אקולוגיה וסביבה

תחרות או דו-קיום? על נשרים, עזניות והפגרים שביניהם

14 בדצמבר, 2015

קבוצת נשרים אפריקאיים (Gyps africanus) ניזונים מפֶּגר של זברה בשמורת אטושה, נמיביה. החברתיות של מין זה מהווה יתרון בניצול פגרים שהתגלו | צילום: אור שפיגל


מאת

אור שפיגל
המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, האוניברסיטה העברית בירושלים ; Department of Environmental Science & Policy, University of California at Davis

מאת

אור שפיגל
המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, האוניברסיטה העברית בירושלים ; Department of Environmental Science & Policy, University of California at Davis

"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי ואַרְבָּעָ לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" (משלי ל' יח–יט)

מאז ומתמיד התבונן האדם בפליאה באורחות החיים של בעלי החיים בכלל ושל ציפורים בפרט, ותמה כיצד הם מתמצאים במרחב. גם כיום מעסיקה את החוקרים בתחום השאלה: כיצד מוצאים בעלי חיים את מזונם? ובאמת, מציאת מזון היא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני בעלי חיים. האתגר משמעותי במיוחד כאשר מיקום המזון איננו צפוי במרחב או בזמן, וכאשר אין סממנים סביבתיים היכולים לסייע במציאתו, למשל כאשר מדובר בפגרים. לכן, עבור נשרייים (Aegypiinae, קבוצה הכוללת נשרים, עזניות, רחמים, ופרסים) הניזונים באופן בלעדי מפגרים בינוניים-גדולים (בעיקר פרסתניים), אתגר מציאת המזון מודגש במיוחד. מעבר להשפעה על הישרדות הפרט עצמו, ליעילות שיחור המזון של מינים אלה חשיבות רבה גם עבורנו בני האדם, מאחר שהנשריים מספקים שירות חיוני של המערכת האקולוגית  – תברואה – שיש בו תועלת כלכלית ובריאותית רבה.

כחלק מההתאמות לאתגר שבמציאת המזון, פיתחו מינים אלה ראייה חדה ויכולת דאייה מרשימה, המאפשרות להם לסרוק שטחים עצומים תוך הוצאת אנרגיה מועטה [4, 5]. כמו כן, הם משתפים מידע באשר למיקומם של פגרים שהתגלו. שיתוף המידע כדאי למרות החיסרון הנובע מתחרות על המזון, משום שרוב הפגרים ממילא גדולים מכדי להיאכל לבד, ואכילה בקבוצה אף מקנה הגנה מפני טורפים קרקעיים. עם זאת, שיתוף המידע מסייע בניצול משאב מזון שכבר התגלה, אך איננו פותר את הצורך במציאה הראשונית של הפגר.  

נוסף על התחרות בתוך המין (למשל, בין נשרים לבין עצמם), מתחרה כל מין גם עם מינים אחרים המנצלים את אותו משאב (לדוגמה, נשרים ועזניות), וכישלון בתחרות עלול להביא לדחיקה של מין מאזור מסוים או אפילו להכחדתו. חפיפה גבוהה במקורות המזון של מינים שונים יכולה ליצור תחרות גדולה, אך גם עשויה להוות פתח לשיתוף פעולה המועיל לשני הצדדים [2]. לדוגמה, נוסף על ההיבט התחרותי, תוצאות המחקר שיתואר להלן מדגישות את החשיבות שיש לעזניות במציאה ראשונית של הפגרים, ועולה מהן שייתכן שנשרים אף מסתמכים על העזניות לצורך איתור הפגר. אם זהו אכן המצב, קל לשער כי הכחדה מקומית של עזניות (המקרה השכיח עם מין נדיר זה, כפי שקרה אצלנו בישראל) מגבירה את הקושי של הנשרים שנשארו למצוא מזון, ומגבירה את הפגיעות של אוכלוסיית הנשרים ואת תלותה בתחנות האכלה להמשך קיומה.

כדי לבחון את הגורמים המשפיעים על הצלחת מציאת המזון של נשרים ועזניות בסביבה טבעית ביצעו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מחקר שדה בשמורת אטושה שבנמיביה [6]. ראשית פיזרו החוקרים פגרים של זברות בשדה כדי לקבוע את ההצלחה היחסית של נשרים אפריקאיים (Gyps africanus) ועזניות הנגב (Torgos tracheliotus) במציאתם. התוצאות הראו שעזניות, למרות היותן נדירות יחסית (יחס של כ-1:10 לטובת הנשרים), היו הראשונות למצוא פגרים ברוב המקרים (18 מתוך 26), אף שבחלקם הגדול (כ55%) עזניות שמצאו את הפגר נמנעו מלנחות לידו עד שהתקבצו באזור נשרים. מאחר שעזניות לרוב מחפשות מזון בזוגות, לעומת נשרים הנוטים לשחר למזון בלהקות של עשרות פרטים, ייתכן שהתנהגות זו נובעת מהצורך בהגנה מפני טורפים קרקעיים, כגון צבועים ואריות. הפגיעוּת של העופות הדורסים בזמן השהייה על הקרקע (לעתים עם הראש עמוק בתוך הקרביים של הפגר) מחייבת אותם להיות זהירים מאד במצבים אלה, ומקנה יתרון להתחלת אכילה רק כאשר יש קבוצה גדולה מספיק.

איך הן עושות את זה – מה הופך את העזניות לטובות יותר מהנשרים במציאת מזון? כדי לענות על שאלה זו לכדו החוקרים מספר פרטים מכל מין (3 עזניות ו-12 נשרים), ועקבו אחרי תנועתם באמצעות משדרי ג'י-פי-אס בעלי רזולוציה גבוהה (איכון מיקום מדויק כל 10 דקות בשעות היום). ניתוח מאפייני התנועה של כל מין כלל מרחקי מעוף יומי (כ-120 ק"מ לשני המינים), מידת ההתרחקות היומית המרבית (כ-45 ק"מ, 15% גבוהה יותר אצל נשרים), פיתוליות המסלול (ב-4% גבוהה יותר אצל עזניות), מהירות המעוף (כ-45 קמ"ש, ב-13% גבוהה יותר אצל נשרים) ועוד. אומדנים של חדות הראייה (החוש העיקרי למציאת מזון בקבוצה זו) בשילוב מודלים של הדמיות מחשב (correlated bias random walks) אפשרו להבין לעומק את הגורמים השונים שתורמים ליתרון של העזניות. התוצאות הראו שעזניות עזבו את אתרי הלינה כ-20 דקות מוקדם יותר וכך הגבירו את סיכוייהן להיות הראשונות שמצאו פגר, וכן שראייתן של העזניות חדה פי 1.5 מזו של הנשרים. נוסף על כך, נמצא כי אתרי הלינה של העזניות מפוזרים יותר במרחב (מאחר שאינם מייצגים התקבצויות של מספר פרטים גדול), וההדמיות הראו כי בשל כך הסיכוי שלהן להיות קרובות יותר לפגר עם היציאה מהלינה, גדול יותר.

זוג עזניות הנגב (Torgos tracheliotus) על עץ שיטה המשמש אתר לינה. פיזור אתרי הלינה מקנה לעזניות יתרון במציאת הפגרים. תת-המין באטושה, נמיביה, שונה מעזניית הנגב שנכחדה מישראל | צילום: אור שפיגל

היכולת לעזוב את אתרי הלינה מוקדם יותר מוסברת על-ידי הכנפיים הרחבות של העזניות, שמקנות להן עומס כנף (wing loading) נמוך יותר (6.4 ק"ג למ"ר לעומת 7.8 בנשרים), ומאפשרות להן לנצל זרמי אוויר חלשים יותר. החברתיות שמציגים הנשרים באתרי הלינה מהווה חיסרון במציאת המזון עם היציאה מהלינה, אך יתרון בשלבים אחרים של שיחור המזון החברתי. גורמים נוספים שהועלו במחקרים קודמים כהסברים אפשריים להבדל בהצלחת מציאת מזון, כגון הבדלים במרחק החיפוש או במידת הפיתוליות של נתיב התנועה [1, 3], התגלו כלא משמעותיים במערכת זו.

לסיכום, במחקר נמצא כי עזניות ונשרים המשחרים למזון במערכת טבעית באפריקה נבדלים ביעילות מציאת המזון. עזניות התגלו כיעילות יותר ביחס לנשרים באיתור המזון, בזכות שילוב של התאמות מורפולוגיות (כנפיים, ראייה), וחברתיות-התנהגותיות (בחירת אתרי לינה, דגמי תנועה). תוצאות המחקר מדגישות גם את התפקוד הייחודי של כל אחד מהמינים בשלבים השונים שבין גילוי פגר וניצולו כמקור מזון. העזניות שמצאו פגר מוגבלות ביכולתן לנצל את המשאב, ולכן נאלצות לעתים לחכות לנשרים כדי ליהנות מההגנה שמספקת הקבוצה הגדולה, וזאת למרות העלות הברורה של תחרות מוגברת על המזון עצמו. החוקרים משערים שייתכן שעזניה שמוצאת פגר אף קוראת לנשרים באופן פעיל (בתצורת מעוף ייחודית) כדי לזרז את הגעתם לאתר. דינמיקה זו מדגישה את החשיבות שבהבנת יחסי הגומלין בין מינים בסביבתם הטבעית כדי להבטיח את יכולתנו לשמר אותם באופן בר-קיימא ולהבטיח את שירותי המערכת שהם מספקים.

לפי פרסומי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע (IUCN) מסתבר כי למרות יופיים וחשיבותם של מינים אלה, מצב השימור העולמי שלהם ממשיך להתדרדר. רק באוקטובר 2015 עודכן כי מצבם הורע: עזניית הנגב נמצאת כיום 'בסכנת הכחדה' ואילו הנשר האפריקאי  'בסכנת הכחדה חמורה'. מישראל נכחדו העזניות (קינון אחרון בישראל ב-1989, תצפית אחרונה ב-2001) וכך גם הפרסים (Gypaetus barbatus). גם אוכלוסיות הנשרים הקרחים (Gyps fulvus) והרחמים (Neophron percnopterus) נמצאות במגמת ירידה למרות מאמצים כבירים מצד רשות הטבע והגנים וגופים נוספים לשמר קבוצה ייחודית זו. לאחרונה (יוני 2015) נצפה בכרמל פרט מזדמן של עזניית הנגב. האוכלוסייה הקרובה ביותר של עזניות נמצאת בערב הסעודית, וגם שם מצבן בכי רע. אנו מקווים שפרט זה הוא הסנונית שמבשרת את האביב, ולא שירת הברבור של אוכלי הפגרים במזרח התיכון.  


רבים עזרו בהיבטים שונים של המחקר. הכותב מבקש לנצל במה זו להודות לישראלים מביניהם: רון אפרת, נחמה בן-אליהו ז"ל, אוהד הצופה, עוזי מוטרו, יגאל מילר, רן נתן ויתר חברי המעבדה לאקולוגיה של תנועה.

  1. Dias MP, Granadeiro JP, and Palmeirim JM. 2009 Searching behaviour of foraging waders: Does feeding success influence their walking? Animal Behaviour 77: 1203–1209.
  2. Kruuk H. 1967. Competition for food between vultures in East Africa. Ardea 55: 172–192.
  3. Pennycuick CJ. 1976. Breeding of the Lappet-faced and White-headed vultures (Torgos tracheliotus Forster and Trigonoceps occipitalis Burchell) on the Serengeti Plains, Tanzania. African Journal of Ecology 14: 67–84.
  4. Pennycuick CJ. 1984. Energy costs locomotion and the concept of “foraging radius.” In: Sinclair ARE and Norton-Griffiths M (Eds). Serengeti: Dynamics of an ecosystem. Chicago: University of Chicago Press.
  5. Ruxton GD and Houston DC. 2004. Obligate vertebrate scavengers must be large soaring fliers. Journal of Theoretical Biology 228: 431–436.
  6. Spiegel O, Getz WM, and Nathan R. 2013. Factors influencing foraging search efficiency: Why do scarce Lappet-faced vultures outperform ubiquitous White-backed vultures? The American Naturalist 181: E102–E115.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

שפיגל א. 2015. תחרות או דו-קיום? על נשרים, עזניות והפגרים שביניהם. אקולוגיה וסביבה 6(4): 275–277.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אור שפיגל
      המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, האוניברסיטה העברית בירושלים ; Department of Environmental Science & Policy, University of California at Davis

      מאת

      אור שפיגל
      המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, האוניברסיטה העברית בירושלים ; Department of Environmental Science & Policy, University of California at Davis


      ציטוט מומלץ

      שפיגל א. 2015. תחרות או דו-קיום? על נשרים, עזניות והפגרים שביניהם. אקולוגיה וסביבה 6(4): 275–277.
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      כיצד (לעיתים) תורמת הוועדה לתשתיות לאומיות לשמירה על השטחים הפתוחים?

      אורית ניר

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) איך מקיימים יחד ערכים, שימושים ותפקודים שונים על אותו מרחב באופן מקיים, והאם על אף האתגר מדובר בהזדמנות לקדם תשתיות ושמירת טבע?

      איך מקיימים יחד ערכים, שימושים ותפקודים שונים על אותו מרחב באופן מקיים, והאם על אף האתגר מדובר בהזדמנות לקדם תשתיות ושמירת טבע?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      חשיבות ההגנה על מי התהום נוכח משבר האקלים

      מוטי קפלן, דן יקיר, דניאל רוזנפלד

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי הסתמכותה של ישראל על מתקני התפלה מצד אחד, וקלות הדעת ביחס לחשיבות שמירת מאגרי המים הטבעיים מצד שני, יוצרות גישה מוטעית שעשויה לפגוע בחוסנו של משק המים הלאומי, בעיקר לנוכח משבר האקלים

      הסתמכותה של ישראל על מתקני התפלה מצד אחד, וקלות הדעת ביחס לחשיבות שמירת מאגרי המים הטבעיים מצד שני, יוצרות גישה מוטעית שעשויה לפגוע בחוסנו של משק המים הלאומי, בעיקר לנוכח משבר האקלים

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי
      לראש העמוד