אקולוגיה וסביבה

תפיסת הקשר בין העלייה בצפיפות האוכלוסייה ובגודלה לבין בעיות איכות הסביבה בישראל

24 ביולי, 2017

ישראל נעשתה אחת המדינות הצפופות בעולם. ב– 2050 צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע ל– 17 מיליון


מאת

נורית כרמי
המכללה האקדמית תל-חי

מאת

נורית כרמי
המכללה האקדמית תל-חי

העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה היא ללא עוררין אחד הגורמים המרכזיים להתדרדרות איכות הסביבה. כשסוקרים את הבעיות הסביבתיות, ולא משנה אם מדובר בזיהום אוויר, מים או קרקע, בפגיעה בשטחים פתוחים לצורכי בנייה או במגוון ביולוגי – קשה לחשוב על בעיה אחת שאינה קשורה לעלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה באופן ישיר או עקיף.

לדעת הקהל יש חשיבות רבה בקביעת סדר העדיפויות לטיפול בבעיות בכלל ובבעיות סביבתיות בפרט. למרבה הצער, בעיות סביבתיות הן מורכבות, ואפילו בקרב מומחים אין תמיד הסכמה על הגורמים להן ועל השלכותיהן, קל וחומר – בקרב הקהל הרחב. מחקרים שבדקו כיצד הקהל הרחב תופס בעיות סביבתיות, מצביעים על הטיות ועל תפיסות שגויות, המתבטאות בעמדות ובפעולות שאינן בהכרח יעילות מבחינה סביבתית, ובהקצאה לא מיטבית של כספים ומשאבים. לכן, חשוב ומתבקש ללמוד איך "האדם הפשוט" מתייחס לבעיות הסביבתיות המרכזיות של ישראל וכיצד הוא קובע את סדר העדיפויות לטיפול בהן, על ההטיות והתפיסות השגויות שעלולות להיות כרוכות בכך. המחקר שבוצע במכללה האקדמית תל-חי התמקד בתפיסה של בעיות איכות הסביבה בישראל, במטרה לענות על השאלה: האם ובאיזו מידה נתפסת העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה כקשורה ליתר הבעיות הסביבתיות?

הבעיות המרכזיות של איכות הסביבה בישראל פורטו באופן רשמי בדו"ח שפרסם המשרד להגנת הסביבה, שכתבו אנשי מקצוע בכירים מתחום הסביבה [1]. גודל האוכלוסייה אינו מופיע בדו"ח כבעיה סביבתית בפני עצמה, אלא כגורם המשפיע על כל הבעיות האחרות. בעת עריכת המחקר הוספנו אל רשימת הבעיות שבדו"ח את העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה. רשימת הבעיות הסביבתיות הזו הוצגה בפני מאה אנשים חסרי רקע או השכלה סביבתית, שהתבקשו להעריך את חומרתן לפי קריטריונים שונים ולדרגן בסדר עדיפויות. השתמשנו בכלי מתחום הפסיכולוגיה (מפה קוגניטיבית) שמאפשר לזהות עד כמה בעיות סביבתיות שונות נתפסות כקשורות אחת לשנייה, תוך שימת דגש על עלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה. נוסף על כך, התבקשו הנשאלים לציין בעיה סביבתית אחת שהיו מוכנים להשקיע מכספם כדי למנוע אותה. מטרת שאלה זו הייתה לזהות אילו תכונות צריכות להיות לבעיה כדי שתעורר את דאגת הציבור ואת מוכנותו להשקיע במניעתה.

מצאנו כי העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה בישראל לא נתפסת כבעיה חמורה, לא באופן מוחלט ולא באופן יחסי ליתר הבעיות הסביבתיות. מתוך 13 הבעיות הסביבתיות שהוצגו, היא תפסה את המקום האחרון. השפעתה של העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה על האדם ועל הסביבה נתפסה כבעלת הוודאות הנמוכה ביותר, וככזו שתתממש, אם בכלל, רק בעתיד המרוחק. בעיה זו גם עוררה את העוצמה הנמוכה ביותר של רגש ביחס ליתר הבעיות הסביבתיות.

יש המתייחסים לדמוגרפיה כאל אֵם כל הבעיות הסביבתיות, אך בדרך כלל היא "הפיל שבחדר" שמתעלמים ממנו

במה היו הנשאלים מוכנים להשקיע מכספם? ניתוח המפה הקוגניטיבית הראה כי המרחק התפיסתי הכולל בין הבעיה שזכתה ל"פופולריות" הרבה ביותר לבין העלייה בצפיפות האוכלוסייה היה הגדול ביותר. במילים אחרות, כבעיה סביבתית, לעלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה אין אף אחת מהתכונות (הנתפסות) שמעוררות את הרצון לטפל בהן או להשקיע במניעתן.

ממצא מעניין אחר היה שהגורם בעל ההשפעה המובהקת והחזקה ביותר על תפיסת החומרה ועל המוכנות להשקיע בטיפול בבעיה הוא הרגש השלילי (פחד, חרדה, כעס, עצב וכדומה) שהבעיה מעוררת. עוצמת הרגש לבדה ניבאה למעלה מ-50% מהשונות של המוכנות לשלם כדי לטפל בהן. גורם מובהק נוסף היה רמת הוודאות הנתפסת, ויחד הן ניבאו למעלה מ-75% מתפיסת החומרה. מעניין לציין כי אף על פי שבעיות זיהום האוויר מתעשייה וזיהום המים קיבלו את המקום הראשון בהערכת החומרה, הבעיה שמרבית הנשאלים ציינו כבעיה שבמניעתה היו מוכנים להשקיע מכספם הייתה בעיית השלכת הפסולת והצטברות אשפה.

אחת המסקנות של המחקר הזה היא שיש חשיבות לכך שהקשר בין איכות הסביבה לעלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה יקבל באופן עקבי בולטות גדולה יותר מצד התקשורת והחינוך הסביבתי, ושהקשר הזה יוצג בצורה חד-משמעית. ובכלל, אם רוצים לעורר את דאגת הציבור לבעיה סביבתית כלשהי, רצוי למקד את התקשורת בהיבטים שעשויים לעורר את רגשות הציבור, ובפרט רגשות שליליים.

מסקנה נוספת היא שגם בדרגים של אנשי המקצוע הבכירים ומקבלי ההחלטות בעיה זו צריכה לקבל בולטות גדולה יותר, ולזכות להתייחסות כסוגיה בפני עצמה ולא רק כגורם המשפיע על כל הבעיות הסביבתיות האחרות.


המחקר הוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה במרכז הבינתחומי הרצליה ב-10-11.7.2017.

  1. המשרד להגנת הסביבה. 2010. איכות הסביבה בישראל: מדדים, נתונים ומגמות. עורכים: בראור י ומצנר א. ירושלים.

ציטוט מומלץ

כרמי נ. 2017. תפיסת הקשר בין העלייה בצפיפות האוכלוסייה ובגודלה לבין בעיות איכות הסביבה בישראל. אקולוגיה וסביבה 8(3): 4-3
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    נורית כרמי
    המכללה האקדמית תל-חי

    מאת

    נורית כרמי
    המכללה האקדמית תל-חי


    ציטוט מומלץ

    כרמי נ. 2017. תפיסת הקשר בין העלייה בצפיפות האוכלוסייה ובגודלה לבין בעיות איכות הסביבה בישראל. אקולוגיה וסביבה 8(3): 4-3
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    עשור להתמודדות מתמשכת עם קדחת מערב הנילוס בישראל
    קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי
    חזית המחקר
    היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב
    צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות
    בקצרה
    שינויי אורח החיים העירוני - המפתח להשגת יעדי הקיימות
    השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

    - מודעה -

    לראש העמוד