אקולוגיה וסביבה

סביבה–הציר המחבר בין חזון המחאה לבין פיתוח בר-קיימא?

6 בנובמבר, 2011

מאת

איריס האן
מכון דש"א (דמותה של ארץ)

מאת

איריס האן
מכון דש"א (דמותה של ארץ)

המחאה החברתית שהתעוררה בקיץ האחרון העלתה את המודעות לערכים ולמונחים שלא היו במרכז השיח הציבורי בישראל עד כה, כמו צדק חברתי או דיור בהישג יד. מסרים סביבתיים מעטים מאוד נישאו על השלטים והכרזות שנשאו המוחים והמפגינים, ולא הם שתפסו את מרכז הבמות והכיכרות.

עם זאת, כאשר מעיינים לעומק בטענותיהם של ראשי המחאה והאזרחים ובהמלצות ועדת המומחים של המחאה (בעיקר בתחומי הדיור, התכנון, התחבורה והקרקע) – ניתן לזהות היטב את ההקשרים הסביבתיים של המחאה, שגם אם הם אינם מובלטים, הם חלק מהבסיס הרחב של החזון שהמחאה מבקשת להשיג.

לפני כמעט שנות דור, הוטבע המושג 'פיתוח בר-קיימא', שהוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. תפיסה זו קשרה לראשונה בין שלושה יסודות – חברה, כלכלה וסביבה, והמחישה כי ניתן להשיג פיתוח מקיים רק באמצעות טיפול משולב בכל שלושת היסודות. המחאה העלתה למרכז השיח את הקשר בין חברה לבין כלכלה, וליבת הטענות של המוחים נוגעת לקשר ביניהן. עם זאת, ברור כי היסוד הסביבתי הוא חלק בלתי נפרד מן התמונה ומסל הפתרונות שיש לחתור אליהם כדי לשנות את הגישה שהוציאה רבים כל כך אל הרחובות. בשורות הבאות אתמקד בשני היבטים הנוגעים לפן הסביבתי של המחאה: העירוניות, ותופעת הריכוזיות ושלטון התאגידים.

עירוניות וסביבה

מסרים רבים העולים במחאה החברתית נוגעים לעירוניות – הדרישה להכרה בזכות לדירת מגורים בהישג יד, שיש לה נגישות למקורות תעסוקה ולשירותי ציבור, הדרישה לשיפור משמעותי של מערכות התחבורה הציבורית ועוד. מסר זה עומד בסתירה למה שנתפס עד כה כמימוש החלום הישראלי: בית צמוד קרקע בפרבר או ביישוב קהילתי. כך מנוסחים הדברים בהמלצות ועדת ספיבק-יונה, בתחום התכנון:

"תפנית בתפישה: מהתמקדות בפיזור אוכלוסיה ופרבור, המוביל לנגיסה בשטחים הפתוחים והרס הנוף הפתוח והטבע להשקעה בישובים ושכונות והתמקדות בבניית קהילות. נדרש שדרוג הישובים הקיימים באמצעות ניצול מקסימאלי של המרחב הבנוי הקיים ושילוב של מגורים עם מסחר, תעסוקה ופנאי סביב נגישות ברגל ובתחבורה ציבורית באמצעות השקעות ציבוריות מקדימות."

נקודת המוצא כפי שהיא מוסברת לעיל, היא הבסיס להתנגדותם של ראשי המחאה לחוק הוד"לים, שתכליתו העיקרית היא פיתוח של קרקע ציבורית מחוץ לתחומי הערים ועידוד הפרבור. ההתנגדות לחוק הוד"לים ממחישה היטב את התלכדות האינטרס הסביבתי והאינטרס החברתי: בנייה מסיבית על חשבון שטחים פתוחים מחוץ לתחומי הערים פוגעת בטבע ובסביבה, וגם אינה משיגה את היעדים החברתיים – דיור בהישג יד בנגישות לתשתיות, לתעסוקה ולשירותי ציבור.

הכוונת עיקר הפיתוח לערים היא אחד העקרונות העיקריים של מדיניות התכנון הלאומית, והיא עומדת בבסיס תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, תמ"א 35. מבחינה סביבתית, יתרונו של עיקרון זה הוא ברור: ניצול מיטבי של שטחים מופרים ושל אלה הצמודים להם, תוך הימנעות מהפְשרה מיותרת של שטחים פתוחים לבנייה במדינה העומדת להיות הצפופה בין מדינות המערב. מבחינה חברתית, העיר מציעה מגוון רחב יותר של פתרונות מגורים לאוכלוסיות מגוונות, ומבחינה כלכלית נחסכת השקעה מיותרת בפריסת תשתיות חדשות, המתחייבת מהקמת יישובים חדשים או שכונות חדשות.

את חיזוק העירוניות יש להבטיח בין היתר באמצעות קיומם של שטחים ציבוריים פתוחים בתחומי הערים באיכות ובכמות נאותות, נורמה שרבות מערי ישראל אינן עומדות בה. יש לכלול בהם גם שטחים של טבע עירוני כדי לאפשר גם לקהילות העירוניות מגע עם הטבע במרחק הליכה מביתם.

ריכוזיות שלטון התאגידים

נושא יוקר המחיה בישראל, שעלה במחאת הקוטג' והתרחב במחאה הנוכחית, הפנה את הזרקור למבנה המשק הישראלי, שהוא ריכוזי מאוד, ושמספר מועט של תאגידים שולט בחלקים נרחבים ממנו. שלטון התאגידים אינו רק תופעה ישראלית, והוא מוכר היטב בזירה העולמית. חלקם של התאגידים בכלכלה העולמית הולך ומתחזק, ולחלק מהם מחזור כספי העולה על זה של כמה ממדינות העולם. שלטון התאגידים, שהמחאה חשפה את השלכותיו הכלכליות והחברתיות המזיקות, גורם גם נזקים סביבתיים, שראוי כי יתפסו מקום חשוב בשיח המתרחב בנושא זה. הכלכלה התאגידית היא זו המניעה והמעודדת את תרבות הצריכה, שמובילה לניצול ולבזבוז של משאבים, ולפגיעה מוגברת בסביבה. תאגידים רב-לאומיים מנצלים לא אחת את חולשתן של ממשלות במדינות מתפתחות לעשיית רווחים מהירה וקלה, תוך פגיעה בקהילה המקומית ובסביבה.

שני נושאים אלו, שהובאו בקיצור נמרץ לעיל, ממחישים את הקשר העמוק בין סביבה, חברה וכלכלה. אמנם המחאה החברתית עוררה בעיקר את הדיון החברתי-כלכלי, אך אין כל ספק כי פיתוח בר-קיימא, שיבטיח שוויון וצדק חברתי וסביבתי, מחייב תפיסה כלכלית-חברתית-סביבתית גם יחד.
 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


מאמר זה עבר שיפוט עמיתים


ציטוט מומלץ

האן א. 2011. סביבה–הציר המחבר בין חזון המחאה לבין פיתוח בר-קיימא? אקולוגיה וסביבה 2(4): 324–323.
העתק

מילות מפתח

צדק חברתי (11)




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איריס האן
      מכון דש"א (דמותה של ארץ)

      מאת

      איריס האן
      מכון דש"א (דמותה של ארץ)

      מאמר זה עבר שיפוט עמיתים




      מילות מפתח

      צדק חברתי (11)

      ציטוט מומלץ

      האן א. 2011. סביבה–הציר המחבר בין חזון המחאה לבין פיתוח בר-קיימא? אקולוגיה וסביבה 2(4): 324–323.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

      דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      "להבחין בין הפתוח לפיתוח" – הצעת החברה להגנת הטבע לקווי מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

      איתמר בן-דוד

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב השטחים פתוחים אינם הפקר, וראוי לשמרם לרווחת יהודים ובדואים כאחד. זה הזמן, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לנקוט גישה של שילוב וחיבור אוכלוסיית הבדואים בנגב למדינת ישראל ולערכיה, ולהעדיף אותה על פני גישת ההפרדה והניכור

      השטחים פתוחים אינם הפקר, וראוי לשמרם לרווחת יהודים ובדואים כאחד. זה הזמן, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לנקוט גישה של שילוב וחיבור אוכלוסיית הבדואים בנגב למדינת ישראל ולערכיה, ולהעדיף אותה על פני גישת ההפרדה והניכור

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מה בין ההתקוממות החברתית לצדק סביבתי?

      אבי דבוש

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

      ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      - מודעה -

      לראש העמוד