אקולוגיה וסביבה

6 באפריל, 2016

צילום: Kimberly Flowers/USAID Africa Bureau, Public domain, via Wikimedia Commons


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

"וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" (בראשית מ"ב 1–2)

קוראות וקוראים יקרים שלום,

חג הפסח, כמו חגים מרכזיים רבים אחרים בדתות השונות, הוא חג עונתי, נקודת ציון במחזור החקלאי השנתי. אחת המשמעויות המיוחסות לספירת העומר היא מניית הימים שבין ראשית קציר השעורה לבין ראשית קציר החיטין. חג הפסח מצוין גם בסימן "והגדת לבנך", וככזה הוא הזדמנות להיזכר בראשיתו של הסיפור הארוך שמסתיים ביציאת מצרים: בני יעקב באו למצרים כדי לקנות מזון בגלל רעב ששרר בכנען. הם לא היו הראשונים שנעזרו במדינה שכנה בעת רעב: גם אברהם ירד "מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב 10).

מערכת אקולוגיה וסביבה ממוקמת בשכונת התקווה בתל-אביב, ביתם של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט רבים שהגיעו לישראל החל באמצע שנות ה-90. בדרכנו מתחנת הרכבת אל משרד המערכת, רוב האנשים שחולפים על פנינו הם אפריקאים. בשיח על ההגירה מאפריקה לישראל נשמעים שני קולות עיקריים: האחד מכנה את הציבור האפריקאי בישראל "מסתננים", ומדגיש את הקונפליקטים בינם לבין תושבי הארץ הוותיקים; השני רואה בהם פליטי מלחמה, ומזכיר את רצח העם בדרפור. אך מה לגבי פליטוּת אקלים? עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?

להערכת נציבות האו"ם לפליטים, במהלך 2015–2016 יגיעו לאירופה לפחות 1.4 מיליון פליטים, רובם פליטי מלחמת האזרחים שמתחוללת בסוריה. ברקע של אותה מלחמה נמצאת בצורת חמורה, שנמשכה בין השנים 2006–2011. דוגמה נוספת לאזור קרוב הסובל מתופעת ההגירה הסביבתית היא עמק הנילוס, ההולך ומתייבש ומתרוקן מיושביו.

פרופ' ארנון סופר, מומחה בגאו-דמוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, טוען שבין אם ההגירה נובעת ממלחמה או מסיבה דמוגרפית, כלומר מגידול באוכלוסייה שמוביל למחסור במים, התוצאה זהה – אנשים נאלצים לנטוש את ביתם. לטעמו, לא ניתן לשלוט בריבוי הטבעי, מאחר שהוא נובע ממצווה שמושרשת עמוק בתרבות ובדת, גם ביהדות וגם באִסלאם. היות שכך, הוא מציע פתרונות עקיפים, כגון התפלה, בנייה לגובה ובנייה בעומק האדמה.

אמנם נדמה שמפעל ההתפלה הלאומי פוטר אותנו מדאגה למחסור במי שתייה בישראל, אך האם אנחנו חסינים מפני משברים אחרים, שעלולים להיגרם מהשילוב של גידול דמוגרפי ושינוי אקלים? כחוקרים וכאזרחים, עלינו לזכור שלא לעולם חוסן, וגם אנו עלולים למצוא את עצמנו בצדה השני של ההגירה הסביבתית. בישראל פותחה מומחיות טכנולוגית ואגרונומית, ונצבר ניסיון רב ביישוב אזורים מדבריים ובהתמודדות עם מצבי חירום. המומחיות והניסיון הללו יכולים לעמוד לצדנו בשעת משבר, ולכן יש לרתום אותם להיערכות לשינויים המתחוללים באזורנו.

קריאה נעימה

שחר בוקמן ושחר שלוח



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה
    שחר שלוח
    מערכת אקולוגיה וסביבה


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    הדגמים המרחביים והעיתיים של דליפות נפט מאוניות בים התיכון
    על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון
    חזית המחקר
    למידה על החלטות שנויות במחלוקת כמנוף לפיתוח חשיבה אזרחית עצמאית – המקרה של מדיניות יצוא הגז הטבעי בישראל
    המאמר מתאר תהליך למידה על מדיניות ציבורית-כלכלית-סביבתית שנויה במחלוקת, שאִפשר ללומדים לגבש את עמדותיהם באופן עצמאי ומעמיק יותר, תוך התבססות על הנמקות מורכבות יותר
    דבר העורכים
    בעוד העולם ממתין לוועידת האקלים שתתקיים השנה בפריז, כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח תחליפי דלקים
    לראש העמוד