אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)



דבר העורכת

ענת מדמוני

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

תמונת השער

עלה קרטיב

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עלה קרטיב (leafcicle) שנוצר בסופת קרח במחוז אשטבולה, אוהיו

עלה קרטיב (leafcicle) שנוצר בסופת קרח במחוז אשטבולה, אוהיו

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

ברכות

דבר הועד המנהל

יוחאי כרמל, ישעיהו בר אור, דוד ברנד, יהושע שקדי, ניר פפאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) חידוש כתב העת אקולוגיה וסביבה נועד ליצור מאסה קריטית של ידע, שיניע את מדינת ישראל לפתח וליישם מדיניות סביבתית מושכלת המתאימה לצרכים המורכבים של המאה ה-21. חזון זה, לצד מודעות ציבורית גוברת, יסייע במציאת מזור לתחלואי הסביבה ולבניית עתיד ירוק וטוב יותר בישראל

חידוש כתב העת אקולוגיה וסביבה נועד ליצור מאסה קריטית של ידע, שיניע את מדינת ישראל לפתח וליישם מדיניות סביבתית מושכלת המתאימה לצרכים המורכבים של המאה ה-21. חזון זה, לצד מודעות ציבורית גוברת, יסייע במציאת מזור לתחלואי הסביבה ולבניית עתיד ירוק וטוב יותר בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

דבר השר להגנת הסביבה

גלעד ארדן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) ברכתו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן עם יציאתו של הגיליון הראשון של אקולוגיה וסביבה

ברכתו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן עם יציאתו של הגיליון הראשון של אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

בקצרה

תקווה ואכזבה בוועידת קופנהגן

שגית פורת

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

פעולות לשיפור האוויר במפרץ חיפה

איילת בן עמי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009

נעם זליגמן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

גדי חגאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מסמך מדיניות חדש לתמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) יצא לאור בגרסה מחודשת

מוטי קפלן, פינחס כהנא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) הספר נותן בידינו הזדמנות להכיר את תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור לפרטיה, הן במבט היסטורי הסוקר את תולדות התוכנית, מטרותיה ודרך הכנתה, והן את השפעתה ורישומה בשדה התכנון בשנים האחרונות. הזמן שחלף מאז אישורה של התוכנית מאפשר התבוננות מחודשת במטרותיה, בתפיסת עולמה ובהצלחתה בכל הנוגע לשמירה על שטחים פתוחים בישראל

הספר נותן בידינו הזדמנות להכיר את תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור לפרטיה, הן במבט היסטורי הסוקר את תולדות התוכנית, מטרותיה ודרך הכנתה, והן את השפעתה ורישומה בשדה התכנון בשנים האחרונות. הזמן שחלף מאז אישורה של התוכנית מאפשר התבוננות מחודשת במטרותיה, בתפיסת עולמה ובהצלחתה בכל הנוגע לשמירה על שטחים פתוחים בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הספר האדום על ממשק Google Earth

רן גולדבלט

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מטרת ״הספר האדום״ הייתה להגדיר את מצבם העכשווי של מיני החולייתנים בישראל ולאתר את המינים הנמצאים תחת איום הכחדה מיידי. לאחרונה העולה הספר לאינטרנט, שימוש ביישום המפות של Google Earth. נגישותו של הספר בפורמט האינטרנטי מאפשרת לגולשים לקבל מידע רב ערך לגבי מיני חולייתנים בסכנת הכחדה. כמו כן, זה מסייע לחוקרים לקדם את המחקר וההבנה לגבי הצטמצמות המגוון הביולוגי ומאפשרת למתכננים להתייחס להיבט משמעותי זה בתהליכי התכנון

מטרת ״הספר האדום״ הייתה להגדיר את מצבם העכשווי של מיני החולייתנים בישראל ולאתר את המינים הנמצאים תחת איום הכחדה מיידי. לאחרונה העולה הספר לאינטרנט, שימוש ביישום המפות של Google Earth. נגישותו של הספר בפורמט האינטרנטי מאפשרת לגולשים לקבל מידע רב ערך לגבי מיני חולייתנים בסכנת הכחדה. כמו כן, זה מסייע לחוקרים לקדם את המחקר וההבנה לגבי הצטמצמות המגוון הביולוגי ומאפשרת למתכננים להתייחס להיבט משמעותי זה בתהליכי התכנון

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הרעלות בעלי-חיים בישראל

נעם לידר

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

שיקום בית גידול לח, עינות גיבתון, לאחר פלישה ביולוגית של שיטה כחלחלה

עודד כהן, יוסי ריוב, פועה בר

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רשות הטבע והגנים החליטה, לאחרונה, על יישום ממשק להדברת השיטה הכחלחלה ושיקום הצומח הטבעי בעינות גיבתון. פעולה זו חסרת תקדים בהיקפה בישראל ונחשבת כפרויקט הדגל בהתמודדות עם מינים פולשים בשמורות הטבע. פעולת הממשק מלווה במחקר מדעי, שמטרתו להוסיף ידע על השיטות להדברה והשפעתן על השיטה הכחלחלה ועל שיקום הצומח הטבעי

רשות הטבע והגנים החליטה, לאחרונה, על יישום ממשק להדברת השיטה הכחלחלה ושיקום הצומח הטבעי בעינות גיבתון. פעולה זו חסרת תקדים בהיקפה בישראל ונחשבת כפרויקט הדגל בהתמודדות עם מינים פולשים בשמורות הטבע. פעולת הממשק מלווה במחקר מדעי, שמטרתו להוסיף ידע על השיטות להדברה והשפעתן על השיטה הכחלחלה ועל שיקום הצומח הטבעי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

סקר קרקעית הים הראשון מסוגו בישראל

רותי יהל, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

סקירות

השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל

גיל רילוב, חיים טרבס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) שינוי האקלים מתבטא בין היתר בשינויים אוקיינוגרפיים שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל

שינוי האקלים מתבטא בין היתר בשינויים אוקיינוגרפיים שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

חזית המחקר

מהי סביבה בעיני סטודנטים להוראה? השלכות לפיתוח אוריינות סביבתית בהכשרת מורים

דפנה גולדמן, שרה פאר, בלה יעבץ

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) הסביבה אינה ישות אקולוגית נפרדת מהאדם אלא מבנה תרבותי, חברתי ופוליטי. הבנת התפיסות האקו-פילוסופיות של לומדים והאופן שבו הם ממשיגים "סביבה" תקדם חינוך סביבתי משמעותי, במיוחד אצל סטודנטים להוראה, לאור תפקידם העתידי כמחנכים. המחקר בחן, באמצעות שאלות פתוחות, כיצד תופסים הסטודנטים את המושג "סביבה" וכיצד לתפיסתם מתקשרים נושאי סביבה למקצוע ההוראה שבו הם מתמחים

הסביבה אינה ישות אקולוגית נפרדת מהאדם אלא מבנה תרבותי, חברתי ופוליטי. הבנת התפיסות האקו-פילוסופיות של לומדים והאופן שבו הם ממשיגים "סביבה" תקדם חינוך סביבתי משמעותי, במיוחד אצל סטודנטים להוראה, לאור תפקידם העתידי כמחנכים. המחקר בחן, באמצעות שאלות פתוחות, כיצד תופסים הסטודנטים את המושג "סביבה" וכיצד לתפיסתם מתקשרים נושאי סביבה למקצוע ההוראה שבו הם מתמחים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

יער או פער – התבססות אלון מצוי ביערות האורן בישראל

אורנע רייזמן-ברמן, שני בן-יאיר, ברטרנד בוקן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) הדור הראשון של היערות המחטניים בישראל מתחלף כיום בדור שני – יער מגוון המורכב גם ממיני חורש מעוצים רחבי עלים. אחת השאלות המרכזיות היא, אם מיני חורש רחבי עלים יכולים להתבסס ביערות האורנים ובאילו תנאי סביבה. מאמר זה מעלה היבטים אקולוגיים, פיזיולוגיים ויערניים, הנוגעים לשאלה זו, אשר עשויים להוות בסיס להעלאת השערות בנוגע לתהליכי ההתבססות של מיני חורש ביער האורנים

הדור הראשון של היערות המחטניים בישראל מתחלף כיום בדור שני – יער מגוון המורכב גם ממיני חורש מעוצים רחבי עלים. אחת השאלות המרכזיות היא, אם מיני חורש רחבי עלים יכולים להתבסס ביערות האורנים ובאילו תנאי סביבה. מאמר זה מעלה היבטים אקולוגיים, פיזיולוגיים ויערניים, הנוגעים לשאלה זו, אשר עשויים להוות בסיס להעלאת השערות בנוגע לתהליכי ההתבססות של מיני חורש ביער האורנים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

חומרים רפואיים (תרופות) בסביבה: נוכחות בקולחים, תנועה בקרקע וקישור לחומר אורגני מסיס

עדי מעוז, תמר מועלם, בני חפץ

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בסביבה החקלאית ההשקיה בקולחים מהווה מקור אפשרי לחדירה של חומרים רפואיים לקרקע. נוכחותם של חומרים רפואיים בקולחים נובעת משימוש רחב בתרופות לטיפול באדם ובחי ומהרחקתם המוגבלת במסגרת מערך הטיפול המקובל בשפכים. מטרות המחקר היו לבדוק נוכחות חומרים רפואיים בקולחים, לבחון את תנועת החומרים הרפואיים naproxen ו-carbamazepin בקרקע ואת יכולת הקישור שלהם לחומר האורגני המסיס

בסביבה החקלאית ההשקיה בקולחים מהווה מקור אפשרי לחדירה של חומרים רפואיים לקרקע. נוכחותם של חומרים רפואיים בקולחים נובעת משימוש רחב בתרופות לטיפול באדם ובחי ומהרחקתם המוגבלת במסגרת מערך הטיפול המקובל בשפכים. מטרות המחקר היו לבדוק נוכחות חומרים רפואיים בקולחים, לבחון את תנועת החומרים הרפואיים naproxen ו-carbamazepin בקרקע ואת יכולת הקישור שלהם לחומר האורגני המסיס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

שינויי אקלים ומשק המים בישראל: נקודת המבט של בעלי עניין מומחים

אורן קידר, נורית קליאוט, שלומית פז

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

רוב המומחים בתחום המים אינם סבורים שמקבלי ההחלטות צריכים להתחשב בשינוי האקלים בניהול משק המים, וזאת בניגוד לדעות המומחים בתחום האקלים ובתחומי המדעים המשיקים לאקלים ולמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970: חם וצחיח יותר בפנים הארץ

המו חארל קאפלה, הנדריק ברוינס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 1970–2002 על-פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתית. נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. נמצא כי לרוב יש עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים, ועולה כי האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף

במאמר זה נלמדו המגמות האקלימיות בישראל בשנים 1970–2002 על-פי שלוש אמות מידה: הטמפרטורה השנתית הממוצעת, כמות המשקעים השנתית ומדד הצחיחות (הלחות) השנתית. נמצא כי קיימת התחממות ניכרת בכל 12 התחנות המטאורולוגיות, המוצבות באזורים השונים של ישראל. נמצא כי לרוב יש עלייה בטמפרטורות מול ירידה במשקעים, ועולה כי האקלים בישראל נעשה צחיח יותר ברוב האזורים, למעט במישור החוף

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

שולחן הדיונים

רב שיח בנושא שטחים פתוחים ואנרגיות חלופיות

יעל כהן-פארן, ניר פפאי, הלל זוסמן, ניר אנגרט, איתן פרנס, נעם אילן, דן אלון, אפרים שלאין

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

נקודת מבט

הרהורים על חיסכון במים ואנרגיה בעידן ההתפלה

אורי להב, רפי סמיט

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים

עם התקדמות מערך ההתפלה בישראל אנו צפויים לעבור למצב שבו החיסכון באנרגיה יהיה חשוב ואפקטיבי מן הבחינה הסביבתית ומבחינת איכות החיים שלנו פי כמה מהחיסכון במוצר הצריכה הספציפי הקרוי מים. על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לחסוך באנרגיה עד כמה שהוא יכול. נראה שהדרכים היעילות ביותר לכך הן חיסכון ישיר בצריכת דלקי מחצבים וכן חיסכון בחשמל להפעלת מזגנים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

תמונה אחת

דג ברשת

דני ברחנא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דקר שהתפתה לאכול דג שנתפס ברשת דיג קרועה שהשאירו דייגים, ונתפס בעצמו

דקר שהתפתה לאכול דג שנתפס ברשת דיג קרועה שהשאירו דייגים, ונתפס בעצמו

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

כריכה אחורית