אקולוגיה וסביבה

28 במרץ, 2019

ואדי שזיפים בעמק חרוד | צילום: שחר בוקמן


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

אני רוצה לפתוח בווידוי. וידוי מהסוג האקולוגי: דרסתי זאב.

היה זה באחד מערבי חורף 2011/2, ויצאתי עם בת זוגתי לבילוי משותף במסעדה אהובה עלינו בעמק חרוד. נסענו ברכב פרטי על כביש עפולה–בית שאן, נהנים מהשלווה ומהרוגע, כפי שאולי שרק הורים לילדים צעירים הזוכים לערב זוגי נדיר יודעים להעריך (תודה, אמא), כשפתאום בין אור פנסי הרכב, הבחנתי לשבריר שנייה בזאב. אולי בעצם תן. או כלב. לצערי לא הייתה לי אפשרות לעשות כלום. החבטה הבלתי נמנעת נשמעה והזאב הועף הצידה ומת במקום.

למה אני משתף אתכם בחוויה הלא נעימה הזו? כי מעבר לתחושה המטלטלת והקשה הכרוכה בהרג חיית בר חסרת אונים, מה שהיכה בי מאוחר יותר באותו ערב זו התובנה שהדריסה לא הייתה מקרית. היא אירעה בדיוק במקום שערוצו של נחל שיזפים (שבין גבע לכפר יחזקאל) חוצה את הכביש המרכזי של עמק חרוד (כביש 71). במאמר שפורסם באקולוגיה וסביבה מספר חודשים קודם לכן, הוצע נחל שזיפים כתוואי המסדרון האקולוגי שיחצה את עמק חרוד ויקשר בין רמת צבאים לרכס הגלבוע [1]. בחינה מעמיקה של השטח העלתה כי בהינתן המגבלות הרבות על תנועת בעלי חיים (חסמים בלתי עבירים, כגון יישובים ושטחים מגודרים, וכן תשתיות אורך כגון כבישים) וצורכי התנועה שלהם (תוואי פתוח, מוגן וקצר) זהו אחד מאחרוני הנתיבים שנותרו באזור. אם כך, הזאב התמים נפל קורבן לנסיעה לא הכרחית ברכב בשעות הלילה, כאשר האדם אמור להיות ספון בביתו מפחד טורפי הבר. הוא חצה את הנתיב הכמעט אחרון שעוד נותר פנוי לתנועה שלו, ונתקל בגוש מתכת ששוקל יותר מטונה ונע במהירות של 90 קמ"ש. הצורך במסדרונות אקולוגיים שיאפשרו תנועה והגירה בטוחים לבעלי החיים מעולם לא היה מוחשי יותר עבורי.

המסדרונות האקולוגיים מקשרים בין אוכלוסיות בעלי חיים וצומח הנמצאות באזורים מרוחקים זה מזה, שהטבע בהם מוגן. 'נתיבי הטבע' מאפשרים תנועת פרטים בין אוכלוסיות. התנועה מגבירה את המגוון הגנטי של האוכלוסיות ואת התאמת הפרטים לתנאי סביבה משתנים, ואף מאפשרת אכלוס מחדש במקרה של קטסטרופה מקומית. ייעודם העיקרי של שטחי המסדרונות אינו אקולוגי, ולכן נדרש שיתוף פעולה עם בעלי העניין בהם כדי ליצור שטח רב-תפקודי. חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו.

חלק ניכר מגיליון זה עוסק במסדרונות האקולוגיים. כמו כן תוכלו למצוא, כרגיל, מגוון תכנים חדשניים אחרים. תודה מיוחדת לד"ר עפרי גבאי, לאסף זנזורי ולניר פפאי מהחברה להגנת הטבע, ששיחות רבות עימם ביחס למצבם ולעתידם של המסדרונות האקולוגיים תרמו לעיצוב תוכנו של הגיליון.

קריאה נעימה

שחר בוקמן


  1. קפלן מ, ויטמן נ, רותם ד ודופור-דרור ז'"מ. 2011. תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע. אקולוגיה וסביבה 2(2): 96–106.

ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(1): 2
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(1): 2
    העתק

    פורסם בתקשורת:

    ynet


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    תמונה אחת
    השחתת עצים ביער דודאים
    כריתת עצים לא חוקית ביערות נעשית להשגת חומרי בערה בחורף, למטרת שימוש כעצי אשוח לחג המולד וכן לשם השחתה כפי שנראה בתמונה
    ההשפעות האקולוגיות של הפזורה הבדואית בנגב
    האופי הפזור אך האחיד יחסית של הפזורה הבדואית בצפון הנגב, גורם לפגיעה קשה מאוד ביכולתן של מערכות אקולוגיות לתפקד ואף להתקיים בגלל הגדלת אפקט השוליים ופגיעה בשטחים הפתוחים
    דבר העורך
    המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

    - מודעה -

    לראש העמוד