אקולוגיה וסביבה

מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי

3 בפברואר, 2013

הכשרת קרקע בחולות חלוצה לצורכי חקלאות | צילום: איתמר בן-דוד


מאת

חיה ארז
אגף שימור סביבה וטבע – המחלקה המשפטית, החברה להגנת הטבע

מאת

חיה ארז
אגף שימור סביבה וטבע – המחלקה המשפטית, החברה להגנת הטבע

החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות ההדדית קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי והשימוש בשיטות חקלאיות שאינן בנות-קיימא.

המתח הוביל מדינות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה להגדיר את החקלאות כאיום עיקרי על המגוון הביולוגי ולפתח כלים להפחתת איום זה [4]. כך, לדוגמה, עצירת בירוא הצמחייה הטבעית לשימוש חקלאי קיבלה עדיפות ראשונה באסטרטגיה הלאומית לעצירת התדרדרות המגוון הביולוגי באוסטרליה שנקבעה לשנים 2001–2005.

שלושת הכלים המשפטיים המרכזיים הננקטים לצמצום המתח שהוזכר לעיל (על פי מחקר המתבצע בחברה להגנת הטבע) הם:

תסקירים סביבתיים אסטרטגיים [2] – זהו כלי עיקרי ליישום עקרון אמנת המגוון הביולוגי, שלפיו יש לשלב שיקולים של שימור המשאבים הביולוגיים בתהליך קבלת ההחלטות הלאומי. החובה לבצע תסקירים אסטרטגיים, גם במגזר החקלאי, חלה במדינות האיחוד האירופי (2001) וב-38 המדינות החתומות על פרוטוקול קייב בנושא ביצוע תסקירים סביבתיים אסטרטגיים (בתוקף מיולי 2010). 

יתרונו של התסקיר האסטרטגי הוא בזיהוי מוקדם של ההשפעות הסביבתיות הצפויות, כבר בשלב גיבוש החקיקה והמדיניות הציבורית. הזיהוי המוקדם מונע פגיעות סביבתיות וחוסך השקעת משאבים רבים בהפחתת נזקים בפרויקטים פרטניים ובתיקונם. דוגמה ליתרון כלכלי, שזוהה בתסקיר אסטרטגי במסגרת הליך חקיקת דיג באנגליה, הוא התרומה של הקמת רשת אֲזורֵי שימור ימיים לרווח פוטנציאלי בענף הדיג (יחס עלות-תועלת בין 1:7 ל-1:40).

ביצוע תסקיר אסטרטגי הוא תהליך שבראשיתו – בשלב גיבוש המדיניות – מכינות הרשויות הציבוריות תחזיות סביבתיות שנבחנות ומתעדכנות במהלך יישום המדיניות. הדגש בתהליך הוא על היוועצות ברשויות סביבתיות ובציבור הרלוונטי. התהליך כולל קביעה של היקף הבדיקה ובחינה של ההשפעות הסביבתיות של כל החלופות הסבירות שהוגדרו. כך נבחנו, לדוגמה, בתסקיר מדיניות חקלאית באיטליה, שנערך בשנת 2007, השפעות על איכות אוויר ושינוי אקלים, אנרגיה, סחף קרקע, צריכת מים ואיכותם, מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי, נוף ומורשת תרבותית. 

בקרה תכנונית על התמרת שטחים טבעיים לחקלאות – במדינות רבות פטורות פעילויות חקלאיות מהליכי תכנון. במספר מדינות נעשה ניסיון לצמצם את המתח האמור על-ידי החלת חובה מפורשת לביצוע תסקירי השפעה על הסביבה, כשמדובר בפעילויות חקלאיות בעלות השפעה סביבתית משמעותית ובפעילויות המשנות את אופי השטח. באנגליה חלה החובה על פעולות בירוא צמחייה וניקוז, וזאת מכוח תקנות ייעודיות, שהפרתן עשויה לשלול תמריצים שאושרו לחקלאי. בדרום אפריקה חלה החובה כתנאי לקבלת היתר מהרשויות הסביבתיות לבירוא צמחייה משטח שיש בו מערכות אקולוגית בסיכון. בשתי המדינות הללו חלה החובה הזו גם על שטחים חקלאיים שלא עובדו בתקופה של 10 או 15 שנים. 

תמריצים כלכליים למניעת התמרת שטחים טבעיים לחקלאות ולעידוד אגרו-אקולוגיה – באוסטרליה ניתנים לחקלאים תמריצי מס משמעותיים, הכוללים הפחתת מס הכנסה והפחתת מס על רווחי הון. התמריצים ניתנים במסגרת הסכמי שימור באשר לשטחים בבעלותם או לשטחים מוחכרים העשירים ברכיבי מגוון ביולוגי [5]. בתמורה מתחייב החקלאי לא לעשות בשטח שימוש חקלאי, וההתחייבות נרשמת במרשם המקרקעין. 

במדינות האיחוד האירופי נחתמים עם חקלאים הסכמים לטווח קצר המתנים קבלת מענקים בעמידה בסטנדרטים סביבתיים, כמו יצירת אזורי חיץ בשדות מעובדים וטיפוח צמחים עשירים באבקה ובצוף. מענקים מוגדלים, הכוללים פיצוי על אבדן הכנסה ועל הוצאות נדרשות, ניתנים באנגליה, לדוגמה, עבור קידום שימור אקולוגי באזורים בעלי ערך אקולוגי גבוה ובמסגרת הסכמים לטווח ארוך יותר של כ-10 שנים.

תשלום עבור שירותי מערכת אקולוגיים הוא תמריץ שנעשה נפוץ בשנים האחרונות [3]. משרד החקלאות בארה"ב מנהל תכנית וולונטרית שמתגמלת חקלאים על אספקת שירותי מערכת כמו שיפור איכות המים והאוויר ויצירת מקומות חיוּת לחיות בר, ביותר מ-1.4 מיליארד דולר בשנה. עיריית ניו יורק, לדוגמה, ויתרה על הקמת מתקן טיהור מים לעיר ובחרה לתגמל חקלאים במעלה אגן ההיקוות על שיפור השימוש החקלאי בקרקע ועל שיקום המערכת הטבעית. החיסכון בעלויות אִפשר לצמצם ב-90% את חשבונות המים של תושבי העיר. תשלום עבור שירותים, כמו הגנה על רכיבי המגוון הביולוגי, הקטנת פליטת גזי חממה והגנה על שירותים הידרולוגיים, עוּגן בחוק בקוסטה ריקה ובארגנטינה.

משרד החקלאות בישראל הצהיר על כוונתו לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור הסביבה [1]. לדעת החברה להגנת הטבע, מימוש כוונה זו צריך להביא לשינוי במדיניות המשרד בשלושת התחומים הבאים: (א) התייחסות ברורה להשפעות הסביבתיות במדיניות הקצאת הקרקעות לפיתוח חקלאי; (ב) יישום בקרה תכנונית גם על שימושים חקלאיים לפי מתווה שיש לגבשו; (ג) הרחבת הפעולות הסביבתיות שממומנות בעזרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, (התשמ"א-1980). הגדלת השקיפות בקבלת החלטות בנושאים אלה ודומיהם תסייע גם היא להפיג את המתח שנוצר בין הפעולה החקלאית לשימור הסביבה.


  1. משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא במשרד החקלאות. 2010.
  2. European Commission. 2009. Report from the Commission to the Council, the European Parliament, the European Economic and Social Committee and the Committee of the Regions Brussels, 14.9.2009.
  3. Greiber T (Ed). 2009. Payments for ecosystem services – Legal and institutional frameworks. Gland (Switzerland): IUCN.
  4. Scherr SJ and McNeely JA. 2008. Biodiversity conservation and agricultural sustainability: Towards a new paradigm of ‘ecoagriculture’ landscapes. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 363(1491): 477-494.
  5. Stoianoff NP and Kelly AH. 2007. Conserving native vegetation on private land: Subsidizing sustainable use of biodiversity? In: Deketelaere K, Milne J, Kreiser L, and Ashiabor H (Eds). Critical issues in environmental taxation. UK: Oxford University Press.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ארז ח. 2013. מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי. אקולוגיה וסביבה 4(1): 4–5.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      חיה ארז
      אגף שימור סביבה וטבע – המחלקה המשפטית, החברה להגנת הטבע

      מאת

      חיה ארז
      אגף שימור סביבה וטבע – המחלקה המשפטית, החברה להגנת הטבע



      ציטוט מומלץ

      ארז ח. 2013. מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי. אקולוגיה וסביבה 4(1): 4–5.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ניהול ושימור המשאבים שבבסיס הייצור החקלאי בישראל – מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופעילותו

      יוסי ישי

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

      לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

      האם פנינו להפרטת הקרקע החקלאית?

      חגית הלמר, איתמר בן-דוד

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

      רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

      "דרום ירוק" – חוזרים לחיים בסביבה בריאה

      אמיר זלצברג, גל זגרון

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

      באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד