אקולוגיה וסביבה

בתהליך הכנת הסקר האסטרטגי הסביבתי ישבו יחד נציגי ארגוני הסביבה ונציגי תעשיות הנפט והגז. מה למדתם אחד מן השני?

24 ביולי, 2017

מצאו את סוסון הים (Hippocampus). סקר חזותי של ספינה בשונית מול ראש הכרמל, באמצעות מכשור מונחה מרחוק (ROV) | באדיבות אקואושן ובית הספר
למדעי הים על שם ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה


מאת

יניב מריג
גאולוג, דלק קידוחים
אמיר פוסטר
מנהל מחלקת אסטרטגיה ומחקר של איגוד תעשיות הנפט והגז
דרור בוימל
רכז תכנון תשתיות ים, החברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה בוועדת ההיגוי של הסקר האסטרטגי הסביבתי

מאת

יניב מריג
גאולוג, דלק קידוחים
אמיר פוסטר
מנהל מחלקת אסטרטגיה ומחקר של איגוד תעשיות הנפט והגז
דרור בוימל
רכז תכנון תשתיות ים, החברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה בוועדת ההיגוי של הסקר האסטרטגי הסביבתי

יניב מריג – שיתוף ארגוני סביבה בתהליך חשף אותם למגוון השיקולים והצרכים של התעשייה. עצם העובדה שהם היו שותפים לתהליך, ושהייתה התייחסות רציניות לעמדות שלהם, היא דבר חשוב מאוד. הדיונים התנהלו באופן גלוי וכן, ללא הסתרת מידע. בלט האינטרס המשותף של אספקת גז טבעי למשק בצורה בטוחה ויעילה. דליפת נפט או פגיעה משמעותית בסביבה היא תרחיש אימים לכל הגורמים הנוגעים בדבר.

אמיר פוסטר – אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית. למרות המחלוקות השונות, יש הרבה דברים שאנו רואים עין בעין, למשל ביחס לגז הטבעי שהוא מקור אנרגיה נקי הרבה יותר מחלופת הפחם. אין עוד מיזם בודד ששיפר את איכות הסביבה בישראל כמו שעשה קידוח תמר, שהוריד דרמטית את רמות מזהמי האוויר. בשנים הקרובות יביא פיתוח קידוח לווייתן לסגירת היחידות הפחמיות (1–4) בתחנת הכוח 'אורות רבין' בחדרה.

חששות משותפים שהיו בתחילת תהליך הסקר, התבדו מהר. הגדולה של תהליך הסקר היא שהוא למעשה החל הליך התדיינות רחבה, שכולל התחשבות אמִתית בדעות השונות כדי להגיע למכנה משותף. כאשר הדיונים והוויכוחים לא נעשים מתוך דחיפוּת לקבל החלטות ולכבות שרפות, אלא בצורה רגועה ומכבדת, וכאשר לכל אחד יש מקום להביע את עמדתו, הדבר מאפשר שיתוף פעולה בין הגורמים השונים לטובת הגדלת הידע על אודות המרחב הימי. השיח שנוצר מוביל להבנות משותפות ואף לפתרונות.

דרור בוימל – ההשתתפות בתהליך הכנת הסקר סייעה בהבנת התמונה הרחבה בתחום של קידוחי גז ונפט בסביבה הימית: המצב הסטטוטורי, תהליך האסדרה, מה היה נהוג עד כה ואיך הדברים עומדים להשתנות. בעקבות החשיפה לתוצאות הסקר אני מבין טוב יותר את מידת (אי-) ההיכרות של המדינה עם המרחב הימי שלה ואת רמת פערי הידע שיש להשלים.

לאור התהליך אני יכול להתמקד בסוגיות המרכזיות, להפריד בין עיקר לטפל, לדעת ממה לחשוש ואיפה עלולות להיות נקודות כשל: קידוחי נפט מסוכנים לסביבה הימית הרבה יותר מקידוחי גז; סקרים סייסמיים הם בעייתיים מאוד לאוכלוסיות ימיות רגישות; למרחק מהחוף השפעה מכרעת על הסכנה הפוטנציאלית בעת אירוע דליפה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *






כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יניב מריג
      גאולוג, דלק קידוחים
      אמיר פוסטר
      מנהל מחלקת אסטרטגיה ומחקר של איגוד תעשיות הנפט והגז
      דרור בוימל
      רכז תכנון תשתיות ים, החברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה בוועדת ההיגוי של הסקר האסטרטגי הסביבתי

      מאת

      יניב מריג
      גאולוג, דלק קידוחים
      אמיר פוסטר
      מנהל מחלקת אסטרטגיה ומחקר של איגוד תעשיות הנפט והגז
      דרור בוימל
      רכז תכנון תשתיות ים, החברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה בוועדת ההיגוי של הסקר האסטרטגי הסביבתי



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

      דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      השפעת רצף של בצורות בצפון הנגב על תכונות הקרקע ועל תמותת הצומח

      אלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד