אקולוגיה וסביבה

מה היה המניע לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי?

24 ביולי, 2017

על סיפון 'בת גלים' – ספינת מחקר שמפעיל המכון לחקר ימים ואגמים בישראל, לחקר הים העמוק ולניטורו | צילום: רויטל בוקמן, בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה


מאת

אילן ניסים
ראש אגף סביבה במִנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

מאת

אילן ניסים
ראש אגף סביבה במִנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אילן ניסים – ההחלטה לבצע סקר אסטרטגי סביבתי התקבלה ב-2012 בעקבות גילויי המאגרים העצומים של נפט וגז בים (מ-2009). זהו כלי תכנוני המסייע לתכנון ולקבלת החלטות באשר לניצול משאבי האנרגיה בים. הכלי מקובל בקרב המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) וכן מומלץ לשימוש על-ידי האיחוד האירופי (בדירקטיבה 2001/42/EC) בתחומים הנוגעים לניהול אוצרות טבע ולקביעת מדיניות כוללת לפיתוחם. הסקר נועד לאזן בין האינטרס של פיתוח כלכלי לבין אינטרסים אחרים, שאחד המרכזיים שבהם הוא שמירה על הסביבה הימית.

מכיוון שפיתוח מאגרי אנרגיה יכול להיעשות רק לאחר היכרות עם הסביבה הימית, היה הכרח לערוך סקר, שכלל זיהוי פערי מידע והשלמתם. בהנחיית משרד האנרגיה ביצע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) סקר רקע בתימטרי במהלך 2012-2013, שמיפה באופן שיטתי וראשוני את המרחב הימי כולו. כמו כן, מופו באופן ראשוני בתי הגידול בקרקעית הים ובגוף המים. בד בבד עם ביצוע הסקרים והמיפוי, הוגדרה הרגישות הסביבתית לבתי גידול ספציפיים ולמרחב הימי בכלל. שילוב המידע וההכרעות יצר מפה של רגישות בתי הגידול בים. רוב המרחב הימי הוא ים עמוק, אחיד מבחינת בתי הגידול שבו. מתוך ההבנה שקיים בית גידול גדול ונרחב הוחלט שניתן לפתח חלק משטחי מרחב זה מבלי לפגוע בתפקוד בית הגידול.

המאסדר חייב לדעת מה הידע הקיים על אודות תנאי הסביבה בעת קבלת ההחלטה. יש אזורים בעולם שנחקרו בצורה נרחבת בשל פיתוח שדות נפט וגז רבים בתחומם. שם, אם ידוע שלאזור רגישות סביבתית נמוכה, לא יחייבו את היזם בתסקיר השפעה על הסביבה בשלב החיפושים, אלא רק בשלב פיתוח המאגר. מכיוון שהידע על אודות המרחב הימי של מדינת ישראל (המים הטריטוריאליים והאזור הכלכלי הבלעדי [EEZ]) מועט ביותר, פער המידע הוגדר כפער גבוה. לכן, גם באזורים שהוגדרו כבעלי רגישות נמוכה, ידרוש משרד האנרגיה מהיזם לבצע בדיקה סביבתית כבר בשלב החיפוש, וזאת משום שמידת הוודאות ביחס לידע על אודות בתי הגידול – נמוכה. במקרה כזה, אף על פי שעל בסיס המידע שנאסף אכן מתקיים איזון בין פיתוח כלכלי לשמירה על הסביבה הימית, מחייב המאסדר את זכיין החיפושים לבצע בדיקה (לפני העבודה, תוך כדי ביצועה ולאחריה).

ימים יגידו אם צדקנו או לא. עד כה, בסקרים עבור אתרים מסוימים, שבוצעו לאחר הסקר האסטרטגי, נמצא שהנחות היסוד ביחס לערכיות בית הגידול אכן היו נכונות.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אילן ניסים
      ראש אגף סביבה במִנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

      מאת

      אילן ניסים
      ראש אגף סביבה במִנהל אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      כיצד משפיע רעש ממקור אנושי על המערכות האקולוגיות היבשתיות בישראל, ואילו מהלכי אסדרה יכולים להפחית את ההשלכות השליליות של רעש זה?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      הלובסטר הים תיכוני, כפן גושמני – הידוע והנסתר באקולוגיה של מין מאוים

      אהוד שפניר

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) הכפן הגושמני, ערך טבע מוגן ומין דגל בישראל, מאוים בגלל דיג יתר, הרס בית הגידול ושינוי האקלים. שמורות טבע ימיות מוגנות נמצאו כאמצעי הטוב ביותר לשימור אוכלוסייתו ולאישושה

      הכפן הגושמני, ערך טבע מוגן ומין דגל בישראל, מאוים בגלל דיג יתר, הרס בית הגידול ושינוי האקלים. שמורות טבע ימיות מוגנות נמצאו כאמצעי הטוב ביותר לשימור אוכלוסייתו ולאישושה

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

      מה הקשר בין מדידת ריכוזי הגז הרדיואקטיבי רָדון בבתים, מדע אזרחי וניידות חברתית של תלמידים המתגוררים בפריפריה?

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)
      לראש העמוד