אקולוגיה וסביבה

הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה

5 בפברואר, 2012

שדה סולָרי של חברת האנרגיה ערבה פאוור, קיבוץ קטורה | צילום: איתמר גרינברג


מאת

עדי וולפסון
המרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

מאת

עדי וולפסון
המרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

הנגב, ששימש שנים ארוכות החצר האחורית של מדינת ישראל, משנה את פניו. מעבר בסיסי צה"ל דרומה, הקמה של מפעלים חדשים, פריסה של תשתיות תחבורה ומגוון פרויקטים ייחודיים ומיזמים בפיתוח עירוני, בתרבות ובאיכות הסביבה מציגים מודל חדש להפרחת השממה וליישובה. אולם ההגשמה, הלכה למעשה, של חזון בן-גוריון מחייבת לחבר באופן מושכל בין היסטוריה, מורשת ונופי בראשית לבין פיתוח מודרני ועתידני, ובעצם בין ירוק כפשוטו וירוק במהותו. הדרך המרכזית לעשות זאת ולהוביל את הנגב אל האתגרים הגדולים העומדים בפניו היא להכריז על הנגב כאזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה. 

צמיחה ירוקה מתייחסת לגידול ולהרחבה של האפשרויות במשק תוך שקלול של היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים גם יחד. צמיחה שכזאת מבוססת על פיתוח ארוך טווח ומקיף, המבטיח רווח לצד רווחה, ומפחית את הפגיעה במשאבי הטבע ובסביבה. לאחרונה החליטה הממשלה לגבש תכנית מקיפה לצמיחה ירוקה בישראל, שתכלול עקרונות לפעולה לצד כלים ליישום התכנית בשטח. הכרזה על הנגב כאזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה תְּפַתח את הכלכלה המקומית, תוביל להעלאת רמת החיים, איכות החיים ואיכות הסביבה לצד שמירה על נופי בראשית ואוצרות הטבע, ותביא עִמה הזדמנויות חדשות לכלל האוכלוסיות באזור.

אחד המבחנים הגדולים ביותר של פיתוח הנגב הוא דווקא מבחן השימור – שימור של אתרים היסטוריים ואתרי טבע ייחודיים, שימור של שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי ושימור של האוויר הצח והשֶקט. התחזיות הצופות גידול אוכלוסין משמעותי בנגב, מחייבות לחזק ולעבות את הערים הקיימות ובעיקר את מרכזיהן, ולהשאיר לטבע את המקום להמשיך ולקיים את חיינו. לשם כך דרוש תכנון עירוני מקיים, המשלב בין מכלול הצרכים של חברה מודרנית לבין האקלים והנוף של הנגב, כדי להקים בו נווי מדבר עירוניים. פרויקטים של השבת קולחים להשקיה בעיר, שימוש בצמחייה מותאמת למדבר, נטיעת עצים המשמשים לנוי אך גם לקליטת פחמן דו-חמצני, סינון אוויר והצללה או שימוש במרחב העירוני להצבת מתקנים לאנרגיית שמש, הם רק מספר דוגמאות לניצול מושכל של משאבי הטבע המקומיים. 

לצד אלו, הנגב משווע למספר עוגנים שיצעידו אותו קדימה. הקמת חממה בין-לאומית לטכנולוגיות נקיות (cleantech) בנגב, לדוגמה, תאפשר לשלב בין מחקר אקדמי ופיתוח יישומי בתחומים שבחזית הטכנולוגיה, כמו אנרגיות מתחדשות, התפלה וטיפול במים ובשפכים, ובו בזמן תאפשר ליישם את הטכנולוגיות בתעשייה וביישובים המקומיים כמודל בין-לאומי בתחום. פיתוח של תעשיית טכנולוגיה נקייה בנגב יאפשר להרחיב את מקומות התעסוקה, להשאיר את בוגרי האקדמיה באזור ולהחזיר ארצה חוקרים שעזבו לחו"ל, וכן יתרום לחיזוק החינוך, התרבות והתשתיות בנגב ולהרחבת הנגישות והזמינות של שירותים בסיסיים כמו שירותי בריאות ורווחה.

גם החלטה על הקמת שדה תעופה אזרחי משנִי בנבטים שבנגב ולא במגידו שבעמק יזרעאל, תשלב בין פיתוח כלכלי וחברתי לפיתוח סביבתי. שדה תעופה שכזה יניב מקומות עבודה חדשים, יעצים את העסקים הקטנים ואת נותני השירותים וירחיב את התיירות באזור, תוך פגיעה מופחתת בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי לעומת החלופה הצפונית. עם זאת, לפי עקרונות הצמיחה הירוקה, קיימת חשיבות גדולה לתכנן מראש ובחוכמה את שעות התעבורה של המטוסים בשמי הנגב ואת נתיביהם, כמו גם את ההרחבה של התשתיות המשלימות על הקרקע, כגון נתיבי תחבורה ומסילת רכבת, מלונות ועוד, כדי להבטיח שהמשאב לא יהפוך למפגע.

לאלו ניתן להוסיף פיתוח של חקלאות אקולוגית וייחודית לנגב ותיירות מדברית כחלופה לנופש עירוני בזבזני וכמקור למשיכת תיירים רבים מהארץ ומחו"ל.

המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

וולפסון ע. 2012. הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה. אקולוגיה וסביבה 3(1): 114–115.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      עדי וולפסון
      המרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

      מאת

      עדי וולפסון
      המרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון



      ציטוט מומלץ

      וולפסון ע. 2012. הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה. אקולוגיה וסביבה 3(1): 114–115.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      גנים אנכיים בעולם ובישראל

      מערכת אקולוגיה וסביבה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב: האם היא עלולה או עשויה לשנות את מצב הבדואים?

      עאטף אבו עג'אג'

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים

      אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      גינון שוניות אלמוגים כאמצעי שיקום: הקלות הבלתי נסבלת של ריפוי פצע עמוק בעזרת רטייה

      אביגדור אבלסון

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

      השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)
      לראש העמוד