אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות

חקלאות ומערכות אקולוגיות (75) מעיינות ונחלים (52) חקלאות בת-קיימא (49) שיקום נחלים (42) זיהום נחלים (37) הזרמת שפכים לנחלים ולים (24) היערכות משק המים לשינוי האקלים (23) ניהול אגני היקוות (22) שימוש בחומרי הדברה (22) רעייה ומרעה (21) התפלה (21) מקורות מים (17) שיטפונות (16) ניקוז ורשויות ניקוז (15) שיקום קרקעות מזוהמות (14) קולחים (14) סחיפת קרקעות (ארוזיה) (14) גידול בעלי חיים (13) ניהול ביקושי מים (12) זיהום קרקע מחקלאות (11) טיהור מים (8) זיהום קרקע מתעשייה (8) דישון (7) מי תהום (7) כרייה, חציבה ושיקום מחצבות (6) טיפול בשפכים (5) זיהום קרקע מדלקים (5) איכות מי השתייה (5) מים אפורים (3) זיהום קרקע ממטמנות פסולת (1) הנדסה גנטית של גידולים (1)

תרכובות פנוליות שמקורן בשפכי בתי בד מגבירות את קצב הגדילה וההתפתחות של צמחייה הסובלת מעקת מלח

סארי עאסלה, עביר שחאדה-נאסר, נאדין חליפה, מראם מחאמיד, עדן אגבאריה, איה מחאג'נה, מוחמד מחאג'נה, ראיד אגבאריה, ג'יהאד אגבאריה, עולא דיב, נאיל אבו רעד, אלאא מחאג'נה

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) פיזור שפכי בתי בד על קרקעות מלוחות עשוי לנטרל את ההשפעה השלילית של מלח על הצומח. כך ניתן לסייע בפתרון שתי בעיות: זרימת שפכים בעלי עומס גבוה מאוד של חומר אורגני לנחלים והמלחת קרקעות

פיזור שפכי בתי בד על קרקעות מלוחות עשוי לנטרל את ההשפעה השלילית של מלח על הצומח. כך ניתן לסייע בפתרון שתי בעיות: זרימת שפכים בעלי עומס גבוה מאוד של חומר אורגני לנחלים והמלחת קרקעות

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

דמיינו – נהר של עצים

אודי בר לבב

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

פוטנציאל השיקום האקולוגי של נחלי החוף במסגרת התוכניות להתמודדות עם סיכוני הצפות במצבי קיצון

דנה אלשטיין, עידן ברנע, ירון הרשקוביץ, יפעת ארצי, אבי אוזן

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) לשיטפונות יש תרומה חשובה לתפקוד המערכת האקולוגית הנחלית. מתוך תפיסה זו מוצגת גישה להתמודדות עם הסיכונים מהצפות, המתבססת על שחרור הזרימות בנחל תוך הסרת חסמי הזרימה מעשי ידי אדם

לשיטפונות יש תרומה חשובה לתפקוד המערכת האקולוגית הנחלית. מתוך תפיסה זו מוצגת גישה להתמודדות עם הסיכונים מהצפות, המתבססת על שחרור הזרימות בנחל תוך הסרת חסמי הזרימה מעשי ידי אדם

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

מתוק חמוץ – השפעת צריכת משקאות ממותקים על הסביבה

נגה קרונפלד-שור, גל זגרון

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

שפה ואקלים – כיצד שימוש במילים מסוימות עלול לתרום לספקנות ולהכחשה? 

ענבר קמחי-אנגרט

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) המונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב

המונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

השפעת משקעים, מליחות ורמות חמצן על ריכוזי חיידקים באסטואר נחל אלכסנדר

זהר ברנט-יצחקי, יהב מסיקה, עדו שוורצמן, ליעד רחמנוב

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) ניטור רציף של נחלים יוצר תמונה אמינה יותר של איכות המים, בדגש על ריכוז החיידקים, משפר את הבנת המשמעויות של הזרמת שפכים לנחלים, ועשוי לסייע במאמצי השיקום שלהם

ניטור רציף של נחלים יוצר תמונה אמינה יותר של איכות המים, בדגש על ריכוז החיידקים, משפר את הבנת המשמעויות של הזרמת שפכים לנחלים, ועשוי לסייע במאמצי השיקום שלהם

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

המחקר המוצג מדגים כיצד ניטור ביולוגי תורם להבנה טובה יותר של החשיפה האמיתית של האוכלוסייה למזהמים סביבתיים

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני – מטרות, פתרונות ודיון בסוגיות בוערות

נעמי כרמון

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

ניהול בר-קיימא של נגר עירוני מחייב אמצעים תכנוניים-רגולטוריים למניעה ולאיפחות של נזקי שטפונות, פתרונות מבוססי טבע שמספקים תועלות מגוונות במשך כל השנה, וכן אמצעים הנדסיים המופעלים בימות הגשמים. יש להעדיף פתרונות מעל פני הקרקע בשטחים שבניהול ציבורי

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

חשיבות נשאים משניים בהפצת קדחות קרצית באזורי גידול בקר

נריה מנשרי, גיא דוברת, עשהאל רוט, חיים גורליק, אבי פרבולוצקי, עמית דולב, מוניקה לשקוביץ מזוז

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) הבנת הדינמיקה בין הסביבה הטבעית ומשקי גידול הבקר והצאן היא הבסיס לדו-קיום בין חיות משק לחיות הבר. האם חיות בר ממלאות תפקיד בהעברת מחלות בין עדרים?

הבנת הדינמיקה בין הסביבה הטבעית ומשקי גידול הבקר והצאן היא הבסיס לדו-קיום בין חיות משק לחיות הבר. האם חיות בר ממלאות תפקיד בהעברת מחלות בין עדרים?

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

זה לא מזג האוויר שהשתגע, זה אנחנו ‒ ריאיון עם פרופ' אפרת מורין על שיטפונות וחיזויים

שחר בוקמן, אור פילק

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) במציאות של שיפורים טכנולוגיים ביכולות חיזוי אל מול שינויים בדפוסי פיזור המשקעים, האם בעתיד נוכל לספק התרעה מוקדמת וממוקדת על שיטפונות?

במציאות של שיפורים טכנולוגיים ביכולות חיזוי אל מול שינויים בדפוסי פיזור המשקעים, האם בעתיד נוכל לספק התרעה מוקדמת וממוקדת על שיטפונות?

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

בצורות חקלאיות בישראל בעתיד של אקלים משתנה 

יותם מנחם, רואי בן-דוד, אהוד שטרובך

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) "כאן שיבולים עומדות במתח" – הפחתה בכמות המשקעים עלולה לגרום לעקת מים בשדות חיטה, לפגוע בתהליך הגדילה ובהתפתחות התקינה, להביא לירידה ביבול ואף לאובדן שלו

"כאן שיבולים עומדות במתח" – הפחתה בכמות המשקעים עלולה לגרום לעקת מים בשדות חיטה, לפגוע בתהליך הגדילה ובהתפתחות התקינה, להביא לירידה ביבול ואף לאובדן שלו

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

חייבים לעצור את ההרעלות כדי להציל את הדורסים בישראל

אורי נווה, יהושע שקדי

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר

יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

גשמי ברכה עלולים גם לקלקל – כיצד כיסוח צמחיית בר הגדלה בין שורות גפנים מונע מגשמי זעף לסחוף איתם את הקרקע?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

שימוש בחוש הריח של כלבים לזיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים בחקלאות

עירית גזית

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) ידידה הטוב ביותר של הסביבה. כיצד כלבים מסייעים להפחתת השימוש בחומרי הדברה ולצמצום בזבוז מזון?

ידידה הטוב ביותר של הסביבה. כיצד כלבים מסייעים להפחתת השימוש בחומרי הדברה ולצמצום בזבוז מזון?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

עיר-אוכל – אוכל כמערכת עירונית

נטע לב-רן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

רעילות אמוניה כהסבר אפשרי לתמותות דגים באסטוארים של נחלי החוף

יאיר סוארי, דנה מילשטיין, מרב גלבוע, טל שדה, הדר צדקה, תום טופז

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

"מה עניין שמיטה למשבר האקלים"? מסרים מתחדשים ופרקטיקה סביבתית סביב שנת השמיטה התשפ"ב בישראל

עינט קרמר

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) אילו רעיונות ופרקטיקות משמריות המופיעות ביהדות, יכולים אנשי סביבה לאמץ להתנהלות במציאות של משבר אקלים? כיצד ניתן לגייס את האוכלוסייה הדתית לעשייה הסביבתית הנדרשת בעת הזו?

אילו רעיונות ופרקטיקות משמריות המופיעות ביהדות, יכולים אנשי סביבה לאמץ להתנהלות במציאות של משבר אקלים? כיצד ניתן לגייס את האוכלוסייה הדתית לעשייה הסביבתית הנדרשת בעת הזו?

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

היערכות משק המים לשינויים בהפעלתה ובייעודה של הכינרת

גיורא שחם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

בעקבות סכנת הידבקות מטיילים במחלת העכברת – פעולות לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ולשפיעות באגן ההיקוות של הכינרת

אילן צדיקוב

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

זהר ברנט-יצחקי

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

אסון נחל צפית כביטוי קיצוני לסופות גשם בנגב

אורי דיין, ברוך זיו, איתמר לנסקי, פבל חיין

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) האם ניתן היה לחזות את בואו של שיטפון הבזק בנחל צפית שגבה את חייהם של עשרת צעירי המכינה הקדם-צבאית?

האם ניתן היה לחזות את בואו של שיטפון הבזק בנחל צפית שגבה את חייהם של עשרת צעירי המכינה הקדם-צבאית?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

יוצרים יש מאין – יצירת בתי גידול לחים בבריכות דגים נטושות

דן אלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

השרפה בהרי יהודה – 2021: ניתוח, תובנות והמלצות

יגיל אסם, חנוך צורף, גלעד אוסטרובסקי, מור אשכנזי, יהל פורת

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן

אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

שינוי האקלים צפוי להפחית את כמות המשקעים באזורנו, וסופות הגשם ימטירו פחות גשם, אך למרות זאת הסיכוי להצפות או לשיטפונות בזק רק יגבר

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

חבל ארץ בסכנה – האיומים הסביבתיים והנופיים הכרוכים בתוכניות הפיתוח ברמת הגולן

ניר אנגרט, אסף זנזורי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

הסכם קצא"א – Med-Red: מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות

בן בלק, עדי לוי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"

אבי אוזן, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

מצב הנחלים השתפר, אך הוא רחוק מלהשביע רצון

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

על הסתייעות בידע המקומי בתהליכי השיקום והפיתוח של נחל תנינים וסביבותיו ותרומתה לניהול מיטבי של האגן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

מדידת איכות מים בזמן אמת ככלי לניהול משאבי מים ולשיקום נחלים

שי ארנון, נעם יוגב, צפריר אדר, גדי בורד, שירן פרי, אילן רוזנבלום, דוד פרגמנט, יונתן רז

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל פיתוח חיישנים חדשניים וטכנולוגיות ניטור בעשורים האחרונים פתח אפשרויות נרחבות למדידות איכות מים אמינה בזמן אמת ואִפשר התקדמות משמעותית בהבנת תהליכים המתרחשים בנחלים

פיתוח חיישנים חדשניים וטכנולוגיות ניטור בעשורים האחרונים פתח אפשרויות נרחבות למדידות איכות מים אמינה בזמן אמת ואִפשר התקדמות משמעותית בהבנת תהליכים המתרחשים בנחלים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

נחל בטון – שיקום נחל כיצירת אמנות

שי זכאי

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל מודל הוליסטי לשיקום נחלים דרך אומנות אקולוגית, בראייה הוליסטית ורב-ממדית

מודל הוליסטי לשיקום נחלים דרך אומנות אקולוגית, בראייה הוליסטית ורב-ממדית

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

תכנון נחלים בהשראת תמ"א אחת

מוטי קפלן, אסף זנזורי, דנה אלשטיין, דנה טבצ'ניק, אבי אוזן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים

המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

פרופ' אביטל גזית, פרופ' שריג גפני וד"ר דנה מילשטיין – שלושה דורות של חוקרי נחלים ותחזית מדאיגה אחת

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

כשנהרות קמים לתחייה – על הקשר בין שיקום נהרות לתהליכים של התחדשות עירונית

בן בלק, תמיר ארביב

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

נחלים כבוני שלד עירוני

יעל המרמן סולר, מוטי קפלן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

האם נכון לנתק את הכינרת מאגן ההיקוות שלה?

עידן ברנע

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?

האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק

אביב אבישר, עודד כהן, דב גולדווין, אורי רמון, עמית מדינה, סיגל עוז, אורי מורן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

בחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

ניטור ביולוגי כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של נחלי ישראל

ירון הרשקוביץ, אביטל כ"ץ, איתי כהנא

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים

הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

ברכת השרה להגנת הסביבה

תמר זנדברג

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות

משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

סיכונים ממצבורי נוזלים תעשייתיים באגני רשות ניקוז ים המלח

גלעד ספיר, איתי פרימן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל בעקבות הזיהום הקשה בנחל אשלים נערך סקר במטרה לבחון את הסיכונים הטמונים במצבורי נוזלים תעשייתיים על הנחלים בסביבתם ולגבש מדיניות בנושא

בעקבות הזיהום הקשה בנחל אשלים נערך סקר במטרה לבחון את הסיכונים הטמונים במצבורי נוזלים תעשייתיים על הנחלים בסביבתם ולגבש מדיניות בנושא

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

חורים ברשת – שלוש ועדות, והגנה לנחלים אין

דליה טל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל לנוכח מצבם העגום של רוב הנחלים וזיהום הים שהם גורמים, נשאלת השאלה אם שלוש הוועדות העוסקות במוזרם לנחלים ולים אכן מספקות הגנה לנחלים ולים, ואיך אפשר לשפר הגנה זו

לנוכח מצבם העגום של רוב הנחלים וזיהום הים שהם גורמים, נשאלת השאלה אם שלוש הוועדות העוסקות במוזרם לנחלים ולים אכן מספקות הגנה לנחלים ולים, ואיך אפשר לשפר הגנה זו

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

איתי פרימן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

שיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור של קק"ל

אורית סקוטלסקי, גלעד אוסטרובסקי, דורון מרקל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל קק"ל מפתחת עקרונות וכלים לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור, כשנטיעת עצים היא רק מרכיב אחד בתוך סל פעולות שיקום הנחלים

קק"ל מפתחת עקרונות וכלים לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור, כשנטיעת עצים היא רק מרכיב אחד בתוך סל פעולות שיקום הנחלים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

מאמר הדעה דורש להחיל את העיקרון 'המזהם משלם' גם על מזהמי נחלים

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים

ינאי פרחה, אפרת הדס, אביגיל ניומן, אלי ארגמן, מני בן-חור

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

עמית סלומון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

קבלת החלטות מבוססת מדע במציאות הישראלית – ריאיון עם האיש שהיה בצמתים המרכזיים ב-50 השנים האחרונות, פרופ' יורם אבנימלך

פרופ' אופירה אילון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

מפגש מקוון: מים לטבע – כיצד ניתן להחזיר את שפיעת המים הטבעית לנחלים?

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) אירוע מקוון שלישי בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

אירוע מקוון שלישי בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מפגש מקוון: הזיהום והנחל – כיצד אפשר לשפר את איכות מי הנחלים?

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) אירוע מקוון שני בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

אירוע מקוון שני בסדרת מפגשים בנושא נחלים, שנערכה בעקבות מדור "שולחן הדיונים" בנושא זה בגיליון קיץ 2020. מנחה: העיתונאית נטע אחיטוב ("הארץ")

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הצפות חוזרות ונשנות ונחלים שהפכו תעלות בטון – לא גזרת גורל

ג'ניה גוטמן, ערן אטינגר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

פרופ' אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – 'משארים טבעיים' ו'שולי שדות' – בחקלאות הישראלית

הילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) הצורך בהתייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו, ששילובם עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה גבוהות, והוא הגורם הישיר לשיטפונות ולהצפות

הצורך בהתייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו, ששילובם עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה גבוהות, והוא הגורם הישיר לשיטפונות ולהצפות

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

השפעת האדם על תפקודם הטבעי של מעיינות בישראל

אלדד אלרון, אריאל כהן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

חמי שטורמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

אבי אוזן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הממשק בין רשויות ניקוז ונחלים לבין מערכת התכנון

דנה טבצ'ניק

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

תמ"א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

חשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידיים

ליאורה שאלתיאל הרפז, חיה רק יהלום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה במגפת הקורונה הסתבר שתחושת הביטחון במערכת מזון הפועלת בהתאם לעקרונות השוק החופשי הייתה כוזבת. המסקנה היא שיש לחזק את המערכת החקלאית הישראלית ולפקח עליה כדי להשיג ביטחון תזונתי

במגפת הקורונה הסתבר שתחושת הביטחון במערכת מזון הפועלת בהתאם לעקרונות השוק החופשי הייתה כוזבת. המסקנה היא שיש לחזק את המערכת החקלאית הישראלית ולפקח עליה כדי להשיג ביטחון תזונתי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ניהול נגר ככלי להפחתת סיכוני שיטפונות עקב שינוי האקלים

אורי רגב, טל רטנר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים

גדעון טופורוב, מרק פרל, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

אור קיסר, אסף שדה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

חשש לירידה ביעילות הדברת עשבים כימית עקב שינוי תנאי הסביבה

מאור מצרפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

רותם שמאי, רון גור, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי

יואב שגיא

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

טבע מוזנח עובר מהפך

עדית שגב, גל קרטס

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) עין יבקע ('מעיין הסוסים') בנחל ציפורי ואמנת המבקרים בו. תושבים מהאזור המתנדבים ביוזמת 'מהפח' דואגים שהמעיין יישמר נקי. דברים נפלאים מתרחשים כשאנשים נקשרים לטבע

עין יבקע ('מעיין הסוסים') בנחל ציפורי ואמנת המבקרים בו. תושבים מהאזור המתנדבים ביוזמת 'מהפח' דואגים שהמעיין יישמר נקי. דברים נפלאים מתרחשים כשאנשים נקשרים לטבע

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

הדברת מכרסמים בעזרת תנשמות – מיוזמה מקומית למיזם לאומי ורב-לאומי

יואב מוטרו

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

יפעת ארצי, נדב הישראלי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

דרור פבזנר, אלון זס"ק

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

שיר טריקי, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

ד"ר יהושע שקדי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים

אליענה עין-מור, זיוונית ארגז-שאלתיאל, תמר ברמן, גומעאה נטשה, אברהם בן-שטרית, רונית חיימוב-קוכמן, רונית קלדרון-מרגלית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

המועצות האזוריות ידאגו למסדרונות אקולוגיים המספקים שכבת הגנה לשטחים חקלאיים

רענן אמויאל

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

עמיר ריטוב

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

תזונה מקיימת וביטחון תזונתי בחקלאות בישראל – נתונים כמותיים מגידולי הצומח

גדעון טופורוב, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט, חנן בזק, אורי צוק-בר, יעל קחל

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

האם לאוכלי צמחים ישנן העדפות בין פרטים שכנים של אותו מין שיח בחורש? המקרה של העז ואלת המסטיק

שילה נבון, חיים קיגל, צח אהרון גלסר, נתיב דודאי, יוג'ין דוד אונגר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רועה וכן נראה

אירית ק' אברמוביץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

יש להכריז על שמורת טבע בנהר הירדן הדרומי

שמוליק יידוב

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

רימת זבוב ואצה כמקורות מזון חלופיים לתעשיית קמח הדגים

עדי ממן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

את הצְבָרים לא יכניעו – הדברה ביולוגית בעזרת הכנימה אצברית ממאירה

צבי מנדל, אלכסי פרוטאסוב, עומר גולן, אסף קרואני, אביב אייזנבנד, דוד ברנד

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

על הדבש ועל העוקץ

שלומי זרחין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) צמצום שטחי המרעה בישראל, על סיבותיו השונות, מגביל את כמות המזון העומדת לרשות הדבורים, פוגע בהתפתחות הכוורות, וגורם לדבורת הדבש לאסוף מזון ממקורות שאינם טבעיים לה, דוגמת זה שבתמונה

צמצום שטחי המרעה בישראל, על סיבותיו השונות, מגביל את כמות המזון העומדת לרשות הדבורים, פוגע בהתפתחות הכוורות, וגורם לדבורת הדבש לאסוף מזון ממקורות שאינם טבעיים לה, דוגמת זה שבתמונה

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לטיפול בפסולת ולניהולה

עודד נצר

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

האם הדברת זחלי יתושים במקווי מים מסכֶּנת דבורים?

אהד אפיק, יוסי סלבצקי, דליה ענו

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

האם צריכה של תוצרת חקלאית מושקית בקולחים חושפת את האוכלוסייה בישראל לתרופות ולכימיקלים שונים?

גלית תדמור, אניה פדורובה, גפן קליינשטרן, יהושע מאור, נעמה גולן, אורה פלטיאל, בני חפץ

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

חשיבות השימור של בקר מקומי מגזע בלדי לנוכח השיח הציבורי על צריכת בשר בקר

אריאל שבתאי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בסביבה המימית והסיכונים מהן

נגה סטמבלר, עדי לוי, גד וייס, גידי לוי, דן-רובין מילר, טל קדוש, תומר בורובסקי, אלה אלסטר

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

פרופ' יואב כסלו ז"ל, 1932–2017

ישראל פינקלשטיין

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

יואב היה אדם וכלכלן יוצא דופן, בעל מידות נעלות, אינטלקטואל במובן העמוק ביותר של המילה, ומורה הדרך של רבים מאיתנו שעוסקים בכלכלה חקלאית ובכלכלת משאבי המים בישראל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

אגן ההיקוות של הכינרת – עקרונות לשמירת יציבות הידרולוגית

אלון רימר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

דיפלומטיית מים

קובי גדעון

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו משוחחים לאחר נסיעת הדגמה בכלי רכב הנושא מתקן לטיהור מים ולהתפלת מי ים

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו משוחחים לאחר נסיעת הדגמה בכלי רכב הנושא מתקן לטיהור מים ולהתפלת מי ים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל

מיכל גרין

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מה צופן העתיד לנחלי ישראל?

אביטל גזית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

זרימת מים טבעיים בנחלים – מה נעשה בעשור האחרון ולאן פנינו?

הלל גלזמן, ניסים קשת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

סיכום ומשמעויות לפרק ג: שימור נחלים במגבלות המציאות

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע

הטקסט הבא מציג ניסיון לקבוע סדרי עדיפות שיאפשרו לגשר, עם כל הקושי שבכך, בין הדרישות לקיום החיים האנושיים הנוכחיים לבין שמירה של הצרכים החיוניים של הטבע

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מים ושכנות טובה – הטמעת ראייה אזורית של מים בחינוך סביבתי

איימי ליפמן אביזוהר, רותם קארו ויצמן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

סיכום ומשמעויות לפרק א: משמעות השפעותיו של שינוי האקלים

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

אם לא יימצא פתרון לשינויי האקלים והמחסור במים, מיליוני אנשים בעולם, לא רחוק מגבולות מדינת ישראל, ייאלצו לנדוד ולחפש מקלט כדי לא למות בגלל רעב, צמא או הצפה ויהפכו לפליטי בצורת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

ההשפעות הסביבתיות של שימוש במים בישראל לפי מתודולוגיית ניתוח מחזור חיים

נועה מירון, ורד בלאס

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

היבטים סביבתיים של צריכת מים מותפלים ושימוש בקולחים

מתן ישראלי, אריאל כהן, מני בן-חור, דניאל קורצמן, הראל גל, גיא רשף

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

סיכום ומשמעויות לפרק ב: "תעשיית המים" כרכיב במערכת המים בישראל

יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מרבית המים הנצרכים בישראל הם תוצאה של תהליך תעשייתי, מי התפלה וקולחים, וזאת נוסף על מי התהום והמים שנשאבו בעבר מהכינרת. הגדלה עתידית משמעותית של נתח זה של אספקת המים מחייבת ראייה חדשה של משק המים

מרבית המים הנצרכים בישראל הם תוצאה של תהליך תעשייתי, מי התפלה וקולחים, וזאת נוסף על מי התהום והמים שנשאבו בעבר מהכינרת. הגדלה עתידית משמעותית של נתח זה של אספקת המים מחייבת ראייה חדשה של משק המים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים

אסף סוקניק, אורית סקוטלסקי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי

התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

זיהום אקוות החוף מאיים על היכולת לספק מי שתייה במחיר בר-השגה

מיכה אשחר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

השקיה בקולחים – ממה צריך להיזהר?

דרור אבישר, גפן רונן-אלירז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מדיניות משרד הבריאות לגבי השימוש בקולחים

זהר ברנט-יצחקי, דוד ויינברג, תמר ברמן, איתמר גרוטו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שחר בוקמן, יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות

ארנון סופר, אנטון ברקובסקי

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

עמיר גבעתי, עדי טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

'תכנון רגיש למים' – תועלת למשק המים, לסביבה, לחברה ולכלכלה

נעמי כרמון

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים 'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

'תכנון רגיש למים', ובקיצור תר"מ, הוא ענף של פיתוח בר-קיימא, המקיף מחקר ופרקטיקה. 'תכנון רגיש למים' משלב בין תכנון עירוני ואזורי, כולל היבטים של אדריכלות נוף, לבין ניהול משאבי מים, ומיועד ליצירת תועלת לטובת האדם והטבע

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים – ריאיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים

שחר בוקמן, יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

ניהול נגר עילי באזורים עירוניים – מפותחים ומתפתחים

ינאי עמיעז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

יובל שטייניץ, יעל כהן-פארן, נורית קורן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ברכות לרגל גיליון מיוחד בנושא מים משר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, ויושבות ראש שדולת המים ח"כ יעל כהן פארן וח"כ נורית קורן

ברכות לרגל גיליון מיוחד בנושא מים משר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, ויושבות ראש שדולת המים ח"כ יעל כהן פארן וח"כ נורית קורן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה

נפתלי גולדשלגר, מיכאל סופר

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים

אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן, לאה מזור

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר

יאיר סוארי, לי שיש, שריג גפני, טל עמית, מרב גלבוע, ערן ברוקוביץ, גיתי יהל

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע

אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם במרחב, ולעתים גם בזמן (כגון מליחות, טמפרטורה וריכוז חמצן), ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. המחקר המוצג כאן מתמקד באסטואר של נחל אלכסנדר מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של האסטוארים בישראל ולאפשר ניהול מבוסס מדע

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

איבוד קרקע בצפון הנגב – השפעה של המלחת גדות נחלים על תהליכי בליה וסחיפה

אורי נחשון, רועי קציר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה

על פי ה-UNEP, מדי שנה אובדת קרקע בשטח של כ-20,000–50,000 קמ"ר ובמשקל של 24 מיליארד טונות בגלל תהליכי בליה, המלחה וסחיפה של קרקעות. מחקרים משולבים לבחינת הקשר שבין תהליכי המלחה לבליה ולסחיפה נפוצים פחות, ועל כך נרחיב במאמר זה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים לסביבה הטבעית והשפעתה על דבורי דבש

ויקטוריה סורוקר, שלמה שריג, יוסי סלבצקי, אהד אפיק, יוסף קמר, איליה זידמן, שמשון שוקר, יעקב קנול, אלי צעדי

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מטרת המחקר הייתה זיהוי חומרי ההדברה הנמצאים בסביבת הכוורות ובחינת הקשר בין נוכחותם וריכוזם למצבן של דבורי הדבש כמייצגות את כלל המאביקים

מטרת המחקר הייתה זיהוי חומרי ההדברה הנמצאים בסביבת הכוורות ובחינת הקשר בין נוכחותם וריכוזם למצבן של דבורי הדבש כמייצגות את כלל המאביקים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

הצפון מתייבש – מה חלקה של שאיבת מי תהום בירידה של שפיעת מעיינות בצפון הארץ

אלון רימר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

השפעה של תוספת בוצות שפכים מטופלות לקרקעות לס וחמרה על המבנה והמוליכות ההידראולית שלהן

אנה ז'ורבל, משה שנקר, חיים טנאו, מני בן-חור

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) המחקר נערך כדי ללמוד את השפעת תוספת בוצות מטופלות על מבנה הקרקע ועל המוליכות ההידראולית שלה ברוויה. לממצאים שהתקבלו חשיבות בהערכת הפוטנציאל הטמון בבוצות שפכים לשמש חומר מטייב בשיפור המבנה והתכונות ההידראוליות של קרקעות חקלאיות

המחקר נערך כדי ללמוד את השפעת תוספת בוצות מטופלות על מבנה הקרקע ועל המוליכות ההידראולית שלה ברוויה. לממצאים שהתקבלו חשיבות בהערכת הפוטנציאל הטמון בבוצות שפכים לשמש חומר מטייב בשיפור המבנה והתכונות ההידראוליות של קרקעות חקלאיות

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו

Cris Benton

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

ברכה תעשייתית לאידוי מלח בדרום מפרץ סן פרנסיסקו. צולם מגובה 100 מטר במצלמה נישאת על עפיפון

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

כיכר סדום – האתגר בקיום חקלאות בשטחי מלחה

כרמית איש שלום, איתי פרימן, אפי פרבר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

השפעות הפיתוח על שמירת הטבע במלחת סדום

יואב פרלמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

האם יש מזור לים הגווע?

רם אלמוג

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

עין גדי: שמורת טבע, נווה מדבר, יישוב ותעשייה – דוגמה לפתרון קונפליקט בין פיתוח לשימור

יורם אבנימלך

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב, רוסלנה-רחל פלטניק, אנדראה גרמנדי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

חקלאות עירונית – העיר כיצרנית מזון לתושביה

מורן סלקמון

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים

הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

ערד – קיימות עירונית בפריפריה המדברית

ניסן בן חמו

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה

אוריאל בן חיים

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות מדייקת – הפתרון נמצא בפרטים הקטנים

יפית כהן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה

אורי אדלר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה

ליאור טורג'מן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

היקף החקלאות הדרוש להזנת אוכלוסיית ישראל בעתיד צפוי לפגוע במגוון הביולוגי? חקר המקרה של העגבנייה

ליאורה שאלתיאל הרפז

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגדֵלה?

רמי זיידנברג

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

בריאות קרקע בישראל – פיתוח וגיבוש של מדד רב-גורמי לאפיון בריאות קרקע חקלאית ובחינתו במספר ממשקים משמרים

גיל אשל, גיא לוי, מיכאל בוריסובר, אורי ירמיהו, לאה צרור, יוסף שטיינברג, אלכס פורמן, חנן איזנברג, יעל מישאל, טל סבוראי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

אבדן קרקע חקלאית – עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים

ג'ניה גוטמן, בני יעקבי, דני לסקה, רמי זיידנברג, גיל אשל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

השיטה הננסית – חשש לפגיעה ביכולת הגדילה של עצי שיטה בקרקעות המזוהמות בנפט בשמורת עברונה

עינב מייזליש גתי, סיון גולן, דקלה ליפשיץ, אלון זינגר, דנה בר, תומר פארג', ארז רחמים, דפנה כרמלי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מאיפה השמן בסלט שלי? כלכלה מקומית מול כלכלה מודרנית

אורי מאיר-צ'יזיק

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האם אנחנו יודעים מאיפה המזון שלנו הגיע? כיצד גידלו אותו? איך התייחסו לפועלים שעיבדו אותו? באילו חומרים השתמשו לעיבודו?

האם אנחנו יודעים מאיפה המזון שלנו הגיע? כיצד גידלו אותו? איך התייחסו לפועלים שעיבדו אותו? באילו חומרים השתמשו לעיבודו?

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל

אורית סקוטלסקי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

הדינמיקה של משק המים במערכת הסלע-קרקע-עץ ביער-פארק של אלון התבור ובחורש של אלון מצוי

ניר הר, אורי שני, יוסי ריוב

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.

מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות ספיחה של תרכובות אורגניות בקרקע

יונתן קרן, מיכאל בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי, יצחק צפורי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

צעד ראשון ליצירת ערים רגישות מים בישראל – מיזם הביופילטר בכפר-סבא

ירון זינגר

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

הצעת חוק להפחתת הסיכון הנובע משימוש בחומרי הדברה

שרית כספי-אורון

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

במדינה צפופה כמו ישראל, שחומרי הדברה לשימושים חקלאיים, עירוניים ואחרים משמשים בה בקרבה גדולה לאוכלוסייה ולמערכות אקולוגיות רגישות, יש צורך בשיפור המדיניות הלאומית בנושא. הצעת חוק של אדם טבע ודין מבטיחה לשפר את ההגנה על בריאות הציבור והסביבה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

כריית חולות מפרץ חיפה למילוי רציפי הנמל החדש – חשש להרס חופי המפרץ

יעקב ניר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

העמקת הנמל ללא ספק חיונית, אולם יש להשתמש בחול הנכרה תוך ההעמקה לריפוד חופי המפרץ ולא למילוי הרציפים. העובדה שמקור האגרגט מהמחצבות ירד מהפרק אומרת דרשני, ועל כן יש לבחון מחדש ובאופן יסודי מקור זה – יש לנו מחויבות מקצועית ומוסרית לשימור החופים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

מִדְרַך המים – מדד אקולוגי לניהול משאב המים ולחיסכון בו

אליאב שטול-טראורינג, עידו אביאני, דרור אבישר, נירית ברנשטיין

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. בעקבות זאת, גברה המודעות לצורך בניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת השיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים, המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים

בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. בעקבות זאת, גברה המודעות לצורך בניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת השיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים, המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

מניעת חדירה של קרבמזפין (חומר רפואי) לשרשרת המזון על-ידי שימוש בזני דלעת המשמשים ככנות בצמחים מורכבים

מני בן-חור, מנחם אדלשטיין, ג'ו יונג יון, נירית ברנשטיין, חיים טנאו, אחמד נאסר, פביאן באומקולר, זאב גרסטל

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

"בהתחלה יתעלמו ממך, אחר כך יצחקו ממך, אחר כך יילחמו בך, ובסוף תנצח"

גיא רילוב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

רב-שיח על השפעות סביבתיות ובריאותיות של חקלאות אורגנית ותוצרתה

תמר ברמן, חיים רבינוביץ', גיא רילוב, דליק ווליניץ, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

טבעי זה לאו דווקא בריא – תלוי מה ומאיפה

חיים רבינוביץ'

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

חקלאות אורגנית כשמורת טבע

דליק ווליניץ

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

בצלחת ובגוף – חשיפה לשאריות חומרי הדברה בירקות ובפֵרות

תמר ברמן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

הגנה על צנרת מנזקי קורוזיה באמצעות ציפוי ביולוגי

יורם שוטלנד, יבגני ברעם, אולג לבאק, ולדימיר פרוכורנקו, אמיר אליעזר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

יחסי הגומלין בין חוסר היציבות השלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי – המקרה של שיקום קרקעות מזוהמות בראי הבחירות

איל עופר

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

ניתן לראות ברחבי העולם מקרים שיש בהם קשר בין חוסר יציבות שלטוני להתדרדרות במצב הסביבתי. במדינת ישראל קיימת בעיה חמורה של זיהום קרקעות, שטומן בחובו מספר סיכונים חמורים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה

דניאל מישורי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב

עמיר מור-מוסרי, סטאפן לואי, פועה בר (קותיאל), אריה בודובסקי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

זהב שחור בערבה

דורון ניסים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) פעילות לצמצום נזקי דליפת נפט מקו צינור הנפט אילת–אשקלון, בשולי מלחת עברונה. דצמבר 2014

פעילות לצמצום נזקי דליפת נפט מקו צינור הנפט אילת–אשקלון, בשולי מלחת עברונה. דצמבר 2014

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

דליפת הנפט במלחת עברונה – תשתית מזהמת בלב אזור רגיש

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בדצמבר 2014 נבקע צינור נפט בקו אשקלון-אילת צמוד לכביש 90 וממערב לו בצומת הפונה לבאר אורה. מחוז אילת החל לטפל בדליפה דקות לאחר שזו קרתה, והטיפול המסור של עובדי הרשות מנע אסון כבד הרבה יותר

בדצמבר 2014 נבקע צינור נפט בקו אשקלון-אילת צמוד לכביש 90 וממערב לו בצומת הפונה לבאר אורה. מחוז אילת החל לטפל בדליפה דקות לאחר שזו קרתה, והטיפול המסור של עובדי הרשות מנע אסון כבד הרבה יותר

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

דורון ניסים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) שורשי שיטה הטובלים בשלולית נפט, עקב דליפת הנפט מקו צינור הנפט אילת-אשקלון, בדצמבר 2014

שורשי שיטה הטובלים בשלולית נפט, עקב דליפת הנפט מקו צינור הנפט אילת-אשקלון, בדצמבר 2014

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

ניטור יתושים בוגרים – השפעת סוג המלכודת על יעילות הניטור של יתוש הטיגריס האסייני ושל מינים נוספים בשטחים פתוחים ובשטחים בנויים בישראל

אהד אפיק, חזי גלעדי, איתי לחמי, אירינה בן אבי, דבורה דיאס, אלון בר, משה גבריאל, טל וינברג, גדיאל ורשבסקי, אירינה זונשטיין, ערן חקלאי, יואב לוסטיגמן, ליאורה סטודנטסקי, עבד סיראטי, פואד עקאד, אורי שלום, תמר יגר, לאור אורשן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

יעילות ניצול מים בעצי יער: עדיפות לאורן ירושלים על פני אלון מצוי

תמיר קליין, עידן שפרינגר, בן פיקלר, גיל אלבז, שבתאי כהן, דן יקיר

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) לנוכח הציפייה להחרפת משבר המים ותכיפות הבצורת באזור, בא מחקר זה לבדוק את צריכת המים של שני המינים בתנאי שדה ובמהלך השנה. השערתנו הייתה כי לאורן ירושלים קצבי דיות נמוכים יותר ויעילות ניצול מים גבוהה יותר מאשר לאלון המצוי

לנוכח הציפייה להחרפת משבר המים ותכיפות הבצורת באזור, בא מחקר זה לבדוק את צריכת המים של שני המינים בתנאי שדה ובמהלך השנה. השערתנו הייתה כי לאורן ירושלים קצבי דיות נמוכים יותר ויעילות ניצול מים גבוהה יותר מאשר לאלון המצוי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

המדבור – בעיה מקומית וסיכונים עולמיים

אוריאל ספריאל

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

שמיטה ישראלית – הזדמנות של פעם בשבע שנים

עינט קרמר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה

מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

עם הגב לים – האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר על שימור הסביבה הימית? גורל נחלי החוף כמשל

רותי יהל, ניר אנגרט

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לקחים מגידול דגים בלב הים ובתוך נמל מסחרי

ניר צהרי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בדומה למהפכה הירוקה שעברה החקלאות היבשתית, כך גם החקלאות הימית צריכה להתקיים לצד שמירה על סביבתה בצורה האפשרית הטובה ביותר

בדומה למהפכה הירוקה שעברה החקלאות היבשתית, כך גם החקלאות הימית צריכה להתקיים לצד שמירה על סביבתה בצורה האפשרית הטובה ביותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התפלה והסביבה הימית – עתיד בר-קיימא?

נורית קרס, אפרת שהם-פרידר, בלה גליל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מפסיקים לכרות את הענף שאנו יושבים עליו – הרפורמה הנחוצה בניהול הדיג בים התיכון

אלון רוטשילד, דורון שולץ, רועי זס, אמיתי הר לב, נועה יאיון, אביב אלחסיד, רונה זילברשטיין, גיא רוזנצוויג, עדי גפני, מנחם גורן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

חקלאות וסביבה – השפעת דבורים ממין בומבוס האדמה על אוכלוסיות הצמחים והדבורים בהרי יהודה

נעם בר-שי, אבי שמידע, גיא בלוך

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים

בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

Vaccuming / עמק יזרעאל

גל וינשטיין

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) הנוף חקלאי של עמק יזרעאל, מוצג באמצעות כ-1,000 פיסות של שטיחים משרדיים היוצרים מעין פאזל ססגוני של שדות מעובדים בגווני ירוק, צהוב וחום

הנוף חקלאי של עמק יזרעאל, מוצג באמצעות כ-1,000 פיסות של שטיחים משרדיים היוצרים מעין פאזל ססגוני של שדות מעובדים בגווני ירוק, צהוב וחום

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

התמודדות עם דילמת החדשנות בעיצוב מדיניות באמצעות תורת פער-ידע – חקר מקרה של טיפול במין פולש

יעקב בן-חיים

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) דילמת החדשנות מתייחסת לאי-ודאות חמורה ביחס לבחירה בין חלופה מוכרת לחלופה חדשנית. הכלי המוצג במאמר יכול לסייע בהחלטות רבות בתחום ניהול משאבי טבע וסביבה, שבחירה בין החלופות בהם מאופיינת באי-ודאות חמורה ומובנית

דילמת החדשנות מתייחסת לאי-ודאות חמורה ביחס לבחירה בין חלופה מוכרת לחלופה חדשנית. הכלי המוצג במאמר יכול לסייע בהחלטות רבות בתחום ניהול משאבי טבע וסביבה, שבחירה בין החלופות בהם מאופיינת באי-ודאות חמורה ומובנית

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

תכנון מאגרי מים תוך התחשבות בנוף ובסביבה

תמר דראל-פוספלד, פינחס כהנא

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

שימור עצי זית עתיקים – ללמוד מהניסיון של דרום איטליה

אורן שלף, ארנון דג, שמעון רחמילביץ'

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם

ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הקטנת עומס הפרשות בקר בקרבת מעיינות וערוצי נחלים באמצעות אספקת מים, מזון וצל

עמית דולב, זלמן הנקין, יהודה יהודה, יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

"יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל"

יואב מוטרו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) מיגור הארבה – המטרה הייתה למנוע את כניסתם של הנחילים לאזור החקלאי הירוק של ישראל תוך ניסיון למזער את הנזק הסביבתי

מיגור הארבה – המטרה הייתה למנוע את כניסתם של הנחילים לאזור החקלאי הירוק של ישראל תוך ניסיון למזער את הנזק הסביבתי

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

הטיפול הנדרש בזבל בעלי חיים להפחתת ריכוזם של גורמי מחלות

ישעיהו בראור

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) ניתוח הסיכונים של דישון בפרש בעלי חיים מחייב טיפול להפחתת ריכוזי פתוגנים. החלופה שבה רק פרש המיועד לדישון ירקות יעבור טיפול כזה, היא היעילה יותר מבחינה כלכלית

ניתוח הסיכונים של דישון בפרש בעלי חיים מחייב טיפול להפחתת ריכוזי פתוגנים. החלופה שבה רק פרש המיועד לדישון ירקות יעבור טיפול כזה, היא היעילה יותר מבחינה כלכלית

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה

אלעד שילה, מרק פרל, אלון רימר

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

הקשר בין כמויות הגשם לייצור ראשוני בשטחי מרעה לאורך מפל הגשם בישראל והשלכותיו לאור שינוי האקלים הצפוי

קרלי גולודיאץ, מרסלו שטרנברג, חיים קיגל, ברטרנד בוקן, עמית דולב, ליאת הדר, זלמן הנקין, אלי צעדי, יצחק בצלאל, אמיר ארנון, נעם זליגמן, יוג'ין דוד אונגר

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל

שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים

גיל אשל, רועי אגוזי

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) אימוץ ממשק חקלאי שימזער את היקף הקרקע החשופה, על-ידי כיסוי צמחי, הוא פתרון בר-קיימא לתופעת סחף הקרקעות. עם זאת, כפי שנראה עתה, חסמים בירוקרטיים, חוסר מודעות וקיבעון מחשבתי אצל מקבלי ההחלטות מעכב את הפתרון

אימוץ ממשק חקלאי שימזער את היקף הקרקע החשופה, על-ידי כיסוי צמחי, הוא פתרון בר-קיימא לתופעת סחף הקרקעות. עם זאת, כפי שנראה עתה, חסמים בירוקרטיים, חוסר מודעות וקיבעון מחשבתי אצל מקבלי ההחלטות מעכב את הפתרון

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת – השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים

נאוה חרובי, שרית שלהבת

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הפחתת שטפי חנקה למי תהום מתחת לפרדסים על סמך הדמיות דישון במודלים מכויָלים

רועי שפירא, דניאל קורצמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תנועת האדמה – מבט מן השטח על מצב קרקעות ישראל

רמי זיידנברג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הגברת יעילות הדישון למניעת זיהום סביבתי

יהושע גולובאטי, אמיר פולק

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תעשיית החקלאות בעמק החולה היא ספקית משמעותית של חומרי הדברה ותוצרי פירוק שלהם, שמוצאים את דרכם לאגן ההיקוות של הירדן העליון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

איבוד אינטנסיבי

רמי זיידנברג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה ניתן לראות יותר ויותר סחיפת קרקע כתוצאה מעיבוד אינטנסיבי של הקרקע

ניתן לראות יותר ויותר סחיפת קרקע כתוצאה מעיבוד אינטנסיבי של הקרקע

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השפעת סילוק מוסדר של פגרי עופות מלולים על אוכלוסיות טורפים ונטרפים בסביבה הסמוכה

עמית דולב, גלעד בינו, איה אורון (בן צבי), דרור קפוטא, עמיחי גוטר, דותן יושע, סלעית קרק, רוני קינג, דוד זלץ

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה תוצאות המחקר מלמדות כי למערכת חקלאית כדוגמת לולֵי מטילות עלולה להיות השפעה חדה על אוכלוסיות הטורפים, ושאמצעי פשוט כמו פעולות תברואה נמצא יעיל מאוד תוך זמן קצר. מאחר שאמצעי זה משפיע על הגיוס של פרטים לאוכלוסייה, צפויה השפעתו להימשך גם בטווח הארוך

תוצאות המחקר מלמדות כי למערכת חקלאית כדוגמת לולֵי מטילות עלולה להיות השפעה חדה על אוכלוסיות הטורפים, ושאמצעי פשוט כמו פעולות תברואה נמצא יעיל מאוד תוך זמן קצר. מאחר שאמצעי זה משפיע על הגיוס של פרטים לאוכלוסייה, צפויה השפעתו להימשך גם בטווח הארוך

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תכנון לולים בענף ההטלה מאזן בין צורכי הגידול, רווחת התושבים ובריאותם וצער בעלי החיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

קידום חקלאות בת-קיימא באמצעות רפורמה בתמיכות הכלכליות של המדינה

עידו אביאני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רפורמה בתמיכות הכלכליות בחקלאות יכולה להגביר את המוטיבציה של המגדלים ליצור מעבר הדרגתי ועקבי לחקלאות בת-קיימא

רפורמה בתמיכות הכלכליות בחקלאות יכולה להגביר את המוטיבציה של המגדלים ליצור מעבר הדרגתי ועקבי לחקלאות בת-קיימא

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

עיבודים בני-קיימא של כרמי זיתים בגליל המערבי –בחינת משתנים כלכליים, חברתיים ואקולוגיים

אמיר פרלברג, לירון אמדור, אורי ערד, אורי רמון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה במחקר נבחנו דפוסי העיבוד הנהוגים כיום בכרמי הזיתים בגליל המערבי ההררי, השפעתם על המגוון הביולוגי והשיקולים המניעים את החקלאים לנקוט דפוסי עיבוד אלה, וכן כיצד ניתן להשפיע על החקלאים לאמץ דפוסים שיתרמו למגוון הביולוגי

במחקר נבחנו דפוסי העיבוד הנהוגים כיום בכרמי הזיתים בגליל המערבי ההררי, השפעתם על המגוון הביולוגי והשיקולים המניעים את החקלאים לנקוט דפוסי עיבוד אלה, וכן כיצד ניתן להשפיע על החקלאים לאמץ דפוסים שיתרמו למגוון הביולוגי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

רעיית בקר ככלי לניהול בר-קיימא של שטחי החורש הטבעי באזורנו

איריס שינבאום, זלמן הנקין, חיים קיגל, יהודה יהודה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה השימוש ברעייה מבוקרת נעשה בשנים האחרונות כלי יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השפעת לחצי רעיית בקר על המבנה ועל ההרכב של הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשותו מזריעים, תוך בחינת השפעות הגומלין על גורמים ביוטיים, אביוטיים וממשקיים

השימוש ברעייה מבוקרת נעשה בשנים האחרונות כלי יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השפעת לחצי רעיית בקר על המבנה ועל ההרכב של הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשותו מזריעים, תוך בחינת השפעות הגומלין על גורמים ביוטיים, אביוטיים וממשקיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חשיבה מחודשת על מדיניות ההקצאה של משאבים לאומיים לחקלאות

יוסי ישי, גדליה גל, יונתן בשיא, הלל שובל, חגית הלמר, איתמר בן-דוד, עידו אביאני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שיתוף פעולה בין חקלאות לשמירת טבע – ענף המִדגה כדוגמה

יורם יום-טוב, אבשלום (אבו) וילן, יוסי יעיש, יצחק סימון, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה

עזרי אלון, יואב מורג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימור משאבי טבע כבסיס למדיניות חקלאית

אורית סקוטלסקי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

אבי פרבולוצקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ברכת שרת החקלאות ופיתוח הכפר

אורית נוקד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי

חיה ארז

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימוש בהדברה המשלבת כלים ביולוגיים, חקלאיים, פיזיקליים, גנטיים וכימיים, בדרך שממזערת נזקים כלכליים ובריאותיים ומקטינה את הסיכונים והנזק הסביבתי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חקלאות "הסחר ההוגן" בענף שמן הזית והשפעותיה על הסביבה

נתליה גוטקובסקי, דפנה דיסני, דני רבינוביץ

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

בעשורים האחרונים גוברת המודעות לשירותי ההדברה הביולוגית שמספקים טורפים ופרזיטואידים בוויסות מזיקים בבתי גידול חקלאיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ניהול ושימור המשאבים שבבסיס הייצור החקלאי בישראל – מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופעילותו

יוסי ישי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ריאות ירוקות – מניפסט לחקלאות המאה ה-21

גדליה גל, יונתן בשיא

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה קידום השימוש בשטחים חקלאיים כריאות ירוקות – שטחים פתוחים וירוקים הקולטים פחמן דו-חמצני ומייצרים חמצן, מנקים את האוויר ושומרים על הטבע והסביבה

קידום השימוש בשטחים חקלאיים כריאות ירוקות – שטחים פתוחים וירוקים הקולטים פחמן דו-חמצני ומייצרים חמצן, מנקים את האוויר ושומרים על הטבע והסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השטחים הפתוחים הם בית גידול חלופי לעכבישים בין עונות גידול החיטה, ועל כן חשוב לשמר שטח מדברי טבעי מסביב לשדות חיטה בנגב הצפוני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

האם שטחים חקלאיים מתאימים לקיום ברֵכות חורף?

ליאב שלם, אביטל גזית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה צפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ בישראל מאיימים על המגוון הביולוגי. במחקר זה נבחנה האפשרות להקים ברכת חורף בשטחים חקלאיים כדי למשוך מגוון מינים וליצור בית גידול מתאים

צפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ בישראל מאיימים על המגוון הביולוגי. במחקר זה נבחנה האפשרות להקים ברכת חורף בשטחים חקלאיים כדי למשוך מגוון מינים וליצור בית גידול מתאים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השפעת החקלאות הימית על השונות הגנטית של אוכלוסיות טבעיות – דגי דניס בים התיכון ובים סוף כמודל

מרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני, ירון טיקוצ'ינסקי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח מול חופי הים התיכון בישראל

גיל זיידנר, בלה גליל, נורית קרס, אריק דיאמנט

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות

יואב מוטרו, מוטי צ'רטר, דן אלון, שאול אביאל, קובי מירום, אורי פלג, סאמח דראושה, נועם וייס, אמיר עזר, עדו קן, שלמה קפואה, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי

שחר רגב, ערן לוין, עמית דולב

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

המאמר דן בתרומת כתמים טבעיים - מערכות טבעיות מקוטעות בלב הסביבה החקלאית - לפיזור זוחלים ולהפצתם במרחב

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תמיכה בחקלאות תמורת שימור קרקע ירוקה ולא באמצעות סבסוד מחיר המים

הלל שובל

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בעקבות סבסוד המים, החקלאים החלו לגדל יבולים שגידולם לא היה מתאפשר לו היה עליהם לשלם את עלותם האמיתית של המים, דבר שיש לשנות למען עתיד מקיים יותר ולמען רווח כלכלי אמיתי

בעקבות סבסוד המים, החקלאים החלו לגדל יבולים שגידולם לא היה מתאפשר לו היה עליהם לשלם את עלותם האמיתית של המים, דבר שיש לשנות למען עתיד מקיים יותר ולמען רווח כלכלי אמיתי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

פירוק מיקרוביאלי של חומרים רפואיים בקרקעות לס המושקות בקולחים

אמנון גרוסברגר, בני חפץ, יצחק הדר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה מחקר זה בדק את קצבי הפירוק המיקרוביאלי של חומרים רפואיים שנמצאו בקולחים המשמשים להשקיה, כדי להעריך את מידת השיוריות שלהם בקרקע ואת הסכנות הסביבתיות והבריאותיות הנגזרות מחשיפת קרקע חקלאית לחומרים רפואיים

מחקר זה בדק את קצבי הפירוק המיקרוביאלי של חומרים רפואיים שנמצאו בקולחים המשמשים להשקיה, כדי להעריך את מידת השיוריות שלהם בקרקע ואת הסכנות הסביבתיות והבריאותיות הנגזרות מחשיפת קרקע חקלאית לחומרים רפואיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חקלאות ביזנטית בִּסְפר המדבר – מבט מחודש דרך קן היונה

יותם טפר, גיא בר-עוז

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בעזרת ארכיאולוגיה וחקר שובכי יונים, מתגלה עדויות לחקלאות אינטנסיבית עתיקה בשולי המדבר בתקופה הביזנטית

בעזרת ארכיאולוגיה וחקר שובכי יונים, מתגלה עדויות לחקלאות אינטנסיבית עתיקה בשולי המדבר בתקופה הביזנטית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

האם פנינו להפרטת הקרקע החקלאית?

חגית הלמר, איתמר בן-דוד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חדשנות כקיימות – מסע בארץ ישראל בעקבות יזמים ויזָמוּת

דאגלס גייטון

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) דאגלס גייטון, צליין של קיימוּת ומייסד הפרויקט 'לקסיקון הקיימוּת', תר את ישראל בדצמבר 2011 וצילם סיפורי קיימות המציגים את ישראל כמובילה עולמית בקיימות

דאגלס גייטון, צליין של קיימוּת ומייסד הפרויקט 'לקסיקון הקיימוּת', תר את ישראל בדצמבר 2011 וצילם סיפורי קיימות המציגים את ישראל כמובילה עולמית בקיימות

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

מיצב שנועד להפנות זרקור להתייבשות ים המלח

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

זהירות מוקשים – סכנה סביבתית

רפאל גולדפלד

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ישראל עומדת בפתחו של מהלך נרחב ומבורך לפינוי שדות המוקשים שאינם מבצעיים עוד, במטרה למנוע פגיעה מיותרת בחיי אדם ולהשיב קרקעות רבות לשימוש אזרחי. בעוד שעין הציבור והרשויות הייתה נתונה במהלך השנים לפגיעתם הרעה של מוקשים באדם ובבעלי החיים, הנזק הסביבתי כמעט שלא נדון

ישראל עומדת בפתחו של מהלך נרחב ומבורך לפינוי שדות המוקשים שאינם מבצעיים עוד, במטרה למנוע פגיעה מיותרת בחיי אדם ולהשיב קרקעות רבות לשימוש אזרחי. בעוד שעין הציבור והרשויות הייתה נתונה במהלך השנים לפגיעתם הרעה של מוקשים באדם ובבעלי החיים, הנזק הסביבתי כמעט שלא נדון

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

צינור להזרמת תמלחת

חגי נתיב

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) מוצא של צינור להזרמת תמלחת ממתקן קטן להתפלת מים מליחים

מוצא של צינור להזרמת תמלחת ממתקן קטן להתפלת מים מליחים

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכינרת, תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות

דורון מרקל, תמר זהרי, אלי גבאי, אביטל גזית

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

השפעת מתקני התפלת מי הים על הסביבה הימית

יורם אבנימלך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

כיצד הפסקת רעיית בקר משפיעה על התאוששות צומח ים תיכוני עשבוני?

קרלי גולודיאץ, חיים קיגל, מרסלו שטרנברג

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) התאוששות מהירה של צמחייה לאחר מרעה מצביעה על יציבות המערכת האקולוגית בפני רעייה, כנראה בעקבות ההיסטוריה הארוכה של הרעייה באזור כולו

התאוששות מהירה של צמחייה לאחר מרעה מצביעה על יציבות המערכת האקולוגית בפני רעייה, כנראה בעקבות ההיסטוריה הארוכה של הרעייה באזור כולו

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

עצי ממגורות

Gwen's River City Images, Jason Bradley, Jesse Thorstad, Amber Ritchie, Kendall Wolf

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) החקלאות התעשייתית שינתה את פני הקהילות החקלאיות במרכז ארה"ב, והביאה לסגירתן ולנטישתן של חוות קטנות ומשפחתיות

החקלאות התעשייתית שינתה את פני הקהילות החקלאיות במרכז ארה"ב, והביאה לסגירתן ולנטישתן של חוות קטנות ומשפחתיות

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

Agrowcycle

סרגיי לרנגר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) מערכת חקלאות מודולרית הפועלת על פי עקרונות האקוופּוניקה

מערכת חקלאות מודולרית הפועלת על פי עקרונות האקוופּוניקה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

השפעתן של תפיסות מסורתיות על התנהגות סביבתית – הנכונות לשימוש בקומפוסט בקרב חקלאים במגזר הערבי המוסלמי

אריג' חאג', שלומית פז, אופירה אילון

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) לשימוש בקומפוסט יתרונות רבים – הוא חשוב לשימור פוריות הקרקע, תורם להגדלת אחיזת המים בקרקע, ומסייע להזנת הצמחים ולשיפור עמידותם בפני מחלות. אך לפי ההלכה האִסלאמית, חלק ממקורות הקומפוסט נחשבים לטמאים, בעיקר הפרשות שמקורן בבני אדם ובבעלי חיים האסורים במאכל

לשימוש בקומפוסט יתרונות רבים – הוא חשוב לשימור פוריות הקרקע, תורם להגדלת אחיזת המים בקרקע, ומסייע להזנת הצמחים ולשיפור עמידותם בפני מחלות. אך לפי ההלכה האִסלאמית, חלק ממקורות הקומפוסט נחשבים לטמאים, בעיקר הפרשות שמקורן בבני אדם ובבעלי חיים האסורים במאכל

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

הדברה ביולוגית – הלכה למעשה

דניאלה כפרי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית

הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב

נעמה טשנר, בני יעקבי, אלון טל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

דליפת צינור הנפט לנחל צין – השפעות אקולוגיות וסביבתיות

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

התפשטות החקלאות בחולות הנגב המערבי והשלכותיה האקולוגיות

ארנון בן-ישראל, אורי רמון, דותן רותם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה

ישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

שחזור המערכת האקולוגית במחצבות הכרייה הנטושות במכתש רמון

בן דרורי, פועה בר (קותיאל)

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

ניטור זרימות עיליות באגן הבשור – מדדים והמלצות

יואב בורנשטין, אבנר קסלר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

רעייה וחלוקה לא אחידה של לחץ רעייה במרחב הם מהגורמים העיקריים למדבור באזורים צחיחים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

בדואי הנגב ומדינת ישראל: על תרבות, סביבה ומדיניות

אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון

אור קרסין, יעל מייסון, גלית פלצור, אייל אפשטיין, אריה נייגר, יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר, עמית ברכה, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

היד הנעלמה, הזרוע הנטויה והכיס העמוק – סקירת הסדרי מימון לשיקום קרקעות מזוהמות במדינות שונות

אור קרסין

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שיווק ליזמים פרטיים – פתרון אפשרי לקרקעות מזוהמות שברשות מערכת הביטחון

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) עלות הטיפול בקרקעות המזוהמות שבאחריות משרד הביטחון גבוהות מאוד. על כן, משרד הביטחון מעוניין בביצוע תיקונים מהותיים בחוק, כמו העברה של הקרקעות לשימוש אזרחי ולבניית יחידות דיור, שיווק קרקעות אלו בעלות מופחתת משמעותית ובהליך מזורז ליזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים שירכשו את הקרקעות הממוקמות באזורי נדל"ן אטרקטיביים, יהיו אחראים לשיקומן

עלות הטיפול בקרקעות המזוהמות שבאחריות משרד הביטחון גבוהות מאוד. על כן, משרד הביטחון מעוניין בביצוע תיקונים מהותיים בחוק, כמו העברה של הקרקעות לשימוש אזרחי ולבניית יחידות דיור, שיווק קרקעות אלו בעלות מופחתת משמעותית ובהליך מזורז ליזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים שירכשו את הקרקעות הממוקמות באזורי נדל"ן אטרקטיביים, יהיו אחראים לשיקומן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

הקרן לשיקום קרקעות – או קרן הצבי?

אריה נייגר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

המשמעויות הציבוריות של הצעת חוק שיקום קרקעות מזוהמות

עמית ברכה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) החקיקה הישראלית כיום אינה מתייחסת באופן ישיר וכולל לבעיית זיהום הקרקע. זיהומי הקרקע מטופלים באופן עקיף וחלקי בלבד, אף על פי שהם גורמים לנזק סביבתי, כלכלי ובריאותי רחב היקף. מחקיקת החוק שיקום קרקעות מזוהמות יֵצאו נשכרים: הסביבה – שתרוויח מטיפול בזיהום; הציבור הישראלי – שירוויח מכך שיתפנו קרקעות לפיתוח, ומהגדלת תקבולי ארנונה והיטלי השבחה ברשויות המקומיות; והיזמים – שירוויחו ממכירת דיור

החקיקה הישראלית כיום אינה מתייחסת באופן ישיר וכולל לבעיית זיהום הקרקע. זיהומי הקרקע מטופלים באופן עקיף וחלקי בלבד, אף על פי שהם גורמים לנזק סביבתי, כלכלי ובריאותי רחב היקף. מחקיקת החוק שיקום קרקעות מזוהמות יֵצאו נשכרים: הסביבה – שתרוויח מטיפול בזיהום; הציבור הישראלי – שירוויח מכך שיתפנו קרקעות לפיתוח, ומהגדלת תקבולי ארנונה והיטלי השבחה ברשויות המקומיות; והיזמים – שירוויחו ממכירת דיור

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

קרקעות התעשייה הצבאית – השלכות הצעת החוק על מימון שיקומן

יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) במסגרת החוק מוצע מנגנון למימון ביצוע הסקרים השונים (סקרים היסטוריים, סקרי זיהומי קרקע, סקרי סיכונים וכו') ו/או טיהור קרקע בפועל, על-ידי פנייה לקרן שתוקם במסגרת המשרד להגנת הסביבה

במסגרת החוק מוצע מנגנון למימון ביצוע הסקרים השונים (סקרים היסטוריים, סקרי זיהומי קרקע, סקרי סיכונים וכו') ו/או טיהור קרקע בפועל, על-ידי פנייה לקרן שתוקם במסגרת המשרד להגנת הסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

סקירת מנגנוני המימון בהצעת החוק לשיקום קרקעות מזוהמות

יעל מייסון, גלית פלצור

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) כדי לטפל בזיהומי הקרקעות שנגרמו במשך עשרות שנים יש צורך בהתגייסות של המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי בהקצאת מימון לטיפול בזיהומים שנגרמו על-ידם

כדי לטפל בזיהומי הקרקעות שנגרמו במשך עשרות שנים יש צורך בהתגייסות של המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי בהקצאת מימון לטיפול בזיהומים שנגרמו על-ידם

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

גידור כרמים בהרי יהודה – סימפטום למשקלם הנמוך של שיקולים אקולוגיים בחקלאות ובתכנון חקלאי

אלון רוטשילד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שימוש בקומפוסט בקרקעות חקלאיות – תועלת ומגבלות

גלעד אוסטרובסקי, רועי קוצר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

במחקר זה נבחנו השפעת הקומפוסט על הקרקע וההשפעות הסביבתיות של ייצור הקומפוסט. עולה כי לקומפוסט תורמה חיובית לטיוב הקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע ולקומפוסט השפעה חיובית על היבול החקלאי

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון

שרון ניסים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

פאול פלטניק

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]

קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

לקראת הרחקה זולה ובטוחה של מתכות משפכים

סיון קלס, יעל דובובסקי, אורי להב

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

המאמר דן בסוגיה של הרחקת מתכות משפכים תעשייתיים וכן בטיפול בתוצרי לוואי, כגון בוצות הנחשבות פסולת מסוכנת. לנוכח רעילותן של המתכות, מותרים ריכוזים נמוכים ביותר להזרמתן כשפכים. במאמר מפורטות הטכנולוגיות הקיימות לטיפול בשפכים אלו ובבוצות שהם יוצרים, ומוצעת טכנולוגיה בשם "תהליך הפריט״ כאלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שינויים מרחביים בתכונות הקרקע בדיונות חול – המקרה של חולות ניצנים

שירה שלי, לנה ז'בלב, ורד זיסו, פועה בר (קותיאל)

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) יחסי הגומלין בין תכונות הקרקע לצומח בולטים במיוחד באזורי דיונות יובשניים למחצה, ובאים לידי ביטוי במשובים הביופיזיקליים, שהם גורמים מכריעים בקביעת רמת הייצוב של הדיונות. המחקר התבצע בשמורת ניצנים, ובמהלכו נבדקו כמות הנשר ליחידת שטח, המוליכוּת ההידראולית (קצב חלחול המים בקרקע), צבע החול (מדד של בהירות ורוויה) ולחות הקרקע

יחסי הגומלין בין תכונות הקרקע לצומח בולטים במיוחד באזורי דיונות יובשניים למחצה, ובאים לידי ביטוי במשובים הביופיזיקליים, שהם גורמים מכריעים בקביעת רמת הייצוב של הדיונות. המחקר התבצע בשמורת ניצנים, ובמהלכו נבדקו כמות הנשר ליחידת שטח, המוליכוּת ההידראולית (קצב חלחול המים בקרקע), צבע החול (מדד של בהירות ורוויה) ולחות הקרקע

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל

נתיב דודאי, דוד חיימוביץ, מני בן-חור

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שורשי צמח הווטיוור משמשים להפקת שמן אתרי לתעשיות הבושם והקוסמטיקה, אך בשנים האחרונות נבחנו בארץ מגוון שימושים בצמח שיש בהם תועלת סביבתית: ייצוב ושימור מדרונות וגדות נחלים, מניעת סחיפת קרקע וניקוי קרקעות

שורשי צמח הווטיוור משמשים להפקת שמן אתרי לתעשיות הבושם והקוסמטיקה, אך בשנים האחרונות נבחנו בארץ מגוון שימושים בצמח שיש בהם תועלת סביבתית: ייצוב ושימור מדרונות וגדות נחלים, מניעת סחיפת קרקע וניקוי קרקעות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

מניעת נגר עילי וסחף קרקע באמצעות שימוש ברסק גזם לחיפוי קרקע

מני בן-חור, מרקוס לאדו, חיים טנאו, לאה לייב, עמוס ערב

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בשנים האחרונות יש האצה בתופעת חישוף הקרקע בשל הפיתוח המואץ, וכן עקב העלייה באינטנסיביות הגידול והתרחבות השימוש במיכון בשטחים חקלאיים. הדבר גורם להאצת הופעת הנגר והסחף, ולכן יש חשיבות לפיתוח שיטות ואמצעים זולים למניעתם. במאמר נטען כי רסק גזם נתן מענה טוב לבעיה, ובשל היותו פתרון זול וסביבתי כדאי לשקול הכנסתו לשימוש בקנה מידה רחב

בשנים האחרונות יש האצה בתופעת חישוף הקרקע בשל הפיתוח המואץ, וכן עקב העלייה באינטנסיביות הגידול והתרחבות השימוש במיכון בשטחים חקלאיים. הדבר גורם להאצת הופעת הנגר והסחף, ולכן יש חשיבות לפיתוח שיטות ואמצעים זולים למניעתם. במאמר נטען כי רסק גזם נתן מענה טוב לבעיה, ובשל היותו פתרון זול וסביבתי כדאי לשקול הכנסתו לשימוש בקנה מידה רחב

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

עיקרי הדברים של דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל

אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

יערנות ימית: "כי יער הוא, ובראתו, והיה לך תוצאותיו"

יעל הורושובסקי-פרידמן, ברוך רינקביץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) מצבן של שוניות האלמוגים מתדרדר בשל פעילויות מעשה ידי אדם והשפעת שינוי האקלים. לנוכח הדמיון האקולוגי, הביולוגי והתפקודי בין עצים לאלמוגים הועלה לפני יותר מעשור רעיון היערנות הימית, שמקורו בשיטת היערנות היבשתית, והוא מושפע מעקרונות השיקום הפעיל של חברות יער

מצבן של שוניות האלמוגים מתדרדר בשל פעילויות מעשה ידי אדם והשפעת שינוי האקלים. לנוכח הדמיון האקולוגי, הביולוגי והתפקודי בין עצים לאלמוגים הועלה לפני יותר מעשור רעיון היערנות הימית, שמקורו בשיטת היערנות היבשתית, והוא מושפע מעקרונות השיקום הפעיל של חברות יער

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה לידיעה: משבר הדיג בכינרת

משה גופן

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה למאמר הדעה: מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

עינב שימרון-גרינבוים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) שפכים ביתיים, ובכלל זה מים אפורים, מכילים מזהמים מיקרוביאליים וכימיים. חשיפת הציבור למזהמים אלו עלולה לגרום לתחלואה נרחבת. משרד הבריאות מקדם פתרונות לסילוק שפכים, לטיפול בהם ולהשבת קולחים. תכניות לטיפול במים אפורים שהוגשו לאישור משרד הבריאות ושעומדות בדרישות ההנחיות – אושרו

שפכים ביתיים, ובכלל זה מים אפורים, מכילים מזהמים מיקרוביאליים וכימיים. חשיפת הציבור למזהמים אלו עלולה לגרום לתחלואה נרחבת. משרד הבריאות מקדם פתרונות לסילוק שפכים, לטיפול בהם ולהשבת קולחים. תכניות לטיפול במים אפורים שהוגשו לאישור משרד הבריאות ושעומדות בדרישות ההנחיות – אושרו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

אבדן קרקע באגנים חקלאיים – הצעה לפתרון

טל סבוראי, רמי זיידנברג

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) קרקע היא המשאב היקר ביותר לייצור מזון, ומסתבר כי תהליך הכשרתה כמצע זרעים גורם לפגיעה מתמשכת בה. הצמיחה האדירה באוכלוסיית העולם במאה ה-20 והגידול בצריכת הגרעינים חייבו שיפור אגרוטכני ועיבוד אינטנסיבי של השטח. תהליכים אלה האיצו במהלך הדור האחרון את תהליכי סחיפת הקרקע לממדים מדאיגים ברמה העולמית. הפתרון נמצא בשינוי שיטות העיבוד: אמצעים הנדסיים בגישת עיבוד משמר, שיטות עיבוד חדשות כמו מכונת זריעה בשיטת אי-פליחה, עידוד זריעת קטניות, חיפוי צמחי ועוד

קרקע היא המשאב היקר ביותר לייצור מזון, ומסתבר כי תהליך הכשרתה כמצע זרעים גורם לפגיעה מתמשכת בה. הצמיחה האדירה באוכלוסיית העולם במאה ה-20 והגידול בצריכת הגרעינים חייבו שיפור אגרוטכני ועיבוד אינטנסיבי של השטח. תהליכים אלה האיצו במהלך הדור האחרון את תהליכי סחיפת הקרקע לממדים מדאיגים ברמה העולמית. הפתרון נמצא בשינוי שיטות העיבוד: אמצעים הנדסיים בגישת עיבוד משמר, שיטות עיבוד חדשות כמו מכונת זריעה בשיטת אי-פליחה, עידוד זריעת קטניות, חיפוי צמחי ועוד

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

הזרמת שפכים וקולחים בנחלי יהודה ושומרון: הערכת מצב על בסיס הניטור בשנים 2008–2009

אריאל כהן, דינה פיימן, אבי ציפורי, יובל סבר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) רוב השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון מסולקים לנחלים ולבורות ספיגה, ומיעוטם מטופל במתקני טיפול בשפכים. בעשרת הנחלים הנחשבים למזוהמים ביותר ביהודה ושומרון זורמים שפכים גולמיים ושפכים שעברו טיפול באיכות ירודה, ובמאמר מובאים נתונים כמותיים של המזהמים בהם. היעדר טיפול נאות בשפכים הביתיים והתעשייתיים המסולקים לסביבה גורם לבעיות חמורות ביותר למשקי המים הישראלי והפלסטיני ולמערכות האקולוגיות

רוב השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון מסולקים לנחלים ולבורות ספיגה, ומיעוטם מטופל במתקני טיפול בשפכים. בעשרת הנחלים הנחשבים למזוהמים ביותר ביהודה ושומרון זורמים שפכים גולמיים ושפכים שעברו טיפול באיכות ירודה, ובמאמר מובאים נתונים כמותיים של המזהמים בהם. היעדר טיפול נאות בשפכים הביתיים והתעשייתיים המסולקים לסביבה גורם לבעיות חמורות ביותר למשקי המים הישראלי והפלסטיני ולמערכות האקולוגיות

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

שינויים מהירים בחברות פרוקי הרגליים בחולות הנגב בעקבות ייצוב הדיונות

איתי רנן, אמנון פרידברג, אלי גרונר, פועה בר (קותיאל)

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

אלי כהן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ים המלח ופרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח

דורון מרקל

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

מיכל שגיב

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

חיים גבירצמן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ייעור בשטחי מרעה עשבוניים

זלמן הנקין, ניר עצמון, יהודה יהודה, חוה אהרון, מיכאל וינברג, יוסי קרני

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

יונתן לרון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

האכלה יזומה כפתרון לקונפליקט בין שקנאים למגדלי דגים – היערכות לעונת סתיו 2010

אוהד הצופה

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

גדעון ברומברג

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

רב-שיח בנושא מדיניות שיקום ושימור נחלי ישראל

אביטל גזית, אביטל גזית, דוד ירוסלביץ, אלון זס"ק, אלון רוטשילד, זאב לנדאו, דוד פרגמנט, אבי אוזן-דולב, ראובן לסטר, אברי קדמון

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

קורת גג אחת לנחלי ישראל

דוד ירוסלביץ

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) במשך שנים רבות היו הנחלים החצר האחורית של האזורים העירוניים לסוגיהם, ואף שימשו מובילי ביוב וניקוז בלתי מבוקרים. בתחילת המאה ה-21, בעידודו ובניהולו של המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד החקלאות ועם נציבות המים לרשויות הניקוז האגניות, החל המצב להשתנות. בכל תכנית של הסדרת נחל בהיבט של ניקוז החלו גורמי התכנון לתת את הדעת גם על שיקום הנחל בהיבטים אקולוגיים וסביבתיים. כמו כן, הוקמו מנהלות נחלים כמעט בכל נחלי ישראל, שגם הן ברובן באחריותן של רשויות הניקוז ובניהולן, תוך שיתוף גורמים נוספים, ממשלתיים ופרטיים

במשך שנים רבות היו הנחלים החצר האחורית של האזורים העירוניים לסוגיהם, ואף שימשו מובילי ביוב וניקוז בלתי מבוקרים. בתחילת המאה ה-21, בעידודו ובניהולו של המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד החקלאות ועם נציבות המים לרשויות הניקוז האגניות, החל המצב להשתנות. בכל תכנית של הסדרת נחל בהיבט של ניקוז החלו גורמי התכנון לתת את הדעת גם על שיקום הנחל בהיבטים אקולוגיים וסביבתיים. כמו כן, הוקמו מנהלות נחלים כמעט בכל נחלי ישראל, שגם הן ברובן באחריותן של רשויות הניקוז ובניהולן, תוך שיתוף גורמים נוספים, ממשלתיים ופרטיים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

לנחלי ישראל נדרש ניהול אגני על פי המודל האירופי

ראובן לסטר

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) באירופה נחקק חוק המחייב ניהול אגני לכל מקורות המים העיליים. תפיסת הניהול המתקדמת באירופה התאפשרה בזכות שחרור מתפיסות עולם שעדיין כובלות את ידיהם של מנהיגי ישראל: ההישענות על גבולות כמקור ביטחון, ההישענות על הפרד ומשול כדרך ניהול, וקביעת ערכים לפי ערך כספי ולא לפי ערך מוסרי/אתי. ישראל נדרשת לשינוי מהותי ועמוק ביחסה למשאבי המים, ובכללם הטיפול בנחלים: בחקיקה, באיחוד רשויות וסמכויות ובמעבר לגישה אגנית

באירופה נחקק חוק המחייב ניהול אגני לכל מקורות המים העיליים. תפיסת הניהול המתקדמת באירופה התאפשרה בזכות שחרור מתפיסות עולם שעדיין כובלות את ידיהם של מנהיגי ישראל: ההישענות על גבולות כמקור ביטחון, ההישענות על הפרד ומשול כדרך ניהול, וקביעת ערכים לפי ערך כספי ולא לפי ערך מוסרי/אתי. ישראל נדרשת לשינוי מהותי ועמוק ביחסה למשאבי המים, ובכללם הטיפול בנחלים: בחקיקה, באיחוד רשויות וסמכויות ובמעבר לגישה אגנית

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

שיפור איכות המים ופעולות נוספות – המפתח לשיקום נחלים

אלון זס"ק

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בישראל הנחלים נהפכו ל"חצר אחורית", הזנחה והרס המערכות האקולוגיות הטבעיות הביאו, בין השאר, להכרה כי יש לשנות את הגישה לנושא הנחלים ולהתחיל בשיקומם. שיקום הנחלים הוא מהלך רחב, הנפרש לאורך תקופה של שנים רבות, והוא נוגע במגוון סוגיות סביבתיות וחברתיות שונות שעלינו לקדם ולהתייחס אליהן בבואנו לבחון כיצד אנו משקמים את נחלי ישראל כמו: מים, היבטים אקולוגיים, ניהול נגר והיבטים חברתיים. לנוכח המורכבות הגדולה של הנחלים ושל מערכותיהם חשוב לבצע את השיקום מתוך ראייה רחבה וכוללת של כל המרכיבים

בישראל הנחלים נהפכו ל"חצר אחורית", הזנחה והרס המערכות האקולוגיות הטבעיות הביאו, בין השאר, להכרה כי יש לשנות את הגישה לנושא הנחלים ולהתחיל בשיקומם. שיקום הנחלים הוא מהלך רחב, הנפרש לאורך תקופה של שנים רבות, והוא נוגע במגוון סוגיות סביבתיות וחברתיות שונות שעלינו לקדם ולהתייחס אליהן בבואנו לבחון כיצד אנו משקמים את נחלי ישראל כמו: מים, היבטים אקולוגיים, ניהול נגר והיבטים חברתיים. לנוכח המורכבות הגדולה של הנחלים ושל מערכותיהם חשוב לבצע את השיקום מתוך ראייה רחבה וכוללת של כל המרכיבים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

הנחלים הם נכס, אם נרצה בכך

דוד פרגמנט

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) האופי הרב-תחומי של מחזור המים מחייב ניהול מתוך ראייה רב-תחומית. חלק מבעיות הניהול הקשורות למים נובעות מנטייתם של גופים שלטוניים להטיל את ההתמודדות עם הבעיות על גופים שאינם "מצוידים" בכלים הנדרשים. בחברה דמוקרטית קיים החשש לריכוז כוח גדול במוקד אחד וליצירת חוסר איזון בקבלת החלטות שקשורות לנושא המורכב מתת-נושאים רבים. למרות זאת, יש היגיון בבניית "מערכת-על", שתדע לבחון את הנושא במבט רחב ולנהלו בהתאם למדיניות שנקבעה

האופי הרב-תחומי של מחזור המים מחייב ניהול מתוך ראייה רב-תחומית. חלק מבעיות הניהול הקשורות למים נובעות מנטייתם של גופים שלטוניים להטיל את ההתמודדות עם הבעיות על גופים שאינם "מצוידים" בכלים הנדרשים. בחברה דמוקרטית קיים החשש לריכוז כוח גדול במוקד אחד וליצירת חוסר איזון בקבלת החלטות שקשורות לנושא המורכב מתת-נושאים רבים. למרות זאת, יש היגיון בבניית "מערכת-על", שתדע לבחון את הנושא במבט רחב ולנהלו בהתאם למדיניות שנקבעה

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2007–2009

יובל ארבל, דניאל בן יהודה

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) במאמר זה נציג את השפעת היטל הבצורת - היטל על צריכת מים עודפת שהיה בתוקף בחודשים יולי–דצמבר 2009 - על הפחתת הצריכה הביתית, במקביל למסעות ההסברה של רשות המים - "ישראל עוברת מאדום לשחור" ו"ישראל מתייבשת" - שהחלו ביולי 2008 לאחר מיעוט הגשמים בחורף 2007–2008 ובעקבות משבר המים בישראל במטרה להביא לחיסכון במים

במאמר זה נציג את השפעת היטל הבצורת - היטל על צריכת מים עודפת שהיה בתוקף בחודשים יולי–דצמבר 2009 - על הפחתת הצריכה הביתית, במקביל למסעות ההסברה של רשות המים - "ישראל עוברת מאדום לשחור" ו"ישראל מתייבשת" - שהחלו ביולי 2008 לאחר מיעוט הגשמים בחורף 2007–2008 ובעקבות משבר המים בישראל במטרה להביא לחיסכון במים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מבנה ותפקוד מערכות נחלים ים תיכוניים – רקע לדיון

אביטל גזית

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) שיקום נחלים מחייב הבנה יסודית של מבנה מערכת הנחל ותפקודה. הגאומורפולוגיה בשילוב עם ההידרולוגיה מעצבות את הפיזיוגרפיה של הערוץ וקובעות את איכות המים. בעידן המודרני נוסף האדם כגורם-על המעצב מערכות אקולוגיות. מרבית נחלי ישראל פגועים קשות עקב שילוב חסר תקדים בעוצמתו של הטיית מקורות המים ושל זיהום שרובו מקולחים ביתיים ותעשייתיים

שיקום נחלים מחייב הבנה יסודית של מבנה מערכת הנחל ותפקודה. הגאומורפולוגיה בשילוב עם ההידרולוגיה מעצבות את הפיזיוגרפיה של הערוץ וקובעות את איכות המים. בעידן המודרני נוסף האדם כגורם-על המעצב מערכות אקולוגיות. מרבית נחלי ישראל פגועים קשות עקב שילוב חסר תקדים בעוצמתו של הטיית מקורות המים ושל זיהום שרובו מקולחים ביתיים ותעשייתיים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מצב הנחלים ויכולת שיקומם בתנאי מצוקת מים

אביטל גזית

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) מרבית נחלי ישראל נמצאים תחת לחצי עקה מרובים ומשולבים, והבולטים בהם הם מחסור במים וזיהום. חלק מהסיבות לכך הן ליקוי ארגוני וחוסר הבנה של מבנה המערכת האקולוגית, תפקודה וצרכיה. שמירה על הנחלים ושיקומם אמורים לצאת "מהנחל החוצה". המערכת האקולוגית של הנחל היא הרגישה ביות,ר והיא המכתיבה את תנאי הסף. החלמה של מערכות הנחלים בישראל מחייבת סילוק של גורמי הזיהום, הקצאה של מים באיכות מי המקור ומתן אפשרות לשיטפונות למלא את תפקידם כמפעילים וכמתחזקים של מערכת הנחל

מרבית נחלי ישראל נמצאים תחת לחצי עקה מרובים ומשולבים, והבולטים בהם הם מחסור במים וזיהום. חלק מהסיבות לכך הן ליקוי ארגוני וחוסר הבנה של מבנה המערכת האקולוגית, תפקודה וצרכיה. שמירה על הנחלים ושיקומם אמורים לצאת "מהנחל החוצה". המערכת האקולוגית של הנחל היא הרגישה ביות,ר והיא המכתיבה את תנאי הסף. החלמה של מערכות הנחלים בישראל מחייבת סילוק של גורמי הזיהום, הקצאה של מים באיכות מי המקור ומתן אפשרות לשיטפונות למלא את תפקידם כמפעילים וכמתחזקים של מערכת הנחל

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

רשויות ניקוז מנהלות את נחלי ישראל – האם החתול יכול לשמור על השמנת?

אלון רוטשילד

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) המשרד להגנת הסביבה הסמיך בשנים האחרונות את רשויות הניקוז כרשויות נחל, ללא שינוי בהרכבן ובמטרותיהן. כך לא נפתר הקונפליקט המובנה בין חוק הניקוז והאינטרס החקלאי של מליאת הרשות, לבין ניהול סביבתי של הנחלים. את הנחלים יש לנהל כמשאב סביבה, תוך חקיקה להקמת גוף ייעודי לניהול נכסי הטבע, הנוף וכלל שירותי המערכת האקולוגית, לרבות הובלת נגר, לרווחת הציבור

המשרד להגנת הסביבה הסמיך בשנים האחרונות את רשויות הניקוז כרשויות נחל, ללא שינוי בהרכבן ובמטרותיהן. כך לא נפתר הקונפליקט המובנה בין חוק הניקוז והאינטרס החקלאי של מליאת הרשות, לבין ניהול סביבתי של הנחלים. את הנחלים יש לנהל כמשאב סביבה, תוך חקיקה להקמת גוף ייעודי לניהול נכסי הטבע, הנוף וכלל שירותי המערכת האקולוגית, לרבות הובלת נגר, לרווחת הציבור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

רשויות הניקוז דורשות סמכויות נוספות

זאב לנדאו

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) "עקב אכילס" של המבנה הנוכחי הוא בכך, שרשויות הניקוז אחראיות להסדרת הניקוז בתחומן, אולם אין להן די סמכויות ואמצעים לבצע את תפקידן ביעילות. בכך צריכה להתרכז הרפורמה. כדי לשפר את יכולת ניהול נחלי ישראל, מן הראוי היה לתת לרשויות הניקוז מעמד וכלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן ביעילות

"עקב אכילס" של המבנה הנוכחי הוא בכך, שרשויות הניקוז אחראיות להסדרת הניקוז בתחומן, אולם אין להן די סמכויות ואמצעים לבצע את תפקידן ביעילות. בכך צריכה להתרכז הרפורמה. כדי לשפר את יכולת ניהול נחלי ישראל, מן הראוי היה לתת לרשויות הניקוז מעמד וכלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן ביעילות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

התאמת סביבת הנחלים לשימוש האדם

אברי קדמון

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות

שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

לנחל צרכים משלו – הערכה מחודשת לאופי ניצול הנחל ולהתגוננות מפניו

אבי אוזן-דולב

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי

זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

גדי חגאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009

נעם זליגמן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

חיזוי שיטפונות בנחלי ים המלח המבוסס על נתוני גשם ממכ"ם מטאורולוגי

אפרת מורין, יעל יעקבי, שילה נבון, ארז בית הלחמי

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) באזורים צחיחים מתאפיינים הגשמים בשונות רבה בזמן ובמרחב, ויכולים להיות בעלי עוצמה. בשל כך, שיטפונות באזורים אלה העלולים להיות הרסניים, בעוד שימוש במודל התרעה עשוי להציל חיי אדם ולמנוע פגיעה בתשתיות. במאמר זה אנו מציגים מודל התרעה מפני שיטפונות לאזור ים המלח. המודל עושה שימוש במידע על הגשם המתקבל ממערכת מכ"ם, והוא מיושם לשני אגני היקוות: נחל ערוגות ונחל דרגה

באזורים צחיחים מתאפיינים הגשמים בשונות רבה בזמן ובמרחב, ויכולים להיות בעלי עוצמה. בשל כך, שיטפונות באזורים אלה העלולים להיות הרסניים, בעוד שימוש במודל התרעה עשוי להציל חיי אדם ולמנוע פגיעה בתשתיות. במאמר זה אנו מציגים מודל התרעה מפני שיטפונות לאזור ים המלח. המודל עושה שימוש במידע על הגשם המתקבל ממערכת מכ"ם, והוא מיושם לשני אגני היקוות: נחל ערוגות ונחל דרגה

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

הנחיות חדשות להערכת סיכונים בעצים בוגרים

אביגיל הלר, ישראל גלון, דני אלמליח, יצחק הל-אור, חיים גבירצמן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) תחום פרחים, הנדסת הצומח וגננות נוף במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם מספר אגרונומים עצמאיים, מפתח לאחרונה בארץ את נושא הערכת עצים בסיכון. הכוונה לעצים שעלולים לגרום נזקים (ברכוש ונפש) במקרה של נפילה או שבר ענפים. התוצר של סקר סיכונים בעצים הוא תכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי

תחום פרחים, הנדסת הצומח וגננות נוף במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם מספר אגרונומים עצמאיים, מפתח לאחרונה בארץ את נושא הערכת עצים בסיכון. הכוונה לעצים שעלולים לגרום נזקים (ברכוש ונפש) במקרה של נפילה או שבר ענפים. התוצר של סקר סיכונים בעצים הוא תכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

סוגית המים בין ישראל לפלסטינים – העמדה הישראלית

חיים גבירצמן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) במאמר זה מתפרסמים הנתונים המלאים והמפורטים על יישום הסכמי המים בין ישראל לפלסטינים. נתונים אלה סותרים את הטענות הקשות המופנות נגד ישראל. כיום אין כמעט הבדל ברמת צריכת המים השפירים-הטבעיים לנפש בין ישראל לרשות הפלסטינית. ישראל מאמינה שניתן להפוך את נושא המים למקור של הבנה ושל שיתוף פעולה, במקום נושא שיוצר מחלוקת ומתחים

במאמר זה מתפרסמים הנתונים המלאים והמפורטים על יישום הסכמי המים בין ישראל לפלסטינים. נתונים אלה סותרים את הטענות הקשות המופנות נגד ישראל. כיום אין כמעט הבדל ברמת צריכת המים השפירים-הטבעיים לנפש בין ישראל לרשות הפלסטינית. ישראל מאמינה שניתן להפוך את נושא המים למקור של הבנה ושל שיתוף פעולה, במקום נושא שיוצר מחלוקת ומתחים

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

עגורים חורפים באגמון החולה

ג’רמי קרק

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) במהלך חודשי הסתיו והחורף מהווה עמק החולה את אחד הריכוזים הגדולים של עגורים בעולם

במהלך חודשי הסתיו והחורף מהווה עמק החולה את אחד הריכוזים הגדולים של עגורים בעולם

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

הדברה ביולוגית של צמרית האורן בישראל באמצעות אקלום זבוב טורף

דוד ברנד, צבי מנדל

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) פרויקט חדש של קק"ל בשיתוף עם מִנהל המחקר החקלאי ושירות הייעור האמריקני: איתור והבאה של זבוב טורף מיערות בהוואי לישראל, במסגרת המאמצים להדברה ביולוגית של אוכלוסיות צמרית האורן

פרויקט חדש של קק"ל בשיתוף עם מִנהל המחקר החקלאי ושירות הייעור האמריקני: איתור והבאה של זבוב טורף מיערות בהוואי לישראל, במסגרת המאמצים להדברה ביולוגית של אוכלוסיות צמרית האורן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

שינויי אקלים ומשק המים בישראל: נקודת המבט של בעלי עניין מומחים

אורן קידר, נורית קליאוט, שלומית פז

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הרהורים על חיסכון במים ואנרגיה בעידן ההתפלה

אורי להב, רפי סמיט

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים

עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

חומרים רפואיים (תרופות) בסביבה: נוכחות בקולחים, תנועה בקרקע וקישור לחומר אורגני מסיס

עדי מעוז, תמר מועלם, בני חפץ

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בסביבה החקלאית ההשקיה בקולחים מהווה מקור אפשרי לחדירה של חומרים רפואיים לקרקע. נוכחותם של חומרים רפואיים בקולחים נובעת משימוש רחב בתרופות לטיפול באדם ובחי ומהרחקתם המוגבלת במסגרת מערך הטיפול המקובל בשפכים. מטרות המחקר היו לבדוק נוכחות חומרים רפואיים בקולחים, לבחון את תנועת החומרים הרפואיים naproxen ו-carbamazepin בקרקע ואת יכולת הקישור שלהם לחומר האורגני המסיס

בסביבה החקלאית ההשקיה בקולחים מהווה מקור אפשרי לחדירה של חומרים רפואיים לקרקע. נוכחותם של חומרים רפואיים בקולחים נובעת משימוש רחב בתרופות לטיפול באדם ובחי ומהרחקתם המוגבלת במסגרת מערך הטיפול המקובל בשפכים. מטרות המחקר היו לבדוק נוכחות חומרים רפואיים בקולחים, לבחון את תנועת החומרים הרפואיים naproxen ו-carbamazepin בקרקע ואת יכולת הקישור שלהם לחומר האורגני המסיס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

ענת מדמוני

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970: חם וצחיח יותר בפנים הארץ

המו חארל קאפלה, הנדריק ברוינס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 1970–2002 על-פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתית. נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. נמצא כי לרוב יש עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים, ועולה כי האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף

במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 1970–2002 על-פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתית. נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. נמצא כי לרוב יש עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים, ועולה כי האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הרעלות בעלי-חיים בישראל

נעם לידר

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

עין יהודה, בפאתי קיבוץ עין הנצי"ב, יולי 2020

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל