אקולוגיה וסביבה

קורת גג אחת לנחלי ישראל

3 באוקטובר, 2010

הסדרת הזרימה בנחל שורק בלב שטח פתוח | צילום: אבי אוזן-דולב


מאת

דוד ירוסלביץ
סמנכ"ל בכיר לתשתיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מאת

דוד ירוסלביץ
סמנכ"ל בכיר לתשתיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

במשך שנים רבות היו הנחלים החצר האחורית של האזורים העירוניים לסוגיהם, ואף שימשו מובילי ביוב וניקוז בלתי מבוקרים. בתחילת האה ה-21, בעידודו ובניהולו של המשרד להגנת הסביבה, שחבר יחד עם משרד החקלאות ועם נציבות המים לרשויות הניקוז האגניות, החל המצב להשתנות. בכל תכנית של הסדרת נחל בהיבט של ניקוז, החלו גורמי התכנון לתת את הדעת גם על שיקום הנחל בהיבטים אקולוגיים וסביבתיים. כמו כן הוקמו מנהלות נחלים כמעט בכל נחלי ישראל, שגם הן ברובן באחריותן של רשויות הניקוז ובניהולן, תוך שיתוף גורמים נוספים, ממשלתיים ופרטיים.

להסדרת נחל המלווה בתהליכים של שיקום נחל, יש ארבע מטרות:

  1. תנועה חופשית של מים בנחל. הנחל כמוביל מים טבעי, מנקז את המים מאגן ההיקוות. אפיק הנחל חייב לאפשר זרימה חופשית של מים במשך כל השנה אם הוא נחל איתן, ובשיטפונות חורף אם הוא נחל אכזב. פעולות להסדרת אפיק הנחל נעשות על-ידי רשות הניקוז, ועיקרן סילוק סחף, פינוי פסולת, הרחבת האפיק והסדרתו במידת הצורך.
  2. שיקום גדות הנחל ונופו. השיקום מושג על-ידי ביצוע הפעולות הבאות: שיפור שיפוע הגדות בנחל, שתילת צמחייה לייצוב גדות הנחל, סלילת שבילים ודרכי שירות לאורך הנחל ופיתוח אתרי נופש ופנאי לאורך הנחל.
  3. שיקום המים בנחל. לשיקום מים שני היבטים: א. איכות המים. כדי להבטיח איכות ראויה של מים מטפלים בזיהום המים בנחל שמקורו במכוני טיהור שפכים ו/או במפעלי תעשייה מזהמים, מכינים תכנית מים לנחל, ומקציבים מים באיכות הראויה להזרמה בנחל; ב. כמות המים. מכיוון שרוב המקורות הטבעיים נתפסו או יבשו, במסגרת תכנית המים דואגים להזרים כמות מים קבועה לנחל ממקורות זמינים (קולחים באיכות ראויה, קידוחים, מעיינות ועוד). 
  4. שיקום מערכת החיים הטבעית בנחל. במסגרת הסדרת הנחל מבצעים גם שחזור ושימור ביולוגי, כלומר החזרה של בעלי חיים ושל צמחייה האופייניים לאזור הנחל במצבו הנקי. שחזור זה נעשה אך ורק לאחר שמי הנחל הם באיכות המאפשרת זאת.

תכנית שיקום לנחל היא "אישית". כדי להכין תכנית הסדרה ושיקום לנחל צריך להכיר את ההיסטוריה שלו – מראה הנחל, מקורות המים שלו, נתיב הזרימה הטבעית, הצמחייה, בעלי החיים שהיו אופייניים לו ועוד. חשוב גם ללמוד את ההווה שלו – מקורות הזיהום, מקורות המים הפוטנציאליים והכמויות שלהם, נתיב הזרימה, בעלי החיים והצמחים ועוד. השוואת העבר והווה של הנחל מאפשרת לתכנן את העתיד שלו – הסדרה ניקוזית, תכנית מים לנחל, השבת הצמחייה ובעלי החיים לנחל, פיתוח אתרי טבע נופש ופנאי ועוד. לאחר סיום התכנון ניגשים לביצוע השיקום, שהוא תהליך ממושך מאד.

התכנית להקמת מועצה ארצית ורשות ארצית לניהול נגר וניקוז במשרד החקלאות נעשית מתוך חשיבה שניהול הנגר במדינת ישראל, הכולל בתוכו גם את ניהול הנחלים, חייב להתנהל בריכוזו של גורם אחד. גורם זה יצטרך מטבע הדברים להשקיע חשיבה ולדאוג לתיאום מוקדם עם גורמים נוספים האחראיים כל אחד בתחומו על הנושאים השונים: בנושא שיקום נחלים עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ואחרים; בתחום של ניהול נגר עם רשות המים; בנוגע לשימור קרקע עם משרד החקלאות.

מטרות ההצעה להקמת מועצה ארצית ורשות ארצית לניהול נגר וניקוז הן:

  • הכפפת חוק הניקוז לידי שר החקלאות ופיתוח הכפר.
  • ריכוז סמכויות ניהול הנגר והניקוז בידי המועצה הארצית לניהול נגר וניקוז, שחברים בה גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים.
  • מתן סמכות לשר החקלאות ולשר האוצר לאישור תכניות אב בלבד, וביצוע הפרדה בין הרשות הארצית כרגולטור שנתונה לו הסמכות לקביעת מדיניות לבין רשויות הניקוז האגניות כגופי ביצוע בשטח.

תפקידי המועצה הארצית:

  • אישור תכנית אב ארצית לניהול נגר וניקוז והגשתה לאישור שר החקלאות ושר האוצר.
  • אישור תכנית עבודה שנתית וחמש שנתית לביצוע מפעלי ניקוז.
  • אישור תקציב שנתי וחמש שנתי שהותאם לתכנית העבודה והגשתו לשרים לאישור.
  • אישור כללים לחישוב מכסות לניקוז.
  • אישור תכניות אב אגניות ומפעלי ניקוז.

תפקידי הרשות הארצית:

  • ניהול תחום ניהול הנגר והניקוז, בהתאם לתכניות המאושרות.
  • הנחיות לפעילות רשויות הניקוז האגניות, פיקוח ובקרה עליהן.
  • הכנת תכנית עבודה חמש שנתית, כנגזרת של תכנית האב המאושרת, והצעת תקציב למימושה.
  • סיוע מקצועי למועצת הרשות הארצית מצד אחד, ולרשויות הניקוז האגניות מצד שני, בכל הקשור לנושאים בתחום ניהול נגר וניקוז.
  • ניהול נושאי שימור קרקע, סביבה, אקולוגיה ושיקום נחלים, ותיאומם עם נושאי הניקוז השונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *






כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דוד ירוסלביץ
      סמנכ"ל בכיר לתשתיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

      מאת

      דוד ירוסלביץ
      סמנכ"ל בכיר לתשתיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר




      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ישראל סולרית או פחמית? הגיע הזמן להחליט

      איתן פרנס

      גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) את האנרגיה המתחדשת יש לראות כמכלול, כתופעה חברתית, המגייסת את משאביה מן הציבור להגשמת יעדים ציבוריים וחברתיים-כלכליים-סביבתיים. תחנות קרקעיות סולריות, שיוקמו בפריפריה, יתרמו לפיתוחה, יספקו מקומות תעסוקה, יפתחו יזמות מקומית, ויפנו משאבים והכנסה פנויה למקומות נדרשים. השימוש בקרקע לצרכים הללו אינו קריאת תיגר על ערכים מוגנים, אלא חלק מאתגר ההגנה על עולמנו

      את האנרגיה המתחדשת יש לראות כמכלול, כתופעה חברתית, המגייסת את משאביה מן הציבור להגשמת יעדים ציבוריים וחברתיים-כלכליים-סביבתיים. תחנות קרקעיות סולריות, שיוקמו בפריפריה, יתרמו לפיתוחה, יספקו מקומות תעסוקה, יפתחו יזמות מקומית, ויפנו משאבים והכנסה פנויה למקומות נדרשים. השימוש בקרקע לצרכים הללו אינו קריאת תיגר על ערכים מוגנים, אלא חלק מאתגר ההגנה על עולמנו

      גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

      שיפור איכות המים ופעולות נוספות – המפתח לשיקום נחלים

      אלון זס"ק

      גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בישראל הנחלים נהפכו ל"חצר אחורית", הזנחה והרס המערכות האקולוגיות הטבעיות הביאו, בין השאר, להכרה כי יש לשנות את הגישה לנושא הנחלים ולהתחיל בשיקומם. שיקום הנחלים הוא מהלך רחב, הנפרש לאורך תקופה של שנים רבות, והוא נוגע במגוון סוגיות סביבתיות וחברתיות שונות שעלינו לקדם ולהתייחס אליהן בבואנו לבחון כיצד אנו משקמים את נחלי ישראל כמו: מים, היבטים אקולוגיים, ניהול נגר והיבטים חברתיים. לנוכח המורכבות הגדולה של הנחלים ושל מערכותיהם חשוב לבצע את השיקום מתוך ראייה רחבה וכוללת של כל המרכיבים

      בישראל הנחלים נהפכו ל"חצר אחורית", הזנחה והרס המערכות האקולוגיות הטבעיות הביאו, בין השאר, להכרה כי יש לשנות את הגישה לנושא הנחלים ולהתחיל בשיקומם. שיקום הנחלים הוא מהלך רחב, הנפרש לאורך תקופה של שנים רבות, והוא נוגע במגוון סוגיות סביבתיות וחברתיות שונות שעלינו לקדם ולהתייחס אליהן בבואנו לבחון כיצד אנו משקמים את נחלי ישראל כמו: מים, היבטים אקולוגיים, ניהול נגר והיבטים חברתיים. לנוכח המורכבות הגדולה של הנחלים ושל מערכותיהם חשוב לבצע את השיקום מתוך ראייה רחבה וכוללת של כל המרכיבים

      גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)
      לראש העמוד