אקולוגיה וסביבה

1 באוקטובר, 2013

כיתוב: מערכת בחירות ירוקה | צילום: התנועה הירוקה


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראים וקוראות יקרים שלום,

לפי מה תצביעו בבחירות?

בקרוב יתקיימו ברחבי הארץ הבחירות לרשויות המקומיות. מעורבות והשפעה על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית. זאת משום שהרשות המקומית שאנו מתגוררים בתחומה משפיעה באופן ישיר על היבטים רבים של חיינו (כמו טיפול בפסולת, שבילי הליכה, תכנון ובנייה, רעש, רישוי עסקים, שטחים ציבוריים פתוחים, תחבורה ציבורית). כמו כן, היכולת של ציבור מעורב, אכפתי ומאורגן להשפיע על סדר היום גדֵלה ככל שהמרחב השלטוני מצומצם יותר. ביטוי למימוש פוטנציאל זה ניכר בהצלחה (היחסית) בהשתלבות בשלטון המקומי של מועמדים ומפלגות המציגים סדר יום סביבתי, לעומת חוסר ההצלחה (עד כה) בשילוב מפלגה ירוקה בפוליטיקה הלאומית.

נראה שהתנועה הסביבתית מסמנת את הבחירות הקרובות כזמן המתאים לעבור שלב: מהתמקדות בנושאי סביבה 'קלָסיים' (כגון אלה שהוזכרו לעיל) לעיסוק באלמנטים שלטוניים וקהילתיים, שהשילוב ביניהם יתרום ליצירת מקום חיים שוויוני, צודק ומשגשג. במקום כזה השלטון המקומי מתנהל תוך שקיפות מלאה, מעודד נגישות מלאה של התושבים למידע ולמשאבים, ומתנהל תוך הקפדה על כללי המִנהל התקין. על פי חזון זה, התושבים אינם מסתפקים בהשתתפות בבחירות המתקיימות כל חמש שנים, אלא מעורבים בניהול השוטף (reclaiming the city). חזון זה גובש לאחרונה, כחלק מתהליך התארגנותה של התנועה הסביבתית למערכת הבחירות ברשויות המקומיות, במסגרת סמינר רעיוני של ארגוני הסביבה ('סמינר מעוף', בהובלת 'מרכז השל לקיימות' וארגון 'חיים וסביבה').

גורמים שונים עשויים להסביר את השינוי. ההתקדמות שחלה בעשייה הסביבתית ברשויות המקומיות מאז הבחירות האחרונות, מעמידה בקונצנזוס את מה שרק לפני חמש שנים הוצב כמטרות הנגזרות מאידאולוגיה סביבתית, פשוט כחלק מניהול נכון של משאבי הרשויות (למשל, התייעלות בצריכת אנרגיה). כנראה שגם המחאה החברתית, שערערה תפיסות יסוד בחברה הישראלית תרמה את חלקה. בעוד המחאה העלתה נושאים חברתיים לשיח הציבורי, נושאים סביבתיים נדחקו מעט מאותן זירות. עומר כהן, רכז תחום סביבה ב'שתיל' (שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי) שהשתתף ב'סמינר מעוף', רואה בחיבור בין סביבה לחברה, שבהחלט אינו חדש לתנועה הסביבתית, ביטוי להתבגרותה של התנועה הסביבתית. לדעתו יש בחיבור פוטנציאל ליצירת ערוצים חדשים ללב הציבור. הוא מציין דגשים נוספים בסדר היום של התנועה הסביבתית בבחירות: קהילתיות (שיתוף פעולה קהילתי יכול לתרום למשל לחיזוק תחבורה שאינה ממונעת) ושייכות (חיזוק תחושת הנאמנות המקומית עשויה, למשל, למנוע הגירה מערים גדולות לערי הפרברים).

מעניין לבחון, כל קורא ביחס למקום מגוריו, אם וכיצד יכול חזון זה להשפיע על יצירת מקום שטוב יותר לחיות בו, וכפועל יוצא מכך – כיצד הוא תורם לשיפור המציאות הסביבתית המקומית. כל שכן, נכון לבחון מה עשויה להיות התרומה הסגולית של מעורבות אישית מתמשכת (לא רק לקראת הבחירות או בהצבעה עצמה) בניהול המקומי, מצד אנשי מקצוע בתחום הסביבה, שנתפסים בקהילתם כבני-סמכא בתחומם המקצועי, ונהנים מהיכרות מעמיקה עם המציאות המקומית.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(3): 206.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה



      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(3): 206.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתיד ים המלח וסביבתו

      גלית כהן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חזון הוא ראייה ארוכת טווח ולרוב חיובית שכן הוא מתייחס לאופן שבו אנו מתארים מצב עתידי שאנו שואפים אליו. בנושא ים המלח יש להתייחס לשלושה טווחי זמן – מיָדי, בינוני וארוך – שנגזרים מניתוח המצב הנוכחי

      חזון הוא ראייה ארוכת טווח ולרוב חיובית שכן הוא מתייחס לאופן שבו אנו מתארים מצב עתידי שאנו שואפים אליו. בנושא ים המלח יש להתייחס לשלושה טווחי זמן – מיָדי, בינוני וארוך – שנגזרים מניתוח המצב הנוכחי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב

      נעמה טשנר, בני יעקבי, אלון טל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

      צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      פועה בר, שחר בוקמן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

      בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      - מודעה -

      לראש העמוד