אקולוגיה וסביבה

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

6 בנובמבר, 2011

אסדת הקידוח "סדקוֹ אקספרס" באתר לווייתן | צילום: פרד ארזואן


מאת

גיל זיידנר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רני עמיר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

מאת

גיל זיידנר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
רני עמיר
אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי (האזור שבו יש למדינה זכות לעשות שימוש במשאבים ימיים) בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו. ההיערכות להמשך חיפושי שדות גז ונפט וכן להפקת גז ואולי גם נפט בים, צריכה להיעשות תוך מניעת פגיעה אפשרית בסביבה הימית ובחופי ישראל כתוצאה מפעילויות אלה. לשם כך נדרש המשרד להגנת הסביבה לגבש מדיניות ולהגדיר הוראות מקצועיות, הנחיות, נהלים וסדרי עדיפות לביצוע פעולות חיפוש והפקה של נפט וגז. חיפוש והפקה של נפט וגז טומנים בחובם מפגעים סביבתיים וסיכונים פיננסיים גדולים, שעלולים להיווצר כתוצאה מתקלות שונות, כמו פגיעה במערכת אקולוגית תת-ימית בשל הנחת תשתית הצנרת, התיישבות מינים ימיים זרים על אסדות הקידוח, דליפה של גז ונפט ועוד.

לדוגמה, במהלך אפריל-יולי 2010 אירעה דליפת נפט מבאר תת-ימית, בעומק של 1,600 מטר, של אסדת הקידוח "מקונדו" במפרץ מקסיקו. כתוצאה מכך מוערך כי זרמו אל הים 500–800 אלף טון נפט גולמי, ונגרם האסון הסביבתי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. מחקירת האירוע עולה כי כשלים בטיחותיים ואנושיים, נוסף על כשלי מערכת הפיקוח, הם שהובילו לאסון. אירוע זה הדגיש את הצורך בגיבוש מושכל של נהלים ובפיקוח בלתי תלוי של המדינה על פיתוח משאבי אנרגיה בים העמוק.

כמו במפרץ מקסיקו, רוב הפעילות להפקת משאבי אנרגיה בחלק הישראלי של הים התיכון מתבצעת בעומקי ים של מעל 1,000 מטר. עומק זה מחייב ידע מקצועי שיש למספר מצומצם של חברות בעולם, ומטבע הדברים מקשה על כל הפעילות ומסבך אותה, החל מעצם החיפוש, דרך ההפקה, וכלה בפיקוח וברגולציה של מתקנים אלו.

רובה של פעילות הפקת משאבי האנרגיה בחלק הישראלי של הים התיכון מתבצעת בעומק של מעל 1,000 מטר | צילום: פרד ארזואן

שיפור יכולת הניהול של הסביבה הימית מחייב להתגבר על פערי המידע הקיימים כיום במדינת ישראל, וליצור רב-שיח בין הגורמים השונים העוסקים בנושא (המשרד להגנת הסביבה, האקדמיה, מכוני מחקר ימיים, ארגונים סביבתיים, יזמים); כמו כן, בטווח המִיָדי יש למקד את הדיון הציבורי בהשלכות הסביבתיות של פיתוח תשתיות ומשאבי טבע בשולי היבשת של ישראל, ולהגדיר את הדרישות למדיניות ניהול ציבורי ולתהליכי פיתוח של משאבי טבע בשטח הימי הישראלי ובתחום המיועד להיות מוגדר כמים הכלכליים של ישראל. צעד משמעותי בכיוון הזה הושג ביום עיון באוניברסיטת חיפה שיזמו המשרד להגנת הסביבה, חקר ימים ואגמים לישראל וביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה.

ביום העיון הציגו המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות והסמנכ"ל לענייני סביבה של חברת נובל אנרג'י, בעלת הזיכיון לחיפוש ולהפקה, את תכניות הפעולה והפיתוח העתידיות בים ואת משמעויותיהן האסטרטגיות. נסקרו מחקרים העוסקים בסביבה הימית באזור מדף היבשת ובים העמוק של ישראל. כמו כן, נדונו האיומים והלחצים הסביבתיים של פיתוח תשתיות האנרגיה, ניטור אתרי קידוח בים העמוק ופעולות נדרשות לשימור הסביבה הימית.

דו"ח שנערך בחקר ימים ואגמים לישראל [2] בדק את הידע בנושא, וקבע שיש צורך ביצירת בסיס מדעי של מאפייני הים העמוק בדרום אגן הלבנט, לשם קבלת החלטות וניהול מושכל של משאביו. כמו כן מציין הדו"ח כי קיים צורך בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה, שיכלול מיפוי מאפייני הסביבה הימית, וכן הערכת ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח על הסביבה הימית, הנובעות מחיפוש ומהפקת אנרגיה. נוסף על כך, יש להשלים את פערי הידע הקיימים בנושא מאפייני המערכת האקולוגית של הים העמוק מול חופי ישראל (מיפוי פני קרקעית הים, מיפוי גאולוגי, מיפוי גאופיזי, מיפוי בתי גידול והערכת סיכונים) באמצעות סקרים ימיים.

ישראל חתומה על אמנת ברצלונה להגנה על הים התיכון [1]. אמנת ברצלונה כוללת שבעה פרוטוקולים המפרטים כיצד יש להגן על הסביבה הים תיכונית מפני מזהמים ממקורות יבשתיים ומפני הטלת פסולת לים, מה יש לעשות כדי למנוע מצבים כאלה, וכן כוללים פרקים העוסקים במניעת זיהום מכלי שיט וטיפול בו, בניהול חופים ועוד. אחד מהפרוטוקולים הוא פרוטוקול ניצול מדף היבשת [3] (Offshore Protocol) המסדיר סביבתית את החיפוש וההפקה של גז ונפט, וכן קובע כללים להענקת רישיונות חיפוש והפקה באזורים המרוחקים מהחוף. הפרוטוקול נכנס לתוקף במרץ 2010, ובכוונת ישראל לאשררו בהקדם לאחר ביצוע תיקוני חקיקה לאומית נדרשת.

הצעת חוק שטחים ימיים נמצאת בתהליך סופי לפני הגשתה לממשלה ולכנסת, והיא קובעת את גבול המים הכלכליים של ישראל (EEZ) המצוי במחצית הדרך בין ישראל לקפריסין – במרחק ממוצע של כ-140 ק"מ מחופי ישראל.

במסגרת היערכות מדינת ישראל לאתגר ניהול המשאבים הימיים ולפיתוח בר-קיימא של תשתיות גז ונפט, מוביל השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, את העמדה כי יש להטיל על המשרד להגנת הסביבה את ניהול ההיבטים הסביבתיים של ישראל בים התיכון, וכי יש לפעול לשינוי חוק הנפט הנוכחי כדי לאפשר את הסדרת הפיקוח הסביבתי בנושא.


  1. אמנת ברצלונה. אתר ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP). . נצפה ב-18 באוגוסט 2011.
  2. חירות ב וגליל ב. 2011. פעילויות חיפוש וקידוח נפט וגז בים העמוק מול חופי ישראל – היבטים באיכות הסביבה הימית. דו"ח H15/2011 למשרד להגנת הסביבה. חיפה: חקר ימים ואגמים לישראל.
  3. פרוטוקול ניצול מדף היבשת (Offshore Protocol), אתר ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP). נצפה ב-18 באוגוסט 2011.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

זיידנר ג ועמיר ר. 2011. ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל. אקולוגיה וסביבה 2(4): 251–252.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גיל זיידנר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
      רני עמיר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      גיל זיידנר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
      רני עמיר
      אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה



      ציטוט מומלץ

      זיידנר ג ועמיר ר. 2011. ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל. אקולוגיה וסביבה 2(4): 251–252.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היד הנעלמה, הזרוע הנטויה והכיס העמוק – סקירת הסדרי מימון לשיקום קרקעות מזוהמות במדינות שונות

      אור קרסין

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

      האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. שאלת המימון נחלקת לכמה שאלות משנה: מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? ובנוסף ההשאלה בנוגע להסדרי המימון, ובכללם חובת ביטוח, הקמת קרנות ממשלתיות או מנגנוני מימון משותפים אחרים

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      במה נבחר – בחקיקה "פופוליסטית" או בחקיקה ישימה?

      אייל אפשטיין

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

      המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד