אקולוגיה וסביבה

מהפכה בציפורי: לראשונה בישראל – שיקום נחל לכל אורכו

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

התשתית החברתית לשיקום נחל ציפורי – תושבים ובעלי עניין כבסיס לקיימות תהליכי שיקום

טל מרסיאנו רטנר

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה שיקום נחלים אינו יכול להישען על פתרונות הנדסיים, הידרולוגיים ואקולוגיים בלבד. בניית תשתית חברתית יציבה היא שתיצור חוסן שישמור על הנחל לדורות הבאים

שיקום נחלים אינו יכול להישען על פתרונות הנדסיים, הידרולוגיים ואקולוגיים בלבד. בניית תשתית חברתית יציבה היא שתיצור חוסן שישמור על הנחל לדורות הבאים

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

עלויות התפעול והתחזוקה צפויות כמעט להכפיל את עצמן לאחר השלמת השיקום – איך אפשר להצליח לעמוד בהן?

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

דילמות בהנגשת נחל ושטחים פתוחים לציבור מגוון של מטיילים

ורד סבאג, מירב גלילי

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה איך פותרים את המתח בין הרצון להנגיש את הטבע לבין שמירה על חוויית טבע פראי? נחל ציפורי – המקטע הנגיש הארוך ביותר בארץ לצד פינות חמד טבעיות

איך פותרים את המתח בין הרצון להנגיש את הטבע לבין שמירה על חוויית טבע פראי? נחל ציפורי – המקטע הנגיש הארוך ביותר בארץ לצד פינות חמד טבעיות

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

מהפכה מסתגלת: כיצד השתתפות בפרויקט אירופי משנה את ממשקי שיקום הנחל?

גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה

לנתק את הבינה המלאכותית מהאנושי ולחבר אותה לטבעי

עדי וולפסון

גיליון סתיו 2026 / כרך 17(3) הבינה המלאכותית מבוססת כיום בעיקר על הבינה האנושית, ולכן היא ממשיכה במידה רבה במסלול האנושי שהתרחק ואפילו התנתק מן הבינה הטבעית, כלומר מהיכולת המובנית במערכות טבעיות ואקולוגיות ליצור לאורך זמן תהליכים מסתגלים, מווסתים ויעילים, ללא קיום מתכנן מרכזי או הכוונה חיצונית

הבינה המלאכותית מבוססת כיום בעיקר על הבינה האנושית, ולכן היא ממשיכה במידה רבה במסלול האנושי שהתרחק ואפילו התנתק מן הבינה הטבעית, כלומר מהיכולת המובנית במערכות טבעיות ואקולוגיות ליצור לאורך זמן תהליכים מסתגלים, מווסתים ויעילים, ללא קיום מתכנן מרכזי או הכוונה חיצונית

גיליון סתיו 2026 / כרך 17(3)

הגבול הדק שבין ביטחון למזון

מערכות מזון תלויות בסביבתן – הטבעית והאנושית גם יחד. הן יכולות לשגשג אם מושקעים בהן המשאבים הנדרשים, אך לקרוס בתנאים של סכסוך, קנאות, לחימה ומוות

בריאות ומזון מים, קרקע וחקלאות
תמונות נוספות
הגיליון החדש גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה לתוכן העניינים
הגיליון החדש גיליון קיץ 2026 / כרך 17(2) / שיקום אגן ציפורי – מודל להשראה לתוכן העניינים
מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מומלץ לקרוא

    זרקור
    היעדר תג מחיר אינו שקול להיעדר ערך – המחיר הכלכלי של אובדן המגוון הביולוגי
    איך "ניסויים טבעיים" מגלים את המחיר האמיתי שאנחנו משלמים על פגיעה בטבע?
    סקירות
    בחינת מהלכי הסתגלות לשינוי האקלים באמצעות ניתוחי עלות-תועלת – מדריך לקובעי המדיניות בישראל
    מהפכת הכדאיות: מתי ההיערכות למשבר האקלים הופכת מהוצאה כבדה להשקעה משתלמת בבריאות הציבור ובחוסן הלאומי?
    חזית המחקר
    קבלה ציבורית של מס נסועה ככלי להפנמת השפעות חיצוניות מתחבורה פרטית בעידן כלי הרכב החשמליים
    מהפכת המיסוי בכבישים: כיצד לעצב את מיסוי הנסועה באופן שיענה על האתגרים שמציבים כלי הרכב החשמליים?
    חזית המחקר
    חשמל כשר – חסמים במעבר לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים בקהילה החרדית בישראל
    מחסום האמון – מדוע כדאיות כלכלית אינה מספקת להצלחת חדירת אנרגיה ממקורות מתחדשים לשימוש הקהילה החרדית?
    בקצרה
    איפוס פליטות ממשאיות – העתיד כבר כאן
    כוחות השוק צפויים לגרום לאיפוס הפליטות מענף ההובלה במשאיות כבר בשנים הקרובות הודות ליתרונות הכלכליים שטמונים במעבר להנעה חשמלית. הממשלה יכולה להאיץ את התהליך
    בקצרה
    האם המעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים יואץ בזכות כריית יסוד נדיר מקרקעית הים?
    תכונותיו הייחודיות של היסוד טֵלוריום מאפשרות לייצר יריעות דקות, קלות ויעילות של תאים פוטו-וולטאיים. ניצולו אינו אפשרי כיום, מכיוון שהוא נמצא בעיקר עמוק בקרקעית הים, מחוץ לריבונותה של מדינה כלשהי, וטרם נקבעה מסגרת חוקית שתאפשר כרייה באזורים אלה