אקולוגיה וסביבה

תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

3 באוקטובר, 2010

חיבור צינור מים לכפר א-תוואנה בדרום הר חברון (אזור C) בקיץ 2010. | צילום: יפית ביסו, האגודה לזכויות האזרח


מאת

גדעון ברומברג
מנכ"ל ישראלי, ידידי כדור הארץ מזה"ת

מאת

גדעון ברומברג
מנכ"ל ישראלי, ידידי כדור הארץ מזה"ת

למערכת שלום,

מאמרו של פרופ' גבירצמן [3] לוקה בחד-צדדיות ובאי-דיוקים. לטענת גבירצמן, הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים. טענה זו אינה קבילה, לנוכח העובדה כי אוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. כיום, 15 שנים לאחר החתימה על ההסכם, הכמויות הנשאבות והמסופקות לטובת האוכלוסייה הפלסטינית אינן עונות על צרכיה בהווה, ובוודאי שלא על צרכיה העתידיים. כמו כן, בהסכם אוסלו ב' נאמר במפורש שהסדרי החלוקה בתקופת הביניים לא יפגעו בזכויות הצדדים בהסכם הסופי.

משפט המים הבין-לאומי לניהול אגנים חוצי גבולות קובע באופן מפורש שעיקרון מנחה בחלוקת המים בין המדינות הוא שימוש סביר ושוויוני (reasonable and equitable utilization). עקרונות אחרים, כמו עקרון החזקה בשל שימוש קודם, שמציע גבירצמן, הם משניים לו [4].

מדידת השוויוניות נסמכת על הערכת אוכלוסין. גבירצמן מתבסס על הערכה של מרכז בגין-סאדאת, שלפיה האוכלוסייה הפלסטינית בגדה מונה 1.4 מיליון נפש. לעומת זאת, סקר האוכלוסין של הרשות הפלסטינית מ-2006 מעריך את גודל האוכלוסייה בגדה ב-2.2 מיליון נפש. אפילו רשות המים הישראלית בתשובה מ-2009 לדו"ח הבנק העולמי שעסק בסוגיה זו, בחרה בערך ביניים של 1.8 מיליון נפש [2]. להבדלים אלו יש השפעה משמעותית על חישוב צריכת המים הפלסטינית לנפש. בדו"ח הבנק העולמי [6] נקבע שב-2009 הצריכה הביתית לנפש ברשות הפלסטינית הייתה כ-50 ליטר ביום לאדם בלבד, וזאת לעומת 247 ליטר לאדם ביום בישראל. כלומר הצריכה הביתית בישראל גדולה פי חמישה מהצריכה הביתית ברשות הפלסטינית.

פרט לכך, קיימת מחלוקת לגבי המילוי החוזר הממוצע, או "היבול הבטוח", לאקוות ההר [1]. בעת קביעת הסכמי הביניים עמדה הערכת המילוי החוזר על 680 מלמ"ק בשנה. כיום, ההערכות קרובות יותר ל-620 מלמ"ק. ישראל והרשות הפלסטינית חלוקות גם לגבי פוטנציאל השאיבה באקווה המזרחית. לטענת ישראל, מדובר בכמות שגבוהה ב-70–80 מלמ"ק מהכמות המופקת על-ידי הרשות, והיא יכולה למלא, לטענת רשויות ישראליות, את המחסור הקיים ברשות. הפלסטינים טוענים מנגד כי רמת המליחות של המים "הבלתי מנוצלים" גבוהה מדי, ואינה מתאימה לשימוש בעלות סבירה.

האקווה המזרחית נמצאת ברובה (הזנה ושפיעה) בשטחי הגדה המערבית, שמוגדרת על פי החוק הבין-לאומי כשטח כבוש. בהתאם להגדרה זו, משאבי הטבע באזור שייכים לתושביו בלבד, ואין להעבירם לצורכי המדינה הכובשת או אזרחיה. ולכן לפי החוק הבין-לאומי, כ-40 מיליון מ"ק מים ששואבת ישראל מדי שנה לטובת יישובי הבקעה הם בחזקת גזל.

מלבד זאת, בחלוקת המים באזור "נשכח" מישראלים רבים שמהפלסטינים נמנעים הגישה והשימוש במקור מים משותף נוסף – נהר הירדן הדרומי הנושק לגדה המערבית. גם לגביו יש לפלסטינים זכות לשימוש סביר ושוויוני.

איננו מליצי יושר של הרשות הפלסטינית, ובדו"חות קודמים של הארגון הצבענו על כשליה בניהול משק המים והשפכים ובהגנה על מקורות מים מזיהום [5]. עם זאת, אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים נלקחים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף. זכות הווטו החד–צדדית בפועל של ישראל ב"וועדת המים המשותפת", וההשפעה המעכבת של המִנהל האזרחי בפרויקטים שכבר אושרו – מנוגדות לעקרונות אלו.

בכבוד רב,

עו"ד גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי, ידידי כדור הארץ מזה"ת


  1. גבירצמן ח. 2002. משאבי המים של ישראל. ירושלים: יד יצחק בן צבי.
  2. רשות המים. 2009. סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים.
  3. גבירצמן ח. 2010. סוגית המים בין ישראל לפלסטינים – העמדה הישראלית. אקולוגיה וסביבה: 2: 56-46.
  4. International Law Association. 2004. Water Resources Law, Berlin Conference.
  5. Tagar Z and Qumsieh V. 2006. A Seeping time bomb: Pollution of the Mountain Aquifer by Solid Waste. Friend of the Earth Middle East
  6. The World Bank, 2009, Assessment of restrictions on the Palestinian water sector development; Middle East and North Africa Region Sustainable Development

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

ברומברג ג. 2010. תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים. אקולוגיה וסביבה 1(3): 4.
העתק

מילות מפתח

צדק חברתי (11)




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גדעון ברומברג
      מנכ"ל ישראלי, ידידי כדור הארץ מזה"ת

      מאת

      גדעון ברומברג
      מנכ"ל ישראלי, ידידי כדור הארץ מזה"ת


      מילות מפתח

      צדק חברתי (11)

      ציטוט מומלץ

      ברומברג ג. 2010. תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים. אקולוגיה וסביבה 1(3): 4.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

      דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      המשמעויות הסביבתיות של התכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב

      דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

      לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

      יהושע שקדי

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

      ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

      - מודעה -

      לראש העמוד