לתפקידם של נחלים מחייבת שינוי מן היסוד

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

משבר הקורונה העולמי שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) [3, 4] עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם כולו, דבר שמתבטא בינתיים בעיקר בירידה קלה בביקוש למזון. הרעה במצב הכלכלי, בייחוד אם מגפת הקורונה תמשך תקופה ארוכה, עלולה לצמצם את היכולת לשלם עבור …

Read More…

שינוי התדירות והעוצמה של אירועי גשם קיצוניים בעקבות שינוי האקלים יגדיל את סכנת ההצפות במפרץ חיפה. המפרץ, שבמורד אגן ההיקוות של הקישון, וכן אזורים נוספים באגן ההיקוות של הקישון הם מהאזורים הרגישים ביותר להצפות בישראל. סכנת ההצפות אף תגבר בעקבות בינוי מואץ שיגרום להגדלת כמות הנגר שיגיע אל הנחלים. המחיר הכלכלי עלול להיות כבד, וקיים …

Read More…

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

עין יבקע ('מעיין הסוסים') בנחל ציפורי ואמנת המבקרים בו. תושבים מהאזור המתנדבים ביוזמת 'מהפח' דואגים שהמעיין יישמר נקי. דברים נפלאים מתרחשים כשאנשים נקשרים לטבע

תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

צמצום שטחי המרעה בישראל, על סיבותיו השונות, מגביל את כמות המזון העומדת לרשות הדבורים, פוגע בהתפתחות הכוורות, וגורם לדבורת הדבש לאסוף מזון ממקורות שאינם טבעיים לה, דוגמת זה שבתמונה

במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?

השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו משוחחים לאחר נסיעת הדגמה בכלי רכב הנושא מתקן לטיהור מים ולהתפלת מי ים

יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע

מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי

מרבית המים הנצרכים בישראל הם תוצאה של תהליך תעשייתי, מי התפלה וקולחים, וזאת נוסף על מי התהום והמים שנשאבו בעבר מהכינרת. הגדלה עתידית משמעותית של נתח זה של אספקת המים מחייבת ראייה חדשה של משק המים

המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

ברכות לרגל גיליון מיוחד בנושא מים משר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, ויושבות ראש שדולת המים ח"כ יעל כהן פארן וח"כ נורית קורן

ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע

במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

המחקר נערך כדי ללמוד את השפעת תוספת בוצות מטופלות על מבנה הקרקע ועל המוליכות ההידראולית שלה ברוויה. לממצאים שהתקבלו חשיבות בהערכת הפוטנציאל הטמון בבוצות שפכים לשמש חומר מטייב בשיפור המבנה והתכונות ההידראוליות של קרקעות חקלאיות

על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה

מטרת המחקר הייתה זיהוי חומרי ההדברה הנמצאים בסביבת הכוורות ובחינת הקשר בין נוכחותם וריכוזם למצבן של דבורי הדבש כמייצגות את כלל המאביקים

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

האם אנחנו יודעים מאיפה המזון שלנו הגיע? כיצד גידלו אותו? איך התייחסו לפועלים שעיבדו אותו? באילו חומרים השתמשו לעיבודו?

בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעמים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

סגירת כביש 90 בקרבת החוף בנווה עין גדי, בעקבות החרפת בעיית הבולענים וסלילת מעקף בולענים זמני במרכז הנווה בשנת 2015, גרמה שינוי דרסטי לאורח החיים של אוכלוסיית היעל הנובי, מין שנמצא באיום הכחדה בישראל ובעולם

מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.

במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. כתוצאה, גברה המודעות בצורך לניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת מהשיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים

הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות- אורגנים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

כיום נתפסת החקלאות האורגנית, כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, כמובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של חקלאות אורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם?

האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד