אקולוגיה וסביבה

ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי

1 בדצמבר, 2013

על בריאות שונית האלמוגים במפרץ אילת משפיעים, בין השאר, הצוללנים. רשות הטבע והגנים פועלת למיתון הלחץ | צילום: ערן ברוקוביץ'


מאת

אלון רוטשילד
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
עפרי גבאי
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

מאת

אלון רוטשילד
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
עפרי גבאי
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

מבוסס על דו"ח שהוכן והוגש לראש הממשלה לקראת כנס ירושלים לסביבה וטבע. הכנס, בנושא 'הטבע הישראלי לאן?', נערך ב-20.1.2014 [3].

ישראל היא מוקד בעל חשיבות עולמית לשמירה על המגוון הביולוגי, ואף נכללת במפת האזורים החשובים ביותר לשמירה על המגוון הביולוגי העולמי biodiversity hotspots) [5]). בשנת 2010 התחייבה ישראל שתי מחויבויות משמעותיות בזירה הבין-לאומית:

  • במאי 2010 הצטרפה ישראל רשמית לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD), מועדון יוקרתי של מדינות מפותחות הקובע סטנדרטים גבוהים במגוון תחומי אסדרה וניהול, ובכלל זה בנושא הסביבה.
  • באוקטובר 2010 אימצה ישראל, כמו מרבית אומות העולם, את התכנית האסטרטגית של אמנת המגוון הביולוגי לעשור 2011–2020 [4], המכילה 20 מטרות אופרטיביות, מדידות ותחומות בזמן ("Aichi targets").

מחויבויות אלה מציבות את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, ומעניקות לה יוקרה בזירה הבין-לאומית. החברוּת בגופים בין-לאומיים מאפשרת לממשלה להציג בפני האזרחים סטנדרט גבוה של פעילות שלטונית.

שלוש שנים לאחר תחילת התחייבויות אלה, מצאנו פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו.

הניתוח מלמד על פעילות שלטונית משמעותית לשמירה על המגוון הביולוגי שמבצעת רשות הטבע והגנים, וזאת נוסף על פעולות נקודתיות נוספות המבוצעות ביוזמת המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, הניתוח מצביע על היעדר פעולה מערכתית ואסטרטגית שמשותפת למשרדי ממשלה שונים, שמטרתה שמירה על המגוון הביולוגי.

תכנית לאומית אופרטיבית למגוון ביולוגי היא הכלי המרכזי שאמנת המגוון הביולוגי מציעה לשמירה על המגוון הביולוגי. תפקיד התכנית הוא לקדם את השגת מטרות Aichi באמצעות הטמעת שיקולי המגוון הביולוגי בכלל המגזרים, כולל הממשלה, וכן בחברה האזרחית. תכנית אופרטיבית כזו מחייבת הכנה באמצעות תהליך ממשלתי משתף, תוך רתימת משרדי הממשלה השונים, קביעת סדרי עדיפויות, בניית יעדים מדידים, ובעיקר – תקצוב ויישום.

לישראל יש מחויבות לOECD – ולאמנת המגוון הביולוגי להתחיל ליישם תכנית לאומית למגוון ביולוגי בשנת 2015. למרות זאת, עד כה הוכן רק מסמך המכיל המלצות [2], וחסרים בו יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות ולוחות זמנים. המסמך לא הוכן כתהליך ממשלתי משתף, ומעולם לא אומץ ולא תוקצב במסגרת החלטת ממשלה.

הטמעה של שיקולי המגוון הביולוגי לרוחב הפעילות הממשלתית אינה מבוצעת בצורה משמעותית במערכת התכנון הלאומית, במערכת התקציב הלאומית, במערכת החינוך, במגזר האנרגיה והמים, בחקלאות, ובעיקר בחקיקה ובמערכת קבלת ההחלטות הלאומית. דוגמה אחת מני רבות להיעדר ההפנמה של המגוון הביולוגי במערכת קבלת ההחלטות היא טיוטת "תורת הערכת השפעת הרגולציה" [1]. במסמך חשוב זה לא מוזכר המושג מגוון ביולוגי, ואין התייחסות להשפעות המדיניות עליו.

במענה להמלצת הOECD – לבצע הערכה כוללת של המערכות האקולוגיות בישראל, מבוצעת מטלה זו כיום על-ידי גוף לא ממשלתי ('המארג'), שמרבית תקציבו ממומן מקרן וולונטרית פרטית.

למרות המלצת הOECD – לתת מענה מערכתי לחדירת מינים זרים פולשים, החקיקה בישראל בנושא זה לא מקודמת, ולא נבנה מנגנון מסודר למענה רב-מגזרי לאיום זה.

משנותרה עוד שנה בלבד לתאריך היעד להתחלת יישום התכנית, ובהיעדר גורם ממשלתי שמוביל ומתקצב את הנושא, קיים ספק גדול באשר ליכולתה של הממשלה לעמוד ביעד שהתחייבה אליו. כדי לעמוד ביעד יש צורך בהתעשתות מהירה שתביא לאימוץ של תכנית אופרטיבית לשמירה על המגוון הביולוגי במסגרת החלטת ממשלה. על החלטה זו להיכלל בתקציב המדינה לשנת 2015, ויש לדאוג לבניית יכולת ביצועית ולהטמעת הנושא לרוחב משרדי הממשלה.

אנו מאמינים שעל ממשלת ישראל לעבור במהירות לשלב היישום ולתת עדיפות לשמירה על המגוון הביולוגי תוך הקצאת משאבים, כוח אדם ותשומות מתאימות לכך. כך יהיה אפשר להוביל עשייה ממשלתית משולבת ברמה הלאומית. חלון ההזדמנויות לסגירת הפערים כמעט נסגר. אנו קוראים לממשלה לפעול בדחיפות כדי לממש את אחריותה כלפי אזרחיה לטבע בריא ואת התחייבויותיה במסגרות בין-לאומיות.


  1. משרד ראש הממשלה. 2013. תורת הערכת השפעת רגולציה – מדריך ממשלתי. מהדורה להערות. נצפה ב-6 בינואר 2013.
  2.  ספריאל א (עורך). 2010. התכנית הלאומית לשימור המגוון הביולוגי. המשרד להגנת הסביבה.
  3.     רוטשילד א וגבאי ע. 2012. עוצרים את התדרדרות המגוון הביולוגי והסביבה בישראל. תל-אביב: החברה להגנת הטבע.
  4.  Convention on Biological Diversity. 2010. Strategic plan for biodiversity 2011–2020. Viewed 6 Jan 2014.
  5. Myers N, Mittermeier RA, Mittermeier CG, et al. 2000. Biodiversity hotspots for conservation priorities. Nature 203: 853–858.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

רוטשילד א וגבאי ע. 2013. ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי. אקולוגיה וסביבה 4(4): 344–345.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אלון רוטשילד
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
      עפרי גבאי
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

      מאת

      אלון רוטשילד
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
      עפרי גבאי
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע



      ציטוט מומלץ

      רוטשילד א וגבאי ע. 2013. ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי. אקולוגיה וסביבה 4(4): 344–345.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

      חיים גבירצמן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

      פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      פיתוח בנגב ולא פיתוח הנגב – ההזדמנות הגלומה בהחלפת אות אחת

      גילי ברוך, אסף רז

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

      פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי

      יואב שגיא

      גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

      תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

      גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
      לראש העמוד