מתוך: גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)
זהר ברנט-יצחקי, מור נגר, בר יוחאי, גל ברוך-לוי
מתי אנחנו צורכים יותר חשמל – באירועי קור קיצוני או בגלי חום? התשובה יכולה לסייע בשיפור יכולות החיזוי לביקושי החשמל בישראל ובניהולם, שני נדבכים חיוניים לצורך עמידה בביקושי השיא
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)
ליהי ברקן, דניאלה וטין, אינה ניסנבוים, אנה טרכטנברוט, שירה בן ארי, נעם לידר, אלון רוטשילד
מתי נקודת אור באפלה היא לא דבר טוב אלא גורם זיהום?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)
'הדורות הבאים' כבר כאן! איפה הם מוצאים תקווה בתוך המשבר המתעצם?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)
דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
למשק הישראלי אתגרים חברתיים וכלכלים רבים, ועל כן כל תוכנית פעולה בתחום הפחתת פליטות והתאמת המשק לתנאי האקלים החדשים חייבת להיות בהלימה להשגת יעדים של צמיחה מכלילה, וחייבת להיות צודקת והוגנת מבחינה חברתית וכלכלית
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
כשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
מערכת אקולוגיה וסביבה, דן יקיר, דוד ברנד
התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)
בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
גלעד כפיר ז"ל, צלם טבע מנתיב העשרה, שנרצח בטבח הנורא ב-7 באוקטובר, 2023
גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)
