אקולוגיה וסביבה

למה האוויר עדיין מזוהם?

6 בינואר, 2019

מאת

רויטל גולדשמיד
מרכז מחקר סביבתי חיפה

מאת

רויטל גולדשמיד
מרכז מחקר סביבתי חיפה

תגובה לרב-שיח: עשר שנים אחרי – האם 'חוק אוויר נקי' מצליח לשמור על האוויר שלנו?

בוקר שגרתי במפרץ חיפה, עם פליטות מהמפעלים הגדולים, 24 בינואר 2014 | צילום: יאיר גיל

בגיליון הקודם של אקולוגיה וסביבה פורסם דיון במסגרת מדור שולחן הדיונים בדבר טיב היישום של 'חוק אוויר נקי' [1]. החוק הוא צעד ראשון במודעות הממשלה לנחיצותה של אסדרה בתחום האוויר – אך 2,500 המתים כל שנה בישראל מזיהום אוויר הם עדות לכך שנדרשים צעדים אקטיביים נוספים.

החוק מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה.

החוק לא נותן מענה למנעד החומרים שנפלטים במרחב הציבורי ומסכנים את האוכלוסייה; החוק חסר ערכי סביבה עבור חומרים מסרטנים, כולל כאלה הנפלטים מהתעשיות הפטרוכימיות ומגיעים לשכונות מגורים בחיפה ובאשדוד (כגון אתילן ודיאוקסינים), ונעדר ערכי התראה עבור חומרים מסרטנים החורגים כרונית מהחוק (כגון בנזן ופורמלדהיד); החוק כולל ערכי התראה שערורייתיים למזהמי נשימה, הגבוהים במאות אחוזים מערכי הסביבה, וכך מתאפשרת פגיעה מתמשכת באזרחים, ללא חובת הודעה לציבור מטעם הרשויות.

החוק לא נותן ביטוי והגדרה מספקת לסכנה הבריאותית הטמונה בחשיפה למזהמים מסוכנים. למשל, הציבור בחיפה נחשף מדי יום לבנזן, המוגדר על-ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן ודאי לבני אדם ללא רמה בטוחה של חשיפה. מאחר שבשעות מסוימות הערכים גבוהים ובשעות אחרות הערכים נמוכים, הַסכימה לערך יממתי עושה עוול עם הציבור, וחושפת אותו לסכנה מסרטנת.

לבסוף, ישנם מקרים שלא ניתן לאכוף בהם את 'חוק אוויר נקי': כאשר מתגלה בתחנות הניטור ערך העובר את סף החוק (ערך הסביבה לאכיפה), אם העליות בזיהום האוויר נגרמות בשל פליטות לא-מוקדיות ולא נמצא מתאם למקור פליטה רלוונטי, אין את מי להאשים ואיך לאכוף את החוק. הציבור ממשיך להיפגע מערכי זיהום גבוהים, והמאסדר עומד עם חוק ביד אחת וחוסר אונים ביד השנייה.

על המאסדר לשנות את 'חוק אוויר נקי' ולעדכן את ערכיו כדי לאפשר ניטור בטכנולוגיות חדישות, וכן לשנות את ההגדרות של ערכי החוק (סביבה, יעד והתראה) לערכים שעתִיִים עבור חומרים מסרטנים ודאיים ואף עבור חומרים החשודים כמסרטנים, במקום הגדרות ארוכות טווח (ערך יממתי, חודשי ושנתי) כפי שיש כיום. שינויים אלה יאפשרו לחוק להיות יעיל ופונקציונלי, ויאפשרו לאפיין את מוקדי זיהומי הסביבה ולטפל בהם בצורה ממוקדת.


  1. שולחן הדיונים. 2018. עשר שנים אחרי: האם חוק אוויר נקי מצליח לשמור על האוויר שלנו? אקולוגיה וסביבה 9(3): 56-48.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גולדשמיד ר. 2018. למה האוויר עדיין מזוהם? אקולוגיה וסביבה 9(4): 64.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      רויטל גולדשמיד
      מרכז מחקר סביבתי חיפה

      מאת

      רויטל גולדשמיד
      מרכז מחקר סביבתי חיפה


      ציטוט מומלץ

      גולדשמיד ר. 2018. למה האוויר עדיין מזוהם? אקולוגיה וסביבה 9(4): 64.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      האם נהיה מוכנים לאסון הבא?

      ענת מדמוני

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

      מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      ניטור זרימות עיליות באגן הבשור – מדדים והמלצות

      יואב בורנשטין, אבנר קסלר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

      על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      האם השינויים במפלס האגם גורמים נזקים קשים לאגם ולדגה?

      גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)
      לראש העמוד