אקולוגיה וסביבה

תכנון, כלכלה וחברה > שטחים פתוחים

פיתוח בר-קיימא (77) חקיקה ואסדרה (רגולציה) (71) שטחים פתוחים (62) חינוך סביבתי ואוריינות סביבתית (52) פילוסופיה סביבתית (44) מוסדות התכנון (40) אקטיביזם סביבתי (39) צדק סביבתי (37) תפיסות וגישות ביחס לטבע ולסביבה (37) ניהול משאבי טבע (29) ניהול סביבתי ברשויות המקומיות (27) כלכלה סביבתית (27) שימושי קרקע (22) אמנות בין-לאומית (20) כלכלה אקולוגית (19) מסדרונות אקולגיים (18) דמוגרפיה ופיצוץ אוכלוסין (16) הסכמים בין-לאומיים (16) חוסן מערכתי (13) שיתוף הציבור בתכנון (10) פסיכולוגיה סביבתית (9) מדע אזרחי (9) תועלת כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית (8) דיני סביבה (8) רישום, דיווח ומסירה של מידע סביבתי (8) עלות כלכלית של זיהום (7) יהדות וקיימות (7) תסקיר השפעה על הסביבה (6) זכויות בעלי חיים (5) תאגידי מים וביוב (4) תקינה סביבתית (4) הפרטת משאבי טבע (3) מיסוי סביבתי (2) עלויות חיצוניות (2) אכיפה (2) סחר בפליטות גזי חממה (1)

השטחים הטבעיים בישראל תחת איום, אך מדיניות הממשלה אינה עוסקת בשימורם כחלק מהתמודדות עם שינוי האקלים

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

כיצד (לעיתים) תורמת הוועדה לתשתיות לאומיות לשמירה על השטחים הפתוחים?

אורית ניר

גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) איך מקיימים יחד ערכים, שימושים ותפקודים שונים על אותו מרחב באופן מקיים, והאם על אף האתגר מדובר בהזדמנות לקדם תשתיות ושמירת טבע?

איך מקיימים יחד ערכים, שימושים ותפקודים שונים על אותו מרחב באופן מקיים, והאם על אף האתגר מדובר בהזדמנות לקדם תשתיות ושמירת טבע?

גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

לעובדה ולשומרה – מתודולוגיה לניתוח רב-ממדי ולתכנון סביבתי של הנגב המערבי

ענת בן נתן, לירן בן אלטבט, דניאל זמלר, דויד מנינגר

גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי צו השעה הוא שיקום ופיתוח של הנגב המערבי, אך הם עלולים להיות תהליכים דורסניים. לפיכך, נדרש כלי תכנון מהיר שיכול לספק הערכה של ערכיות סביבתית ולצמצם את הפגיעה בסביבה

צו השעה הוא שיקום ופיתוח של הנגב המערבי, אך הם עלולים להיות תהליכים דורסניים. לפיכך, נדרש כלי תכנון מהיר שיכול לספק הערכה של ערכיות סביבתית ולצמצם את הפגיעה בסביבה

גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

כיצד משפיע רעש ממקור אנושי על המערכות האקולוגיות היבשתיות בישראל, ואילו מהלכי אסדרה יכולים להפחית את ההשלכות השליליות של רעש זה?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

אין מפלט – השפעות זיהום רעש מכבישים על התנהגות בעלי חיים מחלחלות ללב השטחים הפתוחים והשמורים בישראל

יעל לנרד, גופל מורלי, אורי רול, עודד ברגר-טל

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) היקף הנזק הנגרם לבעלי חיים בשל רעש כבישים בישראל, כפי שנמצא במחקר זה, מעורר דאגה, ומחייב נקיטת פעולות לצמצומו בהווה ותכנון נכון יותר להפחתתו בעתיד

היקף הנזק הנגרם לבעלי חיים בשל רעש כבישים בישראל, כפי שנמצא במחקר זה, מעורר דאגה, ומחייב נקיטת פעולות לצמצומו בהווה ותכנון נכון יותר להפחתתו בעתיד

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

חבל ארץ בסכנה – האיומים הסביבתיים והנופיים הכרוכים בתוכניות הפיתוח ברמת הגולן

ניר אנגרט, אסף זנזורי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

שיקום בר-קיימא של אתרים פיראטיים לשפיכת פסולת תוך התגייסות הקהילה

אסף קרואני, גיל סיאקי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא

יורם יום-טוב

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

"התישאר פינה ללא רעש?" – 40 שנה לכנס חצבה

בני פירסט, איריס האן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו"ח מצב הטבע ישראל 2018

מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

תמ"א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) הצורך בהתייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו, ששילובם עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה גבוהות, והוא הגורם הישיר לשיטפונות ולהצפות

הצורך בהתייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו, ששילובם עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה גבוהות, והוא הגורם הישיר לשיטפונות ולהצפות

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

אבי אוזן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים

מוטי קפלן, גדעון בכר, אסף זנזורי, עפרי גבאי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל

לירון דין, יעל אלישר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

מסדרונות אקולוגיים בישראל – היבטים תכנוניים

מוטי קפלן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שיתופי פעולה בניהול מסדרונות אקולוגיים

תמר כפיר, מגי ברטן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים בימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים

בימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים – מחזון לביצוע

אליסה פרוכט, אלון זס"ק, תמר רביב

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

תחזית לעולם החי של ישראל לשנת 2040

יורם יום-טוב

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה

אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה

נפתלי גולדשלגר, מיכאל סופר

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

יישום תפיסות מרחביות חדשות לטיפול במינים פולשים ביערות קק"ל

יהל פורת, עודד כהן

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה

התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגדֵלה?

רמי זיידנברג

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מידת ייצוגן של יחידות אקולוגיות טבעיות בשטחים המוגנים בישראל

דותן רותם, גלעד וייל, מרגרטה וולצא'ק, שמוליק אמיר

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) בעבודה זו תוצג חלוקה של מדינת ישראל ליחידות אקולוגיות. נוסף על מיפוי המערכות, הוכנה מפה של שימושי שטח וייעודי קרקע, ומהצלבת שתי המפות יכולנו להצביע על מידת ייצוגן של היחידות האקולוגיות בתחומים של שטחים מוגנים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות טבעיים

בעבודה זו תוצג חלוקה של מדינת ישראל ליחידות אקולוגיות. נוסף על מיפוי המערכות, הוכנה מפה של שימושי שטח וייעודי קרקע, ומהצלבת שתי המפות יכולנו להצביע על מידת ייצוגן של היחידות האקולוגיות בתחומים של שטחים מוגנים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות טבעיים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

אנרגיית רוח בישראל – חשיבותה, הפוטנציאל להפקתה והדילמה הסביבתית

יעל כהן-פארן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

ביצות פולג קמות לתחייה – על הקונפליקטים הנוצרים בין חקלאות לשמירת טבע ועל המתווה ליישובם

אבי אוזן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

סביבה עירונית ירוקה ובריאות היילוד

קרן אגאי-שי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שאלת ההתערבות בתהליך מעלה לדיון את מקומם של עצי אורן ירושלים בנוף ארצנו – מין פולש או מין שהושב לארץ?

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הרפורמה במערכת התכנון בישראל – בין חברה לסביבה

איריס האן, עמיר ריטוב, יעל דורי, איתמר בן-דוד

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

השלכת מדיניות התכנון על השטחים הפתוחים

עמיר ריטוב

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) המחאה החברתית שעיקרה עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, לרבות דיור להשכרה ומחסור בדיור בר-השגה, הביאה לחשיבה מחודשת בכל הקשור ליצירת מלאי תכנוני זמין של קרקעות בכל רמות התכנון

המחאה החברתית שעיקרה עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, לרבות דיור להשכרה ומחסור בדיור בר-השגה, הביאה לחשיבה מחודשת בכל הקשור ליצירת מלאי תכנוני זמין של קרקעות בכל רמות התכנון

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

ותמ"ל – ועדת תכנון מזיקה לסביבה

איתמר בן-דוד

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) הממשלה הקימה בשנת 2013 קבינט לנושא הדיור. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה הקמת "צוות 90 ימים" לקידום דיור להשכרה בישראל. הצוות העביר לשר האוצר את המלצותיו, שחרגו מתחום הדיור להשכרה, ובהן צעדים מרחיקי לכת, שפוגעים ביכולת הציבור להשפיע על הליכי התכנון, וסל רחב של המלצות, המכוונות לקדם פתרונות דיור בשטחים הפתוחים בשולי הערים בישראל תוך פגיעה סביבתית קשה

הממשלה הקימה בשנת 2013 קבינט לנושא הדיור. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה הקמת "צוות 90 ימים" לקידום דיור להשכרה בישראל. הצוות העביר לשר האוצר את המלצותיו, שחרגו מתחום הדיור להשכרה, ובהן צעדים מרחיקי לכת, שפוגעים ביכולת הציבור להשפיע על הליכי התכנון, וסל רחב של המלצות, המכוונות לקדם פתרונות דיור בשטחים הפתוחים בשולי הערים בישראל תוך פגיעה סביבתית קשה

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

השטחים הפתוחים הם בית גידול חלופי לעכבישים בין עונות גידול החיטה, ועל כן חשוב לשמר שטח מדברי טבעי מסביב לשדות חיטה בנגב הצפוני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ריאות ירוקות – מניפסט לחקלאות המאה ה-21

גדליה גל, יונתן בשיא

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה קידום השימוש בשטחים חקלאיים כריאות ירוקות – שטחים פתוחים וירוקים הקולטים פחמן דו-חמצני ומייצרים חמצן, מנקים את האוויר ושומרים על הטבע והסביבה

קידום השימוש בשטחים חקלאיים כריאות ירוקות – שטחים פתוחים וירוקים הקולטים פחמן דו-חמצני ומייצרים חמצן, מנקים את האוויר ושומרים על הטבע והסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

האם פנינו להפרטת הקרקע החקלאית?

חגית הלמר, איתמר בן-דוד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

התכנית הלאומית לניטור מצב הטבע והמגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל

נעמה ברג, אורית גינזבורג, אבי פרבולוצקי

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועל כן, על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל מופעלת שורה של איומים ולחצים. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הציבורית והיא דורשת שמירה וניהול נכון של ערכי טבע וצמצום הפגיעה בהם. לשם כך נדרש מעקב אחר מצב ערכי הטבע ותיעוד של שינויים החלים בהם בעקבות השפעתם של גורמים שונים

מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועל כן, על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל מופעלת שורה של איומים ולחצים. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הציבורית והיא דורשת שמירה וניהול נכון של ערכי טבע וצמצום הפגיעה בהם. לשם כך נדרש מעקב אחר מצב ערכי הטבע ותיעוד של שינויים החלים בהם בעקבות השפעתם של גורמים שונים

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

מעבר אקולוגי מעל כביש חוצה ישראל

אלבטרוס

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) כדי לצמצם את השפעת קיטוע המסדרון האקולוגי עקב סלילת כביש 6 ובמטרה לשמר יכולת תנועה רציפה של בעלי החיים במרחב הקימה חברת חוצה ישראל מעבר עילי מעל הכביש

כדי לצמצם את השפעת קיטוע המסדרון האקולוגי עקב סלילת כביש 6 ובמטרה לשמר יכולת תנועה רציפה של בעלי החיים במרחב הקימה חברת חוצה ישראל מעבר עילי מעל הכביש

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

גידור שטחים כגורם לבידוד אוכלוסיות בעלי חיים ולפגיעה בזכות הציבור למעבר

יורם יום-טוב

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) גופים ציבוריים, חברות ואנשים פרטיים בעלי נכסים קרקעיים נוטים להגן עליהם מפני הפרעות שונות בעזרת גדרות, ועושים זאת גם אם שטחים אלה שייכים לכלל הציבור. יש לווסת את הקמת הגדרות כך שיוקמו רק במקומות שהדבר הכרחי בהם, ולפקח על כך שכאשר ייבנו גדרות, הדבר ייעשה באופן שימזער את הפגיעה במעברי בעלי חיים ובמטיילים

גופים ציבוריים, חברות ואנשים פרטיים בעלי נכסים קרקעיים נוטים להגן עליהם מפני הפרעות שונות בעזרת גדרות, ועושים זאת גם אם שטחים אלה שייכים לכלל הציבור. יש לווסת את הקמת הגדרות כך שיוקמו רק במקומות שהדבר הכרחי בהם, ולפקח על כך שכאשר ייבנו גדרות, הדבר ייעשה באופן שימזער את הפגיעה במעברי בעלי חיים ובמטיילים

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

התפשטות החקלאות בחולות הנגב המערבי והשלכותיה האקולוגיות

ארנון בן-ישראל, אורי רמון, דותן רותם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

"להבחין בין הפתוח לפיתוח" – הצעת החברה להגנת הטבע לקווי מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

איתמר בן-דוד

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב השטחים פתוחים אינם הפקר, וראוי לשמרם לרווחת יהודים ובדואים כאחד. זה הזמן, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לנקוט גישה של שילוב וחיבור אוכלוסיית הבדואים בנגב למדינת ישראל ולערכיה, ולהעדיף אותה על פני גישת ההפרדה והניכור

השטחים פתוחים אינם הפקר, וראוי לשמרם לרווחת יהודים ובדואים כאחד. זה הזמן, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לנקוט גישה של שילוב וחיבור אוכלוסיית הבדואים בנגב למדינת ישראל ולערכיה, ולהעדיף אותה על פני גישת ההפרדה והניכור

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידור כרמים בהרי יהודה – סימפטום למשקלם הנמוך של שיקולים אקולוגיים בחקלאות ובתכנון חקלאי

אלון רוטשילד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

דו"ח מצב הטבע בישראל 2010 – סקירה כללית

ישראל טאובר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר: תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

גלעד וייל, דותן רותם, נועם לוין

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

מוטי קפלן, נירית ויטמן, דותן רותם, ז'אן-מארק דופור-דרור

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי

מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

שינויים מהירים בחברות פרוקי הרגליים בחולות הנגב בעקבות ייצוב הדיונות

איתי רנן, אמנון פרידברג, אלי גרונר, פועה בר (קותיאל)

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

הרפורמה במדיניות המקרקעין – השלכות סביבתיות

ראסם ח‘מאיסי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

יונתן לרון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ישראל עשירה במיוחד בעולם החי והצומח שלה – האומנם?

אורי רול, לואי סטון, שי מאירי

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) ישראל נחשבת בספרות כמדינה בעלת עושר מינים גבוה ביחס לשטחה, אך הנחה זו מעולם לא נבחנה תוך התחשבות ביחס המקובל שבין מספר המינים לשטח. כדי לבחון אם ישראל אכן יוצאת דופן בעושר המינים שלה, המאמר משווה בין שטחן של מדינות שונות למספרי המינים של כמה קבוצות טקסונומיות השוכנות בתחומן

ישראל נחשבת בספרות כמדינה בעלת עושר מינים גבוה ביחס לשטחה, אך הנחה זו מעולם לא נבחנה תוך התחשבות ביחס המקובל שבין מספר המינים לשטח. כדי לבחון אם ישראל אכן יוצאת דופן בעושר המינים שלה, המאמר משווה בין שטחן של מדינות שונות למספרי המינים של כמה קבוצות טקסונומיות השוכנות בתחומן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

התאמת סביבת הנחלים לשימוש האדם

אברי קדמון

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות

שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מה לרפורמה בתכנון ובנייה ולשמירת הטבע והסביבה בישראל – סכנה מוחשית ומיידית לעתיד השטחים הפתוחים בישראל

ניר פפאי, איריס האן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש

כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

רב שיח בנושא שטחים פתוחים ואנרגיות חלופיות

יעל כהן-פארן, ניר פפאי, הלל זוסמן, ניר אנגרט, איתן פרנס, נעם אילן, דן אלון, אפרים שלאין

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

אנרגיות מתחדשות והמגוון הביולוגי

ניר פפאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) השנה היא שנת המגוון הביולוגי בעולם, לכן, יש לדון במחיר הסביבתי של האנרגיות החלופיות. שימוש בשטחים פתוחים כדי להקים חוות של אנרגיה סולרית עתיד לגרום פגיעה אנושה לעולם החי והצומח מדינת ישראל צריכה לפעול ליישום פתרונות של אנרגיה חלופית, אך עלינו לעשות זאת בשום שכל, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הארץ ותוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי

השנה היא שנת המגוון הביולוגי בעולם, לכן, יש לדון במחיר הסביבתי של האנרגיות החלופיות. שימוש בשטחים פתוחים כדי להקים חוות של אנרגיה סולרית עתיד לגרום פגיעה אנושה לעולם החי והצומח מדינת ישראל צריכה לפעול ליישום פתרונות של אנרגיה חלופית, אך עלינו לעשות זאת בשום שכל, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הארץ ותוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

דילמת הארגיות המתחדשות

יעל כהן-פארן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) יש הסכמה גורפת בקרב כל המומחים ובעלי העניין בתחום האנרגיה, כי התייעלות אנרגטית וחיסכון בצריכה הם כלים מרכזיים ביותר לקידום אנרגיה נקייה. האנרגיה הירוקה ביותר היא זאת שלא מיוצרת, גם לא באמצעים מתחדשים. למרות הסכמה זאת, ההחלטות שמקודמות והמשאבים המשמעותיים ניתנים, בראש ובראשונה, למערכות הפוטו-וולטאיות היקרות

יש הסכמה גורפת בקרב כל המומחים ובעלי העניין בתחום האנרגיה, כי התייעלות אנרגטית וחיסכון בצריכה הם כלים מרכזיים ביותר לקידום אנרגיה נקייה. האנרגיה הירוקה ביותר היא זאת שלא מיוצרת, גם לא באמצעים מתחדשים. למרות הסכמה זאת, ההחלטות שמקודמות והמשאבים המשמעותיים ניתנים, בראש ובראשונה, למערכות הפוטו-וולטאיות היקרות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

"דרום ירוק" – חוזרים לחיים בסביבה בריאה

אמיר זלצברג, גל זגרון

גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

עדי וולפסון, אופירה אילון, גליה לימור-שגיב

גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי