40 שנה במדבר: המסע המדעי שמשנה את התפיסה האקולוגית
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימוטי קפלן, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
השטחים הטבעיים בישראל תחת איום, אך מדיניות הממשלה אינה עוסקת בשימורם כחלק מהתמודדות עם שינוי האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוילפני שיהיה מאוחר מדי ‒ נקודות מפנה אקלימיות עלולות לערער את יציבות מערכות כדור הארץ
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוישני רוהטין-בליץ, גלעד אוסטרובסקי, חנוך צורף
מהפכת הניהול ביער הישראלי: כלים חדשים לעידן האקלימי המשתנה
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויהמונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוילצד ניהול העצים והיער, קק"ל מעלה לסדר היום שלה את תצורות הצומח הנמוכות שבשטחיה
גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)מה ניתן ללמוד מממצאים ארכאולוגיים של מתקני ציד על זהות בעלי החיים שניצודו בהם?
גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)כיצד שימור ושיקום של עשבי ים יכולים להניב פתרון מבוסס-טבע לאִפחות שינוי האקלים ואף לתרום לשגשוגה של מערכת אקולוגית ימית?
גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)למרות היתרונות של איקליפטוסים לנטיעות ביטחוניות ולאספקת צל וצוף, במאמר מתוארות השפעות שליליות אפשריות שלהם על שירותי המערכת האקולוגית
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבינועם בן-משה, דורון מרקל, אורית סקוטלסקי, גלעד אוסטרובסקי, יהל פורת, תמר דיין
מהו שיקום אקולוגי מוצלח? אילו עקרונות צריכים להנחות את עבודות השיקום האקולוגי בחבל תקומה?
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבילירון אמדור, הילה גיל, מוטי אלמליח, דנה גינוסר, אמיר פרלברג, אורי רמון
מה צריך לעשות כדי למנוע כניסת מטיילים לשדות?
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערביאילו נזקים נגרמו ליער בארי בעקבות ריבוי ההצתות בשנים האחרונות והמלחמה, ומהי התוכנית לשיקום היער?
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערביעופר שטייניץ, שלי אלבז, אליאב מסלטי
סקירה תמציתית של ההשפעות הפוטנציאליות הישירות והעקיפות של המלחמה על המערכות האקולוגיות בנגב המערבי
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערביעמית מנדלסון, אמיר פרלברג, אורי רמון, עומרי שליו
אירועי החודשים האחרונים הפכו את שיקום הנגב המערבי למשימה לאומית. יש לשאוף לכך שהפיתוח הצפוי במרחב יביא בחשבון את הנכסים הטבעיים והתרבותיים הייחודיים לאזור, ויאפשר שיקום אקולוגי וסביבתי של שטחים שנפגעו בפעילות צבאית ואזרחית
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערביעינב מייזליש גתי, תמר רביב, אנה טרכטנברוט, סיון גולן, דקלה ליפשיץ, אלון זינגר, תומר פארג', לין חגי
שימוש במגוון הגנטי השמור בבנק הגנים בשיקום האקולוגי של שטחים מופרים בעוטף עזה. המלחמה גרמה להפרה קשה של פני השטח, לפגיעה אקולוגית משמעותית ולסכנה לאובדן אוכלוסיות של מיני צמחים ייחודיים במערכות אקולוגיות רגישות. השבה של השטח לקדמותו תדרוש מספר פעולות שיקום אקולוגי תוך השבה אקטיבית של זרעים ושתילים לאזור
גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערביאלון רוטשילד, עתרת שבתאי, דניאל אורן, עודד סלע, ניר אנגרט, אורי פריד לנדאו, עדנה גוק, רותי יהל
מה נדרש מישראל לעשות כדי שעד שנת 2030 30% משטחי הים שבשליטתה יהיו מוגנים בהיקף ובפריסה הנאותים, בהתאם ליעדים העולמיים ולתגליות המדעיות האחרונות?
גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי
חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים
גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)יהלה דור, בן בלק, תמר רביב, אנה טרכטנברוט, רועי גוטליב, רבקה שרצקי, רעות ברגר-טל, נעם לידר, עודד ברגר-טל, יעל לנרד, נגה קרונפלד-שור
כיצד משפיע רעש ממקור אנושי על המערכות האקולוגיות היבשתיות בישראל, ואילו מהלכי אסדרה יכולים להפחית את ההשלכות השליליות של רעש זה?
גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר
גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)מוטי קפלן, מרק שטיינגאוז, נעה טל
תוכנית הפעולה מציגה מצע סדור להיערכות היער בישראל לעתיד לנוכח מגמות ותובנות שנרכשו לאורך השנים, תחזית גידול אוכלוסיית הארץ, ותרחישים אפשריים לשינוי דפוסי פנאי ונופש, אורחות החיים ועוד
גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)נריה מנשרי, גיא דוברת, עשהאל רוט, חיים גורליק, אבי פרבולוצקי, עמית דולב, מוניקה לשקוביץ מזוז
הבנת הדינמיקה בין הסביבה הטבעית ומשקי גידול הבקר והצאן היא הבסיס לדו-קיום בין חיות משק לחיות הבר. האם חיות בר ממלאות תפקיד בהעברת מחלות בין עדרים?
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)שחר בוקמן, גלעד אוסטרובסקי, אור פילק
על חשיבותם הקריטית של יערות העולם לשמירה על המגוון הביולוגי, להפחתת השפעות שינוי האקלים ולקיבוע פחמן דו-חמצני
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)ענבל שקלר, ג'קי סמולינסקי, דיויד טרופין, ג'ף בולר, ניר ספיר
זיהוי אזורים בעלי עדיפות גבוהה לשימור עבור הציפורים הנודדות, שחייבות לעצור בישראל כדי להצליח לצלוח את המחסומים האקולוגיים בדרכן לארצות היעד שלהן
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)הכחדת מיני עופות דורסים רבים בישראל נמנעת בזכות מאמץ כביר, פעולות יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. אך למרות כל זאת, עתידם לוט בערפל, בשל הסכנות ואיומים בישראל ובארצות השכנות
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר
גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)אלון רוטשילד, אשל אופיר, עתרת שבתאי, עודד סלע, דניאל אורן, יואב פרלמן
הידעת? אחד מצירי נדידת הציפורים המרכזיים באזורנו הוא מעל הים התיכון. חלק משמעותי מהנדידה מתבצע בקרבה לחוף, בגובה נמוך בלילה. איך תשפיע על הציפורים הקמת מתקנים ימיים הבולטים מעל פני המים?
גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)מרוב עצים לא ראו את היער. לאורך עשרות שנים נוטר מצאי העצים ביערות קק"ל באמצעות 'סקר מצאי', שמיפה בעיקר את צמרות האורנים הגבוהים. לאחרונה הוחלף סקר בסיסי זה במיפוי תלת-ממדי, הכולל גם את כל מה שצומח מתחת לאורנים – חורש, שיחים, צומח עשבוני וכדומה. איזו תועלת יש בכך לניהול היער?
גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)איך מדינות העולם מתכוונות לעצור את אובדן המגוון הביולוגי, להפוך את מגמת ההתדרדרות ולאפשר את שיקום הטבע לטובת בני האדם וכדור הארץ?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)מי שבנערותו 'גילה' את תחום הסביבה רק מאחר שהדיקטטורה הצבאית בארגנטינה אסרה על פעילות סטודנטיאלית, נעשה לאקולוג מוביל בעל אמביציה להשפיע על קבלת החלטות בממשלה בנושאי סביבה
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)נדב גנות, אריאל קדם, אוהד הצופה, מיכל ארז, נילי אבני-מגן
צוללים קדימה! עד כמה אנו קרובים להשגת יעד הקינון – 50 זוגות – של צולל הביצות, מין ממשפחת הברווזיים הנמצא בסכנת הכחדה מקומית?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)טוב לחיות בישראל! להוציא את הנשר והלוטרה, מצבם של עשרות מיני חיות בר שנבדקו נשאר יציב או השתפר
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)תמר רביב, דותן רותם, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממההספר הוא קריאת חובה למתעניינים בטבע של ישראל, בהיסטוריה שלה ובקשר אדם–סביבה, ולמעוניינים לראות את ישראל מזווית שטרם נחשפה
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)פרויקט תקדימי של עמותת נח לשמירה ולהגנה על בעלי החיים במתחמי התחדשות עירונית
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)בהיעדר מידע מחקרי מספק באשר להשפעת תופעת ליקוט פטריות ביערות על התפוצה והיבול של הפטריות, עולה החשש שליקוט נרחב עלול לפגוע באוכלוסיות פטריות הבר ואף להוביל לפגיעה במערכת האקולוגית של היער. לפיכך מובאים מספר כללים לליקוט מתחשב
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)ישראל נעמן, גיא שיאון, נועה שטיינר
מערת המטמון? כאשר מתגלה מערה חדשה, יש לבחון רק אם יש בה ממצאים ארכאולוגיים, ואם לאו, מותר להרוס או לחסום אותה. אילו תגליות מדעיות מעולם החי והצומח אנחנו מפספסים ואף משמידים בדרך הזו?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)יעל לנרד, גופל מורלי, אורי רול, עודד ברגר-טל
היקף הנזק הנגרם לבעלי חיים בשל רעש כבישים בישראל, כפי שנמצא במחקר זה, מעורר דאגה, ומחייב נקיטת פעולות לצמצומו בהווה ותכנון נכון יותר להפחתתו בעתיד
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)עתרת שבתאי, ארז ירוחם, הדס גן-פרקל, אלון רוטשילד
בחופי ישראל מתרחשת תופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, של התקבצות כרישים סמוך לתחנות הכוח החופיות. החברה להגנת הטבע מציעה עקרונות יסוד למתן מענה להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)יגיל אסם, חנוך צורף, גלעד אוסטרובסקי, מור אשכנזי, יהל פורת
אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)אביב אבישר, תמר מרכוס, טל לבנוני, רון פרומקין, טל אלמליח
הלגיטימיות של הכללת הדברה כימית זהירה ומדויקת בסל הכלים לטיפול במינים פולשים בשטחים טבעיים וטבעיים למחצה
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)על הסתייעות בידע המקומי בתהליכי השיקום והפיתוח של נחל תנינים וסביבותיו ותרומתה לניהול מיטבי של האגן
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלאורה משה, לירון ישראלי, תמר דיין
גישות חדשניות לניהול אגני היקוות בישראל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראללכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלירון הרשקוביץ, אביטל כ"ץ, איתי כהנא
הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלעפרי גבאי, הילה אברהם, איתי אושינסקי
להצמיח נחל – הצלחות ואתגרים בהשבת הצומח הטבעי לנחלים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלאמיר פרלברג, נאוה סבר, זאב קולר, אלדד אלרון, אסף מירוז, אריק רוזנפלד, דידי קפלן, יפתח סיני, רועי פדרמן, בן רוזנברג, יריב מליחי, דותן רותם, ניסים קשת, דנה מילשטיין, משה יזרעאלי, צביקה סלוצקי, אורלי גבישי סוטו, עובד יבין, נסים אלמון, שלום יפרח, חיים חמי, דרור פבזנר
הידברות, הגעה להסכמות וכתבי אמנה – דיפלומטיה אקולוגית על גדות הנחלים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלאביב אבישר, עודד כהן, דב גולדווין, אורי רמון, עמית מדינה, סיגל עוז, אורי מורן
הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלאורית סקוטלסקי, גלעד אוסטרובסקי, דורון מרקל
קק"ל מפתחת עקרונות וכלים לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור, כשנטיעת עצים היא רק מרכיב אחד בתוך סל פעולות שיקום הנחלים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלבחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלעדי לוי, טלי ברמן אלפורט, נועם ואן דר האל, קרני קריגל
להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)אפרת הדס, גל זגרון, ציפי סבג פרידקין, אורי נווה
בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)אמיר גלילי, חבצלת יהל, גל אורן
ביצוע התאמת תשתיות והתאמות תרבותיות ביערות הנגב יוביל לניצול מיטבי של שטחים אלה על-ידי כלל אוכלוסיות הנגב, תוך מזעור השפעת האדם
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)היער מחדש פניו – על הכשרת הדור הבא של יערניות ויערנים לניהול החורש והיער בישראל
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)מוסריות, אתיקה והומניזם ככלים להתמודדות עם מינים פולשים
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)יעל טף-סקר, עודד ברגר-טל, יעל לנרד, נעמה טשנר
רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)יהודה לוי, חיים גבירצמן, יוסי יחיאלי, אבי בורג
מה עושה נסיגת מפלס ים המלח לשמורת הטבע הייחודית שלחופו?
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין
המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)עמיאל וסל, שי לוי, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין
על תחזוקה של גג ירוק, בגינון מינימלי ובעלות נמוכה – ללא השקיה, בשכבת צמחייה מינימליסטית ובמצע רדוד – אפילו באקלים ים תיכוני
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)מיהו העץ העתיק ביותר בישראל? מה גובהו של העץ הגבוה בארץ? מה היקף הגזע הרחב ביותר?
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)עודד כהן, ז'אן-מארק דופור-דרור, אורי רמון, שני גלייטמן, אורי נווה, אנה טרכטנברוט, מיכל גרונטמן, יעל אבידן, מאור מצרפי
הטיפול בצמחים פולשים בישראל צבר תאוצה מרשימה בעשר השנים האחרונות – במה התקדמנו ומהם האתגרים המרכזיים כיום?
גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)הצצה אל מבחר תכנים בגיליון המיוחד בנושא פסולת
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתעמית דולב, בן רוזנברג, איל כהן, שמוליק יידוב
אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתמעבר לנזק אקולוגי נרחב, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתעמית דולב, רועי פדרמן, עידן טלמון
פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)רייל הורביץ, רון חן, רותם גולן, איתי רנן, עידן שפירא, כרמית איש שלום, יעל סטורץ-פרץ, נעם ויסברוד, יניב סויבלמן, אלי צעדי, טל כרם, עלי נג'ידאת, אופיר כץ, עינב מייזליש גתי, שמעון רחמילביץ', נטלי דה-פלקו, הראל דן, רפי קנט, ירון הרשקוביץ, דפי לוז, עדי וייס, נעמי גורדון, גלעד בן-צבי, אחיקם גרא, כרמל הרולד, אפרת גביש-רגב, יורם צביק, נגה קרונפלד-שור, אלה פסטרנק, שמוליק יידוב, יעל אולק, אלי חביב, פרידה בן-עמי, אופיר הירשברג, אידה רוטר, אברהם לינקולן, אריה רוזנברג, נעם לידר, אסף צוער, יהושע שקדי
נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת
לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי
מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)יעל זילברשטיין-ברזידה, שמוליק יידוב
בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ
בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)הילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו
המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. צוות מדור זרעים ומשתלות של קק"ל מאתר ברחבי הארץ עצים מצטיינים בעלי תכונות רצויות, כגון עמידות ליובש, למזיקים ולמחלות, ואוסף מהם פירות וזרעים.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)מחקרים מעריכים שבעתיד נראה יותר התפרצויות של מחלות מידבקות חדשות, ולא מהנמנע שהן יהיו גם קטלניות מהקורונה. הבנת התפקיד של מערכות אקולוגיות בריאות בהגנה מפני מגפות אלה צריכה להתבטא בכך ששמירת טבע תהפוך לסעיף מרכזי בסדר העדיפויות העולמי והלאומי
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהמיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבההניצול המוגבר של חיות בר על-ידי האדם יוצר הזדמנויות לזליגה של מחלה שיש לה פוטנציאל להפוך למגפה שתתפרץ בקרב האדם
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהמאחר שהפעילות האנושית היא בעלת עוצמה רבה, עצירתה החדה מאפשרת תגובה מהירה מצד מינים שחודרים לסביבות שנשלטות בדרך כלל על-ידי האדם. מחקר של המנגנונים המניעים תגובות אלה יאפשר לחזות תגובה במערכות שונות ולגבש תחזיות באשר לזהות המרוויחים והמפסידים ממשבר הקורונה
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבההמאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםבמסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםבין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםקשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםהתפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)אביב אבישר, רון פרומקין, דובי בנימיני
חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)שמשון בלקין, שרון יגור-קרול, יוסי קבסה,, ויקטור קורומה, טלי ספטון, יונתן ענתי, חינת זהר-פרץ, צחי רבינוביץ', עמוס נוסינוביץ, אהרון אגרנט
נמצא פתרון מבוסס מיקרוביולוגיה שמאפשר למפות שדות מוקשים כך שפינויים לא יהווה סכנת חיים
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ
במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםגדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל, תמיר קליין
תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםרננה מילבסקי, גידי נאמן, אבי בר-מסדה, רחל בן-שלמה
על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהמסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםהיחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםתורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםאלי צעדי, יוג'ין דוד אונגר, גיל סיאקי
המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםתמונה שצולמה במסגרת ספירת צבאים בשמורת עברונה, אחד מבתי הגידול היצרניים ביותר בדרום הערבה הדרומית
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםחידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםעורק תחבורה ראשי דורס את כל פני הנוף, ולא רק אותו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםגם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםשילה נבון, חיים קיגל, צח אהרון גלסר, נתיב דודאי, יוג'ין דוד אונגר
מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)מיה טבת דיין מאפשרת למותו של סודן, הקרנף הלבן האחרון בעולם, להשפיע על אירוע אישי משמח, שחל באותו היום – יום הנישואים האחד עשר שלה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ
השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)אורי רול, יונתן בלמקר, שירלי בר-דוד, רועי דור, ענב וידן, דויד זלץ, יורם יום-טוב, אירינה לוינסקי, שי מאירי, איתי רנן, אסף שוורץ, אור שפיגל, עודד ברגר-טל
אומנם שיקולי שמירת הטבע מתנגשים לעיתים עם שיקולי צער בעלי חיים, אך תופעת המינים הפולשים רק הולכת ומחריפה. עקב אי-מעש – בין היתר בשל גישות כמו 'שמירת טבע בחמלה' – הנזק שגורמים מינים הפולשים לטבע רק יחמיר
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)עוזי שמיר, נועם ורנר, נילי אבני-מגן
מיזם השבת היחמור הפרסי להרי ירושלים עולה שלב, ומספק סימנים מעודדים להצלחתו
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)תמר רביב, איילת רוזן, אנה טרכטנברוט
ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)צבי מנדל, אלכסי פרוטאסוב, עומר גולן, אסף קרואני, אביב אייזנבנד, דוד ברנד
מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)צמצום שטחי המרעה בישראל, על סיבותיו השונות, מגביל את כמות המזון העומדת לרשות הדבורים, פוגע בהתפתחות הכוורות, וגורם לדבורת הדבש לאסוף מזון ממקורות שאינם טבעיים לה, דוגמת זה שבתמונה
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)שי לוי, דפנה דיסני, מרדכי שכטר, גידי נאמן
מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)אלון רוטשילד, דיקלה זיידמן, ליהי ברקן, מיטל מנחם, יגאל אמור
לצד אסדרה ממשלתית למזעור השפעות שליליות על המגוון הביולוגי בישראל, נדרשות הטמעה של מודעות החשיבות של שימור המגוון הביולוגי מצד המגזר העסקי והקניית כלים פרקטיים לכך
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)כלים של חישה מרחוק ועיבוד תמונה, המתבססים על סריקה אווירית ועל תצלומי אוויר מזוויות שונות, יכולים לשמש אמצעי זמין ונוח לתיעוד הנזקים ולאיתור חלקות פגועות ביער בקנה מידה נרחב ותוך זמן קצר
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)בשירו של וולפסון אפשר לקרוא את השאלה: מה אני האחד יכול לעשות? אך שאלה זו שזורה בתחושת החובה לעשות את המעשה, לכתוב את השיר
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)אכלוס מאגר משמר השרון בדגים חסרי ערך מסחרי הוא פתרון מוצלח להזנת להקות שקנאים בעונת הנדידה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף, יגיל אסם
עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)גורלם של עולמות החי והצומח בעידן הנוכחי של ההכחדה ההמונית – 'האנתרופוקן' – צריך להדיר שינה מעיני כולנו. על עתידו של עולם החי של ישראל בעוד 20 שנה תוכלו לקרוא בגיליון הבא
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)אם יפלשו לבתי גידול מימיים טבעיים יהיה כמעט בלתי אפשרי למגר את התפוחונים, ומכאן החשיבות הרבה במניעת הגעתם לטבע. גם אתם הקוראים יכולים לסייע במניעת הפלישה הבאה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)גם השמירה הצמודה על הזכר האחרון של תת–המין קרנף רחב שפה צפוני לא יכלה להועיל לעד. הקרנף, סודן שמו, נפטר בקניה ב־19.3.2018, בגיל 45 המופלג
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)נגה סטמבלר, עדי לוי, גד וייס, גידי לוי, דן-רובין מילר, טל קדוש, תומר בורובסקי, אלה אלסטר
התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)רוני שושן ותלמידים, מרב לבל וין, מרגרטה וולצא'ק, יריב מליחי
האם הצלחת ההשבה של קחוון קצר-פירות, מין שגדֵל באתר יחיד בעולם, היא מקור לאופטימיות בכל הנוגע להשבה של צמחים בסכנת הכחדה בשרון?
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)קיים ספק באשר לחוסנם של היערות מעשה ידי אדם וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםכלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםדורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר
בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהתוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםדנה לוי, נעם לוין, טאקויה איוואמורה
שינויים בבתי גידול אינם ייחודיים לישראל והם מתרחשים במקומות רבים בעולם, אך פרק הזמן הקצר ומגוון בתי הגידול שהשינויים התחוללו בהם בישראל הופכים אותה לחקר מקרה ייחודי
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)אמיר גליק, דני ברקאי, יעקב קנול, ירון זיו, גיא רותם, אלי צעדי
מחקר ראשוני זה בחן כיצד עוצמות רעייה שונות משפיעות בטווח הקצר על הביומסה ועל מגוון המינים העשבוני ביער נחל אסף בצפון-מערב הנגב. במסגרת זו בוצע מחקר קצר טווח שבמהלכו נחשפו אזורים שונים ביער לטיפולי רעייה בעוצמות שונות ובמרחקים שונים ממכלאת הכבשים. כמו כן, בוצע מעקב אחר הביומסה ומגוון המינים בעונת הרעייה
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן, לאה מזור
במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)במחשבה הסביבתית נחוץ משהו נוסף, לא רק היגיון צרוף, אלא גם אמנות שמעוררת רגש. רגש שעשוי לגרום לנו לעצור לרגע, לשים לב. שימו לב כמה יפה הביטוי – לשים את הלב, לתת מקום לרגשות, לאמפתיה ולאהבה. ואולי מפה תצמח תודעה אחרת
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)14 מצלמות עם חיישני תנועה הוצבו במשך שנתיים לאורך גדר הבקר שבגבולו המזרחי של פארק רמת הנדיב, כדי ללמוד על תנועת בעלי החיים באזור ומתוך כוונה למקם בצורה מושכלת מעברי בעלי חיים
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)מהותיות היא תהליך הבחינה שכל תאגיד מתבקש לעשות בעת יצירת סדר עדיפויות בסוגיות החברתיות והסביבתיות ליישום ולדיווח. הסיבה לנחיצות תהליך בחינת המהותיות היא שבפועל, כמעט לכל תאגיד יש השפעה כלשהי, ישירה או עקיפה, על המגוון הביולוגי
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)אף על פי שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, זיהום אור פוגע בבריאות הציבור והמערכות האקולוגיות, עולה כסף רב, ומפריע לאדם לצפות בשמי הלילה. לכן, ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)ויקטוריה סורוקר, שלמה שריג, יוסי סלבצקי, אהד אפיק, יוסף קמר, איליה זידמן, שמשון שוקר, יעקב קנול, אלי צעדי
מטרת המחקר הייתה זיהוי חומרי ההדברה הנמצאים בסביבת הכוורות ובחינת הקשר בין נוכחותם וריכוזם למצבן של דבורי הדבש כמייצגות את כלל המאביקים
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)תורת ניהול היער בישראל של קק"ל, מניחה בסיס מקצועי מחייב לניהול בר-קיימא של יערות ישראל, וקובעת שמטרת-העל של היער היא אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לרווחת החברה. המאמר מתרכז בהכנת תכנית האב ותכנית הממשק הרב-שנתית
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)רשות הטבע והגנים ומתנדבים השיקו לאחרונה מיזם לשם הובלה דחופה של חיות בר פגועות לבית החולים לחיות בר: בעת הצורך יוצרים קשר עם מאגר מתנדבים כדי לאתר מי מהם יכול להסיע את בעל החיים הפגוע
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)Aganetha Dyck, אמנית קנדית בת 80, זכתה לתהילה בשל עבודותיה הנעשות תוך שימוש בדבורים, המכסות בדונג חפצים שהיא מניחה בכוורות
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)יהונתן בר-יוסף, דותן רותם, נעם לידר, אסף צוער, עמוס סבח, עופר שטייניץ
תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחסביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחדנה מילשטיין, אבי אוזן, אלדד חזן, נעם לידר, עמוס סבח, רונה נשר, ניסים קשת
שמורת עינות צוקים, שלחופו הצפון-מערבי של ים המלח, היא נווה מדבר שתומך בחברה של צומח וחי ייחודיים לאזורי מלחה. כתוצאה מנסיגת ים המלח חלים בשמורה תהליכים שמאיימים על יציבות המערכת האקולוגית. פעילות רשות הטבע והגנים כללה טיפול בבית הגידול באמצעות יצירה של גופי מים חדשים והעברת הדגים אליהם. תהליך זה הוגדר כהצלחה הנדסית משמעותית
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחהמלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחשמעון דניאל, עזרי אלון, דלית גסול, דב ליטבינוף, אריה כהן
ממשלת ישראל החליטה בשנת 2012 על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי של ים המלח, ברצועה באורך של כ-2 ק"מ, באזור שבין מתחמי המלונות הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר. במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות כמות חדרים ובתי מלון שתכפיל את מספר החדרים הקיימים באזור כיום
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחהאתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתערים רבות בארץ ובעולם מקדמות מהלכים של שיקום, שימור ומתן הגנה למערכות אקולוגיות כאמצעי לצמצום ההשלכות השליליות של תהליך העיור. הרעיון של שמירה על אתרי טבע למען הציבור יושם בשנים האחרונות בנתניה
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתהראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין
גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתטעון שיפור – מדדים להערכת קיימות עירונית
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתעינב מייזליש גתי, סיון גולן, דקלה ליפשיץ, אלון זינגר, דנה בר, תומר פארג', ארז רחמים, דפנה כרמלי
ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתתמיר קליין, רולף זיגוולף, כריסטיאן קירנר
נסו לדמיין עץ המוסר כמויות גדולות של פחמן לעץ אחר. כיצד זה ישנה את החשיבה שלנו על מַחזור הפחמן של היערות, מאגר הפחמן הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ?
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתSara Sáez-Almendros, Biel Obrador, Anna Bach-Faig, Lluis Serra-Majem
ההשלכות הסביבתיות של מערכות מזון משפיעות על סדר היום של בריאות הציבור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנתח את הקיימות של התפריט הים תיכוני אצל אוכלוסיית ספרד, וכן להשוות בין המדרך הסביבתי של התפריט הספרדי הנוכחי לאלה של התפריט הים תיכוני ושל תפריט מערבי אופייני
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתעמית דולב, דרור קפוטא, עידן טלמון, אלון רייכמן, יהודה יהודה, חווה גולדשטיין, רוני קינג, דויד זלץ
אוכלוסיות יתר של תנים מאיימות על יציבות המערכת הטבעית, גורמות נזקים לחקלאות, ומקֵלות על הפצת מחלת הכלבת. בשנות ה-90 חל גידול ניכר בטריפות של בקר וצאן בגולן, לצד ירידה חדה בגודל אוכלוסיות הצבאים. דילול נרחב של תנים בגולן לא הוביל לירידה בהיקפי הטריפה ולהתאוששות הצבאים. במחקר שלפניכם נבחנה השפעת ממשק מקורות המזון על אוכלוסיות התנים
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתניהול הנתונים בזמן אמת מאפשר לאפיין מבעוד מועד עונות ואזורים שצפוי בהם עומס של מינים מתפרצים, ואף לחזות את המאמץ הנדרש לשם ויסות האוכלוסיות. שינוי זה יאפשר לאפיין מחדש את מדיניות רשות הטבע והגנים בנושא ציד, שמטרתו העיקרית היא הקטנת אוכלוסיות של מינים מתפרצים ומינים פולשים
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)תכנון חכם ויעיל יותר של תאורת רחוב וכביש בשטחים הפתוחים, באופן שאינו מסכן את בני האדם, יכול לצמצם במידה רבה את חשיפת בעלי החיים לזיהום האור
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)בהקשר לשיח בדבר הפליטים האפריקאים בישראל, יש להתייחס גם למונח פליטוּת אקלים. עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)יקיר פרייזלר, אייל רוטנברג, ניר הר, יצחק משה, שמואל ספרינצין, ז'וזה גרינצוויג, דן יקיר
תמותת עצים נרחבת נצפתה בקיץ 2010 ביער יתיר. תבנית התמותה הובילה למחקר השוואתי ביער בין החלקה והעץ לשם זיהוי הגורמים המסבירים תופעה זו. מהמחקר עולה כי לתנאי בית הגידול ישנה חשיבות גדולה לשרידות העצים בתנאי יובש. בית הגידול המיטבי מאפשר שימור של לחות הקרקע, וכתוצאה מכך, את צבירת הביומסה ההכרחית לשרידות העץ
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)היא-לי בונפיל, שמעון לביא, בני אבידן, סוהיל זיידן, אביב אייזנבנד, יאיר מני, יוסי יניב, איריס ביטון, רוני וולך, מנחם מושליון, גיורא בן-ארי
בעקבות תחזיות אקלים המנבאות שינויים בתדירות המשקעים ופריסתם והתחממות, ובעקבות דיווחים על אודות התייבשות עצי יער בארץ ובעולם, גובר הצורך בהבנת מנגנוני הישרדות של עצים ביובש ובמציאת טיפוסים עמידים ליובש
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)היחמור הפרסי הוא יונק גדול ואצילי ממשפחת האיילים, היחמורים נכחדו מהטבע בישראל כבר לפני כמאה שנה עקב ציד בלתי מבוקר. בשנות ה-70 הקימה רשות הטבע והגנים גרעין רבייה של יחמורים פרסיים בחי-בר כרמל, וממנו מושבים בעשרים השנים האחרונות יחמורים לטבע
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)כיצד מוצאים בעלי חיים את מזונם? עבור נשרייים הניזונים באופן בלעדי מפגרים בינוניים-גדולים, אתגר מציאת המזון מודגש במיוחד. ליעילות שיחור המזון של מינים אלה חשיבות רבה גם עבורנו בני האדם, מאחר שהנשריים מספקים שירות חיוני של המערכת האקולוגית – תברואה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)מתחילת המאה כוללת תכנית הפעולה של רשות הטבע והגנים לשימור צמחים בסכנת הכחדה שני מרכיבים עיקריים: שימור באתר, כלומר בבתי הגידול שהצמחים גדלים בהם, ושימור מחוץ לאתר, כלומר במתקני שימור מחוץ לבית גידול
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)פיקוס אינו נמנה על הצמחים המאופיינים כצמח פולש, שכן מערכת ההאבקה שלו מורכבת ודורשת מאביק ספציפי שלא קיים בארץ. עם זאת, העצים יוצרים מטרד המתבטא בזיהום רחובות העיר, ויוצרים גם איום לסביבה הטבעית − שינוי שיווי המשקל הטבעי
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)נועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי
עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)אמיר ארנון, הילה שמון, אוהד הצופה
סיפור מקרה זה, של פרט שגודל בשבי לפני השחרור לטבע, שרד זמן לא מבוטל, ועבר מרחקים גדולים, מעודד מאוד, ומעיד על שרידה בתקופה הקריטית של תחילת החיים העצמאיים, ועל הצלחה של הטיפול ושיטת האקלום והשחרור
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)אליאב שטול-טראורינג, עידו אביאני, דרור אבישר, נירית ברנשטיין
בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסייה ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. בעקבות זאת, גברה המודעות לצורך בניהול מיטבי של משאב המים, ופורסמו מחקרים רבים המעודדים ניהול בר-קיימא של משאב זה. אחת השיטות שהתפתחו היא שיטת מִדְרַך המים, המאפשרת כימות של השפעת פעילות האדם על מקורות המים
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)להבנתנו ברשות הטבע והגנים, כאשר התקבלה החלטת הממשלה מינואר 2009 שקבעה יעד שלפיו 10% מייצור החשמל הכולל בישראל בשנת 2020 יהיה באמצעות אנרגיה מתחדשת, מהם 800 מגה-ואט מהרוח, לא נשקל המחיר הסביבתי-אקולוגי של יישומה של טכנולוגיה זו בשטחה המצומצם של ישראל
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)על אף התדמית הנקייה של טורבינות רוח, פעילותם של מתקנים אלה פוגעת בבעלי כנף. בחודשי הנדידה עוברים בשמי ישראל מאות מיליוני בעלי כנף בנדודיהם. ישנה חשיבות לשמירה על המגוון הרב של בעלי הכנף היציבים והחולפים בישראל, שעולה בסדרי גודל על שטחה או על מספר תושביה
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)הכחדת מינים היא מהפגיעות הבסיסיות ביותר של האדם בטבע. בשנים האחרונות הולכת ומתעצמת התדלדלות אוכלוסיות של מיני מאביקים שונים, ובעיקר של דבורת הדבש, עד כדי הכחדה
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)מטרת המחקר היא לימוד מגמות ועקרונות בתפרוסת של תצורות וטיפוסי הצומח באזור, בעיקר של היער והחורש, והבנת התהליכים המתרחשים בבתי הגידול כהסבר לתפרוסת זו, כחלק מרכזי של המערכת האקולוגית
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)תצפיות שהראו התפשטות מהירה של המין הפולש שיטה כחלחלה בשמורת נחל שורק, הביאו בשנת 2007 להחלטה לפעול לסילוקו מהשמורה. הספקות לגבי היכולת להצליח להיפטר מפולש זה היו רבים. למרות זאת, כשש שנים מתחילת הפעילות - כמעט שלא ניתן למצוא שיטה כחלחלה בשמורת נחל שורק
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)עמיר מור-מוסרי, סטאפן לואי, פועה בר (קותיאל), אריה בודובסקי
במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)פרט מתוך תערוכת 'חי צומח דומם' שהוצגו בה עבודות של תלמידי בצלאל מהמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. הפרויקט נערך בשיתוף החברה להגנת הטבע
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)מיכאל ספרינצין, ג'ניה דניסיוק, אירה מור, יוהנס גואנין, יניב זליג, טיילור ווילסון, יגיל אסם
ניטור ארוך טווח ביערות האורן הבוגרים יתרום לזיהוי המגמות המתרחשות בצומח היער ולהבנת הקשר בין הדינמיקה של הצומח לבין תנאי הסביבה
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)דניאל בנדרסקי, טטיאנה פרבוליובוב, רחל קרליבך
בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)אלון זינגר, תומר פארג', אלכסנדרה קרן, מאיה אבוטבול, ליאור כהן, סיון גולן
לאחר שהושלם פתרון פרוטוקול ההנבטה של המין, ניתן להרחיב את השונות הגנטית של אוכלוסיות הבר בהוספת פרטים חדשים, מהלך שיבטיח את שרידות האוכלוסייה ואת התבססותה לאורך זמן
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)תמיר קליין, עידן שפרינגר, בן פיקלר, גיל אלבז, שבתאי כהן, דן יקיר
לנוכח הציפייה להחרפת משבר המים ותכיפות הבצורת באזור, בא מחקר זה לבדוק את צריכת המים של שני המינים בתנאי שדה ובמהלך השנה. השערתנו הייתה כי לאורן ירושלים קצבי דיות נמוכים יותר ויעילות ניצול מים גבוהה יותר מאשר לאלון המצוי
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)בעקבות ייבוש אגם החולה חווה קיבוץ חולתה משבר חברתי, בעוד ביסוד המעלה הסמוך בירכו על השינוי. מטרת המאמר היא להבין באמצעות מחקר היסטורי-סביבתי מדוע הגיבו תושבי היישובים הללו באופן שונה לאותו שינוי סביבתי
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)אהד אפיק, חזי גלעדי, איתי לחמי, אירינה בן אבי, דבורה דיאס, אלון בר, משה גבריאל, טל וינברג, גדיאל ורשבסקי, אירינה זונשטיין, ערן חקלאי, יואב לוסטיגמן, ליאורה סטודנטסקי, עבד סיראטי, פואד עקאד, אורי שלום, תמר יגר, לאור אורשן
בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)הטבע הוא מקור ידע לפתרונות תכנוניים המעשירים תפיסות וידע של מהנדסים ומתכננים. התבוננות בטבע מזמנת צורת חשיבה אחרת לגבי האופן שאנו מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי המוצרים שאנו משתמשים בהם
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)בקיץ 2013 נהרסו שניים ממוצבי תל-ישמעאל בפתחת עמק בית שאן. הרס המוצבים, שיצאו מכלל שימוש, הביא לקבורתם בחיים של מאות עטלפים מהמין פַּרְסַפּוֹן, ששכנו במוצבים הנטושים
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)סשה פקרסקי, אלון אנגרט, רן נתן
מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את אזורי הקינון של העגורים שחורפים וחולפים בעמק החולה. ידע מסוג זה יסייע לתכנן ולפתח תכניות ממשק יעילות
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)יוג'ין דוד אונגר, אייל רוטנברג, נעמה רז-יסיף, שבתאי כהן, דן יקיר, גבריאל שילר
אירועי הבצורת בעשור האחרון שגרמו לתמותת עצי יער, והתחזיות לאקלים יבש יותר הגבירו את הדאגה לגבי קיימות היער הנטוע בישראל. דילול העצים צפוי לשפר את משק המים ביער, אבל מהי הצפיפות הרצויה של העצים?
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)גבריאל שילר, גלינה שקלר, לאוניד קורול
מאמר זה מסכם ממצאים ממחקר גנטי ראשוני ויחידי בקרב שלושה מיני אלונים הגדלים בחבל הים תיכוני בארץ. תוצאות המחקר מעידות על המגוון הגנטי בקרב מיני האלונים, ומציעות אוכלוסיות נבחרות בקרב כל מין ומין, שמהן רצוי לאסוף חומר ריבוי איכותי לנטיעות
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)יערני קק"ל יעמלו עוד כשלוש שנים לתקן את הנזקים שגרם השלג הכבד של דצמבר 2013 ביער ביריה וביער ירושלים. מאות אלפי עצים קרסו או נשברו תחת כובד משקלם של הפתיתים הלבנים, ונזקים כבדים נגרמו לחניונים ולדרכי היער
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהים התיכון עבר במאה האחרונה, ובייחוד בעשורים האחרונים, שינויים מרחיקי לכת. מאות מינים זרים חדרו מים סוף לאזורנו, ואוכלוסיות של מינים מקומיים רבים קרסו. יש מחסור עצום בידע, דבר הפוגע ביכולת לחזות את עתיד המערכת ואת יכולת ההתמודדות שלה עם שינויים אלה, ועל כן יש צורך דחוף לבצע ניטור מקיף וארוך טווח של המגוון הביולוגי בים התיכון, וכן לקיים מחקר מלווה להבנת התהליכים האקולוגיים בו
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןקרן מאור-לנדאו, פיורלה פרדה, סטפנו גופרדו, צבי דובינסקי, אורן לוי
עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד. בניסוי שנערך לאחרונה נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים ועלייה בטמפרטורה על תפקוד אלמוגים ועל שרידותם בים ובמעבדה
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןמגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהתובנות המתפתחות בעקבות מחקרים מעצבות בהדרגה תפיסות חדשות באשר למטרות הייעור ולאופן ניהול היערות הנטועים, ומובילות לגיבוש מדיניות ייעור עדכנית
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)צילום רנטגן וצביעה דיגיטלית שבוצעו על-ידי Arie van't Riet, פיזיקאי רפואי הולנדי, המיישם את הידע המדעי שרכש לטובת יצירות אמנות
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)נעם בר-שי, אבי שמידע, גיא בלוך
בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)אורן שלף, ארנון דג, שמעון רחמילביץ'
ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)דילמת החדשנות מתייחסת לאי-ודאות חמורה ביחס לבחירה בין חלופה מוכרת לחלופה חדשנית. הכלי המוצג במאמר יכול לסייע בהחלטות רבות בתחום ניהול משאבי טבע וסביבה, שבחירה בין החלופות בהם מאופיינת באי-ודאות חמורה ומובנית
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)יוני וייץ, אבי פרבולוצקי, יפית כהן
שאלת ההתערבות בתהליך מעלה לדיון את מקומם של עצי אורן ירושלים בנוף ארצנו – מין פולש או מין שהושב לארץ?
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)מיגור הארבה – המטרה הייתה למנוע את כניסתם של הנחילים לאזור החקלאי הירוק של ישראל תוך ניסיון למזער את הנזק הסביבתי
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)זאב שטסל, מידד קיסינגר, אבינועם מאיר
כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות של ערים על הסביבה ולצמצם אותן יש צורך לנתח ולאמוד את מידת התלות וההשפעה העירונית על הסביבה
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)מהן הסוגיות העיקריות שעיצבו לאורך השנים את תפיסת ניהול היערות בישראל?
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)משה גפן, אורן סונין, דני גולני
האם השינויים במפלס האגם גורמים נזקים קשים לאגם ולדגה?
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)הזרזירים הם אוכלי כול, המסתגלים למיני מזון שונים במהירות, ואינם נרתעים מהאדם. תכונות אלה הופכות את המטמנות לאתרים פופולריים בקרב הזרזירים
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)קרלי גולודיאץ, מרסלו שטרנברג, חיים קיגל, ברטרנד בוקן, עמית דולב, ליאת הדר, זלמן הנקין, אלי צעדי, יצחק בצלאל, אמיר ארנון, נעם זליגמן, יוג'ין דוד אונגר
שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)עצים מסוגלים להפחית את ריכוזיהם של מזהמי האוויר בעיר, אך קיימות גם השפעות שליליות לנטיעתם. סקירה זו מציינת את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כדי להגיע ליכולת הפחתה מֵרבית של זיהום אוויר בעזרת עצים
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)בעקבות התנוונות ותמותה של אורן ירושלים ביערות נטועים מבלי שנמצאה לכך סיבה אקולוגית ברורה וחד-משמעית, החל מחקר גנטי מתקדם במין זה על פני מרחב תפוצתו באגן הים התיכון
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)נחיל ארבה בפתחת ניצנה, 5.3.2013. ליקוט חגבים לאכילה בהמלצת העובדים מתאילנד. התמונה זכתה בתחרות שנערכה בחסות אקולוגיה וסביבה. צילום: איתי רובין
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)זכר בוגר של צבי ישראלי על רקע מחלף גולדה מאיר בירושלים. צילום: עמיר בלבן
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)יעל הלפמן כהן, מאיה מילרד גבעון
תחום ה-biomimicry מזוהה כאחד מבסיסי הידע המניעים את גל החדשנות המקיימת, מאחר שהטבע הוא מקור לפתרונות מפתיעים, חדשניים ויעילים, שמותאמים לסביבתם הטבעית וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)יגיל אסם, דוד ברנד, ישראל טאובר, אבי פרבולוצקי, חנוך צורף
תורת ניהול היער החדשה מכירה בצורך בשינויים באופן ניהול היערות ובעיצובם, בהתאם למיטב הידע המתפתח בתחומי היערנות, האקולוגיה, החברה והכלכלה
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר, אוהד הצופה
הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהצפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ בישראל מאיימים על המגוון הביולוגי. במחקר זה נבחנה האפשרות להקים ברכת חורף בשטחים חקלאיים כדי למשוך מגוון מינים וליצור בית גידול מתאים
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהאיריס שינבאום, זלמן הנקין, חיים קיגל, יהודה יהודה
השימוש ברעייה מבוקרת נעשה בשנים האחרונות כלי יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השפעת לחצי רעיית בקר על המבנה ועל ההרכב של הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשותו מזריעים, תוך בחינת השפעות הגומלין על גורמים ביוטיים, אביוטיים וממשקיים
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהתמונות המחברות בין סוגיות פילוסופיות-אקולוגיות-מדעיות לשאלות פיוטיות ביחס לחיים, לזמן ולסקלות גודל
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהמרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני, ירון טיקוצ'ינסקי
משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהיואב מוטרו, מוטי צ'רטר, דן אלון, שאול אביאל, קובי מירום, אורי פלג, סאמח דראושה, נועם וייס, אמיר עזר, עדו קן, שלמה קפואה, יוסי לשם
הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהמטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהאלעד חיל, דייגו סרקוביץ', יובל גוטליב
שימוש בהדברה ביולוגית של זבובי הבית והשוקיים באמצעות צרעות טפיליות
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהגיא רותם, עמוס בוסקילה, ירון זיו, איתמר גלעדי
המאמר דן בתרומת כתמים טבעיים - מערכות טבעיות מקוטעות בלב הסביבה החקלאית - לפיזור זוחלים ולהפצתם במרחב
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהרבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבההמדינה יודעת לשמור היטב על גבולותיה ולהגן על עצמה מפני פלישות אויבם, אך איך אנו מגִנים על ארצנו מפני פלישות ביולוגיות?
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)מינים פולשים פוגעים בבתי גידול טבעיים, בחקלאות, בבריאות האדם ובמגוון המינים/ חיזוי אזורי תפוצה של מינים פולשים מסייע למניעת התפשטותם
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)הצמח טיונית החולות מתפשט בקצב מהיר בחולות מישור החוף, ונחשב פולש בישראל המאיים על שימור מיני החי והצומח האופייניים לבית הגידול החולי
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)רחלי שוורץ-צחור, ליאת הדר, אבי פרבולוצקי
עקב התדלדלות מגוון המינים מקודמת אסטרטגיה עולמית לשימור מינים, שהובילה ליוזמה מקומית לשימור צמחים נדירים בפארק רמת הנדיב
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)מיכאל דורמן, טל סבוראי, אבי פרבולוצקי
תמותת יער בקצב גבוה מבעבר, המיוחסת לשינוי האקלים, נצפית במקומות רבים בעולם. תופעה זו מושפעת מגורמי סביבה רבים, ותוצאותיה ניכרות, על פי רוב, זמן רב לאחר אירוע עקה, ומתפרסות על פני שטחים נרחבים. חישה מרחוק היא כלי מתאים למשימה, שכן בעזרתה ניתן לנטר מדדי יער בעלי משמעות פיזיולוגית בקנה מידה מקומי ואזורי ולאורך תקופות ארוכות
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)קרלי גולודיאץ, חיים קיגל, מרסלו שטרנברג
התאוששות מהירה של צמחייה לאחר מרעה מצביעה על יציבות המערכת האקולוגית בפני רעייה, כנראה בעקבות ההיסטוריה הארוכה של הרעייה באזור כולו
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)אסף ענבר, מרקוס לאדו, מרסלו שטרנברג, מני בן-חור
שרֵפות יער הן תופעות שכיחות באגן הים התיכון, ושכיחותן ועוצמתן גדלו בעשורים האחרונים. השרפות משפיעות על יציבות מבנה הקרקע, ועל כן יכולה להיות להן השפעה גם על הסחף קרקע
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)נעמה ברג, אורית גינזבורג, אבי פרבולוצקי
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועל כן, על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל מופעלת שורה של איומים ולחצים. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הציבורית והיא דורשת שמירה וניהול נכון של ערכי טבע וצמצום הפגיעה בהם. לשם כך נדרש מעקב אחר מצב ערכי הטבע ותיעוד של שינויים החלים בהם בעקבות השפעתם של גורמים שונים
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)אבדן של שטחים פתוחים וקיטועם הם הגורם הראשון והעיקרי לפגיעה החמורה במגוון הביולוגי ולהכחדת מיני חי וצומח בעולם, וגורם עיקרי להרס בתי גידול ולפגיעה בשירותי המערכות האקולוגיות, החיוניות לקיומו ולבריאותו של המין האנושי
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)בד בבד עם צורך בשדרוג של החקיקה ומערך המניעה של חדירת פולשים לישראל, קיים צורך בבנייה של יכולת ניטור וטיפול מהיר במוקדים חדשים של מינים פולשים, עוד בטרם התבססו בשטח הטבעי
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)סלעית קרק, נעם לוין, אורי שיינס
פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)ניב דה-מלאך, יוג׳ין קנדל, הילרי פוט, רפי יונתן, דני ברקאי, עזרא בן משה, חגית ברעם, חיים קיגל
המחקר בדק את ההשפעה של רעייה ושל שנות בצורת על כיסוי השיחים הנפוצים בשטח צחיח למחצה
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)חדירת חתולים למערכות אקולוגיות טבעיות – תמרור אזהרה אקולוגי
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)יש קשר בין השינוי במשטר הגשמים באזור הר הנגב לבין הצניחה בגודל אוכלוסיית טחבן המדבר שם. המשך המגמה של ירידה בכמות הגשמים ועלייה בתדירות הבצורות עלול להביא לפגיעה באוכלוסיית טחבן המדבר, לעלייה במליחות הקרקע, וכתוצאה מכך גם להפחתת פוריות המערכת האקולוגית
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)גופים ציבוריים, חברות ואנשים פרטיים בעלי נכסים קרקעיים נוטים להגן עליהם מפני הפרעות שונות בעזרת גדרות, ועושים זאת גם אם שטחים אלה שייכים לכלל הציבור. יש לווסת את הקמת הגדרות כך שיוקמו רק במקומות שהדבר הכרחי בהם, ולפקח על כך שכאשר ייבנו גדרות, הדבר ייעשה באופן שימזער את הפגיעה במעברי בעלי חיים ובמטיילים
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)גלית הרמן, לארי שור, יוסף שטיינברג
שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל
אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבהילה שגיא, דניאל אורנשטיין, אלי גרונר, אביגיל מוריס, מרג'ורי סטרום, יודן רופא
שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבעודד פוצ'טר, ירון יעקב, לימור שעשוע-בר, שבתאי כהן, יוסי טנאי, פועה בר (קותיאל)
ההשפעה של שטחים עירוניים המכוסים בצומח על אקלים של עיר מדברית, וההבדל בין מיתון הטמפרטורה לבין מיתון עומס החום
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבכריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבאלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת
במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבמטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)גיא דוברת, אבי פרבולוצקי, גידי נאמן
המאמר מציג מחקר שבדק ומצא כי חזירי הבר מפיצי זרעים של מיני צמחים שונים באזור החורש הים תיכוני בישראל, בצורה יעילה ולמרחק גדול, באמצעות מנגנונים של הפצה פנימית ושל הפצה חיצונית. המאמר מקשר בין תרומתם של חזירי הבר להפצת זרעים לבין הפוטנציאל שלהם לתרום לשימור מינים, ובכך חשיבותו
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)שירה שלי, לנה ז'בלב, ורד זיסו, פועה בר (קותיאל)
יחסי הגומלין בין תכונות הקרקע לצומח בולטים במיוחד באזורי דיונות יובשניים למחצה, ובאים לידי ביטוי במשובים הביופיזיקליים, שהם גורמים מכריעים בקביעת רמת הייצוב של הדיונות. המחקר התבצע בשמורת ניצנים, ובמהלכו נבדקו כמות הנשר ליחידת שטח, המוליכוּת ההידראולית (קצב חלחול המים בקרקע), צבע החול (מדד של בהירות ורוויה) ולחות הקרקע
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)מיצג "ביוספרה פרטית" של האמנית Bell Vaughn הבוחן את האפשרויות והפרדוקסים הטמונים ביחס האדם לסביבתו
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)גלעד וייל, דותן רותם, נועם לוין
בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)נתיב דודאי, דוד חיימוביץ, מני בן-חור
שורשי צמח הווטיוור משמשים להפקת שמן אתרי לתעשיות הבושם והקוסמטיקה, אך בשנים האחרונות נבחנו בארץ מגוון שימושים בצמח שיש בהם תועלת סביבתית: ייצוב ושימור מדרונות וגדות נחלים, מניעת סחיפת קרקע וניקוי קרקעות
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)בעבודה זו נחקרו לראשונה קבוצות נמלים בפסי אש עזובים של יערות קק"ל, סביבה שהופרעה על-ידי האדם. פסי האש משמשים מסדרונות אקולוגיים למעבר מיני נמלים מאזור אחד למשנהו. מומלץ לשמר את פסי האש כדי לשמור על מגוון בתי גידול בתחום היער, ולהגדיל את מגוון חסרי החוליות ביערות קק"ל
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר
שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)אסתר הביצות, צמח ביצות נדיר, נמצא לאחרונה במעיינות תמסח, אחרי שלא תועד מאז שנת 1986. גילוי מחדש בטבע הוא הוכחה ניצחת לכדאיות ההשקעה הרבה שבפעילות הגן הבוטני
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)מוטי קפלן, נירית ויטמן, דותן רותם, ז'אן-מארק דופור-דרור
מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)גיא דוברת, אבי פרבולוצקי, גידי נאמן
השפעתם של חזירי הבר על שטחים חקלאיים ואף בתוך יישובים כפריים מוכרת כמזיקה, ויש להם יכולת להפר את האיזון של המערכת האקולוגית ואף לשנותה. במחקר שנערך בפארק רמת הנדיב שבדרום הכרמל, נבחנה השפעת הנבירה בקרקע על הצמחייה העשבונית הים תיכונית. נמצא שבעוד שהנבירה בולטת מאוד בנוף ואף משתרעת על פני שטחים נרחבים, הרי שהשפעתה האקולוגית על הצמחייה העשבונית הייתה קטנה בלבד, ואף נמצאה בה תועלת מבחינת שימור מגוון מיני הצומח העשבוני
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)האקדמיה היא הגוף הבכיר במדינה בענייני מדע, והיא מופקדת על טיפוח המדע, על קידומו ועל ייעוץ לממשלה בסוגיות של מחקר ותכנון מדעי שיש להן חשיבות לאומית. אחת הסוגיות הבוערות כעת היא שמירת הסביבה וקיימותה, למעננו ולמען הדורות הבאים
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)משנת 2009 מבצע מרכז הצפרות הישראלי סקר עופות דוגרים בערבה ובנגב, בתמיכת רשות הייעור האמריקנית. מטרות הסקר התלת-שנתי הן ליצור מסד נתונים מבוסס המתאר את חברת העופות הדוגרים בערבה, ובאמצעותו לתאר את מצב המערכות הטבעיות. מידע זה יסייע לגופים מקבלי ההחלטות לשמור בצורה טובה יותר על המערכות הטבעיות ועל המגוון הביולוגי באזור
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)אביגיל הלר, סימה קגן, פבלו צ'רקסקי, מושיקו רז, עמוס בן-לב
יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)איתי רנן, אמנון פרידברג, אלי גרונר, פועה בר (קותיאל)
הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)ישראל מקובלת מזה שנים כעשירה במיני בעלי חיים. במחקר של רול, מאירי וסטון נמצא כי ישראל עשירה רק במיני זוחלים אך לא במיני עופות, יונקים ודו-חיים, ואינה כה עשירה במיני בעלי חיים. עם זאת, לטענת פרופ’ יוסף הלר, ישראל כן עשירה במיני בעלי חיים, אך יש להשוותה לארצות (לא טרופיות) שגודלן דומה
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)מערכת אקולוגיה וסביבה, דן יקיר, דוד ברנד
התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)“התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי
בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)מטרת המאמר היא להציע גישה לתיאור מערכות אקולוגיות: גישת המרקמים האקולוגיים. גישה זו מתארת מערכת אקולוגית כרשת רבת תהליכים, פשוטה יחסית, המקשרת בין המרכיבים הביוטיים וההיבטים הביופיזיקליים של מבנה המערכת ותפקודה. המאמר מבסס את הגישה המרקמית על מודל אקולוגי של צפון הנגב, הנשען על מחקרי שדה ארוכי טווח
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)זלמן הנקין, ניר עצמון, יהודה יהודה, חוה אהרון, מיכאל וינברג, יוסי קרני
בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר
בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)