אקולוגיה וסביבה

תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע

5 בפברואר, 2012

המטרה של חיזוק החינוך מושגת גם על-ידי השקעה בתשתיות עירוניות, כדוגמת פארק החייל האוסטרלי שנחנך בשנת 2008 | הצילום באדיבות עיריית באר שבע


מאת

דורון לביא
קבוצת פארטו
שלומית נרדיה
קבוצת פארטו
גילאת בניאד
קבוצת פארטו

מאת

דורון לביא
קבוצת פארטו
שלומית נרדיה
קבוצת פארטו
גילאת בניאד
קבוצת פארטו

עיריית באר שבע מיישמת בימים אלו תכנית אסטרטגית כוללת לעיר, שמטרותיה חיזוק עיר האם של המטרופולין הדרומי, משיכת אוכלוסייה חזקה וחיזוק האוכלוסייה הקיימת, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. מגמה זו צפויה להביא ליעילות בשימוש בתשתיות ולמניעת בזבוז קרקע כתוצאה מביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים. 

בשנים האחרונות נפתח בפני בירת הנגב "חלון הזדמנויות" לקידום יעדי המטרופולין. כתוצאה מהחלטת הממשלה על העברת יחידות צה"ל לנגב, "המהווה חלק מכריע ביישומה של התכנית לפיתוח הנגב, בסיסי צה"ל צפויים לשמש עוגן תעסוקתי מכריע לאזור, ויאפשרו פיתוח כלכלי חברתי של הנגב" (שמעון פרס, כמשנה לראש הממשלה, לקראת ישיבת הממשלה לאישור הקמת עיר הבה"דים בנגב, 29.3.2007). שינויים אלו, לצד מהלכים משמעותיים שנעשו בשנים האחרונות לקידום פיתוחה של באר שבע כמטרופולין (כמו שיפור תשתיות התחבורה וקיצור משך הנסיעה מהמרכז לבאר שבע, מיקום אשכול התקשוב והמודיעין של צה"ל בפארק ההיי-טק, בחינת הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים ועוד), הגדילו את הפוטנציאל הכלכלי-חברתי והתיירותי-מסחרי בעיר. הם חייבו שינוי חשיבתי, ניהולי, תרבותי ותדמיתי של העירייה, ולכן היה צורך בגיבוש תכנית אסטרטגית כוללת.

התכנית שגובשה בשנת 2009 על-ידי קבוצת "פארטו" ואומצה על-ידי העירייה בשנה זו, היא תכנית ארוכת טווח לעשור, המתבססת על גישה בת-קיימא לפיתוחה של העיר באר שבע. בחזונה מושם דגש על שני היבטים עיקריים – פיתוח מטרופולין וחיזוק הרמה החברתית-כלכלית בעיר. יעדים אלה הם יעדים ארוכי טווח, ומתוכם נגזר היעד הביצועי – מעבר מאשכול 5 לאשכול 7 של דירוג הרמה החברתית-כלכלית לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

התכנית האסטרטגית בחנה את המצב הקיים בשקלול ההזדמנויות והאיומים העומדים בפני העיר. אחת מנקודות החוזק של העיר היא העובדה שלומדים בה כ-30,000 סטודנטים, שכמחציתם לומדים מקצועות טכנולוגיים. בין חולשות העיר ניתן למנות את המעמד החברתי-כלכלי הנמוך של האוכלוסייה, וכן את המחסור במקומות תעסוקה איכותיים. מחסור זה פוגע ביכולת העיר למשוך אוכלוסייה חזקה, דבר שמביא ל"בריחתה" של האוכלוסייה החזקה מהעיר אל יישובי הלוויין הסובבים אותה או לאזורים חזקים יותר (מרכז הארץ). תופעה זו נוגדת את המדיניות הישראלית, הדוגלת בפיזור אוכלוסייה בפריפריה ובריכוז מטרופוליני, כפי שנקבע בתמ"א 35. 

מתוך שתי החולשות המרכזיות בעיר, נגזרו שתיים ממטרות-העל של התכנית – משיכת אוכלוסייה חזקה לעיר, וחיזוק אוכלוסיית העיר. ממחקרים שנבחנו עלה כי תעסוקה היא שיקול מרכזי בבחירת אזור מגורים, אולם איכות הדיור היא שיקול מרכזי בבחירת יישוב המגורים עצמו. כמו כן, מרכיב החינוך הוא התשתית החיונית ביותר לטיפוח ההון האנושי, למשיכת אוכלוסייה חזקה ולחיזוק האוכלוסייה הקיימת. מכאן נגזרה מטרת-על שלישית –שיפור מערכת החינוך

מתוך מטרות-העל של התכנית נגזרה תכנית עבודה מפורטת שמתבססת על יצירת תעסוקה איכותית, על מצוינות בחינוך ועל הכְוונה תכנונית נכונה של דיור ואיכות חיים. התכנית כוללת פעילויות שנמצאות בתכנית העבודה העירונית ושהוקצה להן תקציב, כגון: הקמת פארק היי-טק והקמת מרכז תעסוקה פעיל שתפקידו למשוך תעשיות איכותיות ולסייע במעבר לפארק; חיזוק אוכלוסיית העיר באמצעות תכניות לימוד למצטיינים והשמת דגש על חיזוק מקצועות טכנולוגיים בבתי הספר; ביצוע מיתוג מחדש של העיר באמצעות תכנית לשיפור תדמית העיר. 

החידוש שהביאה התכנית האסטרטגית של באר שבע, טמון בכך שלראשונה בישראל התחייבה רשות מקומית לתכנית אסטרטגית לעשור, שתימדד מדֵי שנה על פי מדדים אובייקטיביים כמותיים על-ידי חברה חיצונית, ושתוצאותיה יפורסמו לתושבי העיר. בין המדדים שהציבה לעצמה העירייה: יצירת תעסוקה בדגש על תעשייה עתירת ידע; העלאת רמת החינוך ביישוב לכדי מצוינות בחינוך; שיפור איכות החיים בדגש על היבטי איכות סביבה. המדד האחרון כולל פיתוח שצ"פים, צמצום שטחים "חומים" והפיכתם ל"ירוקים", פיתוח עירוני של העיר העתיקה תוך שימור, הגברת מהלכי המִחזור בעיר, הצטרפות למהלך ההפרדה במקור של פסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה ברשויות מיקוד ועוד. נוסף על כך, מתוכננים יצירת חיי קהילה, טיפוח ופיתוח שטחים פתוחים, פיתוח פארק נחל באר שבע וכו'. 

התכנית היא תכנית ארוכת טווח, שמציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. הדו"ח השנתי הראשון סקר את ההתקדמות במדדים והצביע על ניצני שינוי חיובי, יחד עם כיווני הפעולה שיש למקד בהם את תשומת הלב. ניתן לומר בזהירות הראויה כי ניצני השינוי מעודדים, ומסמנים שהתכנית אכן מצעידה את העיר בכיוון הרצוי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

לביא ד, נרדיה ש ובניאד ג. 2012. תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע. אקולוגיה וסביבה 3(1): 11–12.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דורון לביא
      קבוצת פארטו
      שלומית נרדיה
      קבוצת פארטו
      גילאת בניאד
      קבוצת פארטו

      מאת

      דורון לביא
      קבוצת פארטו
      שלומית נרדיה
      קבוצת פארטו
      גילאת בניאד
      קבוצת פארטו



      ציטוט מומלץ

      לביא ד, נרדיה ש ובניאד ג. 2012. תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע. אקולוגיה וסביבה 3(1): 11–12.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תהליך לגידול מיקרו-אצות ולהפקת נוגד חמצון טבעי לשוק המזון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מידע מרשתות חברתיות – שימוש במשאב ייחודי וחדשני במחקרי סביבה וקיימות

      אנדראה גרמנדי

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) הרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?

      הרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
      לראש העמוד