אקולוגיה וסביבה

תעשייה ממאדים, רשויות מקומיות מנוגה, תעשיית מִחזור מצדק וציבור משבתאי

3 ביוני, 2012

מרכז מִחזור בשכונת גבעת שאול בירושלים | באדיבות קואלה פתרונות מיחזור ©


מאת

מיכל איתן
יועצת לאסטרטגיות קיימות

מאת

מיכל איתן
יועצת לאסטרטגיות קיימות

ברב-המכר הפופולרי של ג'ון גריי, "גברים ממאדים ונשים מנוגה", טוען גריי כי ההבדל העצום בין גברים לנשים ובעיות התקשורת ביניהם נובעים מהעובדה כי כל אחד מהמינים הגיע מעולמות שונים, ולכן לעתים בן מין אחד איננו מבין מדוע בן המין השני אינו מגיב כמוהו לסיטואציות שונות. לשיטתו של הספר – הבדלי ה"שפות" הם שעומדים בבסיס רבות מהמחלוקות ומאי-ההבנות.

המשרד להגנת הסביבה הציב בשנים האחרונות את נושא הטיפול בפסולת כאחד מהתחומים המרכזיים על סדר היום שלו, וזאת לאור התחזית על פיה בשנת 2020 צפויות המטמנות הקיימות בישראל להתמלא עד אפס מקום. חוק האריזות הוא אחד המכשירים העיקריים שיצר המשרד כדי להסדיר את תהליכי העבודה של היצרנים והיבואנים האחראים להכנסת האריזות (שהופכות מהר מאד לפסולת) לשוק. לצורך קידום הנושא יצר המשרד מגוון של כלים ומכשירים שייתנו תמריצים לרוב בעלי העניין הקשורים לתחום האשפה ויתגמלו אותם: 

א. החוק מטיל חובות תשלום, מִסים ואפילו אחריות פלילית על נושאי משרה בקרב היצרנים והיבואנים שלא ימלאו אחר הוראות החוק.

ב. את הרשויות המקומיות, האמונות על איסוף הפסולת, מבקש המשרד לעודד על-ידי ייקור דמי ההטמנה ויצירת תמריצים כלכליים חיוביים, כמו מענקים שונים, שאמורים להביא להתגייסות הרשויות למאמץ להפרדת פסולת וליצירת מערך איסוף נפרד ויקר לפסולת רטובה ויבשה.

ג. מנגנוני השוק החופשי וההזדמנויות הכלכליות אמורים לגרום לכניסתם של גורמים בשוק הפרטי שיזהו את ההזדמנויות הכלכליות הטמונות בצורך במיון האשפה לחומרים השונים וליצירת שוק חדש, שלא קיים עדיין, למוצרים ממוחזרים.

הציבור, שהוא אולי השחקן החשוב ביותר במערך הגורמים שאמורים להביא להצלחת החוק, בולט בהיעדרו מרשימה זו. נראה שמקבלי ההחלטות סבורים שבציבור קיימת מודעות סביבתית מפותחת עד כדי כך, שרק אי-הימצאותה של תשתית מתאימה להפרדה מונעת ממנו לבצע אותה. 

הצלחתו של חוק האריזות, שהוא המורכב מכל הכלים שהוזכרו, תלויה במגוון פעולות שונות של השותפים השונים שהוזכרו לעיל. היעדר מוכנות מלאה של אחד מחלקי מערך הדומינו שיצר החוק תגרום בהכרח למצב שבו יעדי החוק לא ימומשו במסגרת הזמן שנקבעה בחוק. היעדר יכולת של הציבור להפריד את הפסולת הביתית שלו, למשל, או היעדרם של מפעלי מיון ומִחזור, עלולים להביא להאטת התהליך ואף לעצירתו. בימים קריטיים אלה של תחילת ההטמעה, יצר המשרד תמריצים נפרדים לכל שחקן, שאינם תלויים זה בזה. כך נוצר מצב שבו, בדומה למגדל בבל, מופנית אנרגיה עצומה לניסיונות שונים של יצירת מערכי שיתופי פעולה ושפה משותפת בין השחקנים השונים, במקום להפנותה להשגת המטרה, השאפתנית כל כך, של 60% מִחזור בשנת 2016. חוסר בשפה משותפת וראייה לא מתואמת של האתגרים העצומים, תגרום לכך שמאמצים כנים ורבים של גופים בעלי כוונות טובות עלולים ללכת לכיוונים שונים. כך לדוגמה, נתינת חופש פעולה מלא להחלטה על שיטת הפרדת האשפה לרשויות המקומיות השונות, ומתן מנעד שלם של אפשרויות – החל מהפרדה לשני זרמים (רטוב ויבש) וכלה בהפרדה מלאה לסוגי החומרים השונים בבית האזרחים – עלולה לגרום לחוסר הלימה בין מפעלי המיון שיקים המגזר הפרטי ובין רמת המיון של הפסולת שתגיע אליהם.

הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים. כדי שתעשייה ממאדים, רשויות מקומיות מנוגה, תעשיית מִחזור מצדק וציבור משבתאי יוכלו להשיג כל אחד את מטרותיו הוא, יש ליצור בראש ובראשונה את השפה המשותפת ואת ההבנה לצרכים של השותפים האחרים כדי שבשנת 2020, השנה שבה צפויות המטמנות הקיימות בישראל להתמלא עד אפס מקום, נגיע לרמת מִחזור שתאפשר לנו המשך חיים נוחים בארץ הזו.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מיכל איתן
      יועצת לאסטרטגיות קיימות

      מאת

      מיכל איתן
      יועצת לאסטרטגיות קיימות




      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      התחדשות לאחר השרפה בכרמל

      תמר טנצר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) נרקיס מצוי על רקע עצי האורן השרופים, צולם ביערות הכרמל בינואר 2011

      נרקיס מצוי על רקע עצי האורן השרופים, צולם ביערות הכרמל בינואר 2011

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      גבול ישראל-מצרים: מכשול גם לבעלי חיים

      אחיקם סרי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד