גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

הפסל עוסק בתהליך המתמשך של הפיתוח המואץ הגורם להפרת הסביבה הטבעית. הפסל מעמת אותנו עם תוצאות פעולות ההרס הסביבתי, ובו זמנית מאזכר את חיוניותו של הטבע ואת כוחו להתחדש

למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

המהפכה הבאה? טכנולוגיית הבינה המלאכותית טומנת בחובה הבטחה גדולה, גם בתחומי הסביבה, אך מתלווים אליה גם סיכונים אפשריים והשפעות שליליות על הסביבה

מרוב עצים לא ראו את היער. לאורך עשרות שנים נוטר מצאי העצים ביערות קק"ל באמצעות 'סקר מצאי', שמיפה בעיקר את צמרות האורנים הגבוהים. לאחרונה הוחלף סקר בסיסי זה במיפוי תלת-ממדי, הכולל גם את כל מה שצומח מתחת לאורנים – חורש, שיחים, צומח עשבוני וכדומה. איזו תועלת יש בכך לניהול היער?

איך יוצרים מנגנון חברתי-כלכלי להקמת מערכות סולאריות על גגות מבני דיור ציבורי, באופן שיקדם את השגת יעדי משק האנרגיה הישראלי ואת הצדק החלוקתי ויגדיל את הרווחה החברתית?

צריכת חשמל נמוכה יותר בזמן סגרים, שנגרמה בין היתר ממעבר לעבודה מהבית ומצמצום המסחר, מראה כי קיים פוטנציאל להפחתת צריכת החשמל ולייעול השימוש באנרגיה תוך נקיטת צעדים פשוטים יחסית, שיכולים לתרום לאיכות האוויר ולמנוע בזבוז משאבים מיותרים.

אם החוויה היום-יומית שלכם היא שכדי לפעול בצורה הנכונה מבחינה סביבתית יש צורך בוויתורים ובהקרבות, המאמר הזה הוא בשבילכם. אילו עקרונות עלינו לאמץ כדי שההתנהגות שלנו תתרום לטוב האישי והסביבתי גם יחד, וכיצד ניתן לקבוע מדיניות לפי אותם עקרונות?

הידעת? אחד מצירי נדידת הציפורים המרכזיים באזורנו הוא מעל הים התיכון. חלק משמעותי מהנדידה מתבצע בקרבה לחוף, בגובה נמוך בלילה. איך תשפיע על הציפורים הקמת מתקנים ימיים הבולטים מעל פני המים?

כיצד ערים יכולות ליישם מדיניות שמטרתה השגת קיימות כלכלית, חברתית וסביבתית? אילו מנופים מסייעים לקידום מדיניות עירונית בת-קיימא? אילו תוכניות יכולות ערים לקדם כדי להבטיח פיתוח עירוני בר-קיימא, תוך שמירה על יעילות כלכלית ושיפור רמת החיים?

יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר

בנייה על רצועת החוף וקו המים במפרץ אילת מעוררת בקרב גורמי מקצוע חששות כבדים לפגיעה בערכי טבע ונוף ייחודיים בעלי משמעות אקולוגית לאומית ועולמית, ובראשם שונית האלמוגים ובית הגידול החולי

תובנות מאפקט הריבאונד – על הפער בין מודלים המתארים את התרומה הסביבתית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה לבין המציאות שבה אימוץ הטכנולוגיה משפיע על התנהגות הצרכנים ועל השווקים

מה החלופות לתרבות של ייבוא בולימי ומטורף של ערמות בגדים מתכלים, לקבירת העולם תחת הרים של זבל, ולהלבשת הילדים בבגדים זולים ורעילים?