אקולוגיה וסביבה

6 באפריל, 2016

צילום: Kimberly Flowers/USAID Africa Bureau, Public domain, via Wikimedia Commons


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

"וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" (בראשית מ"ב 1–2)

קוראות וקוראים יקרים שלום,

חג הפסח, כמו חגים מרכזיים רבים אחרים בדתות השונות, הוא חג עונתי, נקודת ציון במחזור החקלאי השנתי. אחת המשמעויות המיוחסות לספירת העומר היא מניית הימים שבין ראשית קציר השעורה לבין ראשית קציר החיטין. חג הפסח מצוין גם בסימן "והגדת לבנך", וככזה הוא הזדמנות להיזכר בראשיתו של הסיפור הארוך שמסתיים ביציאת מצרים: בני יעקב באו למצרים כדי לקנות מזון בגלל רעב ששרר בכנען. הם לא היו הראשונים שנעזרו במדינה שכנה בעת רעב: גם אברהם ירד "מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב 10).

מערכת אקולוגיה וסביבה ממוקמת בשכונת התקווה בתל-אביב, ביתם של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט רבים שהגיעו לישראל החל באמצע שנות ה-90. בדרכנו מתחנת הרכבת אל משרד המערכת, רוב האנשים שחולפים על פנינו הם אפריקאים. בשיח על ההגירה מאפריקה לישראל נשמעים שני קולות עיקריים: האחד מכנה את הציבור האפריקאי בישראל "מסתננים", ומדגיש את הקונפליקטים בינם לבין תושבי הארץ הוותיקים; השני רואה בהם פליטי מלחמה, ומזכיר את רצח העם בדרפור. אך מה לגבי פליטוּת אקלים? עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?

להערכת נציבות האו"ם לפליטים, במהלך 2015–2016 יגיעו לאירופה לפחות 1.4 מיליון פליטים, רובם פליטי מלחמת האזרחים שמתחוללת בסוריה. ברקע של אותה מלחמה נמצאת בצורת חמורה, שנמשכה בין השנים 2006–2011. דוגמה נוספת לאזור קרוב הסובל מתופעת ההגירה הסביבתית היא עמק הנילוס, ההולך ומתייבש ומתרוקן מיושביו.

פרופ' ארנון סופר, מומחה בגאו-דמוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, טוען שבין אם ההגירה נובעת ממלחמה או מסיבה דמוגרפית, כלומר מגידול באוכלוסייה שמוביל למחסור במים, התוצאה זהה – אנשים נאלצים לנטוש את ביתם. לטעמו, לא ניתן לשלוט בריבוי הטבעי, מאחר שהוא נובע ממצווה שמושרשת עמוק בתרבות ובדת, גם ביהדות וגם באִסלאם. היות שכך, הוא מציע פתרונות עקיפים, כגון התפלה, בנייה לגובה ובנייה בעומק האדמה.

אמנם נדמה שמפעל ההתפלה הלאומי פוטר אותנו מדאגה למחסור במי שתייה בישראל, אך האם אנחנו חסינים מפני משברים אחרים, שעלולים להיגרם מהשילוב של גידול דמוגרפי ושינוי אקלים? כחוקרים וכאזרחים, עלינו לזכור שלא לעולם חוסן, וגם אנו עלולים למצוא את עצמנו בצדה השני של ההגירה הסביבתית. בישראל פותחה מומחיות טכנולוגית ואגרונומית, ונצבר ניסיון רב ביישוב אזורים מדבריים ובהתמודדות עם מצבי חירום. המומחיות והניסיון הללו יכולים לעמוד לצדנו בשעת משבר, ולכן יש לרתום אותם להיערכות לשינויים המתחוללים באזורנו.

קריאה נעימה

שחר בוקמן ושחר שלוח


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש ושלוח ש. 2016. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 7(1): 2.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      שחר שלוח
      מערכת אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      שחר שלוח
      מערכת אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש ושלוח ש. 2016. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 7(1): 2.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ייעור בשטחי מרעה עשבוניים

      זלמן הנקין, ניר עצמון, יהודה יהודה, חוה אהרון, מיכאל וינברג, יוסי קרני

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

      בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      צבי דובינסקי, שחר בוקמן

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

      בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון
      לראש העמוד