אקולוגיה וסביבה

ים וחופים

ים המלח (38) שמירת טבע (29) דיג ודיג יתר (28) זיהום ים (26) בנייה ופיתוח בקרבת החוף (16) אגם הכינרת (14) פיתוח ומבנים ימיים (14) הרס בית הגידול החופי (10) שוניות אלמוגים (9) מפרץ אילת (8) הכחדת בעלי חיים ימיים (8) עליית מפלס הים (6) שינוי האקלים (4) שמורות ימיות ואזורים מוגנים (4) חִמצון אוקיינוסים (3) מינים פולשים (3) ניקוי חופים (2) פריחת אצות (2)

מה נדרש מישראל לעשות כדי שעד שנת 2030 30% משטחי הים שבשליטתה יהיו מוגנים בהיקף ובפריסה הנאותים, בהתאם ליעדים העולמיים ולתגליות המדעיות האחרונות?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

הלובסטר הים תיכוני, כפן גושמני – הידוע והנסתר באקולוגיה של מין מאוים

אהוד שפניר

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) הכפן הגושמני, ערך טבע מוגן ומין דגל בישראל, מאוים בגלל דיג יתר, הרס בית הגידול ושינוי האקלים. שמורות טבע ימיות מוגנות נמצאו כאמצעי הטוב ביותר לשימור אוכלוסייתו ולאישושה

הכפן הגושמני, ערך טבע מוגן ומין דגל בישראל, מאוים בגלל דיג יתר, הרס בית הגידול ושינוי האקלים. שמורות טבע ימיות מוגנות נמצאו כאמצעי הטוב ביותר לשימור אוכלוסייתו ולאישושה

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו?

אמציה גנין

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

התאוששות מפתיעה של דגי שוניות האלמוגים באילת לאחר סערה נדירה

טל גבריאל, לירז לוי, יונתן בלמקר, אסף זבולוני

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששותן

מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששותן

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

ניתוח סיכונים לציפורים ממתקנים ימיים מול חופי ישראל

אלון רוטשילד, אשל אופיר, עתרת שבתאי, עודד סלע, דניאל אורן, יואב פרלמן

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) הידעת? אחד מצירי נדידת הציפורים המרכזיים באזורנו הוא מעל הים התיכון. חלק משמעותי מהנדידה מתבצע בקרבה לחוף, בגובה נמוך בלילה. איך תשפיע על הציפורים הקמת מתקנים ימיים הבולטים מעל פני המים?

הידעת? אחד מצירי נדידת הציפורים המרכזיים באזורנו הוא מעל הים התיכון. חלק משמעותי מהנדידה מתבצע בקרבה לחוף, בגובה נמוך בלילה. איך תשפיע על הציפורים הקמת מתקנים ימיים הבולטים מעל פני המים?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

לאן מוליכה הטיילת באילת?

גל אשכנזי שטיינבאום

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) בנייה על רצועת החוף וקו המים במפרץ אילת מעוררת בקרב גורמי מקצוע חששות כבדים לפגיעה בערכי טבע ונוף ייחודיים בעלי משמעות אקולוגית לאומית ועולמית, ובראשם שונית האלמוגים ובית הגידול החולי

בנייה על רצועת החוף וקו המים במפרץ אילת מעוררת בקרב גורמי מקצוע חששות כבדים לפגיעה בערכי טבע ונוף ייחודיים בעלי משמעות אקולוגית לאומית ועולמית, ובראשם שונית האלמוגים ובית הגידול החולי

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

סוגיות מדיניות מפציעות בתחום השפעות משבר האקלים על יחסים בין-לאומיים

גדעון בכר

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

הפחתת פליטות גזי חממה – יתרון המבט הכלל-אזורי על פני הסתכלות מקומית צרה

מוטי קפלן, ערן פייטלסון, יואב שגיא, יוסי לשם, יעל מאור

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

רעילות אמוניה כהסבר אפשרי לתמותות דגים באסטוארים של נחלי החוף

יאיר סוארי, דנה מילשטיין, מרב גלבוע, טל שדה, הדר צדקה, תום טופז

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

היערכות משק המים לשינויים בהפעלתה ובייעודה של הכינרת

גיורא שחם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

מציפים את הבעיה

יוסף סגל, עמית ליבר

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) פסולת רבה מגיעה לקרקעית הים או אף מושלכת לשם. מי מעלה אותה ממצולות הים ואיך?

פסולת רבה מגיעה לקרקעית הים או אף מושלכת לשם. מי מעלה אותה ממצולות הים ואיך?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה

עתרת שבתאי, ארז ירוחם, הדס גן-פרקל, אלון רוטשילד

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בחופי ישראל מתרחשת תופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, של התקבצות כרישים סמוך לתחנות הכוח החופיות. החברה להגנת הטבע מציעה עקרונות יסוד למתן מענה להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה

בחופי ישראל מתרחשת תופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, של התקבצות כרישים סמוך לתחנות הכוח החופיות. החברה להגנת הטבע מציעה עקרונות יסוד למתן מענה להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

פסולת ימית – בעיה עולמית: ממצאים מרכזיים ביחס להיקף הזיהום, השפעותיו והנתיב לפתרון

גליה פסטרנק

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

הסכם קצא"א – Med-Red: מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות

בן בלק, עדי לוי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

האם נכון לנתק את הכינרת מאגן ההיקוות שלה?

עידן ברנע

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?

האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

הדגמים המרחביים והעיתיים של דליפות נפט מאוניות בים התיכון

סמיון פולינוב, רויטל בוקמן, נעם לוין

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

סוסון ים לכוד בכוס פלסטיק

נועם קורטלר

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) הצילום, זוכה פרס תמונת השנה של התערוכה תמונת טבע #5, מבקש להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם, ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה

הצילום, זוכה פרס תמונת השנה של התערוכה תמונת טבע #5, מבקש להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם, ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

גלים שחורים / אורי קיטה

ד"ר עדנה גורני

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

נמל מסחרי "ירוק" – תשתית ימית שמדברת עם הסביבה

רני עמיר

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

שינויים בהרכב פסולת הפלסטיק בחופי הים התיכון של ישראל בשנים 2012–2018

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, אסף אריאל, דב צביאלי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם.

המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

תמ"א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

חמי שטורמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

ערים בעידן של שינוי אקלים – זירות של פגיעוּת והיערכות

רוני בר, אורי שרון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

אורלי רונן, עמיאל וסל

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

הטבע אמר את דברו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים משרדי מועצת מחוז ונטו בוונציה הוצפו דקות לאחר דחיית תוכנית למאבק בשינוי האקלים.

משרדי מועצת מחוז ונטו בוונציה הוצפו דקות לאחר דחיית תוכנית למאבק בשינוי האקלים.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

רותם שמאי, רון גור, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

הקצאת חופים לעגינת יאכטות פרטיות או לרחצה ציבורית? ערעור על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים

טלי קדמי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) החברה להגנת הטבע מציעה חלופה שתאפשר כמעט להכפיל את מספר מקומות העגינה בישראל מבלי לגרוע ולו חוף אחד מהציבור

החברה להגנת הטבע מציעה חלופה שתאפשר כמעט להכפיל את מספר מקומות העגינה בישראל מבלי לגרוע ולו חוף אחד מהציבור

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

מדוזות בעם – שימוש במדע אזרחי למיפוי נחילי מדוזות

דור אדליסט, יעל מור, דרור אנג’ל

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) “מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

המחקר מציע כלי אובייקטיבי ו"שקוף" לקביעת קווים אדומים לאיסוף ערכי טבע לצרכי מחקר ותצוגה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

פרופ' אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

יוני ויעלה שקד – שוקדים בזוגיות על מחקר וניטור במפרץ אילת

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) ראיון עם שני חוקרים העובדים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהם גם זוג בחייהם הפרטיים – פרופ' יעלה שקד וד"ר יוני שקד

ראיון עם שני חוקרים העובדים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהם גם זוג בחייהם הפרטיים – פרופ' יעלה שקד וד"ר יוני שקד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הים התיכון העמוק – רחוק, חשוך וזקוק להגנה

אלון רוטשילד, אדם וייסמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

להציל את הים מטביעה בפלסטיק

שלומי ליברמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

חקלאות והסטת זרימות הן שמורידות את מפלס הכינרת, ולא הבצורת

מיכאל וויין, אלון רימר, יונתן לרון

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

לקראת הפסקת איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

עדי לוי

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

העשרת דגה ככלי לשיקום אוכלוסיות בים התיכון

עדי לוי, איתי ואן ריין

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בסביבה המימית והסיכונים מהן

נגה סטמבלר, עדי לוי, גד וייס, גידי לוי, דן-רובין מילר, טל קדוש, תומר בורובסקי, אלה אלסטר

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

אי בכינרת מול קיבוץ מעגן, שנחשף בשל ירידת המפלס

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

עמיר גבעתי, עדי טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול?

יובל ארבל

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) תגובתו של ד"ר יובל ארבל, רכז תחום ים וחופים בעמותת צלול, לכתבה של נדב לנסקי ואלעד דנטה על ירידת מפלס ים המלח

תגובתו של ד"ר יובל ארבל, רכז תחום ים וחופים בעמותת צלול, לכתבה של נדב לנסקי ואלעד דנטה על ירידת מפלס ים המלח

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

הגורם העיקרי להאצה בירידת מפלס ים המלח הוא סכירת האגנים – תגובה למכתבו של יובל ארבל

נדב לנסקי, אלעד דנטה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) החוקרים ד"ר נדב לסקי ואלעד דנטה משיבים למכתב שנשלח למערכת כתגובה למאמר על ירידת מפלס ים המלח שפרסמו בכתב העת בפברואר 2017

החוקרים ד"ר נדב לסקי ואלעד דנטה משיבים למכתב שנשלח למערכת כתגובה למאמר על ירידת מפלס ים המלח שפרסמו בכתב העת בפברואר 2017

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

מה היה המניע לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי?

אילן ניסים

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מכיוון שפיתוח מאגרי אנרגיה יכול להיעשות רק לאחר היכרות עם הסביבה הימית, היה הכרח לערוך סקר, שכלל זיהוי פערי מידע והשלמתם

מכיוון שפיתוח מאגרי אנרגיה יכול להיעשות רק לאחר היכרות עם הסביבה הימית, היה הכרח לערוך סקר, שכלל זיהוי פערי מידע והשלמתם

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

כיצד שיפרו ממצאי הסקר האסטרטגי הסביבתי את תהליך קבלת ההחלטות הנוגע לפיתוח משאבים מבחינת התחשבות בשיקולים סביבתיים, כלכליים וחברתיים?

דרור צוראל, ניר אנגרט, נדיה צימרמן, רונית מזר

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) עריכת מיפוי נרחב של בתי גידול בעלי פוטנציאל לרגישות בים התיכון מסייעת למשרד להגנת הסביבה בבואו לבחון מסמכים סביבתיים של קידוחים, הנחת צנרת או כל תכנית אחרת בים

עריכת מיפוי נרחב של בתי גידול בעלי פוטנציאל לרגישות בים התיכון מסייעת למשרד להגנת הסביבה בבואו לבחון מסמכים סביבתיים של קידוחים, הנחת צנרת או כל תכנית אחרת בים

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

בתהליך הכנת הסקר האסטרטגי הסביבתי ישבו יחד נציגי ארגוני הסביבה ונציגי תעשיות הנפט והגז. מה למדתם אחד מן השני?

יניב מריג, אמיר פוסטר, דרור בוימל

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית

אמנם בדיון על מתווה הנפט והגז התגלו מחלוקות רבות בין התעשייה ובין ארגוני החברה והסביבה, אבל יש מטרות משותפות ומתקיים שיח מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

שחר בוקמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות

הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

יש חיים סביב ים המוות – מיזמי מחקר וניטור אקולוגיים ארוכי טווח

יהונתן בר-יוסף, דותן רותם, נעם לידר, אסף צוער, עמוס סבח, עופר שטייניץ

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

עין גדי: שמורת טבע, נווה מדבר, יישוב ותעשייה – דוגמה לפתרון קונפליקט בין פיתוח לשימור

יורם אבנימלך

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

כיכר סדום – האתגר בקיום חקלאות בשטחי מלחה

כרמית איש שלום, איתי פרימן, אפי פרבר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

אופקים חדשים במחקר החי והצומח באזור ים המלח

אופיר כץ

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים

סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

בוחרים לקיים וגם להתקיים

מיטל ליאון, טובי שור

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

ים המלח: העשור שהיה אל מול העשור שיהיה

גלית כהן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח לפני עשור, ב-2006, נערכה חשיבה מתכללת, מעמיקה ומקיפה לגבי האתגרים הצפויים לאגן ים המלח, והמשמעויות לעתיד. מסקנות אלה סוכמו בנייר מדיניות שהוגש למשרד ראש הממשלה

לפני עשור, ב-2006, נערכה חשיבה מתכללת, מעמיקה ומקיפה לגבי האתגרים הצפויים לאגן ים המלח, והמשמעויות לעתיד. מסקנות אלה סוכמו בנייר מדיניות שהוגש למשרד ראש הממשלה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות

נדב לנסקי, אלעד דנטה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ירידת מפלס ים המלח מואצת בעשורים האחרונים. במאמר זה נבחן את הגורמים להאצה בירידת מפלס ים המלח, בהתבסס על ניתוח עונתי של הגורמים והמשתנים ההידרולוגיים באגן הניקוז. מניתוח המגמות העונתיות עולה כי גירעון המים בים המלח גדל בחודשי החורף בעשורים האחרונים

ירידת מפלס ים המלח מואצת בעשורים האחרונים. במאמר זה נבחן את הגורמים להאצה בירידת מפלס ים המלח, בהתבסס על ניתוח עונתי של הגורמים והמשתנים ההידרולוגיים באגן הניקוז. מניתוח המגמות העונתיות עולה כי גירעון המים בים המלח גדל בחודשי החורף בעשורים האחרונים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

מובל הימים ממפרץ אילת לים המלח – מבדיקת היתכנות ליישום

דורון מרקל

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בשל המחסור החמור במים לשתייה ולחקלאות במזרח התיכון יזמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית את בדיקת ההיתכנות הבין-לאומית למובל הימים ממפרץ אילת לים המלח, שהתבצעה בשנים 2008–2013 בהובלתו של הבנק העולמי

בשל המחסור החמור במים לשתייה ולחקלאות במזרח התיכון יזמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית את בדיקת ההיתכנות הבין-לאומית למובל הימים ממפרץ אילת לים המלח, שהתבצעה בשנים 2008–2013 בהובלתו של הבנק העולמי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

חיזוי בולענים מהחלל

גדעון בר, רן נוף, אלי רז

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בשנים האחרונות נמצא שבמקרים רבים מקדימות שקיעות קרקע מזעריות את קריסת הבולענים. שקיעות אלה, שמתרחשות בקצב של מילימטרים בודדים בשבוע ועל פני שטחים של כמה מאות מ"ר, ניתנות לזיהוי אך ורק באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שנקראת מדידת התאבכות בעזרת מכ"ם שנמצא על לוויינים

בשנים האחרונות נמצא שבמקרים רבים מקדימות שקיעות קרקע מזעריות את קריסת הבולענים. שקיעות אלה, שמתרחשות בקצב של מילימטרים בודדים בשבוע ועל פני שטחים של כמה מאות מ"ר, ניתנות לזיהוי אך ורק באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שנקראת מדידת התאבכות בעזרת מכ"ם שנמצא על לוויינים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

יצירה של בתי גידול לחים ומערכות אקולוגיות בשמורת עינות צוקים ככלי לשימור ערכי טבע

דנה מילשטיין, אבי אוזן, אלדד חזן, נעם לידר, עמוס סבח, רונה נשר, ניסים קשת

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח שמורת עינות צוקים, שלחופו הצפון-מערבי של ים המלח, היא נווה מדבר שתומך בחברה של צומח וחי ייחודיים לאזורי מלחה. כתוצאה מנסיגת ים המלח חלים בשמורה תהליכים שמאיימים על יציבות המערכת האקולוגית. פעילות רשות הטבע והגנים כללה טיפול בבית הגידול באמצעות יצירה של גופי מים חדשים והעברת הדגים אליהם. תהליך זה הוגדר כהצלחה הנדסית משמעותית

שמורת עינות צוקים, שלחופו הצפון-מערבי של ים המלח, היא נווה מדבר שתומך בחברה של צומח וחי ייחודיים לאזורי מלחה. כתוצאה מנסיגת ים המלח חלים בשמורה תהליכים שמאיימים על יציבות המערכת האקולוגית. פעילות רשות הטבע והגנים כללה טיפול בבית הגידול באמצעות יצירה של גופי מים חדשים והעברת הדגים אליהם. תהליך זה הוגדר כהצלחה הנדסית משמעותית

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

לארץ של יופי טבול בהרס נחוצים חזון ואסטרטגיה

יהושע שקדי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח האגן הדרומי של הים, דרומית לעין בוקק, נגזל לחלוטין מהציבור. הברכות של מפעלי ים המלח רצופות מפגעים נופיים, והרמת המפלס באגן זה גורמת נזקים כבדים לתשתיות. היופי טבול בהרס

האגן הדרומי של הים, דרומית לעין בוקק, נגזל לחלוטין מהציבור. הברכות של מפעלי ים המלח רצופות מפגעים נופיים, והרמת המפלס באגן זה גורמת נזקים כבדים לתשתיות. היופי טבול בהרס

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

האם יש מזור לים הגווע?

רם אלמוג

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

נוכח הדינמיקה של ההרס לאורכו של ים המלח, שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות, קידמה הממשלה מספר החלטות שבאמצעותן ניתן להבטיח את קיום התיירות בדרום ים המלח, ולבצע פעולות לטיפול במשאבי הטבע ובאתרי התרבות והמורשת באזור ולשיקומם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

השפעות הפיתוח על שמירת הטבע במלחת סדום

יואב פרלמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

פתיחת בניין מחקרים במצדה

אלי גרונר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח אני שמח לעדכן את קהילת מדעני הסביבה והאקולוגים על פתיחתו של בניין המחקרים של מכון ים המלח במצדה

אני שמח לעדכן את קהילת מדעני הסביבה והאקולוגים על פתיחתו של בניין המחקרים של מכון ים המלח במצדה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

הגיעו מים עד נפש – הצליחה ההיסטורית של ים המלח

ניר אליאס

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח הדאגה לעתידו של ים המלח הייתה הכוח המניע של קבוצה בין-לאומית של כ-30 שחיינים, שביצעו את מה שנדמה היה כבלתי אפשרי: צליחת ים המלח מהגדה הירדנית (שפך נחל ארנון) לגדה הישראלית (חמי עין גדי)

הדאגה לעתידו של ים המלח הייתה הכוח המניע של קבוצה בין-לאומית של כ-30 שחיינים, שביצעו את מה שנדמה היה כבלתי אפשרי: צליחת ים המלח מהגדה הירדנית (שפך נחל ארנון) לגדה הישראלית (חמי עין גדי)

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

כלת מלח IV

סיגלית לנדאו, יותם פרום

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח תמונת השער לקוחה מתוך סדרת צילומים תת-ימיים, שנעשו בים המלח, המתעדת תהליך התגבשות גבישי מלחים על גבי שמלה לאורך פרק זמן של שנתיים

תמונת השער לקוחה מתוך סדרת צילומים תת-ימיים, שנעשו בים המלח, המתעדת תהליך התגבשות גבישי מלחים על גבי שמלה לאורך פרק זמן של שנתיים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

רב-שיח בנושא תיירות בת-קיימא במרחב ים המלח

שמעון דניאל, עזרי אלון, דלית גסול, דב ליטבינוף, אריה כהן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ממשלת ישראל החליטה בשנת 2012 על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי של ים המלח, ברצועה באורך של כ-2 ק"מ, באזור שבין מתחמי המלונות הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר. במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות כמות חדרים ובתי מלון שתכפיל את מספר החדרים הקיימים באזור כיום

ממשלת ישראל החליטה בשנת 2012 על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי של ים המלח, ברצועה באורך של כ-2 ק"מ, באזור שבין מתחמי המלונות הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר. במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות כמות חדרים ובתי מלון שתכפיל את מספר החדרים הקיימים באזור כיום

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

יישום מדיניות פיתוח בר-קיימא בתכנית שיקום ופיתוח התיירות בים המלח

שמעון דניאל

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח החברה להגנות ים המלח הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים עם חלק חדש של המתחם המצוי ביניהם

החברה להגנות ים המלח הכינה, באמצעות צוות תכנון רב-תחומי גדול, תכנית חדשה למתחם התיירות, המשלבת את שני חלקי המתחם הקיימים עם חלק חדש של המתחם המצוי ביניהם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

צמצום ההשפעה על הסביבה באמצעות ויסות כמות המבקרים

עזרי אלון

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח הגברת עומסי המבקרים באתרים מחייבת ויסות של כמויות המבקרים בחגים ובעונות השיא, באופן דינמי ומשתנה בהתאם לניטור מערכות הטבע באתרים אל מול עומסי המבקרים בהם

הגברת עומסי המבקרים באתרים מחייבת ויסות של כמויות המבקרים בחגים ובעונות השיא, באופן דינמי ומשתנה בהתאם לניטור מערכות הטבע באתרים אל מול עומסי המבקרים בהם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

הזדמנות סביבתית להעלאת מודעות ולא איום על מערכות הטבע

דלית גסול

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח מתחמי המלונות הבנויים בעין בוקק ובנווה זוהר מכונים בעגה של המחקר התיירותי גטו תיירותי. הכוונה למתחמי תיירות המנוכרים לסביבתם מבחינת סגנון ואדריכלות ומבחינת ערכים של צדק חברתי וחלוקתי. מלונות דרום ים המלח מנוכרים לסביבתם

מתחמי המלונות הבנויים בעין בוקק ובנווה זוהר מכונים בעגה של המחקר התיירותי גטו תיירותי. הכוונה למתחמי תיירות המנוכרים לסביבתם מבחינת סגנון ואדריכלות ומבחינת ערכים של צדק חברתי וחלוקתי. מלונות דרום ים המלח מנוכרים לסביבתם

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

ודאות תכנונית מאפשרת את פיתוח המרחב

דב ליטבינוף

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח אני מברך את הציבור המעוניין לטייל בשמורות הטבע, וסבור שהחששות לעומס יתר בשמורות הטבע אינן מבוססות. התיירות באגן הדרומי אינה צריכה להיות רק תיירות של שהייה בתוך מתחמי המלונות, וכדי שלתיירים תהיה חוויה ייחודית, אנו מפתחים אטרקציות ברחבי אזור ים המלח

אני מברך את הציבור המעוניין לטייל בשמורות הטבע, וסבור שהחששות לעומס יתר בשמורות הטבע אינן מבוססות. התיירות באגן הדרומי אינה צריכה להיות רק תיירות של שהייה בתוך מתחמי המלונות, וכדי שלתיירים תהיה חוויה ייחודית, אנו מפתחים אטרקציות ברחבי אזור ים המלח

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

מדרום תבוא הטובה?

אריה כהן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח המועצה האזורית מגילות ים המלח רואה את תכניות פיתוח הרחבת התיירות בדרום ים המלח כהזדמנות מבורכת להרחבת מעגלי התעסוקה והפרנסה של תושביה, דבר שיש לו פוטנציאל לסייע בהשגת היעד המרכזי שהמועצה חרטה על דגלה – צמיחה דמוגרפית

המועצה האזורית מגילות ים המלח רואה את תכניות פיתוח הרחבת התיירות בדרום ים המלח כהזדמנות מבורכת להרחבת מעגלי התעסוקה והפרנסה של תושביה, דבר שיש לו פוטנציאל לסייע בהשגת היעד המרכזי שהמועצה חרטה על דגלה – צמיחה דמוגרפית

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

עם הפנים לים – מדדים לקיימות בערי החוף של ישראל

ארז קצב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?

כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

קו החוף

יגאל דקל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים נחקק כדי להגן על ציבור הנופשים בחופים ולשמור על ערכי הטבע והסביבה. החוק עבר כמה תיקונים המאפשרים כיום לרשות הטבע והגנים ולמשטרת ישראל לאכוף אותו בצורה יעילה ומרתיעה

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים נחקק כדי להגן על ציבור הנופשים בחופים ולשמור על ערכי הטבע והסביבה. החוק עבר כמה תיקונים המאפשרים כיום לרשות הטבע והגנים ולמשטרת ישראל לאכוף אותו בצורה יעילה ומרתיעה

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מים עכורים – מחלוקת סביב מיזם החקלאות הימית בערבה הדרומית

שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת "פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

"פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

שמירת טבע בחמלה

דרור בן-עמי

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) מטרתה של "שמירת טבע בחמלה" היא למזג הגנה על בעלי החיים עם הגנה על הטבע להשגת תוצאות שמירת טבע טובות יותר. מנקודת מבט מעשית, סביר שמאמצי שמירת הטבע ייעצרו יותר ויותר באמצעות בקשות מטעם הציבור שלא לפגוע במינים מסוימים, אף על פי שהם פוגעים בממשק

מטרתה של "שמירת טבע בחמלה" היא למזג הגנה על בעלי החיים עם הגנה על הטבע להשגת תוצאות שמירת טבע טובות יותר. מנקודת מבט מעשית, סביר שמאמצי שמירת הטבע ייעצרו יותר ויותר באמצעות בקשות מטעם הציבור שלא לפגוע במינים מסוימים, אף על פי שהם פוגעים בממשק

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

המתח בין שמירת טבע לזכויות בעלי החיים

יעל כהן-פארן, יהושע שקדי, שמוליק יידוב, דן אלון, נועה יאיון, יונתן שפיגל, דרור בן-עמי

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

איך שומרים ברשות הטבע והגנים על צמחים בסכנת הכחדה? סיפור הקמתם של גני מקלט

מרב לבל וין, מרגרטה וולצא'ק

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מתחילת המאה כוללת תכנית הפעולה של רשות הטבע והגנים לשימור צמחים בסכנת הכחדה שני מרכיבים עיקריים: שימור באתר, כלומר בבתי הגידול שהצמחים גדלים בהם, ושימור מחוץ לאתר, כלומר במתקני שימור מחוץ לבית גידול

מתחילת המאה כוללת תכנית הפעולה של רשות הטבע והגנים לשימור צמחים בסכנת הכחדה שני מרכיבים עיקריים: שימור באתר, כלומר בבתי הגידול שהצמחים גדלים בהם, ושימור מחוץ לאתר, כלומר במתקני שימור מחוץ לבית גידול

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

דברים שרואים משם – לא רואים מכאן: השימוש בחישה מרחוק לניהול סביבתי

מירי צלוק, סיניה נתניהו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) השקעת המאמץ הדרוש להטמעת טכנולוגיות חישה מרחוק במשרד להגנת הסביבה תשפר את הניטור והניהול הסביבתי, תגביר את יכולת האכיפה, ותספק מידע מדויק כבסיס לקביעת מדיניות

השקעת המאמץ הדרוש להטמעת טכנולוגיות חישה מרחוק במשרד להגנת הסביבה תשפר את הניטור והניהול הסביבתי, תגביר את יכולת האכיפה, ותספק מידע מדויק כבסיס לקביעת מדיניות

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

הרפורמה בענף המִדגה – חלון הזדמנויות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות דגים

אורית סקוטלסקי, זאב לבינגר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

ההשפעות הסביבתיות של כריית חול ימי

ערן ברוקוביץ, מיכל סימוביץ'

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) לאור התדלדלות משאב החול הימי, הלחץ הגובר לכרייתו, והנזקים הפוטנציאלים המשמעותיים, יש מקום לפעילות רבה מצד המאסדר ומצד האקדמיה בהתאם להמלצות המפורטות

לאור התדלדלות משאב החול הימי, הלחץ הגובר לכרייתו, והנזקים הפוטנציאלים המשמעותיים, יש מקום לפעילות רבה מצד המאסדר ומצד האקדמיה בהתאם להמלצות המפורטות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

העמוד החמישי של שמירת הטבע

בני פירסט

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) האדם היחידי שזכה פעמיים בפרס ישראל, שאב את שורשי רעיונותיו מתחושת היותו "אויב העם". עזריה אלון שהלך לעולמו לפני כשנה הותיר אחריו מורשת מוחשית וערכית, שעיצבה את המרחב הישראלי בשני הדורות האחרונים

האדם היחידי שזכה פעמיים בפרס ישראל, שאב את שורשי רעיונותיו מתחושת היותו "אויב העם". עזריה אלון שהלך לעולמו לפני כשנה הותיר אחריו מורשת מוחשית וערכית, שעיצבה את המרחב הישראלי בשני הדורות האחרונים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

לאן יגיע הנפט במקרה של דליפה בים?

רון גולדמן, ערן ברוקוביץ, אלי ביטון, סלעית קרק, נעם לוין

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר זה, מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות בישראל ובסביבתה

מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר זה, מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות בישראל ובסביבתה

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

ציון 'מספיק בקושי' לים התיכון – התאמת מדד בריאות הים העולמי לישראל

ענת צמל, אביעד שיינין, יאיר סוארי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) לקידום מדיניות של ניהול הים התיכון בישראל יש חשיבות לאומית, בפרט בתקופה של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף. המדד העולמי של בריאות הים הוא מדד שפותח במיוחד לצרכים אלה: זהו כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים, מפני שסביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון שירותים לאדם

לקידום מדיניות של ניהול הים התיכון בישראל יש חשיבות לאומית, בפרט בתקופה של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף. המדד העולמי של בריאות הים הוא מדד שפותח במיוחד לצרכים אלה: זהו כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים, מפני שסביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון שירותים לאדם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

ערכן האקולוגי-כלכלי של דיונות החול במישור החוף

מאירה שגב, פועה בר, ניר בקר

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשל החשש להמשך קיומה של המערכת האקולוגית החולית ולהחלפתה במערכת אקולוגית ים תיכונית, יש לבחון את ניהול ושימור המערכת: האם לנקוט ממשק שימור סביל או לחילופין לנקוט ממשק שימור פעיל. מחקר זה בוחן את הסוגיה מנקודת מבט כלכלית-אקולוגית

בשל החשש להמשך קיומה של המערכת האקולוגית החולית ולהחלפתה במערכת אקולוגית ים תיכונית, יש לבחון את ניהול ושימור המערכת: האם לנקוט ממשק שימור סביל או לחילופין לנקוט ממשק שימור פעיל. מחקר זה בוחן את הסוגיה מנקודת מבט כלכלית-אקולוגית

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

לוחמים לשימור הברֵכות – מיזם ארצי להגנה על ברֵכות החורף ולמען עתידן של הברֵכות ב'מתחם הלוחמים' בצומת חולון

שרה אוחיון, יעל זילברשטיין-ברזידה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

עם הגב לים – האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר על שימור הסביבה הימית? גורל נחלי החוף כמשל

רותי יהל, ניר אנגרט

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

הים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

אורנה הוזמן-בכור

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה ובפיתוח בר-קיימא של המשאבים המצויים בים, ומודה לתרומת הגיליון בהעלאת נושא זה על סדר היום. פעולות המשרד יאפשרו שמירה על מימי הים התיכון ועל ערכי הטבע שבו, לצד פיתוח משאבים חשובים שיתרמו לכלכלה, לסביבה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה ובפיתוח בר-קיימא של המשאבים המצויים בים, ומודה לתרומת הגיליון בהעלאת נושא זה על סדר היום. פעולות המשרד יאפשרו שמירה על מימי הים התיכון ועל ערכי הטבע שבו, לצד פיתוח משאבים חשובים שיתרמו לכלכלה, לסביבה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צבי דובינסקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

אל מי תופנה האצבע המאשימה? ליקויים במשטר האחריות לנזקים סביבתיים מקידוחי גז ונפט בים

דוד שור, תמרה לוטנר לב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

דיני הנזיקין בישראל כיום אינם נותנים מענה כלכלי לנזקים שקידוחי הגז והנפט בים עלולים ליצור באופן שוטף או במקרה תאונה: נזק לסביבה אינו מוכר כבר-פיצוי, ואין הגדרה של נאמן למשאבי הטבע, ולכן נזק סביבתי צפוי להישאר ללא תיקון ופיצוי. המחקר ההשוואתי וניתוח שיקולי צדק ויעילות כלכלית מובילים למסקנה כי על מדינת ישראל לאמץ משטר אחריות חדש לנזקים מהקידוחים הימיים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

חושבים ירוק בונים כחול – השבחה אקולוגית של תשתיות ים וחוף

עדו סלע, שמרית פרקול-פינקל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התפלה והסביבה הימית – עתיד בר-קיימא?

נורית קרס, אפרת שהם-פרידר, בלה גליל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מה נשתנה? איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון, משנות ה-80 ועד היום

ברק חרות, עדנה שפר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל – מאפיינים, מקורות ודרכי התמודדות

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, דב צביאלי, דלית מוהר, אסף אריאל, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

בידיעה מובא פיתוח בסיס מדעי תומך למערך ניטור וחיזוי של הסעת חומר מרחף במימי האגן המזרחי של הים התיכון בעזרת מדידות לוויין ומודל הידרודינמי אזורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רמות מזהמים ברקמות דולפינים בישראל – תמונת מצב של כמעט 20 שנה

אפרת שהם-פרידר, אולגה יופה, דן כרם, מיה רודיטי-אלסר, עוז גופמן, נורית קרס

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

היטל הזרמה לים – האם מטרתו מושגת?

ספאא חלבי, אילן מלסטר, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צמצום נזקי ההובלה בים לסביבה הימית – מבט על הנעשה בישראל

ניר לוינסקי, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

תמורות אקולוגיות בים התיכון לחופי ישראל

גיל רילוב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים התיכון עבר במאה האחרונה, ובייחוד בעשורים האחרונים, שינויים מרחיקי לכת. מאות מינים זרים חדרו מים סוף לאזורנו, ואוכלוסיות של מינים מקומיים רבים קרסו. יש מחסור עצום בידע, דבר הפוגע ביכולת לחזות את עתיד המערכת ואת יכולת ההתמודדות שלה עם שינויים אלה, ועל כן יש צורך דחוף לבצע ניטור מקיף וארוך טווח של המגוון הביולוגי בים התיכון, וכן לקיים מחקר מלווה להבנת התהליכים האקולוגיים בו

הים התיכון עבר במאה האחרונה, ובייחוד בעשורים האחרונים, שינויים מרחיקי לכת. מאות מינים זרים חדרו מים סוף לאזורנו, ואוכלוסיות של מינים מקומיים רבים קרסו. יש מחסור עצום בידע, דבר הפוגע ביכולת לחזות את עתיד המערכת ואת יכולת ההתמודדות שלה עם שינויים אלה, ועל כן יש צורך דחוף לבצע ניטור מקיף וארוך טווח של המגוון הביולוגי בים התיכון, וכן לקיים מחקר מלווה להבנת התהליכים האקולוגיים בו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני

קרן מאור-לנדאו, פיורלה פרדה, סטפנו גופרדו, צבי דובינסקי, אורן לוי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד. בניסוי שנערך לאחרונה נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים ועלייה בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים ובמעבדה

עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד. בניסוי שנערך לאחרונה נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים ועלייה בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים ובמעבדה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הצבת שוניות מלאכותיות בישראל

גידי בטלהיים, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

עולם הדממה? הצורך בהגבלת הרעש בים

דני כרם

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

האסדרה של המרחב הימי בישראל – הפער בין המצוי לרצוי

ציפי איסר איציק

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מקומו של התסקיר הסביבתי האסטרטגי בניהול המרחב הימי

חיה ארז, נועה יאיון

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים

מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

רונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הפיל שבחדר – על היעדרם של שיקולים סביבתיים בהליך מתן רישיונות לחיפוש ולהפקה של נפט וגז בים בישראל

נדיה צימרמן, יאיר שגיא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה

על אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מבט ישראלי על שינויי מפלס הים

מיכה קליין, מיכל לייכטר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

השפעת תהליכים טבעיים ופעילות האדם על חופי הרחצה החוליים של ישראל בים התיכון

דב צביאלי, גידי ברסלר, מעיין חיים, בני פירסט, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הגן הכחול – מודל טכנו-ביולוגי לשיקום ולפיתוח של קו החוף

יאשה גרובמן, רועי קוזלובסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

שלל הדיג בספינת מכמורת בין השנים 1976‒2010 כפי שמשתקף ביומני הספינה

איתי ואן ריין, אור ג'יוואן, איתי גרנות, ענב וידן, רננאל פיקהולץ, אורי פריד, יונתן בלמקר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הערכת יצרנות ויציבות של ממשק דיג מחייבת בחינת נתונים היסטוריים המתארים את השלל לאורך תקופת זמן. במחקר נבדקו מגמות בדיג מכמורת בשלושת העשורים האחרונים. הבנה מדוקדקת של מאפייני דיג המכמורת לחופי הים התיכון תתרום לגיבוש מדיניות דיג ראויה

הערכת יצרנות ויציבות של ממשק דיג מחייבת בחינת נתונים היסטוריים המתארים את השלל לאורך תקופת זמן. במחקר נבדקו מגמות בדיג מכמורת בשלושת העשורים האחרונים. הבנה מדוקדקת של מאפייני דיג המכמורת לחופי הים התיכון תתרום לגיבוש מדיניות דיג ראויה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מפסיקים לכרות את הענף שאנו יושבים עליו – הרפורמה הנחוצה בניהול הדיג בים התיכון

אלון רוטשילד, דורון שולץ, רועי זס, אמיתי הר לב, נועה יאיון, אביב אלחסיד, רונה זילברשטיין, גיא רוזנצוויג, עדי גפני, מנחם גורן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מגמות בדיג הישראלי בים התיכון

דור אדליסט, גיל רילוב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הים במקורות ישראל – "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם"

דוד אילוז, צבי דובינסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פֵניקים, ים ודגים: תל דור כמקרה מבחן

אנואר זידאני, עירית זהר, איילת גלבוע, גיא בר-עוז

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הים התיכון כנחלת הכלל – בעלות הציבור על חופי ישראל ועל משאבי הגז

דניאל מישורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

סגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרופ' לב פישלזון ז"ל, 1923‒2013

מנחם גורן, יהודה בניהו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לזכרו של פרופ' לב פישלזון, מדען, חוקר ומרצה, שהיה ידוע בשפע רעיונות וכיווני הסתכלות מקוריים על תופעות רבות, ועינו החדה זיהתה תופעות ומצבים, שחמקו מעיניהם של אחרים

לזכרו של פרופ' לב פישלזון, מדען, חוקר ומרצה, שהיה ידוע בשפע רעיונות וכיווני הסתכלות מקוריים על תופעות רבות, ועינו החדה זיהתה תופעות ומצבים, שחמקו מעיניהם של אחרים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פרופ' טומי ברמן ז"ל, 1934‒2013

תמר זהרי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית

לזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צורך השעה ‒ אסטרטגיה ימית אזורית לאגן המזרחי של הים התיכון ‒ ריאיון עם עמי אילון

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רב-שיח בנושא ההשפעה הסביבתית של גידול דגים בים התיכון

נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

כרישים בזרם

עדי ברש

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

Silent Evolution

Jason DeCaires Tylor

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מפגש בין אמנות אנושית והחיים בים. פסל הבטון שהוצב על קרקעית הים, מתוכנן לתפקד כשונית מלאכותית וכן להרחיק צוללנים ממערכות אקולוגיות רגישות סמוכות

מפגש בין אמנות אנושית והחיים בים. פסל הבטון שהוצב על קרקעית הים, מתוכנן לתפקד כשונית מלאכותית וכן להרחיק צוללנים ממערכות אקולוגיות רגישות סמוכות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

אמפר אוטופיה

וולף הילברץ

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פטנט של האדריכל וולף הילברץ לבנייה בים, המתבסס על שימוש מזערי במשאבים ובאנרגיה. עיון בטכניקה מסקרנת זו מוביל ללב הדיון – האם בישראל יש צורך בבנייה בים, ומהן המשמעויות הסביבתיות של בנייה כזו?

פטנט של האדריכל וולף הילברץ לבנייה בים, המתבסס על שימוש מזערי במשאבים ובאנרגיה. עיון בטכניקה מסקרנת זו מוביל ללב הדיון – האם בישראל יש צורך בבנייה בים, ומהן המשמעויות הסביבתיות של בנייה כזו?

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התכנית להרחבת ענף החקלאות הימית בישראל – היתרונות בהשתלבות במגמה העולמית והים תיכונית

נעם מוזס

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון גידול דגים בלב הים הוא פתרון שאינו פוגע בסביבה, ואינו יוצר מפגע סביבתי, כגון זיהום קרקע, זיהום מקורות מים, מפגעי ריח ומפגעים חזותיים

גידול דגים בלב הים הוא פתרון שאינו פוגע בסביבה, ואינו יוצר מפגע סביבתי, כגון זיהום קרקע, זיהום מקורות מים, מפגעי ריח ומפגעים חזותיים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לקחים מגידול דגים בלב הים ובתוך נמל מסחרי

ניר צהרי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בדומה למהפכה הירוקה שעברה החקלאות היבשתית, כך גם החקלאות הימית צריכה להתקיים לצד שמירה על סביבתה בצורה האפשרית הטובה ביותר

בדומה למהפכה הירוקה שעברה החקלאות היבשתית, כך גם החקלאות הימית צריכה להתקיים לצד שמירה על סביבתה בצורה האפשרית הטובה ביותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

גידול דגים בים העמוק – קשה אך אפשרי

דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון נדרשת פעילות להגברת המודעות והידע של מקבלי ההחלטות בנושאי דגה וחקלאות ימית, כשלב מקדים לקביעת מדיניות לאומית ביחס לגידול דגים בים

נדרשת פעילות להגברת המודעות והידע של מקבלי ההחלטות בנושאי דגה וחקלאות ימית, כשלב מקדים לקביעת מדיניות לאומית ביחס לגידול דגים בים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לקראת הרחבת הגידול החקלאי של דגים בים התיכון

בעז מייזל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לווייתנים בחוף אשקלון

ענת איכר-שהם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

חלקים מחוף הים בישראל, ובכללם מצוק הכורכר המשתרע לאורך כ-70 ק"מ, נמצאים בתהליך מתמיד של בליה. לבליה מספר גורמים, ובהם כריית חול מחופי הים, תחזוקה לקויה של החופים ובנייה של נמלים, מרינות ושוברי גלים. במטרה לצמצם את תהליך בליית מצוק הכורכר צפונית למרינת אשקלון, ולמנוע את התמוטטותו, ביצעה עיריית אשקלון מיזם ניסיוני: הצבת שרוולים גאו-טכניים […]

קרא עוד… from לווייתנים בחוף אשקלון

חלקים מחוף הים בישראל, ובכללם מצוק הכורכר המשתרע לאורך כ-70 ק"מ, נמצאים בתהליך מתמיד של בליה. לבליה מספר גורמים, ובהם כריית חול מחופי הים, תחזוקה לקויה של החופים ובנייה של נמלים, מרינות ושוברי גלים. במטרה לצמצם את תהליך בליית מצוק הכורכר צפונית למרינת אשקלון, ולמנוע את התמוטטותו, ביצעה עיריית אשקלון מיזם ניסיוני: הצבת שרוולים גאו-טכניים […]

קרא עוד… from לווייתנים בחוף אשקלון

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה

אלעד שילה, מרק פרל, אלון רימר

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

הירידה בשלל הדיג בכינרת – תוצאה של אי-יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים

יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר, אוהד הצופה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שיתוף פעולה בין חקלאות לשמירת טבע – ענף המִדגה כדוגמה

יורם יום-טוב, אבשלום (אבו) וילן, יוסי יעיש, יצחק סימון, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השפעת החקלאות הימית על השונות הגנטית של אוכלוסיות טבעיות – דגי דניס בים התיכון ובים סוף כמודל

מרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני, ירון טיקוצ'ינסקי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח מול חופי הים התיכון בישראל

גיל זיידנר, בלה גליל, נורית קרס, אריק דיאמנט

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

השפעת מתקני התפלת מי הים על הסביבה הימית

יורם אבנימלך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכינרת, תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות

דורון מרקל, תמר זהרי, אלי גבאי, אביטל גזית

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

שאלות המחקר החשובות למדיניות שמירת הטבע והמגוון הביולוגי וסריקת אופקים

סלעית קרק, נעם לוין, אורי שיינס

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

גינון שוניות אלמוגים כאמצעי שיקום: הקלות הבלתי נסבלת של ריפוי פצע עמוק בעזרת רטייה

אביגדור אבלסון

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

גיל זיידנר, רני עמיר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

יערנות ימית: "כי יער הוא, ובראתו, והיה לך תוצאותיו"

יעל הורושובסקי-פרידמן, ברוך רינקביץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) מצבן של שוניות האלמוגים מתדרדר בשל פעילויות מעשה ידי אדם והשפעת שינוי האקלים. לנוכח הדמיון האקולוגי, הביולוגי והתפקודי בין עצים לאלמוגים הועלה לפני יותר מעשור רעיון היערנות הימית, שמקורו בשיטת היערנות היבשתית, והוא מושפע מעקרונות השיקום הפעיל של חברות יער

מצבן של שוניות האלמוגים מתדרדר בשל פעילויות מעשה ידי אדם והשפעת שינוי האקלים. לנוכח הדמיון האקולוגי, הביולוגי והתפקודי בין עצים לאלמוגים הועלה לפני יותר מעשור רעיון היערנות הימית, שמקורו בשיטת היערנות היבשתית, והוא מושפע מעקרונות השיקום הפעיל של חברות יער

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן

יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר

ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

דליפת דלק

אסף זבולוני

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) עקב תקלה באנייה נשפכו כשמונה טונות דלק לים סוף

עקב תקלה באנייה נשפכו כשמונה טונות דלק לים סוף

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה לידיעה: משבר הדיג בכינרת

משה גופן

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

ניר פפאי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה

עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

ים של מדוזות בתחנת הכוח

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) כמויות אדירות של מדוזות נגרפו ממי הים, ונשאבו אל מערכות מי הקירור של אתר תחנות הכוח "אורות רבין" בחדרה

כמויות אדירות של מדוזות נגרפו ממי הים, ונשאבו אל מערכות מי הקירור של אתר תחנות הכוח "אורות רבין" בחדרה

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

יהושע שקדי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

משבר הדיג בכינרת

תמר זהרי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

אתגרי הגינון בקרבת החוף

אביגיל הלר, סימה קגן, פבלו צ'רקסקי, מושיקו רז, עמוס בן-לב

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ניטור אקולוגי בים התיכון – מחזון למציאות?

גיל רילוב

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

יונתן לרון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

זה כמה שנים קיימת ברשות הטבע והגנים וברשות המים מחשבה על הקמת סכר בשמורה, במטרה לאגום מים שרמת מליחותם מועטה. מים אלו הופכים למלוחים יותר במידה ניכרת בעת מגעם עם ים המלח, ואיגומם ימנע את השינוי במליחות. אך לשם יישום רעיון זה יש צורך בהפעלת ציוד כבד בשמורה, דבר שעלול לפגוע בה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ים המלח ופרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח

דורון מרקל

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

מיכל שגיב

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

"אסון אקולוגי" בים המלח – האומנם?

איתי גבריאלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר

בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ים המלח – חזון מול מציאות

נעם גולדשטיין

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

עתיד ים המלח וסביבתו

גלית כהן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חזון הוא ראייה ארוכת טווח ולרוב חיובית שכן הוא מתייחס לאופן שבו אנו מתארים מצב עתידי שאנו שואפים אליו. בנושא ים המלח יש להתייחס לשלושה טווחי זמן – מיָדי, בינוני וארוך – שנגזרים מניתוח המצב הנוכחי

חזון הוא ראייה ארוכת טווח ולרוב חיובית שכן הוא מתייחס לאופן שבו אנו מתארים מצב עתידי שאנו שואפים אליו. בנושא ים המלח יש להתייחס לשלושה טווחי זמן – מיָדי, בינוני וארוך – שנגזרים מניתוח המצב הנוכחי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

נרי אראלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

האכלה יזומה כפתרון לקונפליקט בין שקנאים למגדלי דגים – היערכות לעונת סתיו 2010

אוהד הצופה

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

חיזוי שיטפונות בנחלי ים המלח המבוסס על נתוני גשם ממכ"ם מטאורולוגי

אפרת מורין, יעל יעקבי, שילה נבון, ארז בית הלחמי

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) באזורים צחיחים מתאפיינים הגשמים בשונות רבה בזמן ובמרחב, ויכולים להיות בעלי עוצמה. בשל כך, שיטפונות באזורים אלה העלולים להיות הרסניים, בעוד שימוש במודל התרעה עשוי להציל חיי אדם ולמנוע פגיעה בתשתיות. במאמר זה אנו מציגים מודל התרעה מפני שיטפונות לאזור ים המלח. המודל עושה שימוש במידע על הגשם המתקבל ממערכת מכ"ם, והוא מיושם לשני אגני היקוות: נחל ערוגות ונחל דרגה

באזורים צחיחים מתאפיינים הגשמים בשונות רבה בזמן ובמרחב, ויכולים להיות בעלי עוצמה. בשל כך, שיטפונות באזורים אלה העלולים להיות הרסניים, בעוד שימוש במודל התרעה עשוי להציל חיי אדם ולמנוע פגיעה בתשתיות. במאמר זה אנו מציגים מודל התרעה מפני שיטפונות לאזור ים המלח. המודל עושה שימוש במידע על הגשם המתקבל ממערכת מכ"ם, והוא מיושם לשני אגני היקוות: נחל ערוגות ונחל דרגה

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

כלב-הים הנזירי הים תיכוני חוזר לחופי ישראל אחרי 50 שנה

אמיר פרלברג, אביעד שיינין

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים

כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל

גיל רילוב, חיים טרבס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) שינוי האקלים מתבטא בין היתר בשינויים אוקיינוגרפיים שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל

שינוי האקלים מתבטא בין היתר בשינויים אוקיינוגרפיים שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

דג ברשת

דני ברחנא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דקר שהתפתה לאכול דג שנתפס ברשת דיג קרועה שהשאירו דייגים, ונתפס בעצמו

דקר שהתפתה לאכול דג שנתפס ברשת דיג קרועה שהשאירו דייגים, ונתפס בעצמו

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

סקר קרקעית הים הראשון מסוגו בישראל

רותי יהל, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

גידול מזון בים בצורה בלתי מוגבלת ובת-קיימא

אמיר נאורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון