אקולוגיה וסביבה

אג'נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם

3 בינואר, 2019

פאנלים סולָריים על דופן מאגר משמר השרון. יש צורך בפיתוח טכנולוגיות סביבתיות להשגת היעד של אנרגיה נקייה בת–השגה | צילום: חיים שפיר


מאת

תמר רביב
ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
סתיו גילוץ
מנהלת פרויקטים, אשכול תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה
איילת רוזן
ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה

מאת

תמר רביב
ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
סתיו גילוץ
מנהלת פרויקטים, אשכול תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה
איילת רוזן
ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" שאושרה בעצרת הכללית של האו"ם על-ידי כלל המדינות החברות בספטמבר 2015, היא תוכנית מדיניות מקיפה המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. האג'נדה כוללת 17 יעדים אוניברסליים, בין-תחומיים, הטומנים בחובם הזדמנות היסטורית שהיא הרבה מעבר לרמה ההצהרתית האופיינית לאו"ם – היעדים מכוונים את קובעי המדיניות להתוויית אסטרטגיה בראייה ארוכת טווח, ונותנים כלים לעיצוב האסטרטגיה וליישומה.

17 היעדים, המכונים יעדי פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals –SDGs ), מתייחסים למגוון נושאים, כגון מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ לצד יעדים כלכליים-חברתיים כגון שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. היעדים הסביבתיים כוללים אנרגיה נקייה, שמירה על המגוון הביולוגי (ביבשה ובים), מאבק בשינוי האקלים ויצירת ערים וקהילות מקיימות (איור 1). לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה ואחר ההתקדמות ברמה העולמית. סך הכול ישנם 169 מטרות ו-232 מדדים. 

איור 1

יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא [1]

להטמעת היעדים במדינות החברות באו"ם יש שני מרכיבים עיקריים:

יישום – המדינות צריכות ליצור תוכניות פעולה שיגשימו את חזון האג'נדה, אבל אופן היישום גמיש, ומשתנה ממדינה למדינה. לרוב, בשלב הראשון המדינות מפיקות תמונת מצב על מצבן ביחס ליעדים. 232 המדדים, שהם חלק בלתי נפרד מהאג'נדה, הם הכלי לביצוע מיפוי מקיף שכזה. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) אימץ את האג'נדה, ומסייע ביישומה למדינות החברות בו, כמו ישראל. בשלב השני המדינה בוחרת את הנושאים או הסוגיות שהיא מעוניינת להתמקד בהם. כאן באים לידי ביטוי הפער שבין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות, והמרחב שהאג'נדה נותנת לכל מדינה לפעול על פי מצבה וצרכיה הייחודיים. השלב השלישי הוא הכנת תוכניות אסטרטגיות בנושאים השונים לשם השגת היעדים שהמדינה הציבה לעצמה על בסיס האג'נדה. היות שהיעדים חוצים תחומים ומגזרים, האג'נדה קוראת להקמת מנגנון יישום שאינו רק ממשלתי, אלא מורכב מכלל בעלי העניין בחברה האזרחית, במגזר העסקי, בשלטון המקומי, באקדמיה וכן הלאה.

דיווח – כדי לעגן את ההחלטה וכדי שתהליך היישום יצבור תאוצה, נקבע מנגנון דיווח של המדינות על התקדמותן ביישום היעדים. מדי שנה, מעל בימת מטה האו"ם בניו יורק, באירוע רם דרג הקרוי High Level Political Forum, מגישות המדינות דו"ח מקיף, מציגות את העשייה, ועומדות במבחן מול יתר המדינות החברות. עד כה, כ-60% מהמדינות דיווחו על התקדמותן, אך ישראל איננה ביניהן. מטרות נוספות של שיטת הדיווח הן לסייע בהעלאת המודעות ליעדים, במיקוד השיח הבין-לאומי ביעדים כבסיס למפגשים בין-לאומיים ובתיאום פעולות וסיוע בין-לאומיים.  

מלחת הקישון ומורדות חיפה. יעדי האו״ם לפיתוח בר–קיימא כוללים בין השאר: מים נקיים ותברואה; ערים וקהילות מקיימות; שמירה על המגוון הביולוגי | צילום: אולגה ודוב, רשות נחל הקישון

באירוע השנתי במטה האו"ם נבחרים בכל שנה יעדי מיקוד. היעדים שנבחרו לשנת 2019 הם:

  • הבטחת חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים (יעד 4).
  • קידום צמיחה כלכלית באופן מתמשך ובר-קיימא והבטחת תעסוקה הולמת לכל רובדי האוכלוסייה (יעד 8).
  • צמצום האי-שוויון בין המדינות ובתוכן (יעד 10).
  • נקיטת צעדים מיידיים למאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו (יעד 13).
  • קידום חברות שוחרות שלום, שמקדמות הכלה חברתית למטרות פיתוח בר-קיימא (יעד 16).
  • חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא (יעד 17).

עוד נקבע, כי כל ארבע שנים יתקיים דיון על יישום 17 היעדים בעצרת הכללית של האו"ם.

קידום אג'נדה 2030 בישראל

זה מספר שנים שבישראל מוטמעת מדיניות פיתוח בר-קיימא וזאת בעקבות מספר החלטות ממשלה ותהליך "צמיחה ירוקה", אך יש חשיבות גם לחבירה לתהליך החדש של יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם לשנת 2030, מהסיבות הבאות:

  • מתן ביסוס מדעי וזווית ראייה חדשה למדיניות קיימת.
  • מנוף לשיתוף פעולה בין-משרדי בנושאי רוחב.
  • רתימת מגזרים שונים לפעילות מתואמת מתוך הבנה שארגונים חוץ-ממשלתיים יכולים לשמש סוכני שינוי.
  • עריכת ביקורות סדירות ומקיפות של התקדמות ברמה הלאומית והמקומית על-ידי המדינה עצמה.
  • בחינה מעמיקה של תרומת היעדים למדינות השונות ותחילת תהליך ארוך טווח להטמעת המרכיבים הרלוונטיים לישראל.
  • צמצום פערי הידע בתחומי היעדים, וכן השוואה ומדידה של התקדמות בתוך המדינה והשוואה למדינות אחרות.

ישראל תגיש את הדיווח הראשון שלה על הטמעת 17 היעדים במפגש רם הדרג הבא, שיתקיים ביולי 2019. בהובלת משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, הממשלה נמצאת עתה בעיצומו של תהליך רתימת כלל גופי הממשלה ליצירת הדו"ח לאו"ם.

ההתמקדות ביעדים חוצי-תחומים יוצרת הזדמנות לקובעי המדיניות לעצב תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח הנשענות על מטרות ומדדים בין-לאומיים לקידום מדיניות פנים ישראלית סביבתית ובת-קיימא. מידת העמידה כיום של ישראל ביעדים מתוארת באיור 2. ציונה המשוקלל של ישראל הוא 71.8, מעט נמוך מהציון המשוקלל הממוצע באזורנו (של מדינות צפון אגן הים התיכון) שהוא 76.9. בסך הכול, ישראל מדורגת במקום ה-41, מתוך 156 מדינות. כפי שניתן לראות באיור 2, ביעדים מסוימים, כגון בריאות ומים, ישראל נמצאת מעל הממוצע. לעומת זאת, בחלק גדול מן המדדים הסביבתיים, כגון שמירה על המגוון הביולוגי היבשתי והימי, ערים וקהילות מקיימות וצריכה וייצור אחראיים, ישראל ממוקמת נמוך מאוד בהשוואה לממוצע, ויידרשו פעולות רבות כדי לצמצם את הפערים בתחומים אלה.   

איור 2

מידת העמידה של ישראל במטרות אג'נדה 2030 [1, 2]

המרחק של ישראל מעמידה ביעדים מוערך באופן גס על בסיס נתונים קיימים מהלמ״ס וממשרדי הממשלה. כיום החל תהליך הערכה מקיפה ומפורטת של העמידה ביעדים בהתאם לפרוטוקול הדיווח. ככל שהעמודה ארוכה יותר, כך ישראל קרובה יותר להשגתה עד 2030 . המטרות מקובצות לפי יעד, והיעדים מקובצים (במעגל החיצוני) לפי עמודי התווך של אג'נדה 2030 יש לציין שלישראל מחסור משמעותי במידע הנדרש לאמידת השגת היעדים: רק עבור 44% מהמטרות ניתן היה לאמוד את מרחק מהשגת היעד. לדוגמה, בשל חוסר מידע יעד 14 כלל אינו מוצג באיור.


  1. OECD. 2018. Measuring Distance to the SDG Targets 2017: An Assessment of Where OECD Countries Stand. Paris: OECD Publishing.
  2. Sustainable Development Solutions Network. SDG index and dashboards report 2018 – Global responsibilities: Implementing the goals. www.dashboards.sdgindex.org/#/ISR.
  3. UN Sustainable Development Goals website.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

רביב ת, גילוץ ס ורוזן א. 2018. אג'נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם. אקולוגיה וסביבה 9(4): 3–5.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      תמר רביב
      ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
      סתיו גילוץ
      מנהלת פרויקטים, אשכול תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה
      איילת רוזן
      ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      תמר רביב
      ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
      סתיו גילוץ
      מנהלת פרויקטים, אשכול תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה
      איילת רוזן
      ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה


      ציטוט מומלץ

      רביב ת, גילוץ ס ורוזן א. 2018. אג'נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם. אקולוגיה וסביבה 9(4): 3–5.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      גנים אנכיים בעולם ובישראל

      מערכת אקולוגיה וסביבה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      נגב בר-קיימא – עם היישובים הבדואיים

      אורן יפתחאל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

      הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שינוי האקלים יחמיר את מצבם של אנשים הסובלים מאלרגיה

      אילנית הלפמן-הרצוג

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים סובלים מנזלת, דלקות עיניים, כאבי ראש, סינוסיטיס כרוני, אסתמה...? אם כן, בגלל שינוי האקלים אתם עלולים לסבול במשך תקופה ארוכה יותר ובעוצמה רבה יותר מתסמינים אלה המעידים על כך שאתם אלרגיים

      סובלים מנזלת, דלקות עיניים, כאבי ראש, סינוסיטיס כרוני, אסתמה...? אם כן, בגלל שינוי האקלים אתם עלולים לסבול במשך תקופה ארוכה יותר ובעוצמה רבה יותר מתסמינים אלה המעידים על כך שאתם אלרגיים

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
      לראש העמוד