אקולוגיה וסביבה

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

6 בנובמבר, 2011

אסדת הקידוח "סדקוֹ אקספרס" באתר לווייתן | צילום: פרד ארזואן


מאת

גיל זיידנר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רני עמיר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

מאת

גיל זיידנר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רני עמיר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי (האזור שבו יש למדינה זכות לעשות שימוש במשאבים ימיים) בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו. ההיערכות להמשך חיפושי שדות גז ונפט וכן להפקת גז ואולי גם נפט בים, צריכה להיעשות תוך מניעת פגיעה אפשרית בסביבה הימית ובחופי ישראל כתוצאה מפעילויות אלה. לשם כך נדרש המשרד להגנת הסביבה לגבש מדיניות ולהגדיר הוראות מקצועיות, הנחיות, נהלים וסדרי עדיפות לביצוע פעולות חיפוש והפקה של נפט וגז. חיפוש והפקה של נפט וגז טומנים בחובם מפגעים סביבתיים וסיכונים פיננסיים גדולים, שעלולים להיווצר כתוצאה מתקלות שונות, כמו פגיעה במערכת אקולוגית תת-ימית בשל הנחת תשתית הצנרת, התיישבות מינים ימיים זרים על אסדות הקידוח, דליפה של גז ונפט ועוד.

לדוגמה, במהלך אפריל-יולי 2010 אירעה דליפת נפט מבאר תת-ימית, בעומק של 1,600 מטר, של אסדת הקידוח "מקונדו" במפרץ מקסיקו. כתוצאה מכך מוערך כי זרמו אל הים 500–800 אלף טון נפט גולמי, ונגרם האסון הסביבתי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. מחקירת האירוע עולה כי כשלים בטיחותיים ואנושיים, נוסף על כשלי מערכת הפיקוח, הם שהובילו לאסון. אירוע זה הדגיש את הצורך בגיבוש מושכל של נהלים ובפיקוח בלתי תלוי של המדינה על פיתוח משאבי אנרגיה בים העמוק.

כמו במפרץ מקסיקו, רוב הפעילות להפקת משאבי אנרגיה בחלק הישראלי של הים התיכון מתבצעת בעומקי ים של מעל 1,000 מטר. עומק זה מחייב ידע מקצועי שיש למספר מצומצם של חברות בעולם, ומטבע הדברים מקשה על כל הפעילות ומסבך אותה, החל מעצם החיפוש, דרך ההפקה, וכלה בפיקוח וברגולציה של מתקנים אלו.

רובה של פעילות הפקת משאבי האנרגיה בחלק הישראלי של הים התיכון מתבצעת בעומק של מעל 1,000 מטר | צילום: פרד ארזואן

שיפור יכולת הניהול של הסביבה הימית מחייב להתגבר על פערי המידע הקיימים כיום במדינת ישראל, וליצור רב-שיח בין הגורמים השונים העוסקים בנושא (המשרד להגנת הסביבה, האקדמיה, מכוני מחקר ימיים, ארגונים סביבתיים, יזמים); כמו כן, בטווח המִיָדי יש למקד את הדיון הציבורי בהשלכות הסביבתיות של פיתוח תשתיות ומשאבי טבע בשולי היבשת של ישראל, ולהגדיר את הדרישות למדיניות ניהול ציבורי ולתהליכי פיתוח של משאבי טבע בשטח הימי הישראלי ובתחום המיועד להיות מוגדר כמים הכלכליים של ישראל. צעד משמעותי בכיוון הזה הושג ביום עיון באוניברסיטת חיפה שיזמו המשרד להגנת הסביבה, חקר ימים ואגמים לישראל וביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה.

ביום העיון הציגו המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות והסמנכ"ל לענייני סביבה של חברת נובל אנרג'י, בעלת הזיכיון לחיפוש ולהפקה, את תכניות הפעולה והפיתוח העתידיות בים ואת משמעויותיהן האסטרטגיות. נסקרו מחקרים העוסקים בסביבה הימית באזור מדף היבשת ובים העמוק של ישראל. כמו כן, נדונו האיומים והלחצים הסביבתיים של פיתוח תשתיות האנרגיה, ניטור אתרי קידוח בים העמוק ופעולות נדרשות לשימור הסביבה הימית.

דו"ח שנערך בחקר ימים ואגמים לישראל [2] בדק את הידע בנושא, וקבע שיש צורך ביצירת בסיס מדעי של מאפייני הים העמוק בדרום אגן הלבנט, לשם קבלת החלטות וניהול מושכל של משאביו. כמו כן מציין הדו"ח כי קיים צורך בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה, שיכלול מיפוי מאפייני הסביבה הימית, וכן הערכת ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח על הסביבה הימית, הנובעות מחיפוש ומהפקת אנרגיה. נוסף על כך, יש להשלים את פערי הידע הקיימים בנושא מאפייני המערכת האקולוגית של הים העמוק מול חופי ישראל (מיפוי פני קרקעית הים, מיפוי גאולוגי, מיפוי גאופיזי, מיפוי בתי גידול והערכת סיכונים) באמצעות סקרים ימיים.

ישראל חתומה על אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון [1]. אמנת ברצלונה כוללת שבעה פרוטוקולים המפרטים כיצד יש להגן על הסביבה הים תיכונית מפני מזהמים ממקורות יבשתיים ומפני הטלת פסולת לים, מה יש לעשות כדי למנוע מצבים כאלה, וכן כוללים פרקים העוסקים במניעת זיהום מכלי שיט וטיפול בו, בניהול חופים ועוד. אחד מהפרוטוקולים הוא פרוטוקול ניצול מדף היבשת [3] (Offshore Protocol) המסדיר סביבתית את החיפוש וההפקה של גז ונפט, וכן קובע כללים להענקת רישיונות חיפוש והפקה באזורים המרוחקים מהחוף. הפרוטוקול נכנס לתוקף במרץ 2010, ובכוונת ישראל לאשררו בהקדם לאחר ביצוע תיקוני חקיקה לאומית נדרשת.

הצעת חוק שטחים ימיים נמצאת בתהליך סופי לפני הגשתה לממשלה ולכנסת, והיא קובעת את גבול המים הכלכליים של ישראל (EEZ) המצוי במחצית הדרך בין ישראל לקפריסין – במרחק ממוצע של כ-140 ק"מ מחופי ישראל.

במסגרת היערכות מדינת ישראל לאתגר ניהול המשאבים הימיים ולפיתוח בר-קיימא של תשתיות גז ונפט, מוביל השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, את העמדה כי יש להטיל על המשרד להגנת הסביבה את ניהול ההיבטים הסביבתיים של ישראל בים התיכון, וכי יש לפעול לשינוי חוק הנפט הנוכחי כדי לאפשר את הסדרת הפיקוח הסביבתי בנושא.


  1. אמנת ברצלונה. אתר ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP). . נצפה ב-18 באוגוסט 2011.
  2. חירות ב וגליל ב. 2011. פעילויות חיפוש וקידוח נפט וגז בים העמוק מול חופי ישראל – היבטים באיכות הסביבה הימית. דו"ח H15/2011 למשרד להגנת הסביבה. חיפה: חקר ימים ואגמים לישראל.
  3. פרוטוקול ניצול מדף היבשת (Offshore Protocol), אתר ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP). נצפה ב-18 באוגוסט 2011.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

זיידנר ג ועמיר ר. 2011. ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל. אקולוגיה וסביבה 2(4): 252–251.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גיל זיידנר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
      רני עמיר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      גיל זיידנר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
      רני עמיר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה



      ציטוט מומלץ

      זיידנר ג ועמיר ר. 2011. ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל. אקולוגיה וסביבה 2(4): 252–251.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל

      אוריאל ספריאל

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

      “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      המשמעויות הסביבתיות של התכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב

      דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

      לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      רמות מזהמים ברקמות דולפינים בישראל – תמונת מצב של כמעט 20 שנה

      אפרת שהם-פרידר, אולגה יופה, דן כרם, מיה רודיטי-אלסר, עוז גופמן, נורית קרס

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

      דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

      - מודעה -

      לראש העמוד