תכנון, כלכלה וחברה > אקטיביזם סביבתי

האם שוחרי איכות הסביבה עלולים למצוא את עצמם מקדמים מדיניות שמסכנת את האקולוגיה, הדמוקרטיה וזכויות האדם?

כשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים

קריאה לחשבון נפש נוקב לכל אלה שקיימות נמצאת בראש מעייניהם. הייתכן שאנחנו צריכים לכלכל את צעדינו מחדש?

האם שירה יכולה להניע אזרחים לנקיטת פעולה? האם ניתן לגייס שירה כדי לקדם את השינוי הסביבתי הנדרש? שירה אקופואטית מאפשרת חיבור משמעותי בין ראש, לב ויד. לחיבור יש פוטנציאל להניב שינוי תודעתי ולהציל את מה שעוד ניתן

שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

ישנם קווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. כיצד התייחסו אנשי סביבה למשבר הקורונה, עד כמה הם העריכו את משמעותו בתחילתו, ומה הם תחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים?

ייתכן שמשבר הקורונה הוא האתגר וההזדמנות הגדולים ביותר לתנועה הסביבתית

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

במחקר שעיקריו מתוארים כאן, נבחנו המניעים, הקשיים והתחושות של בני הנוער המשתתפים במחאות האקלים בארץ. במחקר נמצא היעדר שיח בנושא משבר האקלים בין בני הנוער בישראל לבין מבוגרים, לצד חוויה רגשית של פחד, כעס ועצב לנוכח נושא זה. הפער בין ממצאים אלה מטריד, שכן הוא משקף חולשה של מערכת החינוך בטיפול בנושא כה "בוער" בסדר היום העולמי

מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת'ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית […]

קרא עוד… from תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה

מחקר איכותי זה בחן מניעים של פעילים סביבתיים, והשתתפו בו 15 פעילים המייצגים מגזרים שונים ומגוון תרבויות בישראל. התֵמות שעלו מתוך ממצאי המחקר תואמות את מודל האקולוגיה האנושית של ברונפנברנר

האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית

ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

בזכות המדיניות התכנונית, הפעילות החינוכית והסביבתית הענפה והאוכלוסייה הייחודית והאקטיביסטית נשמרים הנכסים הטבעיים של העיר, ואת השילוב בין העיר למרחב המדברי אנו רותמים לטובת חיזוק העיר

קיימות עירונית היא תפיסה של עירוניות שהיא עולם ומלואו – מכלול הוליסטי של סביבה, כלכלה וחברה. נחשפתי לתפיסות הללו רק בשנים האחרונות, בעקבות היכרות עם קבוצת תושבים לעתיד אקטיביסטים בחריש

כמי שבאה מהעולם הסביבתי, אני מכירה בקונפליקט הקיים במקרים מסוימים בין זכויות בעלי החיים לבין שמירת טבע, אם כי בחודשי כהונתי עדיין לא נאלצתי לקבל החלטה המצריכה הכרעה ביניהן

מטרתה של "שמירת טבע בחמלה" היא למזג הגנה על בעלי החיים עם הגנה על הטבע להשגת תוצאות שמירת טבע טובות יותר. מנקודת מבט מעשית, סביר שמאמצי שמירת הטבע ייעצרו יותר ויותר באמצעות בקשות מטעם הציבור שלא לפגוע במינים מסוימים, אף על פי שהם פוגעים בממשק

פורום הקהילות והארגונים למען אגן ההיקוות חברון–בשור פועל ליצירת שיתוף פעולה חוצה גבולות ותרבויות לשמירה על הסביבה. מסגרת הפורום כוללת מפגשים דו-חודשיים או תלת-חודשיים של נציגי הארגונים הירוקים באזור, יהודים ומוסלמים כאחד

למרות ייחודו של בית הגידול חולות סמר, ייעדה רשות מקרקעי ישראל את החול כמחצב כרייה לשימוש בתעשיית הבנייה של בתי מגורים חדשים באילת. ארגונים ירוקים רבים ואזרחים שאכפת להם פעלו ללא לאות ובדרכים רבות ומגוונות בניסיון לעצור את הגזֵרה ולהציל את הדיונות

המאמר מעלה את שאלת האפשרות שייווצר אתוס סביבתי ככוח משמעותי בתרבות, כמובן מאליו חברתי. מוצגים הניסיונות ראשונים לפתח את העיסוק בהיבטים אלה בהקשר לחברה הישראלית

האדם היחידי שזכה פעמיים בפרס ישראל, שאב את שורשי רעיונותיו מתחושת היותו "אויב העם". עזריה אלון שהלך לעולמו לפני כשנה הותיר אחריו מורשת מוחשית וערכית, שעיצבה את המרחב הישראלי בשני הדורות האחרונים

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

בגישת הקיימוּת יש דגש על השורשים הערכיים והתרבותיים של המשבר הסביבתי. שורשיה של תפיסה רחבה זו נעוצים בביקורת החברה המערבית, והדוגלים בה מעוניינים בשינוי חברתי, תרבותי וכלכלי יסודי

החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

חשיבה סביבתית-טורקית וכן פעילות סביבתית מושפעות משני מקורות שונים בתכלית: מערביים-ליברליים מצד אחד ואסלאמיים על-מדינתיים מהצד השני – המקורות המנוגדים משתלבים לעתים לכדי דפוס מקורי

בחקר התקשורת הסביבתית נבחנות פעולות תקשורתיות בנושאי סביבה – החל בסיקור קמפיינים, דרך סרטי קולנוע וכלה בשיתוף הציבור ובפתרון סכסוכים

ראיון עם אגי משעול, מגדולות משוררי ישראל בני זמננו. מרבה לעסוק בעולם החי והצומח. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. חברה במועצת המומחים של התנועה הירוקה. מתגוררת במשק חקלאי בכפר מרדכי

מאז ומעולם דבק באקדמיה הדימוי של "מגדל השן", המחייב לדרוש בדבר הקשר בין האקדמיה והחברה האזרחית. דבר זה נכון גם כאשר רוצים לבחון באופן ספציפי את הקשר בין מחקר ולימודים אקדמיים מתקדמים בתחום הסביבה לבין עשייה סביבתית

מסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה

ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011, מציבה את השאלה האם התנועה הסיבתית, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי?

בקיץ 2011 פרצה מחאה כלכלית וחברתית נרחבת, שהוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלו הביאו לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. ראיון זה דן על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי

היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

הספר הוא פרי מחקר בנושא שערך החוקר ד״ר דני גימשי, תת-ניצב (בדימוס) ששירת שנים רבות במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד ומטה. רקעו המקצועי של ד"ר גימשי מעיד על הכלים המדעיים והמקצועיים שעמדו לרשותו בעת איסוף החומר ועיבודו. "פשיעה נגד הסביבה" מוגדרת בספר כ"כנזקים לטבע ולסביבה הנובעים מהתנהגות מכוונת או רשלנית של בני אדם״