הגיעה שעתו של הכפר – יישוב כפרי אחד ישפיע על המרחב הכפרי כולו | באדיבות ארכיון מושב צופית, מתוך אתר פיקיויקי
הקריאה בגיליון הקודם של אקולוגיה וסביבה, שעסק ב'קיימות עירונית', הייתה מרתקת, ושמחתי לפגוש כותבים חדשים ומגוון רחב של נושאים. אכן, יש למקד את תשומת הלב בעיר ולהמציא אותה מחדש, ליצור מרחבים ציבוריים איכותיים, ובעיקר להגדיל את אפשרויות ההליכה ברגל. אם כך, מדוע ליוותה אותי תחושת חוסר נחת בכל מהלך הקריאה?
מפני שנוכחתי שוב, שהעיר מתקדמת ומשתפרת, בעוד היישובים הכפריים נמצאים הרחק מאחור. העיר מבקשת להטמיע בתוכה את האיכויות הכפריות של תנועה, צמחייה ומרחב. העיר מזהה את השכונה כזירה מרכזית לפעולה, והופכת אותה למשמעותית עבור תושביה ולמקום נעים, עתיר צמחייה ומפגשים חברתיים מבוססי מקום. בעוד העיר נפתחת, היישוב הכפרי (בין אם הוא יישוב קהילתי, מושב או קיבוץ) הולך ונסגר. בעוד העיר מפנימה ערכים סביבתיים, היישוב הכפרי עדיין דבק בדגם הפרברי המנוכר, כאילו דבר לא השתנה.
לאנשי העירוניות אומר: אדרבא, כשם שאנו מעלים על נס שכונה בת מאה בתים (Bed-Zed לדוגמה), כך אל נקל ראש ביישוב בן מאה משקי בית. השינוי מגיע מניסיונות החלוץ המוכיחים שאפשר. שכונה אחת בעיר מקרינה על העיר כולה. יישוב כפרי אחד ישפיע על המרחב הכפרי כולו. רוצה לומר, הגיעה שעתו של הכפר.
גלעד אוסטרובסקי
ראש אגף קיימות
המועצה האזורית משגב
מהדורה מודפסת
