גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מה הירושה הסביבתית שאנו משאירים לדורות שיבואו אחרינו? פעילותה של נציבות הדורות הבאים זכתה להתנגדות חריפה של חברי כנסת. המטרות שלאורן פעלה הנציבות – העדפת שיקולים ארוכי טווח על פני הרווח המהיר, והצגת נקודת מבט עצמאית ונטולת אינטרסים – הן בדיוק הסיבות שהעלו את חמתם של חברי כנסת ושל לוביסטים הפועלים לקדם אינטרסים כלכליים של גופים שונים

לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

הספר הוא פרי מחקר בנושא שערך החוקר ד״ר דני גימשי, תת-ניצב (בדימוס) ששירת שנים רבות במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד ומטה. רקעו המקצועי של ד"ר גימשי מעיד על הכלים המדעיים והמקצועיים שעמדו לרשותו בעת איסוף החומר ועיבודו. "פשיעה נגד הסביבה" מוגדרת בספר כ"כנזקים לטבע ולסביבה הנובעים מהתנהגות מכוונת או רשלנית של בני אדם״

בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

ישראל נחשבת בספרות כמדינה בעלת עושר מינים גבוה ביחס לשטחה, אך הנחה זו מעולם לא נבחנה תוך התחשבות ביחס המקובל שבין מספר המינים לשטח. כדי לבחון אם ישראל אכן יוצאת דופן בעושר המינים שלה, המאמר משווה בין שטחן של מדינות שונות למספרי המינים של כמה קבוצות טקסונומיות השוכנות בתחומן

צדק סביבתי הוא אידֵאל קשה להשגה בישראל, מדינה בעלת שטח מצומצם ואוכלוסיית מיעוטים משמעותית, שהביטחון נמצא תמיד בראש סדר העדיפויות שלה. במאמר מוצגות גישות תאורטיות לצדק סביבתי וכן תאוריה הוליסטית של צדק סביבתי, המתאימות למצב בישראל. המאמר מדגים גישה זו עבור העיר סח'נין, ובוחן את השלכותיה על מדיניות הפחתת סיכונים סביבתיים ועל הקצאת קרקעות אזורית

קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות

בסדרה העשירה של עטלפי ישראל ניתן לראות סמן למצב מערכות אקולוגיות בכלל ולמצב אוכלוסיות החרקים בפרט. בישראל מבוצע ניטור שנתי המתבסס על האזנה לעטלפים, על לכידת מדגם ועל ניטור אקוסטי. במאמר יש השוואה של נתוני הסקר האחרון, משנת 2010, עם נתונים מתחילת העשור הנוכחי

במאמר זה נציג את השפעת היטל הבצורת - היטל על צריכת מים עודפת שהיה בתוקף בחודשים יולי–דצמבר 2009 - על הפחתת הצריכה הביתית, במקביל למסעות ההסברה של רשות המים - "ישראל עוברת מאדום לשחור" ו"ישראל מתייבשת" - שהחלו ביולי 2008 לאחר מיעוט הגשמים בחורף 2007–2008 ובעקבות משבר המים בישראל במטרה להביא לחיסכון במים

נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

בכל העולם ניתן לראות פערים וחילוקי דעות בין הקהילה המדעית, התעשייה וקובעי המדיניות בכל הנוגע לשמירת טבע. על כן יש להשתמש בתמריצים ממשיים כדי לגשר על פערים אלו. אי אפשר לצפות מהמגזר האקדמי לתגמל מדענים שעבודתם משפיעה בעולם המעשה, או ממשרדי ממשלה לתגמל מחקר. ציפייה כזו היא בגדר פנטזיה. על כן יש לנסח כללים ותמריצים להידברות

החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות

עצי השיטה מוגנים על פי חוק, ולכן נתנו לקבלנים, שכָּרו חומר ואדי (בעיקר חלוקים), הוראה לשמרם. מה שלא הובא בחשבון הוא שמערכות השורשים של עצי שיטה משתרעות אמנם למרחק עצום של עד עשרים מטרים, אך בעיקר במישור האופקי. מסיבה זו לא יכלו השורשים לספק מים לעצים, והם התייבשו ומתו

בבסיס מאמרה של בריקנר בראון עומדת ההבחנה הברורה וההפרדה בין 'טבע' לבין מה ש'אינו-טבע', והקושי להתמודד עם האתגר שבקיומו של תחום אפור, שאליו משתייכים חתולים חופשיים. אך בטרם ניגשים להשמדה המונית של בעלי חיים בשל מיקומם הלימינלי על הציר תרבות/טבע, חובתנו המוסרית והפרקטית לבחון צעדים נוספים, וביניהם ריסון תכניות בנייה וצעדים נקודתיים כלפי חתולי בית

במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

אוספי טבע משמשים כלי ראשון במעלה למחקר ולניטור המגוון הביולוגי בעולם כולו. פרויקטים של ניטור ומחקר שיש בהם בסיס של לכידה יסייעו מאד לעתידו של מחקר המגוון הביולוגי אם יכללו איסוף יזום ושמירת פריטים מדגמיים באוסף מוכר. היקף האיסוף היזום כיום בישראל אינו עונה על הצרכים המדעיים ועל צורכי הממשק ושמירת הטבע

תורת המשחקים היא תורה מתמטית מופשטת העוסקת בהבנת שלל תופעות חברתיות, בעיקר בתחום הכלכלה, אך גם בסוגיות של יחסים בין-לאומיים, מדיניות ציבורית, עסקים, פוליטיקה, פסיכולוגיה, ביטחון ואקולוגיה. במאמר זה פרופ׳ ישראל אומן מסביר כיצד תורת המשחקים יכולה לסייע בהבנת סוגיות סביבתיות ובדרכים להתמודד עמן

תחרות "מעצבים ירוק" היא יוזמה של אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, תערוכה של הכרזות הנבחרות הוצגה במסגרת יום איכות הסביבה בכנסת ובמרכז פרס לשלום