אקולוגיה וסביבה

חוק האריזות – יישום העיקרון 'אחריות יצרן מורחבת' על-ידי היצרנים והיבואנים

3 ביוני, 2012

מפעל למיון פסולת ביתית מעורבת בקפריסין | צילום: מלה גירשטיין ©


מאת

קובי דר
מנכ"ל תאגיד מִחזור יצרנים בישראל בע"מ (ת.מ.י.ר)

מאת

קובי דר
מנכ"ל תאגיד מִחזור יצרנים בישראל בע"מ (ת.מ.י.ר)

חוק האריזות שעבר בכנסת בינואר 2011 הוא חוק סביבתי המבוסס על יישום עיקרון של 'אחריות יצרן מורחבת'. עיקרון זה, המטיל את האחריות לעלויות הסביבתיות הנגרמות עקב ייצור מוצרים, על היצרנים המייצרים אותם, הטיל על יצרנים ועל יבואנים של מוצרים ארוזים לשוק הישראלי חובות דיווח ועמידה ביעדי מִחזור של חומרי האריזה השונים שבהם הם משתמשים. 

לאור חובות אלה, פעלו היצרנים והיבואנים הגדולים בישראל, יחד עם התאחדות התעשיינים בישראל, להקמת חברת ת.מ.י.ר – תאגיד מִחזור יצרנים בישראל בע"מ (חל"צ – חברה לתועלת הציבור). תאגיד מִחזור זה יקיים, על-פי חוק האריזות, את חובות החוק עבור כלל היצרנים והיבואנים בישראל. לפני כחצי שנה, ב-1.12.2011, קיבלה ת.מ.י.ר את ההכרה לפעול כ'גוף מוכר'. 

יעדי המִחזור בחוק האריזות, חוק שמבוסס על התחיקה האירופית בתחום, גם הם מתכנסים ליעדי המִחזור האירופיים. החל בשנת 2011 ועד לשנת 2015, בקצב הולך ועולה, על התעשייה והמסחר בישראל לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בישראל ועם תושבי המדינה, ולהנחיל הרגלי הפרדת פסולת בבתי התושבים, שיאפשרו הגעה ליעדי המִחזור (טבלה 1).

טבלה1

יעדי המִחזור לכל חומר, כאחוזים מסך משקל החומר שהוכנס לשוק הישראלי לצורכי אריזה חד-פעמית

התקשרות עם רשויות מקומיות 

על פי חוק האריזות, כל רשות מקומית מחויבת לקבוע וליישם הסדרים להפרדה במקור, שבמסגרתם תופרד הפסולת שנזרקת על-ידינו, האזרחים, לפחי האשפה. עוד מחויבת הרשות המקומית לקבוע הסדרי איסוף של פסולת האריזות שהופרדה במקור ולדאוג לפינויה לתחנות מעבר ומיון, שם תטופל פסולת האריזות ותועבר למִחזור.

כפי שכבר צוין לעיל, הרשות המקומית והגוף המוכר מחויבים להתקשר ביניהם בהסכם שנוסְחוֹ אוּשר על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ולפיו הגוף המוכר יממן את ההסדרים שתקבע הרשות המקומית בכל מה שנוגע לפסולת האריזות. פסולת האריזות שתיאסף תועבר לידי הגוף המוכר, והגוף המוכר יהיה אחראי למִחזור פסולת האריזות שתגיע לרשותו. 

חשוב להדגיש כי תנאי מרכזי לעמידת הגוף המוכר ביעדי המִחזור הוא כי הרשויות המקומיות יקבעו ויישמו את ההסדרים שלעיל ביחס לפסולת האריזות, וכן ינקטו בפעילות הסברה ואכיפה כדי לוודא את שיתוף הפעולה של האזרחים ביישום הסדרים אלה. 

בימים אלה פועלת ת.מ.י.ר לקידום התקשרויות עם רשויות מקומיות אשר מיישמות הסדרי הפרדה לפסולת אריזות בתחומן על פי אמות המידה להסדרי הפרדה, כפי שהוגדרו על-ידי המשרד להגנת הסביבה בתנאי ההכרה של ת.מ.י.ר, ומפורסמים באתר האינטרנט של המשרד. עד כה חתמה ת.מ.י.ר על הסכמים עם 10 רשויות מקומיות שמתכננות ליישם עד סוף השנה הסדרי הפרדה בכ-150,000 משקי בית (מעל חצי מיליון תושבים).

יישומו של הסדר הפרדה בתחומי הרשות המקומית הוא מהלך הנדרש על פי החוק. קצב יישום החוק ברשויות המקומיות נדרש להיות מהיר ביותר כדי לאפשר ליצרנים וליבואנים לעמוד ביעדי החוק. עם זאת, יש לזכור כי מדובר במהלך מורכב הדורש הצבת תשתיות, חינוך והסברה, הקצאת אמצעי אכיפה נאותים ונגישות למתקני קצה שיטפלו בפסולת המופרדת. 

כיום יש בישראל מספר מצומצם של מתקני קצה לטיפול בפסולת אריזות מופרדת. קולות קוראים שפרסם המשרד להגנת הסביבה להקמת מתקנים כאלה אמורים לספק מענה לצורך זה.

התקשרות עם יצרנים ויבואנים

כדי לקיים את חובות המימון המוטלות על הגוף המוכר, עליו להתקשר עם יצרנים ויבואנים שחובות חוק האריזות חלות עליהם. יצרנים ויבואנים אלה חייבים במימון כל ההוצאות של ת.מ.י.ר. נכון להיום התקשרה ת.מ.י.ר בהסכם עם מעל ל-250 חברות. החברות הללו מדווחות על כ-250,000 טונות אריזות בשנה שהוכנסו על-ידן לשוק, וזאת כאשר משקלן של כלל האריזות שמגיעות לשוק הישראלי בשנה מוערך על-ידי ת.מ.י.ר בכ-750,000 טונות. נתונים אלה מתעדכנים מדֵי יום, עת יצרנים ויבואנים נוספים מצטרפים לת.מ.י.ר, כפי שנדרש מהם על פי חוק האריזות.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      קובי דר
      מנכ"ל תאגיד מִחזור יצרנים בישראל בע"מ (ת.מ.י.ר)

      מאת

      קובי דר
      מנכ"ל תאגיד מִחזור יצרנים בישראל בע"מ (ת.מ.י.ר)




      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

      יונתן לרון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

      זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

      הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד